שלום לכולם,
הפוסט הזה הולך להיות מעט ארוך, הרעיון הוא לתעד את טיפשותי בפומבי, אז לא אקצר.
אשמח לכל ביקורת, תובנות או סתם הערות מעניינות.
הפוסט הזה בשום פנים ואופן אינו מהווה המלצה או ייעוץ.
אקדים ואומר שקראתי מספיק מחקרים (למשל [1]) כדי שאשתכנע עמוקות בכך שעבור רוב המשקיעים הבחירה בהשקעה פאסיבית היא האופטימלית ביותר הן מבחינת סיכון והן מבחינת תשואה. אותם מחקרים מראים שרוב מוחלט של המשקיעים האקטיביים (אנשים וגופים שבוחרים מניות ספציפיות) מפסידים למדד ה"טיפש" לאורך זמן. כמובן שתמיד יש את המעטים שמנצחים את המדד, גם לאורך זמן, אבל אין לי כל דרך לדעת מי אלו יהיו, אלא בדיעבד.
לכן, כל חיי הקצרים כאדם בוגר ניתבתי את השקעותיי לאפיקים פאסיביים (עם יוצא דופן אחד שלא רלוונטי לטקסט כאן), קרי קרנות מחקות של מדדים רחבים. עד ללפני שבועיים, 100% מתיק ההשקעות הורכב מקרן שמחקה את ביצועיו של המדד העולמי VWRA, אני מרוצה וישן עם זה בשקט.
ובכל זאת - בשבוע שבעבר קניתי מניית CGRO הנסחרת בנאסדק בכ- 5% מתיק ההשקעות (מכספי הפקדה חדשה) בשער של 14.66 דולרים.
עכשיו בפירוט:
-----------------------------------
מניית CGRO היא מניה של חברת collective growth corp שהיא חברת SPAC.
מה זה SPAC? זו חברה שמונפקת בבורסה אך אין לה פעילות ממשית. בעלי השליטה בחברה מחפשים חברות אחרות שאינן מונפקות בבורסה, אך רוצות להנפיק את עצמן בבורסה, ומבצעים עסקת מיזוג. כך שמצד אחד – החברה שמעוניינת בהנפקה מקבלת תשתית מוכנה ומסלול מהיר לכניסה למסחר בבורסה ומהצד שני – בעלי מניות חברת ה- SPAC ממירים את אחזקותיהם במניות החברה החדשה.
אפשר לחשוב על זה מעט אחרת - חברת SPAC זו חברת השקעות שבראשה עומד משקיע ידוע ומוכר. כל מי שרוצה שכספו יושקע באמצעות החברה הזו קונה מניות בשווי של 10$ למניה. המזומן שמצטבר בחברה הוא ההון של החברה שאיתו בעל השליטה יוצא לעשות "שופינג" של סטארטאפים, למשל 200 מיליון דולר.
בעל השליטה מחפש סטארטאפ שרוצה להיות מונפק ומציע לו את העסקה הבאה – אני אתן לך את הכסף שאצלי בקופה ואת היכולת להיות מונפק מהר בבורסה ובתמורה בעלי המניות שלי יקבלו חלק מהבעלות על הסטארטאפ (במחיר שמשתלם לשני הצדדים). עבור הטארטאפ מדובר בעצם בסוג של סבב גיוס, שכולל גם הנפקה בבורסה.
אם הכל הולך טוב, ה- SPAC קונה חלק מהסטארטאפ והמניות של ה- SPAC מומרות למניות של הסטארטאפ וכולם שמחים ומרוצים:
לקריאה בהרחבה [2].
-----------------------------------
בחודש שעבר חברת INNOVIZ הישראלית הודיעה שהיא הסכימה עם חברת SPAC על עסקת מיזוג+הנפקה [3]. כבר באותו הרגע השווי של מניית חברת ה- SPAC (CGRO) קפץ בלמעלה מ- 30%, ירד מעט לאחר כמה ימים בשוך ההתלהבות הראשונית וקפץ שוב לאחר ההכרזה של אפל על כניסתה לתחום הרכבים האוטונומיים, מאז המניה נסחרת ברמה של 13-15 דולרים.
