השקעה בכל מחיר?

[Haim942]

תמונת מצב: סטודנט, בן 25, משרה חלקית שעוזרת לי לתחזק את השוטף ולחסוך +-2K בחודש, בנוסף מקבל מלגה שנחשבת לגבוהה ומאפשרת עוד כמה אלפים לחסכון. בפועל אני עתיד לחסוך 35-40K בשנה.
נכון להיום: 20K בהשתלמות, 50K פנסיה, 20K תיק השקעות, 15K נזיל בעו"ש. סה"כ 105K.

העניין הוא שאני מרגיש שאני חוסך בכל מחיר, גם במחיר פיתוח עצמי והחלק היותר שלילי עבורי הוא שאני מרגיש במרוץ סביב זה. אני מושקע פחות ממה שהייתי רוצה בלימודים, ומונע מעצמי דברים שיכולים לסייע לי לעבור את תקופת הלימודים טוב יותר ובאופן כללי התחושה סביב היא לא טובה. מצד אחד אני נורא רוצה לחסוך ולהשקיע. מצד שני אני חושב שאני שם לעצמי מקלות בגלגלים כשאני לא מתמקד בפיתוח אישי במיוחד כשאני באמצע שנות ה20 לחיי. לאחרונה זה מציק לי יותר ויותר, ואני מנסה להבין מה כדאי לי לעשות אחרת? לחסוך פחות מתוך בחירה? לא להשקיע בכלל ולאפשר נזילות? לפנות יותר זמן לעיסוק בפיתוח עצמי ולהכניס פחות כסף בשוטף?

מרגיש לי שאני לא מצליח לחשוב בצורה בהירה על הנושא.
אשמח לשמוע מסטודנטים בהווה ובעבר וגם ממבוגרים יותר שיכולים לעזור בזווית ראייה שונה למצבי.

 

[Ben Dover]

במה מתבטא החיסכון שמפריע לך?
איך אתה מרגיש שזה מונע ממך להתפתח?

 

[EnsilZah]

Your ultimate goal is not to have a certain amount of shekels in the bank, they're just a means to get to the real goal, which I guess can change between people, but broadly it's something like living your best life in the future.

And you have a bunch of resources at your disposal, your time, your stamina and health, your brain plasticity and the ability to learn, etc.
The question is, will a head start of a few tens of thousands of shekels give you a better long term return on investment than say being better at the subject you're studying, maybe getting a higher paying job sooner, maybe being a more well-rounded person in your personal life?

 

[MarketTimer]

אתה מתכוון שיש איזשהן הוצאות שקשורות ללימודים שאתה חוסך עליהן? כמו מה?

או

שאתה מתכוון שאתה עובד יותר מידי שעות ולא נשאר לך מספיק זמן ללימודים? העבודה שלך רלוונטית למקצוע שאתה לומד? אתה מתפתח בה, או שזהיא נטו בשביל הכסף? יש אפשרות לצמצם את מספר השעות בלי לאבד את המשרה?

 

[Haim942]

במה מתבטא החיסכון שמפריע לך?
איך אתה מרגיש שזה מונע ממך להתפתח?

אני מחזיק את העבודה שלי כרגע בעיקר בגלל שהיא מאפשרת שכר יחסית נוח. אבל היא דורשת ממני שעות שהייתי שמח להשקיע בלימודים ובהתפתחות אישית (תחביבים ולמידה עצמאית של תחומים מסוימים). בפועל מבחינתי אם אחזיק בעבודה אחרת במסגרת שעות נמוכה יותר- סביר שלא אצליח לחסוך באותה הדרך אם בכלל.

אתה מתכוון שיש איזשהן הוצאות שקשורות ללימודים שאתה חוסך עליהן? כמו מה?

או

שאתה מתכוון שאתה עובד יותר מידי שעות ולא נשאר לך מספיק זמן ללימודים? העבודה שלך רלוונטית למקצוע שאתה לומד? אתה מתפתח בה, או שזהיא נטו בשביל הכסף? יש אפשרות לצמצם את מספר השעות בלי לאבד את המשרה?

