אני רואה שהרבה פוסטים עברו מתחת לגשר אבל רק עכשיו מצאתי זמן להגיב. אני אנסה לענות לכל הטענות. אני מצטער מראש אם חלק מתגובתי תשמענה כאילו מזלזלת וחשוב לי להדגיש שהזלזול אינו כלפי רעיון החשבון המשותף שכפי שכתבתי בפוסט הקודם, אני מעריך ומתאים בעיני לחלק לא מבוטל מהאנשים, אלה שחלק מהתגובות והטיעונים שעלו פה גובלים בעיני בפרימיטיביות ושוביניזם. ולאחר שזה נאמר בואו נתחיל:
מה זה "אתה הרווחת"? בוא נדבר על משפחה עם ילדים. בזמן שאתה עבדת, יכול להיות שאשתך היתה עם הילדים?
למען האמת אני עובד פחות שעות מאשתי כך שאני לא פחות ממנה עם הילדים. בנוסף, גם שעות העבודה שלי יותר גמישות משלה כך שבדרך כלל אני זה שנשאר עם הילדים כשהם חולים או בחופשה(לא חסר בארצנו). ובאופן אישי, אני לא מביא ילדים לעולם כדי שאנשים אחרים יגדלו אותם עבורי(כולל לא אשתי), ההחלטה שלי להביא ילדים הייתה על מנת להיות מרכיב חשוב בחייהם.
מישהו ניקה את הבית שהוא לא אתה, בחינם?
כן המנקה. ואין לי איתו חשבון משותף(למרות שאני בטוח שהוא היה רוצה).
מישהו עשה קניות או הכין אוכל לך ולילדים שלך?אם אתה מתכנן לשלם לאשתך על כל הדברים האלו, אם היא תעשה אותם יותר ממך? לפי איזה תעריף?
קניות מביא שליח של רמי לוי(אני אשמח לחשבון משותף עם רמי לוי) אוכל לעצמי, אני מכין לבד, כי לי ואשתי יש טעמים שונים באוכל ווואלה תפסת אותי אכן אוכל לילדים אשתי עושה, אבל בהתחשב שאני עושה את כל הכביסה בבית(שלה והילדים) ואת כל הכלים (שלה והילדים) אני חושב שמגיע לי משהו, ולא תאמיני, החוצפנית אפילו לא חושבת לשלם לי שקל.
יש פתרון די פשוט - לשלם לאישה משכורת על ניהול הבית (ילדים, ספונג׳ה, ניקוי חלונות וכדומה) וזה יביא למצב של איזון משאבים.
אני לא מבין,אנחנו מדברים על נשים פה נכון? כי נראה שהשירשור הפך "לתחרות ספונג'ה לנשים". מה הולך פה, כולם פה מתחתנים עם עוזרות הבית שלהם? אנחנו במאה ה-21? לא ברור לי.
ומה לגבי הנזק שכמעט בטוח שיהיה לקריירה שלה בגלל ההריונות והלידות?
נתחיל עם העובדה שאין לאשתי נזק בגלל שברוב חוכמתה (ובעצתי) הלכה ללמוד תחום נדרש שחברות פונות אליה גם בזמן חופשת לידה ומתחננות שתקצר את החופשה כדי לעבוד אצלן. מעבר לכך, שההחלטה להרות לא הייתה שלי אני תמכתי והסכמתי אבל עוד בשלב הצעת החתונה הסכמנו בינינו שאנו מתחתנים בגלל שאנחנו רוצים לחיות ביחד עד יום מותנו ולא בכדי ליצר שאריות בדמותנו וצלמנו בעולם, כך שאם בסופו של דבר אם לא נרצה או לא נוכל להביא ילדים לא ישנה עבורנו את המטרה האמתית שלשמה החלטנו להתחתן והיא לשם חיים משותפים. כך שאם אשתי רק הייתה בוחרת בכך היא יכלה לוותר על הבאת הילדים ואני הייתי אוהב אותה לא פחות.
ומה לגבי הזמן והסבל שהיא תשקיע בלהיות בהריון, ללדת, להתאושש ולהניק?
לא הבנתי, מה קשור הזמן והסבל לחשבונות נפרדים? ואם כן, אז מה אם כל הסחיבות של הרהיטים של איקאה וההרכבה, מה אם הרמת העגלות, התינוקות בסלקלים, המזוודות בנופש,כל השיפוצים הקטנים בבית, החלפת הגלגלים המפונצ'רים, לקיחת הרכבים למוסך וההמתנה, הגב התפוס שמפיל אותך לשבוע כי הילדה יכולה לראות את מופע יום העצמאות רק מהכתפיים של אבא, הצלעות השבורות כי הילדים חושבים שאבא הוא מתקן ג'ימבורי אחד גדול ומה למען השם כל זה קשור לחשבונות בנק.
