לגבי רפואה, יכול לדבר רק על מה שראיתי מהצד - מסלול שש שנתי עם נוכחות חובה וסדר קורסים קשיח, כמעט מבטיח שיהיה במהלך התואר סמסטר אחד עם שביתת מרצים\שביתת סטודנטים\קורונה\מלחמה\בלתמ במשפחה. בדכ ציבור הסטודנטים לרפואה נדפק הכי הרבה במצב כזה בגלל אופי התואר הנ"ל. תוסיפי על זה משמרות מתמחים של 26 שעות ומשכורת די מחפירה אם מבצעים חישוב פר שעה.
ביו-אינפורמטיקה - לא בגלל זה עזבתי, אבל התחום מלא אנשים שכותבים קוד שהיה עדיף שלא יכתב- שגיאות מתודולוגיות, שגיאות באיסוף נתונים, p-hacking , וסתם באגים זה משהו שנתקלתי בו לא מעט במהלך התואר. המחלות הנ"ל נפוצות באקדמיה בכלל, אבל לדעתי בביו-אינפו המצב קשה יותר כי יש אוכלוסיה גדולה שבאה מתחום מדעי החיים, עם רקע תכנותי ומתמטי חלש.
עזבתי כי התואר השני שלי היה בנושא די אזוטרי שהותיר אותי בלי נסיון רלוונטי למשרות הביו-אינפרומטיקה המעטות שהיו באזור הגיאוגרפי שלי.
התבאסתי, כי כשהתחלתי את התואר גם אני רציתי לרפא סרטן והרפס, השקעתי לילות כימים והנה בסוף אף אחד לא רצה אותי.
בצר לי, נאלצתי לפנות אל ההייטק, שם דווקא היו מוכנים להשתין לכיוון שלי כי לימדתי את עצמי במהלך התואר תכנות מעבר לרמה הממוצעת של הקולגות שלי.
במהלך הקריירה הכרתי אנשים שהיו יותר חכמים ממני, תיקתקו את התלת שנתי שלהם במדמח או מערכות מידע (חלקם אפילו במכללות) ובזמן שאני התפלפלתי על האם וירוס זה חי, צומח או דומם, הם עשו יפה מאוד לביתם בחברות הייטק משעממות למדי.
אז לעניות דעתי:
1) לתואר ברפואה עדיף לגשת עם בסיס כלכלי מוצק (הורים, חסכונות, בן\ת זוג בהייטק) וכל עוד את מוכנה נפשית שהמעסיק שלך זה המדינה עד שתגיעי לרמת הנסיון שתאפשר לך לעבוד בפרטי. המציג אינו רופא, אז יכול להיות שאני טועה לגמרי.
2) ביו-אינפורמטיקה זה מאוד מעניין ללמוד אבל בתוך האקדמיה איכות המחקר היא בעייתית והשכר זבל ומחוץ לאקמיה היצע המשרות והמשכורות נמוך יותר מאשר בהייטק. עדיף לעשות מדמח ולקחת קורסי בחירה בביולוגיה בזמנך הפנוי בשביל הנשמה תוך כדי שאת פטורה מפינוקים כמו כימיה אורגנית. זה ישאיר לך אופק פתוח לחברות רפואיות מבלי לפגוע בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי.