אני עובד בערך 100-120 שעות בחודש. לא נשאר לי מספיק זמן ללימודים. העבודה היא נטו בשביל הכסף ואין אפשרות לצמצם את השעות בלי לאבד את המשרה, והיא לא רלוונטית למקצוע או להתפתחות אישית.

אני שוקל לעזוב את העבודה ולמשך כמה חודשים להתמקד בלימודים ובהתפתחות אישית בשאיפה למצוא עבודה אחרת שאוכל להחזיק בלימודים בחצי משרה ושאוכל לתחזק הוצאות שוטפות וגם לחסוך. אבל יש לי קושי לחשוב על זה שאני אהיה במשך כמה חודשים רק בהוצאות ללא הכנסה משמעותית.

 

[Mr LA]

נסה לחשוב מה ההשפעה של העבודה על העתיד התעסוקתי שלך.
למשל, אם עצם זה שאתה עובד גורם לממוצע שלך לרדת ב-10 נקודות, ו-10 הנקודות האלה יקשו עליך למצוא עבודה בסיום התואר, יכול להיות שהעבודה לא שווה את זה, נטו מבחינה כלכלית.
באותה מידה, אם ממוצע גבוה יותר יאפשר לך עוד שנה למצוא משרת סטודנט שרלוונטית למקצוע, ואולי גם תכניס יותר, גם אז העבודה הנוכחית שלך כנראה לא משתלמת.
אנחנו לא יודעים מה בדיוק אתה לומד וכמה העבודה משפיעה על הממוצע שלך, לכן אלו שיקולים שאתה צריך לעשות. אבל בגדול, תבין שיש אפשרות שהחיסכון שלך עכשיו בא על חשבון הכנסה גדולה יותר (ובעקבות זה גם חיסכון גדול יותר) בעתיד.

 

[adams]

אם אתה עובד בתחום לימודך אז ניסיון > ציונים - תמשיך לעבוד.
אם אתה עובד בתחום אחר אז עדיף שתחליף לעבודה בתחום שלך או שלכל הפחות תתמקד בלימודים.

 

[החושב]

קשה לדעת בלי לראות יותר נתונים, אבל בדרך כלל בגילאים שלך הון אנושי שווה יותר מאשר הון פיננסי.
ככל שאתה לומד תואר יישומי (מדמ"ח, מקצועות ההנדסה, כלכלה, משפטים, חשבונאות וכדו') שיש לו ביקוש בשוק ולא מדעי הרוח במכללת השלכת, סביר שהשקעה בלימודים תהיה יותר אפקטיבית מהשקעה בעבודה.
אבל זה גם לא אומר שאתה צריך להתפרע. הייתי מוריד את העבודה למשרת סטודנט סבירה במשרדי הממשלה, משהו בסביבות ה60 שעות בחודש ומפסיק עם החסכון, ועל פניו לפי הנתונים נראה שזה מספיק ולא מכניס אותך לגירעון, אבל גם אם תצטרך למשוך מהנזיל ומתיק ההשקעות זה עדיין לא סוף העולם, העבודה אחרי התואר תחזיר את זה ובגדול.

 

[Haim942]

קשה לדעת בלי לראות יותר נתונים, אבל בדרך כלל בגילאים שלך הון אנושי שווה יותר מאשר הון פיננסי.
ככל שאתה לומד תואר יישומי (מדמ"ח, מקצועות ההנדסה, כלכלה, משפטים, חשבונאות וכדו') שיש לו ביקוש בשוק ולא מדעי הרוח במכללת השלכת, סביר שהשקעה בלימודים תהיה יותר אפקטיבית מהשקעה בעבודה.
אבל זה גם לא אומר שאתה צריך להתפרע. הייתי מוריד את העבודה למשרת סטודנט סבירה במשרדי הממשלה, משהו בסביבות ה60 שעות בחודש ומפסיק עם החסכון, ועל פניו לפי הנתונים נראה שזה מספיק ולא מכניס אותך לגירעון, אבל גם אם תצטרך למשוך מהנזיל ומתיק ההשקעות זה עדיין לא סוף העולם, העבודה אחרי התואר תחזיר את זה ובגדול.

