משכנתא בלי יועץ

[matthias]

היתה לי היום פגישה בבנק הבינלאומי. הפגישה בלאומי שהיתה אמורה להיות לי היום נדחתה למועד לא ידוע (היועצת שהוקצתה לי לא הרגישה טוב).

הגעתי לפגישה בגישה קצת אחרת משתי הפגישות הראשונות:
1. לא הגעתי רק עם תמהיל אופטימלי, אלא עם מנעד של תמהילים שאפשר "לשחק איתם" ולראות מה נותן ריביות טובות. במקרה שלנו ראיתי בסימולציות שמסלול מצ נותן תוצאות יחסית קרובות לקצ, אז במקום להיסגר מראש על 100% קצ החלטתי לחלק את הסכום בין קצ למצ בהתאם לריביות שיציעו.
2. הכנתי "pitch" כדי להציג גם אותנו וגם את הרצונות שלנו מבחינת תמהיל, בצורה תמציתית וישירה.
3. לפני הפגישה עשיתי סימולציות של פגישה, כולל בדיקה של תמהילים עם סימולציות בלפטופ ושינויים של מסלולים וריביות.
4. הבאתי דף ועט כדי לכתוב לעצמי כל תמהיל שהבנק יציע, כולל ריביות בכל מסלול והתוצאה שמתקבלת ממנו בסימולציה. ככה הכל יהיה לי כתוב בצורה מסודרת ואחידה ואני לא אהיה תלוי בזה שהבנק ישלח לי את התמהילים.
5. כשהגעתי לפגישה הדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח את הלפטופ ולהכין את הסימולטור. ככה נוכל להגיע ישר לבדיקת תמהילים בלי יותר מדי דיבורים מסביב. הרגשתי שזה גם נתן ליועצת איזשהו רושם שאני יודע מה אני עושה.

בתחילת הפגישה פתחתי את הסימולטור בלפטופ, נתתי את ה-"pitch" והתחלנו לנסות תמהילים של שילובים שונים בין קצ למצ. אלה התמהילים שבדקנו והריביות שהציעו:

תמהיל 1:
קצ, 1168376 שח, 30 שנה, 2.42%
מצ כל שנה, 1168376 שח, 30 שנה, עוגן + 0.447% (כיום 2.237%)

תמהיל 2:
קצ, 2336752 שח, 30 שנה, 2.64%

תמהיל 3:
קצ, 778917 שח, 30 שנה, 2.42%
מצ כל שנה, 1557835 שח, 30 שנה, עוגן + 0.347% (כיום 2.137%)

בדקנו גם שני-שליש קצ ושליש מצ אבל זה נתן כמו תמהיל 3 רק עם ריבית פחות טובה במצ.
שאלתי לגבי הוספה של מסלול פריים או מלצ שאולי ישפרו את הריביות, היא אמרה שלא סביר שזה ישפר כי אצלם דווקא המסלולים הצמודים הם אלה שבדרך כלל עוזרים לשפר ריביות. בכל זאת היא ניסתה להוסיף פריים וזה לא עזר.

לפי תוצאות הסימולציה תמהיל 1 היה הכי טוב, אז היא שלחה אותו לאישור.
מעבר למשכנתא היא נתנה לי עלון עם הסברים על הטבות שנקבל אם נעביר את החשבון בנק שלנו לבינלאומי, בין השאר הלוואה של 50000 שח ל-40 חודשים ללא ריבית. די משמעותי.
בסוף היא נתנה לי כרטיס ביקור ואמרה לשלוח לה אימייל בכל עניין.

בערך שעה וחצי לאחר סיום הפגישה קיבלתי הודעה שהאישור התקבל. אני אשלח אותו מחר ליועצים שנפגשתי איתם בבנק הפועלים ובמזרחי-טפחות לראות אם יש להם משהו טוב יותר להציע.

 

[bigbang]

5. כשהגעתי לפגישה הדבר הראשון שעשיתי היה לפתוח את הלפטופ ולהכין את הסימולטור.

תוכל לשתף את הסימולטור שלך בבקשה?

