לאחר כמה חודשים בתכנית, החלטתי שבקרוב אני הולך להפסיק איתה. הגעתי למסקנה שהיא סתם מסורבלת ומסובכת יתר על המידה, ויתרה מכך, היא לא משיגה את המטרות שלי בצורה אופטימלית. בסופו של דבר, אני חושב ששני היתרונות המרכזיים של תיק מניות הם שליטה ובקרה של התיק ו-TLH. באופן אישי, אני חושב ש-TLH פחות רלוונטי עבורי, זה לא מאוד משמעותי. המטרה המרכזית שלי היא היכולת לשלוט בתיק ולדעת במה אני משקיע מבלי להיכנס אוטומטית לכל החברות במדד, שחלקן מאוד ספקולטיביות בעיניי. אבל התיק הנוכחי לא משיג את המטרה הזו בצורה טובה, כי גם אם הצבתי לעצמי כמה קריטריונים בסיסיים, עדיין אין לי באמת מושג מה קורה בתיק של 300 חברות ויש בו גם כל מיני חברות שאני בכלל לא מעוניין בהן.
שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: בהינתן שאני סבור כי אין הבדלים מאוד משמעותיים (בתוחלת) בין השקעה במדד שוק כולל לבין השקעה שמפוזרת על פני מגוון חברות ענקיות ואיכותיות של נניח 30 מניות (משהו כמו הדאו למשל), האם זה לא יותר הגיוני עבורי וגם יותר פשוט לבנות לעצמי תיק כזה, שבנוסף לפשטות גם ישרת את המטרה שלי טוב יותר כי אני מסוגל להכיר ולברור כל אחת מהחברות? לכאורה, הדבר הכי קל שאני יכול לעשות בגישה הזו הוא לקחת את הדאו ג'ונס, להחליף שם נניח 3-5 חברות שאני לא אוהב, וקיבלתי תיק הרבה יותר פשוט שגם מצליח לשרת בצורה יותר טובה את המטרות שלי.
יש גם חסרונות להצעה הזו, למשל:
1. לשלם מס כאשר עושים שינויים בתיק. (לא אמור לקרות באופן תכוף, אם בכלל מחליטים שיש מכירות.)
2. להתחיל לסטות מהתיק ולפקפק בהחלטות שקיבלתי בעקבות אירועים רעים, או לחלופין להתחיל לקבל החלטות יותר אגרסיביות וספקולטיביות בעקבות אירועים טובים.
באופן אישי אני מרגיש שחשוב לי מאוד לשלוט בתיק ולבחור במה אני משקיע, אני לא מסוגל או מעוניין להחזיק טסלה למשל ולהגיד לעצמי שהכל נורמאלי (גם אם לכאורה דברים יכולים להתקזז כאשר משקיעים במגוון רחב של חברות כאלה) ולכן אני כנראה אבחר לקבל על עצמי את החסרונות האלה בתמורה לשליטה ובקרה על התיק.
בנוסף, אשתף לטובת הקוראים מהניסיון הקטן שצברתי כאן:
1. חוסכים דמי ניהול וכפל מס על דיבידנדים. במקרה של איריות כפל המס שחוסכים הוא דחוי אבל על כל הדיבידנדים, ודמי הניהול פחות או יותר מתקזזים עם היתרון במיסוי במקור של ארה"ב. במקרה של אמריקאיות דמי ניהול קטנים יותר אבל כפל מס דיבידנדים שווה יותר כי הוא מיידי.
בשוויץ וגרמניה (וכנראה שבאופן כללי מחוץ לארה"ב) ממסים במקור את המקסימום, לא אכפת להם מאמנת המס, אתה צריך ללכת לחפש אותם אחר כך ולקבל אישורים מהברוקר על הניכוי שגם עולים לא מעט וכנראה לא מצדיקים את ההחזר. אחד היתרונות של השקעה דרך קרן היא שדואגים לכל החזרי המס במשותף.
דורש התעסקות. לדעתי מדובר בעיקר בהתעסקות חד-פעמית ואפשר לעשות אוטומציה לרוב התהליך.
זה די נכון באופן כללי, כל עדכון בתיק מבחינה טכנית של התהליך לקח עניין של כמה דקות בודדות, אבל מה שהיה מעצבן זה שאני תלוי בנתונים של נאדס"ק והם מסתבר לא כל כך טובים, מידי פעם פתאום קופצות חברות חדשות לקובץ שלא הופיעו פעם קודמת למרות שהיו אמורות וכו'. אפשר להתגבר על זה אבל זה מציק. הבעיה היא שמקורות המידע הטובים והאמינים עולים לא מעט כסף.