אני לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת ת"א, לא תואר יישומי ובלי תעשייה גדולה בתחום. אני כרגע בהתלבטות עם עצמי לגבי המשך המסלול- רפואה/ביואינפורמטיקה (דו-חוגי ביולוגיה ומדעי המחשב)/הנדסה ביו-רפואית. רפואה כתואר שני (משמע עליי לסיים את התואר), ושתי התוכניות האחרות כתואר ראשון.

אני רוצה לעסוק ברפואה אבל אני מכיר את הקושי הגדול בתחום ובקבלה ללימודים, וחושש להישאר "רק" עם תואר ביולוגי שלא מניב הרבה מבחינה תעסוקתית, לכן אני רוצה ללמוד תואר רלוונטי מבחינת התעשייה ושגם יאפשר לי להמשיך הלאה כרופא בעתיד.

אחרי שראיתי את התגובות אני מתחיל לגבש החלטה שעליי לעזוב את העבודה הנוכחית, להתמקד יותר בלימודים ולמצוא משרה שדורשת ממני פחות שעות עבודה.

 

[yossik]

אני לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת ת"א

@ביולוג ירושלמי

 

[Wonko]

הייתי במצב שהייתי סטודנט עם מלגה יפה. השתדלתי כמה שפחות לעבוד, ואם כבר לעבוד אז במתחם האוניברסיטה.
לא חשבתי בזמנו על השקעות אבל בדיעבד פעלתי נכון. הסכומים הקטנים שיכולתי להשיג ממשרה חלקית לא משתווים לסכומים שאני יכול לשים כיום בצד כל חודש מהמשרה הנוכחית.
במצב שלך הייתי שוקל לשלב קורסים של מדעי מחשב ו/או הנדסה על מנת לפתוח אפשרויות בשוק העבודה בהייטק. אבל מנגד חשוב לזכור שכסף זה לא הדבר החשוב ביותר בחיים וייתכן מאוד שללמוד רפואה זה הדבר הנכון עבורך גם אם לא כלכלית.

 

[ביולוג ירושלמי]

גם במחיר פיתוח עצמי

כשאני לא מתמקד בפיתוח אישי

לפנות יותר זמן לעיסוק בפיתוח עצמי

שהייתי שמח להשקיע בלימודים ובהתפתחות אישית

או להתפתחות אישית

להתמקד בלימודים ובהתפתחות אישית

חיים יקר, אנחנו לא מכירים. אז אל תיקח את זה אישית. פשוט תקרא בלי לשפוט ובלי להרגיש מותקף. הכל טוב, אני רק דמות פיקטיבית באינטרטנט.
ברצוני לומר לך דבר מה ו*הנה הוא*.
אבקש שתכבד אותי, ורק אחרי שתראה את דבר המה עד הסוף, תמשיך לקרוא.
ראית?
יפה. תודה. מעריך את הכיבוד.
ועכשיו לעניין עצמו - עם כל כך הרבה רצון להתפתחות אישית, מה אתה צריך את העצות שלנו בכלל?...
התשובה בגוף השאלה.
תן גז, עוף גוזל וחתוך את השמיים.
כמו שאמרו אצלנו בגן חובה אצל הגננת סוזי - אתה סתם מתעסק בקקה.
שחרר את העבודה ושחרר את כמה אלפי השקלים העלובים שאתה חוסך כרגע עם סכין בין השיניים ושק של נחישות ודאגה כרונית לעתיד ולמחר, ותרשה לעצמך לחיות קצת.
אתה תחזיר אותם פי כמה בהמשך החיים, בצורה נחושה דיה כשיגיע זמנם להיחסך.
אפילו שבתור סטודנט, לחסוך 40K בשנה זה וואוו לגמרי, הייתי מציע לך שתשחרר קצת מהאבסורד של לתת ללב שלך סטירות כל יום כל היום ובשנה-שנתיים הקרובות תנסה להשקיע בעצמך, בלחוות את החיים כאדם צעיר בחברה מודרנו-צרכנו-קפיטליסטית מפנקת בכל טוב עד קצה גבול הפינוק ופחות בחיסכון (GDI אתה רק בן 25!).
סתם ככה.
תראה איך זה מרגיש ואם סף האושר שלך עולה.