 

[Delver]

המטרה שלי היא מזעור הזמן עד לשחרור מעבודה (לא חושב שיש מישהו שהמטרה האמיתית שלו היא מקסום תועלת כלכלית). סימולציות הראו לי שכדי להשיג את המטרה הזו צריך למזער את ההחזר החודשי, במיוחד בהתחלה. זה אומר, בין השאר, למזער את סכום ההלוואה ולמקסם את משך ההלוואה. מה שקיבלתי מסימולציות זה שהתמהיל האופטימלי מהבחינה הזו הוא 100% קצ

יכולת פשוט לומר כן

אינפלציה לא צפויה לפגוע בנו משמעותית

אין לי מה להוסיף לגבי סיכון אינפלציה למשכנתא צמודה 100%, נראה שעשית את השיקולים שלך.

שמעתי את הטענות האלה גם בבנקים. אני לא מבין על מה הן מבוססות

זה מבוסס על זה שאם יעד האינפלציה יהיה בטווח הצפוי, אז הריבית לא יכולה להיות גבוהה כמו היום. היות ואתה מניח אינפלציה "רגילה" (אחרת לא היית לוקח משכנתא צמודה 100%), הגיוני להניח באותה מידה גם ירידה בריבית, כמו שציין פה הפזרן

לא רק שהוא מהמר שהאינפלציה תהיה מתחת ליעד אלא שהוא גם הולך עם כל/רוב המשכנתא על ק"צ ולא מ"צ כלומר הוא גם מהמר שהריביות ישארו גבוהות.
אינפלציה נמוכה + ריביות גבוהות... לפחות בעיני יש פה סטירה פנימית

אני לא מתכוון להיכנס לדיון פילוסופי על היסטוריה וצפי לעתיד. רק תשים לב למשל איזה מרווח חביב קיבלת במסלול 3 - 0.347% וזה עוד לפני מיקוח. כלומר יש לך הזדמנות לנעול מרווחים של 0.3%.

דרך אגב, בפוסטים הבאים יהיה מועיל אם תרשום מה המרווח גם במסלולים הקבועים, כדי שתוכל להשוות בין הקבועים ללא קבועים, בנקודת הזמן הזו.

 

[MarketTimer]

לא מדויק:
1. בקצ ההחזר החודשי מתחיל נמוך ועולה לאורך שנות ההלוואה ונהיה גבוה בסופה, בעוד שבקלצ הוא "בינוני" לאורך כל התקופה. זה אומר שאם אני לוקח קצ אני יכול להשקיע יותר בתחילת התקופה ולקבל תשואה גבוהה יותר ממה שאקבל אם אקח קלצ. לכן, בסך הכל, הקצ יוצא משתלם יותר גם אם האינפלציה תהיה מעט מתחת לצפוי.
2. אלו הריביות ההתחלתיות שקיבלתי. הן צפויות לרדת משמעותית לאורך המו"מ עם הבנקים. כבר היום קיבלתי הצעה הרבה יותר טובה מהנ"ל (כפי שאכתוב כאן מאוחר יותר). כשעשיתי את החישובים, כדי להשוות בין מסלולים לקחתי את הקצה הנמוך של טווח הריביות של כל מסלול.

מעניין.
אז אם נניח לצורך העניין שהפער בין הריביות של קלצ וקצ הוא 2%
ונניח גם לצורך הפשטות שהאינפלציה תהיה אחידה לאורך 30 שנה
מה צריך לצאת גובה האינפלציה השנתית כדי שהסימולציה שלך תצא אדישה בין שני המסלולים?

 

[SolidAce]

המטרה שלי היא מזעור הזמן עד לשחרור מעבודה (לא חושב שיש מישהו שהמטרה האמיתית שלו היא מקסום תועלת כלכלית). סימולציות הראו לי שכדי להשיג את המטרה הזו צריך למזער את ההחזר החודשי, במיוחד בהתחלה. זה אומר, בין השאר, למזער את סכום ההלוואה ולמקסם את משך ההלוואה. מה שקיבלתי מסימולציות זה שהתמהיל האופטימלי מהבחינה הזו הוא 100% קצ.

צודק. הסימולציות הראו שמצ פחות טוב מקצ, אבל לא בהרבה. לפגישה היום באתי בראש קצת אחר משתי הפגישות הראשונות, לא רציתי בהכרח 100% קצ אלא איזשהו שילוב בין קצ למצ, כתלות בריביות שיציעו בכל מסלול. כי למרות שבסימולציות המצ נראה פחות טוב עם הריביות שבדקתי, עם ריביות אחרות המצב יכול להיות שונה.

כמעט כל ההון שלנו יהיה מושקע בנכסים ריאליים (מניות, בית) שלא מושפעים משינויים בערך השקל. לכן אינפלציה לא צפויה לפגוע בנו משמעותית.
מנגד, אם אקח מסלול לא צמוד אני חשוף ל"התפרצות" דפלציונית. משום מה זה פחות מפחיד חלק מהאנשים.