אתה מתכנן לפצות אותה כספית על הכסף שהיא תפסיד ביצירת הילדים שהם גם שלך?
תתפלאי אבל, כן. במהלך חופשת הלידה אני היחיד שמזרים כסף לחשבון המשותף כך שכל ההוצאות שלנו יוצאות מחשבוני הפרטי וזאת כדי שאשתי תוכל להאריך את חופשת הלידה שלה עד כמה שהיא מוצאת לנכון בלי שיהיה עליה לחץ כלכלי כלשהו.
אני מכירה מישהי שבעלה מנהל מצליח הרבה בזכות זה שהיא עוזרת לו לחשוב על פתרונות לבעיות ביחסי אנוש שהוא נתקל בהם בעבודה. אולי כדאי שהיא תגבה כסף על כל שעת ייעוץ כזאת? אחרי הכל, אם הם יחלקו את הכסף שלהם ל"שלו" ו"שלה", לפי המשכורות שהם מרוויחים, יצא שהיא לא מרוויחה אפילו שכר מינימום בעוד הוא בעשירון העליון. אז מה אם בזמן הזה היא ילדה להם שלושה ילדים, גידלה אותם וטיפלה בבית, בזמן שהוא השקיע בעבודה (והוא עוד יחסית אב מאד מעורב)? בעיה שלה, שתאכל לחם ומים בזמן שהוא נוסע לטיולים בביזנס קלאס.
אני מסכים איתך לחלוטין שלהם חשבונות נפרדים לא יתאימו. גם לבדואי שגר בנגב עם שמונת נשותיו אני חושב שזה יהיה קצת קשה לארגן חשבונות נפרדים ובאופן כללי כל זוג שמשתתף במשחק המסורתי הידוע, השייח/האדון/המנהל וה- שפחה/משרתת/מזכירה אכן לא יתאימו להם חשבונות נפרדים.
(מעבר לכך, אם לאשתו עצות של זהב לא יכל אותו מנהל לתמוך בה ולעזור לה לפתוח חברה לייעוץ ארגוני כך יכל אולי באמת לשלם לה עבור עצותיה ואם היא מוצלחת כל כך גם חברות אחרות היו משלמות לה על כך. אבל צודקת מי באמת רוצה אשה מועצמת ועצמאית עדיף אשה שכלכלתה תלויה בחשבון בנק משותף שרוב הכסף שבוא מגיע באדיבותו של הבעל ירום הודו)
זוגיות ארוכת טווח היא שותפות גורל - איזו מין שותפות גורל זאת אם אחד הצדדים עשיר בעוד השני עני מרוד?
מה הקשר של גורל ולהוציא 2500 ש"ח במסעדות בחודש? זה לא שכל חודש היא מאבדת במסעדה ארנק עם 2500 ש"ח, ואם יש צד שלא מסוגל להרוויח הרבה למה צד אחד צריך לממן לו חיי עושר אלה אם כן מדובר בשוגר דדי/ממי שלו. ולמיטב ידיעתי מה שהפורום הזה מנסה ללמד (וכנראה לא מצליח) שכסף זה לא גורל זה החלטות מושכלות. מעבר לכך שחשבונות נפרדים לא גורמים לאחד להיות עשיר ולשני להיות עני כי ההפרשות יחסיות להכנסה. נשתמש לדוגמה בפותח השרשור. נגיד וההוצאות המשותפות שלהם ,לפני ההוצאות הפרטיות הם 12500 ש"ח בחודש, זאת אומרת, שהוא מוציא 10K ש"ח והיא 2.5K ש"ח לחשבון המשותף ועדיין נשאר לה 2.5K ש"ח להוצאות פרטיות משלה כלומר לפני ההוצאות הפרטיות שלה היא כבר חיה ברמת חיים שהם הרבה מעבר ליכולות ההשתכרות שלה, כלומר למרות חשבונות נפרדים עדיין היא הייתה זוכה לחיות חיי עושר ביחס ליכולותיה רק שעל מנת לחיות חיי עושר ועושר היא הייתה נדרשת לשפר את יכולותיה (וחידון קצר: היכן עוד בהיסטוריה לא נדרשו אנשים להתאמץ על מנת לחיות על חשבונם של אחרים?)
ואם שניהם מרוויחים דומה אבל אחד מהם הופך לא עלינו לנכה ולא יכול לעבוד, אולי אפילו זקוק להרבה עזרה. מה אמור לקרות אז? הצד השני אמור להגיד לו "זבש"ך, תשלם למישהו מהכסף שאין לך כדי שיעזור לך"? או שהוא אמור לסעוד אותו ולעזור לו כמיטב יכולתו? איך כל זה מסתדר עם "אני הרווחתי וזה רק שלי"?