חברת INNOVIZ (אינוביז) היא יצרנית LIDAR שזה הרכבה של המילים Light ו- Radar, ז"א מדובר במכ"מ שפועל על בסיס קרני אור. לידאר נחשב לרכיב חובה ברכבים אוטונומיים בדרגות 3-5.
רכבים אוטונומיים מחולקים לכמה רמות של אוטונומיה, בין 2 ל-5. כל הרכבים שאפשר לקנות היום בשוק, היכולות האוטונומיות שלהם מבוססות על מצלמות וידאו והן נחשבות בדרגה 2. על מנת לקבל "תקן" של דרגה 3 ומעלה לכלל המערכות האוטונומיות ברכב צריך להיות גיבוי (יתירות).
ספציפית לגבי המצלמות - אם אתם רוצים להפקיד את חייכם בידי הרכב שלכם, אתם רוצים לדעת שאם לפתע המצלמות יסתנוורו (או יחוו תקלה אחרת), שתהיה מערכת נוספת, בלתי תלויה, שתדע לשמור על בטיחות הנוסעים ועל הפעילות התקינה של הרכב בלי שבכלל תרגישו. זאת אומרת שלידאר הוא תנאי סף לרכבים אוטונומיים בדרגה גבוהה.
יש היום הרבה חברות שעושות ניסויים ברדארים שונים (הרכב הכי מפורסם הוא של גוגל – הזה עם הרדאר המסתובב על גג הרכב), כולל לא פחות מ-4 חברות לידאר שהונפקו בשנת 2020, כולן באמצעות SPAC (Aeva, Ouster, Luminar, Velodyne), בקיצור מדובר בתחום מאוד "חם" בשוק. לכולם ברור שיש אינסוף כסף בתחום של רכבים אוטנומיים וחברה שתצליח למקם את הלידאר שלה ברכבים אוטונומיים – תזכה לראות פירות לעמלה.
-----------------------------------
מה מיוחד באינוביז? כמה דברים:
למה החלטתי להשקיע אקטיבית חלק מהתיק?
עיקרי הסיכונים כפי שאני רואה אותם:
בעיני סביר הרבה יותר שבטווח הבינוני של כמה שנים המניה תעלה בערכה יותר מהמדד. בנקודה מסוימת, אם הכל יהיה מוצלח מאוד, תכפיל את ערכה פי 4-5 ממחיר הקניה – אז ניתן יהיה למכור חלק מהאחזקה על מנת להחזיר את הכסף שהושקע בחזרה להשקעה ה"רגילה" וכל מה שיוותר הוא רק הרווחים שעליהם כבר "לא חבל", שוב, טריקים פסיכולוגיים זולים (אבל זה עובד!)
-----------------------------------
הפוסט הזה בשום פנים ואופן אינו מהווה המלצה או ייעוץ.
ג.נ. מחזיק CGRO, מחזיק VWRA
[1] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1540-6261.2010.01598.x
[2] https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/787478
[3] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001352861
[4] https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-07-01-21/m01.html
הפוסט הזה הולך להיות מעט ארוך, הרעיון הוא לתעד את טיפשותי בפומבי, אז לא אקצר.
אשמח לכל ביקורת, תובנות או סתם הערות מעניינות.
הפוסט הזה בשום פנים ואופן אינו מהווה המלצה או ייעוץ.
אקדים ואומר שקראתי מספיק מחקרים (למשל [1]) כדי שאשתכנע עמוקות בכך שעבור רוב המשקיעים הבחירה בהשקעה פאסיבית היא האופטימלית ביותר הן מבחינת סיכון והן מבחינת תשואה. אותם מחקרים מראים שרוב מוחלט של המשקיעים האקטיביים (אנשים וגופים שבוחרים מניות ספציפיות) מפסידים למדד ה"טיפש" לאורך זמן. כמובן שתמיד יש את המעטים שמנצחים את המדד, גם לאורך זמן, אבל אין לי כל דרך לדעת מי אלו יהיו, אלא בדיעבד.
לכן, כל חיי הקצרים כאדם בוגר ניתבתי את השקעותיי לאפיקים פאסיביים (עם יוצא דופן אחד שלא רלוונטי לטקסט כאן), קרי קרנות מחקות של מדדים רחבים. עד ללפני שבועיים, 100% מתיק ההשקעות הורכב מקרן שמחקה את ביצועיו של המדד העולמי VWRA, אני מרוצה וישן עם זה בשקט.