אני לומד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת ת"א, לא תואר יישומי ובלי תעשייה גדולה בתחום.

החלק הראשון של המשפט זה BS - תואר יישומי ועוד איך. כי הוא מעניק סוג של מקצוע שאפשר למצוא איתו עבודה. במקצוע. בתחום עצמו.
לעבוד ולהשתכר בכבוד (יחסית).
אפילו לא מעט עבודות יש בתחום, אחלה עבודות. רק שהשכר לא משהו.
החלק השני של המשפט נכון בהחלט.

אני שוקל לעזוב את העבודה

אתה לא שוקל שום דבר.
הרציונל ההגיוני הבינארי שלך מספר לעצמו שהוא "שוקל". המוח שלך כבר יודע שהוא לא שוקל, אלא הוא רוצה לעזוב.
אתה כבר לא שם ונאחז בקרנות המזבח רק כי אתה כל כך גאה בעצמך שאתה מצליח לחסוך כל כך הרבה ומקווה לצבור ולאגור עוד ועוד כסף.
אבל גם ככה בתוך תוכך אתה כבר עזבת ממזמן, ונשאר שם מהסיבות הלא נכונות... ולא, כסף הוא לא הסיבה הנכונה, בטח ובטח לא כשאתה במצב כל כך מצויין לפי מה שרשמת (שעליו עמלת קשות להגיע), סביר להניח שהרבה יותר מרוב הסטודנטים האחרים (אלו שההורים לא מפרגנים להם הכוונה).
גם חקלאי חרוץ, אחרי שחורש את השדה ומוציא את הנשמה, עוצר באמצע היום לאיזה משהו קר בלב מדבר.

אני כרגע בהתלבטות עם עצמי לגבי המשך המסלול- רפואה/ביואינפורמטיקה (דו-חוגי ביולוגיה ומדעי המחשב)/הנדסה ביו-רפואית. רפואה כתואר שני (משמע עליי לסיים את התואר), ושתי התוכניות האחרות כתואר ראשון.

מה הקשר רפואה-ביואינפורמטיקה דו-חוגי?
אתה באמצע שנה א'?...

אני רוצה לעסוק ברפואה אבל אני מכיר את הקושי הגדול בתחום ובקבלה ללימודים, וחושש להישאר "רק" עם תואר ביולוגי שלא מניב הרבה מבחינה תעסוקתית, לכן אני רוצה ללמוד תואר רלוונטי מבחינת התעשייה ושגם יאפשר לי להמשיך הלאה כרופא בעתיד.

קודם כל תסביר כי ברור לגמרי שלקבוע עובדות אתה יודע, אבל לחיות את התחום עוד לא חיית.
שנית כל, הכוונה ב"תואר ביולוגי שלא מניב הרבה" היא לתואר ראשון במדעי הרפואה?
ואגב, שים לב להבדל (העצום) שבין:
"אני רוצה לעסוק ברפואה"
לבין:
"אני רוצה להיות רופא".
(אני רוצה לתקן רכבים לבין אני רוצה להיות מכונאי).
שב עם עצמך ותחשוב איך בצורה כל כך טבעית ומבלי משים לב רשמת את המשפט בצורתו הראשונה ומה זה אומר בעצם עליך, על השאיפות שלך ועל הרצונות הכמוסים שלך ומה מניע אותם.