שמעתי את הטענות האלה גם בבנקים. אני לא מבין על מה הן מבוססות. לצורך המחשה, להלן גרף הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית:

מצאתי גרף מקביל בישראל רק משנות ה-80, אז קשה להסיק ממנו משהו בהתחשב במצב אז, אבל הוא נראה די דומה לחלק המקביל בגרף הנ"ל. לכן אשמח לקבל הסבר למה הדעה הרווחת (לפחות בקרב יועצי משכנתאות) היא שהריבית לא צפויה לעלות לרמה ההיסטורית הממוצעת שהיא היתה בה לאורך רוב ההיסטוריה, אלא דווקא לרדת לרמה האפסית שהיא היתה בה בעשור האחרון. ההיסטוריה רוויה "הזדמנויות היסטוריות" שהתבררו כלא נכונות.

תודה על הפוסט והתגובות.

אני אשמח לשאלה קטנה, מקווה שאני לא סוטה יותר מידי מנושא השרשור:

כמעט כל ההון שלנו יהיה מושקע בנכסים ריאליים (מניות, בית) שלא מושפעים משינויים בערך השקל. לכן אינפלציה לא צפויה לפגוע בנו משמעותית.
מנגד, אם אקח מסלול לא צמוד אני חשוף ל"התפרצות" דפלציונית. משום מה זה פחות מפחיד חלק מהאנשים.

לגבי מניות (שלא בארץ), אני מסכים שהן לא מושפעות מערך השקל,
אבל נניח שאתה לוקח משכנתא של 1 מ"ש, שצמודה למדד, וקרה מצב ומדינת ישראל נכנסת למשבר עמוק (כתוצאה מכל אחת מהסיבות הנראות לעין), ומגיעים להיפר אינפלציה, אפקטיבית, החוב שלך נהיה עצום(?), ובמקביל ערך הדירה יורד משמעותית, כי בפועל המצב הכלכלי פחות טוב, השקל פחות חזק, ואין אוכלוסיה עם אמצעים לשלם (ריאלית) את המחיר ששילמת על הדירה.
כלומר איך שאני רואה את זה (ואולי אני מפספס משהו, ולכן שואל) יש לך הרבה הון (וחוב) שיהיה מושקע ומושפע משינויים בערך השקל.

זה נניח לעומת מסלולים לא צמודים, שבמידה ומגיעים למצב של היפר אינפלציה או מצב כלכלי חמור מאוד, ערך הדירה אולי כבר מתאפס ביחס למדינות זרות ומטבעות זרים, אבל גם ההלוואה שלך מתעדכנת בהתאם. כשהרפרנס שלי הוא מצב דומה למה שקרה ביוון נניח, או מדינות אחרות "שקרסו כלכלית".

אסייג הכל מחדש, כי אני (מאוד) חדש לעולם הזה, ולכן גם קורא & שואל

 

[matthias]

תוכל לשתף את הסימולטור שלך בבקשה?

הקוד מפוצל לכמה קבצים כך שקצת קשה להעלות לכאן, והוא לא במצב להעלות לאתרים כמו sourceforge וכדומה.
אם אתה רוצה תשלח לי הודעה ואשלח לך.

 

[matthias]

זה מבוסס על זה שאם יעד האינפלציה יהיה בטווח הצפוי, אז הריבית לא יכולה להיות גבוהה כמו היום.

למה?
לפי הנתונים שראיתי זה היה המצב לאורך רוב ה-100 שנה האחרונות.

היות ואתה מניח אינפלציה "רגילה" (אחרת לא היית לוקח משכנתא צמודה 100%), הגיוני להניח באותה מידה גם ירידה בריבית

אני לא מניח שום דבר. הסימולטור מריץ את כל הקומבינציות האפשריות של עלייה/ירידה בריביות, אינפלציה וכו. אני מוודא שבכל התרחישים האלה אני בסדר ומבין כל התמהילים שעוברים את כל התרחישים האפשריים בהצלחה אני בוחר את זה עם התוחלת הטובה ביותר.

אני לא מתכוון להיכנס לדיון פילוסופי על היסטוריה וצפי לעתיד. רק תשים לב למשל איזה מרווח חביב קיבלת במסלול 3 - 0.347% וזה עוד לפני מיקוח. כלומר יש לך הזדמנות לנעול מרווחים של 0.3%.

