הגדרת המדד היבשה לא כזה מעניינת.
מה שרלוונטי זאת העובדה שרכיבי המדד והמשקלים שלהם מתעדכנים לא מעט
לדוגמה כאן
עדכון רכיבי המדד והמשקלים לא משנה את השחיקה של מדד ה
מחירים לעומת העליה בצריכה.
ניתן דוגמא קצת קיצונית, בלי אינפלציה בכלל:
יש לנו מוצר א' (למשל, רכב עם הילוכים), ומוצר ב' קרוב אליו (למשל, רכב אוטומטי).
במשך שנים הם נמכרים במחירים קבועים, כשמוצר ב' עולה כ-10000 ש"ח יותר ממוצר א'.
בתחילת התקופה, כמעט כולם רוכשים רק מוצר א', ומוצר ב' מוצג כלוקסוס לרכבי יוקרה, ובסוף התקופה כמעט כולם רוכשים את מוצר ב', חוץ מאלו שחשוב להם מוצר א'.
מבחינת מדד המחירים - המחירים לא השתנו.
מבחינת סל הצריכה - סל הצריכה השתנה, המשקל של "כלי רכב" בסל הצריכה יעלה מעט, ובחישוב האינפלציה (אם תהיה, כרגע אמרנו שאין), יהיה לו משקל גדול יותר.
מבחינת מי שרגיל לקבל קצבת נכות\שאירים "צמודה למדד" מקרן הפנסיה, ולחסוך ממנה אחוז קבוע לחודש, כך שבכל 3 שנים הוא יוכל לרכוש רכב חדש - הוא יכול להמשיך ולעשות את זה, אבל רק אם הוא רוכש רכב מסוג א'. אם הוא רוצה לרכוש רכב מסוג ב' - שיתכבד ויחסוך יותר. וזה שכל העולם עבר לרכב מסוג ב', לא עוזר להצמדת הקצבה שלו.
עכשיו תניח בצד את שוק המכוניות, ותחשוב על הצריכה הכללית, או על הדוגמא החריפה יותר שהבאתי של שוק התקשורת - רמת החיים שלנו עולה בקצב מסחרר, יש סיכון גדול בקצבה שצמודה רק למדד.
וזה רלוונטי לא רק לקרנות פנסיה, אלא גם לכל מי שחושב לפרוש לאורך עשרות שנים לפי כלל ה-300\400 שכולל משיכה קבועה צמודה למדד. יותר מתאים לפורשים בגיל מבוגר, שם תוחלת משך קבלת הקצבה נמוכה משמעותית לעומת זו של קצבת נכות \ שאירים.
ותודה לכם
@roneng ו
@חיים 111 שאת ההודעות הללו שסוטות לגמרי מנושא השרשור אתם לא מערבבים עם הנושא עצמו, כך זה יהיה אפשרי לפצל ולהעביר (בקרוב) את השיח לגבי המדד לשרשור אחר בלי צורך להתעסק בשבירה של הודעות
אני רוצה להבין, זה שרשור "מסגרת" שכולל דיונים במשך כמה עמודים על:
1. סיכון אחזקות סינתתיות
2. סיכון מינוף עם המיועדות
3. כמה כסף אפשר לנייד מקופ"ג לפנסיה מקיפה
4. דמי ניהול מינימליים בברירת מחדל
5. פתיחת קרן פנסיה לעצמאי לפני התחלת עבודה
6. איך ממלאים טופסי הצטרפות
ורק כששואלים מה זה נכות מתפתחת ואנחנו ניגשים לשאלה האם הצמדה למדד מספיקה או לא, פתאום נזעקת?
(עכשיו אני קולט שמכאן יהיה קשה לפצל)...