אחרי שראיתי את התגובות אני מתחיל לגבש החלטה שעליי לעזוב את העבודה הנוכחית, להתמקד יותר בלימודים ולמצוא משרה שדורשת ממני פחות שעות עבודה.

בהחלט. רעיון טוב.
ואל תשכח להתפתח אישית

 

[Haim942]

חיים יקר, אנחנו לא מכירים. אז אל תיקח את זה אישית. פשוט תקרא בלי לשפוט ובלי להרגיש מותקף. הכל טוב, אני רק דמות פיקטיבית באינטרטנט.
ברצוני לומר לך דבר מה ו*הנה הוא*.
אבקש שתכבד אותי, ורק אחרי שתראה את דבר המה עד הסוף, תמשיך לקרוא.
ראית?
יפה. תודה. מעריך את הכיבוד.
ועכשיו לעניין עצמו - עם כל כך הרבה רצון להתפתחות אישית, מה אתה צריך את העצות שלנו בכלל?...
התשובה בגוף השאלה.
תן גז, עוף גוזל וחתוך את השמיים.
כמו שאמרו אצלנו בגן חובה אצל הגננת סוזי - אתה סתם מתעסק בקקה.
שחרר את העבודה ושחרר את כמה אלפי השקלים העלובים שאתה חוסך כרגע עם סכין בין השיניים ושק של נחישות ודאגה כרונית לעתיד ולמחר, ותרשה לעצמך לחיות קצת.
אתה תחזיר אותם פי כמה בהמשך החיים, בצורה נחושה דיה כשיגיע זמנם להיחסך.
אפילו שבתור סטודנט, לחסוך 40K בשנה זה וואוו לגמרי, הייתי מציע לך שתשחרר קצת מהאבסורד של לתת ללב שלך סטירות כל יום כל היום ובשנה-שנתיים הקרובות תנסה להשקיע בעצמך, בלחוות את החיים כאדם צעיר בחברה מודרנו-צרכנו-קפיטליסטית מפנקת בכל טוב עד קצה גבול הפינוק ופחות בחיסכון (GDI אתה רק בן 25!).
סתם ככה.
תראה איך זה מרגיש ואם סף האושר שלך עולה.


החלק הראשון של המשפט זה BS - תואר יישומי ועוד איך. כי הוא מעניק סוג של מקצוע שאפשר למצוא איתו עבודה. במקצוע. בתחום עצמו.
לעבוד ולהשתכר בכבוד (יחסית).
אפילו לא מעט עבודות יש בתחום, אחלה עבודות. רק שהשכר לא משהו.
החלק השני של המשפט נכון בהחלט.


אתה לא שוקל שום דבר.
הרציונל ההגיוני הבינארי שלך מספר לעצמו שהוא "שוקל". המוח שלך כבר יודע שהוא לא שוקל, אלא הוא רוצה לעזוב.
אתה כבר לא שם ונאחז בקרנות המזבח רק כי אתה כל כך גאה בעצמך שאתה מצליח לחסוך כל כך הרבה ומקווה לצבור ולאגור עוד ועוד כסף.
אבל גם ככה בתוך תוכך אתה כבר עזבת ממזמן, ונשאר שם מהסיבות הלא נכונות... ולא, כסף הוא לא הסיבה הנכונה, בטח ובטח לא כשאתה במצב כל כך מצויין לפי מה שרשמת (שעליו עמלת קשות להגיע), סביר להניח שהרבה יותר מרוב הסטודנטים האחרים (אלו שההורים לא מפרגנים להם הכוונה).
גם חקלאי חרוץ, אחרי שחורש את השדה ומוציא את הנשמה, עוצר באמצע היום לאיזה משהו קר בלב מדבר.


מה הקשר רפואה-ביואינפורמטיקה דו-חוגי?
אתה באמצע שנה א'?...