אני לא רואה למה זה משנה אם המרווח הזה טוב יותר או פחות ממה שהיה ב-X שנים האחרונות או ממה שיהיה בעתיד.
הבחירה היא לא בין לקחת משכנתא עכשיו לבין לקחת משכנתא עוד כמה שנים.
אם אתה טוען שהמרווח הזה יאפשר לי לקבל ריבית טובה במסלולים משתנים בעוד כמה שנים, אז אני חוזר לשאלה למה אתה כל כך בטוח שהריביות ירדו בעוד כמה שנים.

דרך אגב, בפוסטים הבאים יהיה מועיל אם תרשום מה המרווח גם במסלולים הקבועים, כדי שתוכל להשוות בין הקבועים ללא קבועים, בנקודת הזמן הזו.

מרווח בין מה למה?
במסלולים המשתנים כתבתי את המרווח מריבית העוגן.

 

[matthias]

מעניין.
אז אם נניח לצורך העניין שהפער בין הריביות של קלצ וקצ הוא 2%
ונניח גם לצורך הפשטות שהאינפלציה תהיה אחידה לאורך 30 שנה
מה צריך לצאת גובה האינפלציה השנתית כדי שהסימולציה שלך תצא אדישה בין שני המסלולים?

הסימולציה עוברת על טווח ערכים אפשריים של אינפלציה, כך שאי אפשר להשתמש בה כדי לשאול באיזו רמת אינפלציה עדיף צמוד על לא צמוד (אפשר לקבע ערך מסויים לאינפלציה ולראות מה יוצא, אבל זה קצת "שיטת הקומקום").

אם אתה שואל מה צריך להיות גובה האינפלציה כדי שבסוף תקופת ההלוואה שווי תיק ההשקעות יהיה גבוה יותר, אפשר לחשב את זה ישירות: הקלצ יוצא טוב יותר מקצ אם ורק אם היחס בין ההחזר החודשי בקלצ לבין ההחזר החודשי הראשון בקצ (כלומר: החזר חודשי בקלצ, חלקי החזר חודשי ראשון בקצ) קטן מהביטוי הבא:

iii (qc**n) * (qs**n - 1) / (qs - 1) * (qs*qc - 1) / ((qs*qc)**n - 1) iii

כש-qc האינפלציה החודשית, qs תשואה חודשית ריאלית על ההשקעות ו-n אורך התקופה בחודשים.

קשה לחלץ מהביטוי את גובה האינפלציה, אבל אפשר לפתור נומרית עבור ערכים ספציפיים.
לדוגמה, אם נניח ריבית 5% בקלצ, ריבית 3% בקצ ותשואה שנתית ריאלית 5% בתיק השקעות, נקבל שהקלצ עדיף אם ורק אם האינפלציה השנתית תהיה גבוהה מ-2.29%.

 

[Delver]

מרווח בין מה למה?

מרווח מריבית בנק ישראל על אג"ח קבוע לכל התקופה.
יש את הקבצים באתר של בנק ישראל

 

[matthias]

תודה על הפוסט והתגובות.

אני אשמח לשאלה קטנה, מקווה שאני לא סוטה יותר מידי מנושא השרשור:


לגבי מניות (שלא בארץ), אני מסכים שהן לא מושפעות מערך השקל,
אבל נניח שאתה לוקח משכנתא של 1 מ"ש, שצמודה למדד, וקרה מצב ומדינת ישראל נכנסת למשבר עמוק (כתוצאה מכל אחת מהסיבות הנראות לעין), ומגיעים להיפר אינפלציה, אפקטיבית, החוב שלך נהיה עצום(?), ובמקביל ערך הדירה יורד משמעותית, כי בפועל המצב הכלכלי פחות טוב, השקל פחות חזק, ואין אוכלוסיה עם אמצעים לשלם (ריאלית) את המחיר ששילמת על הדירה.
כלומר איך שאני רואה את זה (ואולי אני מפספס משהו, ולכן שואל) יש לך הרבה הון (וחוב) שיהיה מושקע ומושפע משינויים בערך השקל.

זה נניח לעומת מסלולים לא צמודים, שבמידה ומגיעים למצב של היפר אינפלציה או מצב כלכלי חמור מאוד, ערך הדירה אולי כבר מתאפס ביחס למדינות זרות ומטבעות זרים, אבל גם ההלוואה שלך מתעדכנת בהתאם. כשהרפרנס שלי הוא מצב דומה למה שקרה ביוון נניח, או מדינות אחרות "שקרסו כלכלית".