מאוד מזכיר את כל אותם מברכים של הסולידית שמגיבים עליה, שחכי חכי עוד מעט תתבגרי ויבוא עליך הדבר והחולירה ותחליקי על בננה ואז נראה אותך. ואני יגיב בדיוק באותה מטבע שהיא עושה, בדיוק בשביל זה יש ביטוח, כדי שמקרה קיצון לא ימוטטו כלכלית משפחה שלמה.
ואם אפשר לשאול מה הייתה עושה אותה אשת מנהל אם פתאום היה הוא הופך לנכה, איזה יכולות השתכרות היא פיתחה בגידול שלושת ילדיה שהיו מאפשרים לה לפרנס משפחה של 5 נפשות כולל סיעוד לבעלה.
אין מתכון אחד. את רוצה שותפות גורל, מישהו אחר רוצה קשר פונקציונלי. .
כמו שהסברתי יכולת השתכרות ויכולת בזבוז כספים הם לא גורל, והפרדת חשבונות לא הופכים קשר ליותר או פחות פונקציונלי.
דוגמה: כשאתה נוסע לבד באוטו לעבודה אתה מתקשר לאשתך להתייעץ איתה איזה תחנה עליך להקשיב ברדיו ואתם צריכים להגיע למסקנה משוטפת מה תשמע ברדיו? סביר להניח שלא. זה הופך את החיים שלכם לפונקציונליים כי אתה מחליט בעצמך החלטות שנוגעות אליך? לא! נגיד ופותח השרשור ואשתו היו מפרידים חשבונות, ואשתו הייתה בוחרת בזמנה החופשי ללכת למסעדות גורמה ולאכול אוכל שהיא מעריכה מחשבונה הפרטי בלי שבעלה הנודניק(בצחוק) יציק לה הופך את החיים שלהם לפונקציונליים?לא. זה הופך את החיים שלהם לקלים יותר, נוחים יותר. בדיוק כמו שיכולת לבחור בגדים שאתה אוהב אפילו אם לך ולאשתך טעם שונה, לשמוע מוסיקה שונה וללכת לסרטים בנפרד בגלל טעם שונה לא הופכים חיים לפונקציונליים.
לסיכום: חשבונות נפרדים לא אמורים להתאים למי שהזוגיות שלהם בנויה על סיר שמצא את המכסה שלו ולא למי שר בקולי קולות "בלעדייך אני חצי בן אדם" ולא לכל הנסיכות שמצאו את האביר על הסוס הלבן. חשבונות נפרדים אמורים להיות עבור שני סירים שלכל אחד מהם יש כבר מכסה שרוצים לחיות ביחד.
ולמען הסר ספק ברצוני לספק טיעונים טובים לחשבון משותף, כי יש:
- אני מעדיף חשבון משותף כי כל חיי סבלתי מקלות דעת והייתי מבזבז כסף על גאדג'טים מטופשים שבסופו של דבר סתם צברו אבק בארון. אבל מאז שיש לי חשבון משותף אני מבין טוב יותר שמדובר בכסף שהוא לא רק שלי ואני לא יכול לבזבז כסף שגם שייך לאהובתי ולכן אני מוצא עצמי מפעיל הרבה יותר שיקול דעת בקניות שלי וע"י כך חוסך הרבה יותר כסף.
- למרות שאותי זה לא מעניין ואני לא עושה סקי, כשאשתי באה ומתייעצת איתי אם לשדרג את מגלשי הסקי שלה וכמה כסף להוציא על כך מהחשבון המשותף, זה מאפשר פתאום לראות דברים מעולמה האישי שלא הייתי רואה עם הפרדת חשבונות, ועצם ההתייעצויות ולבסוף ההסכמה והניצוץ שאני רואה כשהיא רואה שאני מבין את צרכיה האישיים אין לזה תחליף.
אלה טיעונים לפתיחת חשבון משותף, כאשר החשבון המשותף גורם לזוג לשתף יותר, רוב הטיעונים לחשבון משותף בשרשור הזה נועדו כדי שהאשה תוכל לשטוף את הרצפה של הגבר שלה יותר מהר.
חשבונות בנק מופרדים/משותפים (או כל פתרון אחר) הם כלים טכניים פונקציונלים לחיים ולא רגשיים.
חשבון בנק משותף הוא טוב כאשר, למרות היותו כלי טכני הוא מצליח ליצר משהו רגשי זוגי אצל בני הזוג.
וחשבון בנק משותף הוא רע כאשר, למרות היותו כלי טכני יש יש חשש שהוא יצור סכסוכים רגשיים אצל בני הזוג, ואז אין שום סיבה לא לנטרל אותו זה סה"כ כלי טכני.