קודם כל תסביר כי ברור לגמרי שלקבוע עובדות אתה יודע, אבל לחיות את התחום עוד לא חיית.
שנית כל, הכוונה ב"תואר ביולוגי שלא מניב הרבה" היא לתואר ראשון במדעי הרפואה?
ואגב, שים לב להבדל (העצום) שבין:
"אני רוצה לעסוק ברפואה"
לבין:
"אני רוצה להיות רופא".
(אני רוצה לתקן רכבים לבין אני רוצה להיות מכונאי).
שב עם עצמך ותחשוב איך בצורה כל כך טבעית ומבלי משים לב רשמת את המשפט בצורתו הראשונה ומה זה אומר בעצם עליך, על השאיפות שלך ועל הרצונות הכמוסים שלך ומה מניע אותם.


בהחלט. רעיון טוב.
ואל תשכח להתפתח אישית

חחחח, אין לי ציטטה אבל זה גדול.

חייב להודות שהופתעתי, זו חתיכת תגובה מדויקת וחדה, ואני ממש מעריך את העזרה ואת המחשבה שהקדשת.

אין לי ספק שאתה יודע את זה, אבל תיארת מעולה את התחושה והנקודה שאני נמצא בה ואפילו את מה שאני חושב אי שם בחלק האחורי של הראש. נכון, אני באמת גאה בעצמי על העבודה הקשה ואני המשכתי בעבודה ממניעים לא נכונים, וכסף היה אחד מהם, לא שמתי לב ונמשכתי לשם בלי לעצור לחשוב לרגע האם זה טוב עבורי ותואם למטרות ולרצונות שלי. בהתאם לזה, אני מתפטר מהעבודה- ופאק איט ממש לא רלוונטי לי לחסוך כמה גרושים במחיר של לפגוע ביכולת שלי להצליח ולהנות מהתקופה הזאת.

אז תודה על זה.

נראה לי שנוצר קצת בלבול. אני באמצע שנה א', והמחשבה היא האם לפנות לרפואה כתואר שני ולעסוק ברפואה, או לעבור לביואינפורמטיקה.
הכוונה בתואר ביולוגי שלא מניב הרבה.. היא דווקא לביוטכנולוגיה כתואר ראשון, שעד כמה שאני מכיר בעל מגבלה מסוימת מבחינת היכולת להתפתח איתו בשוק.
אני רוצה לעסוק ברפואה אבל לא בהכרח להיות רופא, לכאורה יש סתירה בדברים, אבל בעיניי זה ממש לא ככה. אני לא רואה את עצמי כרופא מטפל-קליני, אלא יותר בכיוון של פיתוחים רפואיים וחדשנות רפואית (שונא את המילה הלעוסה הזאת), מבחינתי הדרך המוכרת להגיע לשם היא דרך לימודי רפואה אבל לא רק.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב.
בתכלס, אני יודע מה אני רוצה לעשות ומשהו בי חושש מסיבות כאלה ואחרות, אז נראלי שאני פשוט אעוף על עצמי ונראה לאן זה יוביל.
חתיכת מוטיב חוזר יצרתי לעצמי- התפתחות אישית במיטבה

 

[נעם בלה בלה]

הכוונה בתואר ביולוגי שלא מניב הרבה.. היא דווקא לביוטכנולוגיה כתואר ראשון, שעד כמה שאני מכיר בעל מגבלה מסוימת מבחינת היכולת להתפתח איתו בשוק.

ממש לא נכון. מהיכרות אישית.

 

[קפבלנקה]

חחח אחלה פוסט

 

[Haim942]

ממש לא נכון. מהיכרות אישית.

אשמח שתאיר את עיניי? אני מכיר שרוב המשרות הן בשכר יחסית לא גבוהה.

 

[נעם בלה בלה]

אשמח שתאיר את עיניי? אני מכיר שרוב המשרות הן בשכר יחסית לא גבוהה.