אסייג הכל מחדש, כי אני (מאוד) חדש לעולם הזה, ולכן גם קורא & שואל

אם יהיה משבר כלכלי עמוק במדינת ישראל אנחנו נהיה בבעייה בכל תמהיל שניקח, במיוחד אם זה יקרה בשנים הראשונות להלוואה. לכן אני מעדיף לנטרל את התרחיש הזה.
אבל כן, אני מסכים שאם ניקח מסלולים לא צמודים אנחנו נהיה במצב פחות גרוע אם יקרה משבר כלכלי לאומי מהמצב שנהיה בו אם ניקח מסלולים צמודים.

 

[Delver]

למה?
לפי הנתונים שראיתי זה היה המצב לאורך רוב ה-100 שנה האחרונות.

אשמח אם תשתף, אני מכיר שזה ההפך

 

[matthias]

מרווח מריבית בנק ישראל על אג"ח קבוע לכל התקופה.
יש את הקבצים באתר של בנק ישראל

אתה יכול לתת קישור?
אם זה הקבצים של ריביות העוגן יש שם נתונים רק לתקופות של עד 15 שנה אם אני זוכר נכון.

 

[matthias]

אשמח אם תשתף, אני מכיר שזה ההפך

שיתפתי כאן גרף שמראה שהריביות בארצות הברית היו גבוהות יותר מהיום למשך 70 השנים האחרונות.
האינפלציה בארצות הברית ברוב התקופה הזו היתה בין 0% ל-4%.

 

[Delver]

אתה יכול לתת קישור?
אם זה הקבצים של ריביות העוגן יש שם נתונים רק לתקופות של עד 15 שנה אם אני זוכר נכון.

צודק, באתר של בנק ישראל נומינלי זה לטווחים של עד 15 שנה וריאלי עד 20.

Radware Page

Loader page.

www.boi.org.il

מוזר, אז מאיפה לוקחים נתונים לטווחים של 20-30 שנים? כל בנק מעריך את זה פנימית?

שיתפתי כאן גרף שמראה שהריביות בארצות הברית היו גבוהות יותר מהיום למשך 70 השנים האחרונות.
האינפלציה בארצות הברית ברוב התקופה הזו היתה בין 0% ל-4%.

אתה יכול לראות בלינק למטה שיש קורלציה יפה בין עלייה באינפלציה לבין עלייה בריבית, זה נכון לכל מדינה כי זה מודל כלכלי בסיסי - הבנק המרכזי "נלחם" באינפלציה באמצעות הריבית.

The Graphic Truth: US interest rates vs. inflation

All eyes are on the US Federal Reserve, as it is set to announce Wednesday whether it’ll raise interest rates amid the recent banking turbulence.The Fed’s decision will hinge on what central bankers think is a bigger priority: fighting inflation or stabilizing the financial sector following the...

www.gzeromedia.com

לכן, כשאתה מניח אינפלציה נומינלית, יש להניח גם ירידה בריבית.
דרך אגב, זה בדיוק מה שקורה עכשיו בארה"ב, האינפלציה רוסנה והפד מוריד את הריבית בתגובה.

 

[MarketTimer]

אם יהיה משבר כלכלי עמוק במדינת ישראל אנחנו נהיה בבעייה בכל תמהיל שניקח, במיוחד אם זה יקרה בשנים הראשונות להלוואה. לכן אני מעדיף לנטרל את התרחיש הזה.
אבל כן, אני מסכים שאם ניקח מסלולים לא צמודים אנחנו נהיה במצב פחות גרוע אם יקרה משבר כלכלי לאומי מהמצב שנהיה בו אם ניקח מסלולים צמודים.

תלוי איזה סוג של משבר. יכול להיות מיתון כבד בלי והמדד יהיה סביב האפס (אבל במקרה כזה מצ עדיפה בהרבה על קצ)

 

[matthias]

אתה יכול לראות בלינק למטה שיש קורלציה יפה בין עלייה באינפלציה לבין עלייה בריבית, זה נכון לכל מדינה כי זה מודל כלכלי בסיסי - הבנק המרכזי "נלחם" באינפלציה באמצעות הריבית.

תודה על הקישור.

