D
Deleted member 1990
בגלל זה הדגשתי - בהינתן שיש להורים מה לתת ושרמת החיים שלהם לא תיפגע.אנשים בני 60+ ממעמד הביניים, רוב ההון שלהם הוא בצורת הבית שהם גרים בו ואולי העסק שלהם (אם יש להם) וכמובן קרנות פנסיה
לגבי הראשון אני לא רואה איך אפשר להוריש אותו בעוד ההורה בחיים, והשני בעייתי אם הבן כבר עובד ויש לו קריירה משלו (התנאי השני שציינת), ופנסיה כמובן אי אפשר לתת אותה לילדים.
באופן כללי, יש פה טריידאוף בין דאגה רמת החיים שלי כהורה בגיל פרישה, המטרה שלשמה חסכתי כסף כל חיי, לבין דאגה רמת החיים שאני יכול לספק לילדים שלי בשנות ה-20 שלהם כשהם צעירים ובריאים והחיים עוד פרוסים להפניהם. ואתם שניכם נוטים חזק מאוד לצד של דאגה לרמת החיים של הגוזלים שכבר עזבו את הקן ויכולים לכלכל את עצמם, ואני לא בטוח שאני מבין למה.
ו @גרהם, לגבי הנקודה השניה, אני מכיר אנשים שכמוך רצו "לרוקן את המרתף שבנפש" אז הם כתבו בצוואה לתרום את הונם לאיזו עמותה כדי שלא יהיה להם מה להביא לילדים בכלל. אם כבר הילדים שלך הולכים לריב כל חייהם על הירושה ולשנוא אותך שלא חילקת את ההון בצורה הוגנת בין הילדים, עדיף לפחות שלא תהיה בחיים כדי לראות את זה. אם יש לי חשד שהילדים שלי מחכים שאני אמות כדי לקבל ירושה, זה לא משכנע אותי להביא להם את הכסף כבר עכשיו, אלא ללכת ולהגיד להם בגובה העניים "ממני לא תראו שקל".
ואני חושב שאם אדם מחנך את ילדיו כמו שצריך ומקנה להם את הערכים הנכונים הם לא יהפכו לאנשים שממתינים למותו בשביל כסף.