ובכל זאת - בשבוע שבעבר קניתי מניית CGRO הנסחרת בנאסדק בכ- 5% מתיק ההשקעות (מכספי הפקדה חדשה) בשער של 14.66 דולרים.
עכשיו בפירוט:
-----------------------------------
מניית CGRO היא מניה של חברת collective growth corp שהיא חברת SPAC.
מה זה SPAC? זו חברה שמונפקת בבורסה אך אין לה פעילות ממשית. בעלי השליטה בחברה מחפשים חברות אחרות שאינן מונפקות בבורסה, אך רוצות להנפיק את עצמן בבורסה, ומבצעים עסקת מיזוג. כך שמצד אחד – החברה שמעוניינת בהנפקה מקבלת תשתית מוכנה ומסלול מהיר לכניסה למסחר בבורסה ומהצד שני – בעלי מניות חברת ה- SPAC ממירים את אחזקותיהם במניות החברה החדשה.
אפשר לחשוב על זה מעט אחרת - חברת SPAC זו חברת השקעות שבראשה עומד משקיע ידוע ומוכר. כל מי שרוצה שכספו יושקע באמצעות החברה הזו קונה מניות בשווי של 10$ למניה. המזומן שמצטבר בחברה הוא ההון של החברה שאיתו בעל השליטה יוצא לעשות "שופינג" של סטארטאפים, למשל 200 מיליון דולר.
בעל השליטה מחפש סטארטאפ שרוצה להיות מונפק ומציע לו את העסקה הבאה – אני אתן לך את הכסף שאצלי בקופה ואת היכולת להיות מונפק מהר בבורסה ובתמורה בעלי המניות שלי יקבלו חלק מהבעלות על הסטארטאפ (במחיר שמשתלם לשני הצדדים). עבור הטארטאפ מדובר בעצם בסוג של סבב גיוס, שכולל גם הנפקה בבורסה.
אם הכל הולך טוב, ה- SPAC קונה חלק מהסטארטאפ והמניות של ה- SPAC מומרות למניות של הסטארטאפ וכולם שמחים ומרוצים:
- הסטארטאפ קיבל 200 מיליון דולר והונפק בבורסה בהליך מהיר
- בעלי המניות של ה- SPAC קיבלו בעלות על הסטארטאפ במחיר טוב
- מי שעומד בראש ה- SPAC גוזר עמלה עבור שירותיו והצלחתו.
לקריאה בהרחבה [2].
-----------------------------------
בחודש שעבר חברת INNOVIZ הישראלית הודיעה שהיא הסכימה עם חברת SPAC על עסקת מיזוג+הנפקה [3]. כבר באותו הרגע השווי של מניית חברת ה- SPAC (CGRO) קפץ בלמעלה מ- 30%, ירד מעט לאחר כמה ימים בשוך ההתלהבות הראשונית וקפץ שוב לאחר ההכרזה של אפל על כניסתה לתחום הרכבים האוטונומיים, מאז המניה נסחרת ברמה של 13-15 דולרים.
חברת INNOVIZ (אינוביז) היא יצרנית LIDAR שזה הרכבה של המילים Light ו- Radar, ז"א מדובר במכ"מ שפועל על בסיס קרני אור. לידאר נחשב לרכיב חובה ברכבים אוטונומיים בדרגות 3-5.
רכבים אוטונומיים מחולקים לכמה רמות של אוטונומיה, בין 2 ל-5. כל הרכבים שאפשר לקנות היום בשוק, היכולות האוטונומיות שלהם מבוססות על מצלמות וידאו והן נחשבות בדרגה 2. על מנת לקבל "תקן" של דרגה 3 ומעלה לכלל המערכות האוטונומיות ברכב צריך להיות גיבוי (יתירות).
ספציפית לגבי המצלמות - אם אתם רוצים להפקיד את חייכם בידי הרכב שלכם, אתם רוצים לדעת שאם לפתע המצלמות יסתנוורו (או יחוו תקלה אחרת), שתהיה מערכת נוספת, בלתי תלויה, שתדע לשמור על בטיחות הנוסעים ועל הפעילות התקינה של הרכב בלי שבכלל תרגישו. זאת אומרת שלידאר הוא תנאי סף לרכבים אוטונומיים בדרגה גבוהה.
