נראה לי שזה ממש מצוין שיש ילד אחד, שלא בטוח במגדר שלו, ומרגיש מספיק בטוח כדי לבדוק את זה כבר עכשיו, שכשיגיע הזמן להחליט על לקחת הורמונים (כאלה שהם יותר מהורמונים מעכבי ההתבגרות המינית), הוא יהיה ממש בטוח בבחירה שלו. יכול להיות שבעוד שנה הוא יחליט שזו היתה טעות, וזה בסדר שהוא וההורים שלו ילכו צעד אחורה. אבל אם אחרי שנה או שנתיים הוא עדיין מרגיש שהוא במקום הנכון, אז בתור ההורה שלו הייתי מאד רוצה לעזור לו. בעיני זה עדיף לגמרי בגיל הזה על פני אותה ההתלבטות עצמה בגיל 14, שאז הכל יותר מורכב.
לבדוק דברים בודקים בגיל 17 עם נירית מי' 3, בגיל 23 בגוואדלחרה, וכן, גם בגיל 43 כשרוצים לעשות תפנית.
לא בגיל 7, אין שום משמעות למה שבודקים בגיל 7, אין יכולת הסקת מסקנות אמיתית. הדברים שרציתי לעשות "כשאני יגדל" בגיל 7, לא קשורים בכלל להיום.
יכול להיות שבעוד שנה הויא כבר יהיה כל כך בתוך זה, ורגיל\ה לזה, שלשנות יהיה קשה מדי בשבילוה. הרי כיום אין פה באמת אומץ, זאת ההחלטה החתרנית וה"נכונה".
אני מוכן לקבל שכשאתה בן 16, עם החצ'קונים והבגרויות והילדים "הנחמדים" לכיתה, יש אומץ בללכת אחרי האמת שלך כשאתה מודע להשלכות.
זאת אגב הסיבה למה שאמרת - למה בגיל 14 זה יותר מורכב. זה גיל של גיבוש זהות, והרבה ממה שתבחר בגיל זה ישאר איתך הלאה, לטוב ולרע. כאבי גדילה.
מה שתבחר בגיל 7, אין ולא אמורה להיות לו שום משמעות מהותית. אלא אם כן אתה נכנס למערבולת זהותית שגורמת לך לקחת כדורים בתחילת גיל ההתבגרות, ואז אין דרך חזרה. מסכים, אם הילד\ה לא יקחו כדורים עד גיל 16, אין משמעות רבה אם יקראו לו דני, דנה, או דניות, כרגע.
לגבי מוקדם מדי, והשפיטה שלך שבאה ישר אח"כ - האם אתה מכיר את הסיפור? ההיסטוריה? כמה ההורים ניסו לנרמל את הילד עד כה? מה הוביל את הילד\הורים\משפחה להחלטה הזו? איזה ליווי מקצועי הם מקבלים? אילו משברים היו לילד? מה גרם להחלטה הזו? כמה זמן הם מושכים את ההחלטה ומתלבטים לגביה?
אם אין לך תשובות - המשוגע הוא אתה.
הניסוח שלך מטה לכיוון מסוים. אני יכול לשאול את פות"ש, כמה ההורים חשפו את הילד למדיה בנושא? כמה דיברו איתו מגיל צעיר על כך? מי הוביל את הילד\ההורים להחלטה כזאת? אילו משברים היו להורים? כמה מהר הם שמעו על ההחלטה מהילד, והודיעו למורה כדי שתצא בהודעות רשמיות?
חוסר ידע הוא רק חוסר ידע. הוא לא מצביע על שגעון. אני גם לא יודע הכל על כל חברה בסנופי, המידע שכן יש לי מטה אותי להשקיע במדד.
אני גם חושב שאתה משוגע שאתה רומז לאחר מכן שהורים יעשו כזה צעד (שלהבנתי מסתכם בשינוי פנייה בן\בת ושינוי שם) "כי זה מגניב". מה שאתה קורא כמגניב חולף תוך יום, ולאחר היום הזה יש חיים שלמים של התמודדויות וקשיים. אתה מפחד שהילד יהיה בתא שירותים ליד הילד שלך... ומה עם הילד - חשבת על כך שהוא בעצמו לא יידע לאיזה תא להיכנס? ומה לגבי הילדים שילעגו לו ו\או לא ירשו לו להיכנס לשירותים בכלל? וזו רק דוגמה.
אתה מפחד שילדיך יהיו חשופים לשונה - שמא יידבקו. אתה ועוד כמה מהמגיבים כאן.
לא חסרים הורים שמכרכרים סביב הנסיך הקטן שלהם, רק כי אמר. לא חסרים אנשים שמאמינים באידיאולוגיות של החברה בה הם חיים, ורוצים ללכת את האקסטרה מייל.
ומוכנים לשלם על זה מחיר. בוודאי כשהמחיר לרוב לא מדובר, אלא רק מה שטוב ויפה ונכון. בטח ובטח כשהילד לא מסוגל להבין את המחיר, גם אם היה מדובר.
הפחד שילדיו ידבקו, מוצדק. הוא יודע שילדים נוהגים בשבטיות, והוא סבור שמדובר בדבר לא טוב בגיל הזה, שהוא לא רוצה שילדיו יחקו.
אם זאת הייתה כיתה י', ולא ב', ופות"ש עדיין היה מגיב ככה, סימן שהבעיה היא בו - כי בהחלט סביר שלנער מספיק אינטליגנציה והבנה לעשות צעד שכזה, גם אם הוא משפיע על הסביבה. אבל אם כל הסימנים מצביעים על כך שבכל דבר אחר אנחנו לא סומכים על בני 7, לא כלפי הסביבה ולא כלפי עצמם, יוצא הדופן הזה הוא המוזר\משוגע, לא פות"ש.
