דן ג
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 17/3/17
- הודעות
- 74
- דירוג
- 43
שרשור מהנה ומעניין, תודה למשתתפים בו על יצירת תוכן איכותי בחינם 
דבר שנרמז כאן אבל לא צוין במפורש הוא שבין 1965 לשנת 2000 הקורלציה בין אגח אמריקאי ארוך למניות הייתה חיובית, כך שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה שהקורלציה ביניהם שלילית בתור "מנגנון", אלא שבמשך תקופות ארוכות מסויימות היא הייתה, ובאחרות לא. בעשור הבא ייתכן שהקורלציה השלילית שראינו ב-20 השנה האחרונות (ולפני 65) תישמר וייתכן שלא.
מה שכן אפשר ללמוד מההיסטוריה זה שבתקופות שונות מחלקות נכסים שונות התנהגו באופן שונה והיו בקורלציות שונות. ההפרדה בין מחלקות נכסים שונות (למשל, שאגח אמריקאי מתנהג אחרת מאגחים אחרים) גם היא נלמדת מההיסטוריה. בשילוב אלה, גם בלי להתייחס לתשואת תיק מסוים בתקופת זמן היסטורית מסוימת, אפריורית יש סיכוי טוב שפיזור על פני מספר מחלקות נכסים יקטין את התנודתיות, מה שסימולטור היה מחשיב שימושי לשלב המשיכה. בשלב הצבירה ייתכן שסימולטור היה דווקא מעריך את התנודתיות, שיוצרת קניה בזול. כמובן, לסימולטור יש גם שיקולים אחרים, ובלאו הכי אדם אינו סימולטור.
הייתה כאן גם השוואה בין תיוג שוק המניות כבועתי לבין תיוג האגח האמריקאי הארוך כלפני תקופה לא טובה. יש בזה אמת מסויימת כשמדובר על לנסות לתזמן מתי בדיוק תעלה או תרד הריבית. במקביל שווה גם לומר שגם כאשר מכפילי הרווחים בשווקים בשיאים (מחירים "מנופחים", מאוד לכאורה), האפסייד של מניות לא חסום, לא בטווח הקצר ולא בארוך. האפסייד של אגח מתנהג אחרת, והוא באחד משני כיוונים:
1) אם הריבית יורדת כמגמה, בטווח הקרוב האגח יעלה ובטווח הארוך יניב פחות קופונים ופחות צמיחה. את האפסייד הזה בטווח הקצר אפשר לחסום די בקלות, כי בלתי סביר שהריבית תהיה שלילית מאוד לתקופה ארוכה.
2) האפסייד השני הוא אם הריבית עולה כמגמה - בטווח הקרוב הוא ירד אבל ימשיך לייצר את אותו תזרים קופונים, כסף חדש שיוזרם אליו בגלל איזון יגרום לעליית תזרים הקופונים (על חשבון ירידה בעליית החלק המנייתי כמובן) ובטווח הארוך החלק האגחי ישתקם למה שהיה וימשיך לגדול בקצב מהיר יותר. ההבדלה בין "טווח ארוך" ל-"טווח קצר" היא ביחס ישר למח"מ.
3) אם לא תהיה מגמת שינוי בריבית, כתלות במח"מ הוא ישיג קצת פחות או קצת יותר מהאינפלציה, מה שעשוי להיות רצוי או לא כתלות במטרתו בתיק. הקורלציה עם מניות לא ידועה.
דבר שנרמז כאן אבל לא צוין במפורש הוא שבין 1965 לשנת 2000 הקורלציה בין אגח אמריקאי ארוך למניות הייתה חיובית, כך שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה שהקורלציה ביניהם שלילית בתור "מנגנון", אלא שבמשך תקופות ארוכות מסויימות היא הייתה, ובאחרות לא. בעשור הבא ייתכן שהקורלציה השלילית שראינו ב-20 השנה האחרונות (ולפני 65) תישמר וייתכן שלא.
מה שכן אפשר ללמוד מההיסטוריה זה שבתקופות שונות מחלקות נכסים שונות התנהגו באופן שונה והיו בקורלציות שונות. ההפרדה בין מחלקות נכסים שונות (למשל, שאגח אמריקאי מתנהג אחרת מאגחים אחרים) גם היא נלמדת מההיסטוריה. בשילוב אלה, גם בלי להתייחס לתשואת תיק מסוים בתקופת זמן היסטורית מסוימת, אפריורית יש סיכוי טוב שפיזור על פני מספר מחלקות נכסים יקטין את התנודתיות, מה שסימולטור היה מחשיב שימושי לשלב המשיכה. בשלב הצבירה ייתכן שסימולטור היה דווקא מעריך את התנודתיות, שיוצרת קניה בזול. כמובן, לסימולטור יש גם שיקולים אחרים, ובלאו הכי אדם אינו סימולטור.
הייתה כאן גם השוואה בין תיוג שוק המניות כבועתי לבין תיוג האגח האמריקאי הארוך כלפני תקופה לא טובה. יש בזה אמת מסויימת כשמדובר על לנסות לתזמן מתי בדיוק תעלה או תרד הריבית. במקביל שווה גם לומר שגם כאשר מכפילי הרווחים בשווקים בשיאים (מחירים "מנופחים", מאוד לכאורה), האפסייד של מניות לא חסום, לא בטווח הקצר ולא בארוך. האפסייד של אגח מתנהג אחרת, והוא באחד משני כיוונים:
1) אם הריבית יורדת כמגמה, בטווח הקרוב האגח יעלה ובטווח הארוך יניב פחות קופונים ופחות צמיחה. את האפסייד הזה בטווח הקצר אפשר לחסום די בקלות, כי בלתי סביר שהריבית תהיה שלילית מאוד לתקופה ארוכה.
2) האפסייד השני הוא אם הריבית עולה כמגמה - בטווח הקרוב הוא ירד אבל ימשיך לייצר את אותו תזרים קופונים, כסף חדש שיוזרם אליו בגלל איזון יגרום לעליית תזרים הקופונים (על חשבון ירידה בעליית החלק המנייתי כמובן) ובטווח הארוך החלק האגחי ישתקם למה שהיה וימשיך לגדול בקצב מהיר יותר. ההבדלה בין "טווח ארוך" ל-"טווח קצר" היא ביחס ישר למח"מ.
3) אם לא תהיה מגמת שינוי בריבית, כתלות במח"מ הוא ישיג קצת פחות או קצת יותר מהאינפלציה, מה שעשוי להיות רצוי או לא כתלות במטרתו בתיק. הקורלציה עם מניות לא ידועה.