אתה טוען טענות שונות. הגבתי למשפט שכתבת על להתפתח. נכון, בביולוגיה לא מרוויחים שכר הייטק. אם זה מה שמעניין אותך תעשה הסבה לתכנות כבר עכשיו.
עם זאת, כל מי שלמד איתי בתואר מצא עבודה, ועם הזמן מתקדמים וצוברים נסיון והשכר עולה בהתאם. יש הרבה עבודה בשוק. והיום אחרי שנתיים וחצי מסיום התואר, יש שונות יחסית גדולה בשכר (חושב שיש כמעט 100% בין המינימום למקסימום שאני מכיר, וזה רק ממעגל החברים הקרוב שלי שאני יודע להגיד מה המשכורת שלהם).
אם אתה מחפש להתעשר, ביולוגיה זה לא הכיוון. אבל עבודה יש, בשכר מכובד פלוס. מתחילים סביבות השכר הממוצע במשק, פלוס מינוס, וזה עולה משם.

 

[ביולוג ירושלמי]

חייב להודות שהופתעתי, זו חתיכת תגובה מדויקת וחדה, ואני ממש מעריך את העזרה ואת המחשבה שהקדשת.

בשמחה רבה 3>
תודה רבה שקראת והעמקת ושלקחת את זה באופן הקליל והחברותי שבו הגבת לזה.
היו פה כמה כאלו שלא כל כך הצליחו להבין אותי בצורה הקלילה הזו ואת הציניות/סתלבטנות הכתיבתית שלי הבינו כעלייה להתקפה (מה שנכון קצת לפעמים).

אין לי ספק שאתה יודע את זה

יודע. מכיר. חוויתי.
מסלול ישיר בביולוגיה-כימיה לתואר שני בעוניברסיטה... פרשתי אחרי סמסטר א' בשמחה רבה לחד-חוגי כי הלב אמר ביולוגיה וכימיה זה חביב אבל לא כוס המונוסודיום גלוטמאט שלי (בסופו של דבר חקרתי ביוכימיה, אז הכל בא על חלבונו בשלום).

בהתאם לזה, אני מתפטר מהעבודה- ופאק איט ממש לא רלוונטי לי לחסוך כמה גרושים במחיר של לפגוע ביכולת שלי להצליח ולהנות מהתקופה הזאת.

שחרר לרגע את הבינאריות - עובד וחוסך או לא עובד ולא חוסך...
אפשר לעבוד בעבודה אחרת, כזו שאולי אפשר ללמוד בה תוך כדי ולהשלים פערים, או כזו שאפשר לחקור בה ולהשלים חוסרים... עבודה/משרהקצת יותר חביבה, קצת יותר בתחום, לחסוך פחות (אולי הרבה פחות) ולעשות את מה שאתה מכוון אליו.
אולי משהו באיזו מעבדה בעוניברסיטה. ברור שבהתחלה זו סוג של עבודה שחורה (תהיה הוגן, גם ככה אתה לא יודע לעשות כלום במעבדה בפועל וניסויים של סטודנטים זה בקושי נחשב). זה אחלה לגמרי ופוגשים אנשים חריפים ומעניינים ומרגישים מה זה באמת "לחקור" במעבדה (הרבה חרא, קצת אור, אין סוף תסכול והרגשת חשיבות של הקיסר מירון)..
אולי עבודה כלשהיא שניתן לעשות בה את הלימודים/שיעוריפ/תרגילים/מטלות תוך כדי (לצערי בדר"כ מדובר במשמרות לילה).
עשיתי את שניהם. בו זמנית. וגם את שלושתן בו זמנית (=עבודה במעבדה + עבודה במשמרות לילה + הדרכת תלמידים/סטודנטים).
מה שאתה מכוון אליו (="התפתחות אישית") הרבה יותר חשוב כרגע כשהמוח שלך עוד צעיר ונכון לשינויים קולוסאליים ומהירים מאשר לחסוך 2K בחודש או 1K בחודש.
אני לא חושב שתקופת העוניברסיטה היא התקופה הנכונה לחסוך במיוחד ובטח שלא להתמקד בחסכון... אלא אם אתה לומד מדמ"ח ועובד במשרת סטודנט בגוג-אל/מייקרוסופט ומקבל 100 ש"ח לשעת עבודה כסטודנט.
יש יותר מדי יציאות, הוצאות, בילויים, רצונות וצרכים ודברים שדורשים תשומת לב לא חסכונית והם שווים כל שקל. הם לעולם לא יחזרו שוב.
לעולם.
תהנה מהתקופה.