יש היום הרבה חברות שעושות ניסויים ברדארים שונים (הרכב הכי מפורסם הוא של גוגל – הזה עם הרדאר המסתובב על גג הרכב), כולל לא פחות מ-4 חברות לידאר שהונפקו בשנת 2020, כולן באמצעות SPAC (Aeva, Ouster, Luminar, Velodyne), בקיצור מדובר בתחום מאוד "חם" בשוק. לכולם ברור שיש אינסוף כסף בתחום של רכבים אוטנומיים וחברה שתצליח למקם את הלידאר שלה ברכבים אוטונומיים – תזכה לראות פירות לעמלה.
-----------------------------------
מה מיוחד באינוביז? כמה דברים:
- יש להם מוצר עובד (ואפילו דור שני שלו) שכולל גם רכיב פיסי שהוא הלידאר עצמו וגם תכנת הפענוח היא שלהם (יש שם את כל הבאזז-וודרז AI, Machine learning וכו..), יש להם לקוח גדול מאוד שכבר התקין את המוצר שלהם ברכב שלו (BMW) ומדובר בחברה בגודל בינוני (280 עובדים), לא משהו קיקיוני.
- הלידאר שלהם הוא solid state, זאת אומרת שהוא מבוסס על MEMS, מה שאומר שניתן "לירות" את האור בכל הכיוונים באמצעות מראות בגודל מיקרוסקופי, ללא צורך בחלקים נעים או מסתובבים. באופן ישיר נובע מכך שללידאר כזה יש עמידות גבוהה יותר לתקלות ושהעלות שלו גם זולה יותר וזה חשוב כי מדובר ברכיב יקר. יש חברות נוספת עם לידאר solid state כך שזה לא ייחודי, אבל יש גם כאלו שמוכרות את המוצר המסתובב שמתקינים על הגג שלדעתי אין לו עתיד.
- מדובר בחברה שהוקמה ע"י יוצאי יחידה 81 של חיל המודיעין וכרבע מעובדיה הם גם יוצאי היחידה. למי שלא מכיר מדובר ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, מדובר בחומר אנושי מעולה, אנשים ומהנדסים מבריקים, באמת הכי טובים שיש למדינת ישראל להציע. נחשפתי לזמן קצר, במסגרת קורס, לכמות גדולה של אנשים ששירתו ביחידה בזמן השירות הצבאי שלי ואני יכול להעיד שכל מה שכתוב בכתבה הזו נכון מאוד [4].
- הכרתי לפני למעלה מעשור את אחד ממייסדיה (אין לי ספק שהוא לא זוכר מי אני בכלל) ואני עוקב אחרי פעילות החברה ברשתות החברתיות מיום היווסדה ומזה שנים אומר לעצמי "אילו רק יכולתי לשים כסף בחברה הזו". הרושם שלי הוא שמדובר בחברה רצינית, אנשים איכותיים וששווה "לשים" עליהם כסף, אבל רק בשלב מוקדם, לפני שהשווי שלהם יתומחר ע"י השוק.
למה החלטתי להשקיע אקטיבית חלק מהתיק?
- "חולשה"
- הזדמנות
- סכום השקעה נמוך יחסית
- "חולשה" - אני מודה ומתוודה כי קשה מאוד למשקיע פאסיבי שדוגל בצבירת הון איטית ומתמשכת לראות את חבריו האקטיביים מתעשרים מעבר לכל דמיון בזמן קצרצר. בהכרח עולות המחשבות – מה היה קורה אילו גם אני, הייתי מקצה אפילו חלק קטן מהתיק, נניח 10%, למניית "חלום" שבדיוק השלימה עלייה שנתית של כמעט 1000% - הייתי מקרב את העצמאות הכלכלית המיוחלת בכמה שנים טובות מאוד. אחרי שהחלום מתנדף, אני חוזר למציאות ונזכר שאין שום תרחיש שבו אני הייתי מקצה 10% מהתיק למניית חלום ספקולטיבית ומתומחרת וחוזר לשגרת יומי. אבל היצר לא שקט, הוא שם, אורב באפלה, צובר ריבית.
