סטרבו חושב שמניות ממדינות מסויימות הן נחותות, ושהשוק לא מתמחר את את הנחיתות שלהן (או שהוא כן מתמחר אבל שזה לא שווה את החסרונות שלהם עבורו).
לפני התמחור. אף אחד מאיתנו פה לא יודע מה זה אומר להשקיע בשוק המקסיקני, ארגנטינאי ואצל רובנו גם לא האירופי באופן ישיר.
זה שקרן עושה זאת עבורנו לא פוטר אותנו מלדעת לאן בדיוק הכסף שלנו הולך ואילו מגבלות יש עליו.
כל עוד אני לא יודע, אני לא רוצה להשקיע את הכסף שהרווחתי בעבודה קשה.
אגיע לעניין התמחור. דעתי היא שהשוק לא יכול לתמחר לי שום סיכון ושום תשואה, כי השוק לא שותף למטרותיי הספציפיות.
אלך צעד אחד מעבר - השוק לא שותף למטרות של כל משקיע המשקיע לטווחים של מעבר לרבעון או שנה אחת.
כמובן. לכל תשואה פוטנציאלית יש ״מחיר״ (סיכון).
עוד נקודה יפה העלת כאן.
סיכון הוא דבר סובייקטיבי, בתיאוריות המודרניות מודדים אותו בתנודתיות.
משקיע לטווח ארוך (20-30 שנה ואולי לנצח) זה לא מעניין אותו.
אתה יכול להגיד שפסיכולוגית זה יעניין אותו כשהוא ימכור הכל בירידות - אני לא חולק שזה חשוב, אבל ברגע הקנייה החשיבה שלו היא ארוכה.
אז למי התנודתיות נחשבת סיכון? בדיוק לגופים שהזכרתי קודם, שצריכים לגייס משקיעים חדשים ע"י הצגת תוצאות רבעוניות-שנתיות.
הם מוכנים לקחת את ה"סיכון" של התנודתיות - להראות תשואה נמוכה או שלילית, בשביל הסיכוי לרווח הגדול.
הכל מדבר על הטווח הקצר בלבד. והם הכסף הגדול שמזיז את כל השוק ביחד איתם.
זה נכון ממבט של שוק שוורי בן 10 שנה
מעניין מה אמרו משקיעים (לא אמריקאיים) בתקופות ההפוכות שיתר העולם שלט
מדובר בשוק שורי של 140 שנה.
אני מדבר על הסיבות להשקיע בשוק מסוים, ולא הזכרתי את התשואה.
האם יש קשר בין תשואה גבוהה יותר לשוק פתוח וחופשי יותר עם רגולציה ידועה ובלי הפתעות? אולי.
ומעבר לזה הגרפים שצירפתם בפוסטים האחרים לא רלוונטי כמו שאלה הזאת. גם הם מדברים על תקופה של שנה או של 3 שנים. מי שמשקיע לטווח ארוך, מבחינת החלטות ותשואות זה לא רלוונטי אליו.