נראה לי שנוצר קצת בלבול. אני באמצע שנה א', והמחשבה היא האם לפנות לרפואה כתואר שני ולעסוק ברפואה, או לעבור לביואינפורמטיקה.

לא נוצר בלבול... היה לי די ברור שאתה בשנה א' למרות שהצבתי שם סימן שאלה לפני המשפט למעלה.
אל תשבור את הראש... אתה בוטן.
עדיין שובר את התחת על קורסי מבוא, עדיין לומד מה זו עוניברסיטה. דברים ישתנו. ההבנה העוניברסיטאית שלך תתבגר ותתגבר.
חכה שתניץ לקראת סוף סמסטר א' של שנה ב'. יש לך עוד שנה אקדמית שלמה. שם דברים כבר הרבה יותר יתבהרו.
גם ככה בשנה א המערכת היא כמעט סגורה וזו שנת סינון.
וגם ככה סמסטר א' של שנה ב' הוא סמסטר סטירות למבואות של אלו שהצליחו לשרוד את שנה א' (בעוניברסיטה העברית התחלנו 300, בשנה ב' חזרו רק סביבות 170~ ללימודים).
אחרי המבואות וקצת אחרי הקורסים היותר רציניים של סמסטר א' בשנה ב' אתה תדע הרבה יותר. הלימודים כבר יכוונו אותך הרבה יותר ממה שעכשיו.

הכוונה בתואר ביולוגי שלא מניב הרבה.. היא דווקא לביוטכנולוגיה כתואר ראשון, שעד כמה שאני מכיר בעל מגבלה מסוימת מבחינת היכולת להתפתח איתו בשוק.

אולי כן. אולי לא.
לא הכל תלוי בתואר. הרבה מאוד תלוי בך. במוטיבציה הפנימית שלך. באסרטיביות שלך. בבטחון העצמי שלך (אני שווה!).
ובעוד הרבה דברים אחרים (למשל, שאנשים גבוהים מצליחים הרבה יותר מאנשים נמוכים ושאנשים יפים מצליחים הרבה יותר מאנשים מכוערים - צחוק צחוק אבל זה לא ממש צחוק).
בוגר תואר ראשון בביוטכנולוגיה מהטכניון הוא כרגע מנהל מחלת הייצור והפיתוח בחברה מדממת המזומנים שחיה על חשבון המשקיעים שאני נמצא בה כרגע.

אני רוצה לעסוק ברפואה אבל לא בהכרח להיות רופא, לכאורה יש סתירה בדברים, אבל בעיניי זה ממש לא ככה.

שום סתירה.
אתה מדבר על שני דברים דומים אך מאוד שונים.
בשביל לחקור נושאים "רפואיים" ממש לא זקוקים לתואר ברפואה. זה נקרא תואר שני בביולוגיה. או ברוקחות. או בכל דבר אחר (אולי מדעי המעבדה הרפואית?).
תשאל שם אצלכם בקמפוס. תתעניין.
תדבר עם הפרופסורים שלך ועם המרצים שלך. תתעניין בהם.
חלקם ממש אוצר של ידע לשאלות הללו שיש בך.
בזמנו היו לי לא מעט מרצים (ד"ר/פרופ') שהיו ממש ביחסי ידידות מאוד קרובים איתי ולמדתי מהם המון (לא בקטע הלימודי/מחקרי/מדעי).

 

[בת העמק]

העוניברסיטה

אוף טופיק, יש סיבה שאתה מקפיד לכתוב כך? בסוף יהיו אנשים שיחשבו שזה האיות הנכון (שחיטות, 0מול...כאלה).