מסכים איתך שאפשר, הבעיה שזו תחילתה של מערכת היחסים. אם פותח השרשור היה בזוגיות כבר 10 שנים עם ילדים אפילו הייתי אומר לו שאפו שאחרי 10 שנים של נישואים זה הדבר שהכי מפריע לך בזוגיות. הבעיה שזאת הבעיה ההתחלתית שלהם, לפני שהספיקו לחוות את כל הנפילות והירידות של החיים, עד כדי כך שהם אפילו לא יכולים לדבר על כסף, שהוא אחד המרכיבים החשובים של החיים הזוגיים. את מציאה לו להתפשר בעצם בלי שום תנאים(בלי קובץ אקסל, בלי איזה תקציב ביזבוזים לכל אחד, בלי חשבונות נפרדים), הבעיה שמעכשיו יחיה פותח השרשור בזוגיות בהרגשה שהוא עשה פשרה ואם בעוד 5 שנים אחרי שכבר יהיו ילדים ועוד הוצאות ופחות חיסכון בת הזוג שלו תפתח תחביב נוסף שגוזל תקציבים. מה יעשה אז? הוא גם ככה מרגיש שהוא בפשרה.
בגלל זה אני ועוד אנשים בשרשור פה ממליצים להם להכנס לחדר ולדבר עד שיצא עשן לבן ולמצוא איזה פתרון טכני שיפתור לא את הבעיה של 2500 ש"ח שיש עכשיו,שאני מסכים שהיא שולית(אבל שוב לא כל האנשים דומים), אלה את כל בעיות ה 2500 ש"ח שיהיו בהמשך גם כן.
אני חושבת שדרישות כלכליות שונות לא בהכרח ידפקו מערכות יחסים, צריך ואפשר למצוא איזון. גם אני ובעלי נפגשים איפשהו באמצע ואנחנו מכירים זוגות נוספים עם פערים. לרוב נפגשים באמצע.. וגם אם לא, לפעמים מצליחים להסתדר, אם אף אחד מהצדדים לא יותר מדי קיצוני.
אני מקווה שאת מבינה שמה שאת יכולה לא כל אחד יכול ולהיפך.
בעיני למשל, חשבון משותף הוא המקבילה הזוגית של לגור בקיבוץ. בקיבוץ מזרימים כל חברי הקיבוץ את "עמל כפיהם" לחשבון משותף ואחר כך מחליטים על אופן החלוקה של הכסף בהתאם להסכמות שהם מגיעים אליהם באסיפה הכללית של הקיבוץ, כל זה תחת עקרון האחווה בין חברי הקיבוץ. כך גם בחשבון משותף מזרימים בני הזוג את ההכנסות הפרטיות שלהם לחשבון המשותף ואחר כך משתמשים בה על פי הסכמות שהם מקבלים, כל זה תחת העקרון של האהבה שלהם. הבעיה היא שהקיבוצים נכשלו בגלל שהאחווה היא לא דבר סטטי אלה דינמית ודברים שנראים נסבלים בזמן שהאחוה גבוהה בין החברים ניראית בלתי נסבלת כאשר האחוה במצב ירידה. כך גם בזוגיות, גם האהבה היא לא סטטית ודברים שניראים לך נסבלים וניתן להתפשר עליהם כשאהבה פורחת יראו בלתי ניסבלים כשאהבה במשבר.
אני מאוד מעריך קיבוצים, העיקרון שלהם הוא נפלא לדעתי, אבל לי זה פשוט לא מתאים. אני לא חושב שאני צריך להתרגל לחיות את חיי בקיבוץ או להתפשר לכך, אני פשוט בוחר לא לחיות בקיבוץ כי אני מכיר את עצמי ואת האופי שלי ולכן הדרישה הבסיסית שלי בזוגיות היא חשבונות נפרדים, אני פשוט לא מוכן לבקש רשות להוציא כסף שאני הרווחתי. לדוגמה: בשבילי לטוס לנופש באוגוסט עם הילדים זה סיוט שלא ברא השטן, ולכן אני מעדיף לטוס רק בביזנס, אשתי לעומתי יכולה לטוס על הכנף של המטוס בלואו קוסט והיא תגיד שהבריזות ב 800 קמ"ש זה אחלה. לכן בנופש המשפחתי אני קונה את כרטיסי הביזנס לכל המשפחה מהחשבון הפרטי שלי ואת שאר הטיול אנחנו משלמים מהחשבון המשותף. אם היה לנו חשבון משותף אני הייתי צריך לבקש רשות מאשתי איך להוציא כסף אני הרווחתי(ולהיפך על דברים שחשובים לה ולא לי). בשבילי זה דבר לא הגיוני.