- הזדמנות – לא בכל יום, ואפילו לא בכל כמה שנים קורה מקרה שבו חברה שאני כבר כמה שנים אומר "אילו הייתי יכול לשים עליה כסף..." יוצאת להנפקה. לטעמי מדובר בהזדמנות ייחודית שבה יש לי יתרון על פני השוק. אני ישראלי דובר עברית ומכיר את פעילות החברה, בעוד שרוב המשקיעים בעולם (וגם בישראל) טרם שמעו עליה. כמו כן אני ישראלי שמכיר את יחידה 81 ואת איכות אנשיה בעוד שרוב המשקיעים בעולם (וגם בישראל) סביר שלא שמעו עליה. במקביל לעסקת ה- SPAC, משקיעים נוספים מכניסים כסף נוסף לחברת אינוביז במחיר של 10$ למניה, בהם חברת הפניקס וחברת הראל, לכן אני מרגיש יחסית בנוח לשלם 47% יותר מהמשקיעים המוסדיים, זה מעיד בעיני שהכסף ה"טיפש" טרם נכנס בכמות גבוהה.
- סכום השקעה נמוך יחסית – 5% מהתיק בשקלים זה סכום שאשתי ואני מוכנים לאבד בלי שזה ישפיע על המהלך התקין של חיינו. זה לא סכום קטן אבסולוטית, אבל הוא כן קטן יחסית לסך הנכסים שלנו היום וממש ממש קטן ביחס לסך הנכסים שאני מקווה שנצבור במהלך חיינו. לכאורה אחרי התיאור בסעיף הקודם היה מצופה שהסכום יהיה גבוה יותר, בכל זאת – הזדמנות של פעם החיים, אבל חשוב מאוד גם לישון בשקט ולחיות חיים ללא חרטות. אני מכיר את הפסיכולוגיה של עצמי ואני יודע שאילו הייתי מפסיד סכום גבוה יותר – הייתי מתקשה מאוד שלא לחוש חרטה בעתיד. עם 5% אני יכול לחיות בשלווה יחסית. ההתייחסות שלנו להשקעה הזו כאל כסף שנזרק לפח היא טריק פסיכולוגי שנועד מצד אחד לאפשר את ההרפתקה הזו (כי יש צורך פסיכולוגי גם בזה) ומצד שני, לחיות איתה בשלום.
עיקרי הסיכונים כפי שאני רואה אותם:
- טווח קצר – העסקה לא יוצאת לפועל מכל סיבה שהיא, במקרה כזה ערך המניה של CGRO יורד בחזרה לרמה של 10$ או פחות, ירידה של 32% או יותר. במקרה כזה אפשר לחכות לעסקה אחרת או לחלופין החברה תתפרק ותחזיר למשקיעים את שווי המניה פחות הוצאות (פחות מ- 10$), הפסד מקסימלי עד 50%. התרחיש בסבירות נמוכה.
- טווח בינוני – העסקה יוצאת לפועל וחברת אינוביז נכשלת, מתפרקת, קורסת, ווטאבר ונמחקת מהמסחר – בתרחיש זה הקריסה היא לא בבת אחת, אבל אם לא מוכרים בזמן, יש אבדן של 100% מההשקעה. התרחיש בסבירות נמוכה מאוד.
- טווח ארוך – העסקה יוצאת לפועל, החברה לא קורסת, אך גם לא מרוויחה או מרוויחה פחות מהמדד – במקרה כזה האבדן הוא בעיקר לאגו. סבירות – לא יודע, כדור הבדולח בתיקון.
בעיני סביר הרבה יותר שבטווח הבינוני של כמה שנים המניה תעלה בערכה יותר מהמדד. בנקודה מסוימת, אם הכל יהיה מוצלח מאוד, תכפיל את ערכה פי 4-5 ממחיר הקניה – אז ניתן יהיה למכור חלק מהאחזקה על מנת להחזיר את הכסף שהושקע בחזרה להשקעה ה"רגילה" וכל מה שיוותר הוא רק הרווחים שעליהם כבר "לא חבל", שוב, טריקים פסיכולוגיים זולים (אבל זה עובד!)
-----------------------------------
הפוסט הזה בשום פנים ואופן אינו מהווה המלצה או ייעוץ.
ג.נ. מחזיק CGRO, מחזיק VWRA
[1] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1540-6261.2010.01598.x
[2] https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/787478
[3] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001352861
[4] https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-07-01-21/m01.html