אכן נראה שיש קורלציה מסויימת בין עלייה באינפלציה לבין עלייה בריבית, אבל:

1. קשה לראות ויזואלית עד כמה הקורלציה הזו חזקה. אני רואה שם לא מעט נקודות שבהן שני המשתנים מתנהגים באופן שנראה בלתי תלוי (לדוגמה: בסביבות 1992 היתה עלייה חדה בריבית בלי שהיה שינוי ברמת האינפלציה; ובין 2009 ל-2015 היו שינויים ברמת האינפלציה אבל הריבית לא השתנתה הרבה).

2. גם אם יש קורלציה מסויימת בין עלייה באינפלציה לבין עלייה בריבית (אם מהנתונים ואם מהסיבות הכלכליות שציינת), לא ברור אם שני המשתנים עולים ויורדים באותה מידה. לדוגמה, יכול להיות שתהיה עלייה קלה באינפלציה שתגרור עלייה גדולה בריבית, ולאחר מכן ירידה קלה באינפלציה שתגרור ירידה קלה בריבית, וכך האינפלציה חזרה לערך ההתחלתי שלה אבל הריבית תישאר גבוהה יותר מנקודת ההתחלה.

בשורה התחתונה, לא השתכנעתי שתרחיש שבו האינפלציה יורדת והריבית נשארת כמו עכשיו או עולה הוא לא סביר.

 

[matthias]

ביום חמישי שלחתי את האישור מהבינלאומי ליועצים מפועלים ומזרחי-טפחות.

היועץ ממזרחי-טפחות ענה תוך 5 דקות, אמר שהוא יבדוק ויעדכן אותי.
אחרי עוד כמה דקות הוא שלח לי "סימולציה" שמראה שבתמהיל שהציעו לי בבינלאומי ההחזר הכולל גבוה ב-600K שח מהתמהיל שהוא המליץ לי (800K קלצ והשאר מלצ כל 2, תמהיל 5 לעיל) והסביר למה התמהיל שלו טוב יותר:

"
אתה תוכל לראות בטבלת הנתונים את הפער בין הבקשות, אתה עלול לשלם 600 אלף שח יותר בצעה שלהם בגלל ההצמדות.

אני לא אוכל ולמען האמת גם לא ארגיש בנוח לתת לך את ההרכב שכולו צמוד מדד מכיוון שזה סכום גדול מאוד ועלול להוביל אתכם להגדלת החוב במהלך השנים במקום נגיסה מהקרן.
"

באמת מקסים מצידו שהוא דואג לנו, נשמה טובה. אז נראה שמזרחי-טפחות יצאו מהמירוץ, אבל בכל זאת שלחתי לו הסבר קצר למה עדיף לנו תמהיל שכולו צמוד מדד, וביקשתי שיבדוק אלו ריביות הוא יכול להציע על שילובים שונים בין קצ למצ, כשהמטרה היא החזר חודשי נמוך במיוחד בתחילת התקופה. אני מניח שיענה לי מחר.

מבנק הפועלים עדיין לא שלחו תגובה.

במקביל שלחתי אימייל לבנק דיסקונט שאני כבר שבוע מנסה להשיג אותם ואין מענה וביקשתי לקבוע פגישה. קיבלתי הודעה אוטומטית שבה כתוב שהפנייה תטופל עד סוף יום העסקים הבא, אז אני מקווה שמחר אצליח לקבוע איתם.

מחר גם אתקשר ליועצת מבנק לאומי לנסות לתאם מחדש.

 

[בן מלך]

@matthias תודה על השיתוף הוא מאד מועיל (דמיינתי אחרת את המשא ומתן הזה).

 

[matthias]

אתמול היועץ ממזרחי-טפחות שלח לי הצעה חדשה, על אותו תמהיל כמו ההצעה מהבינלאומי (50% קצ 50% מצ), עם ריביות טובות יותר ממה שהוא הציע לי בהתחלה אבל הרבה פחות טובות מהבינלאומי (קצ 2.89%, מצ כתוב עוגן 1.53% ותוספת 1.36%, לא הבנתי איזה עוגן זה אבל זה כרגע יוצא 2.89% וזה פחות טוב מההצעה מהבינלאומי גם במרווח וגם בריבית הסופית).
מחר אני אתקשר אליו לשאול אם יש לו משהו טוב יותר להציע או שניפרד כידידים.

היועצת מבנק הפועלים לא הגיבה לאימייל ששלחתי ביום חמישי, אז היום התקשרתי אליה, מסתבר שהיא פספסה את האימייל, הסתכלה אצלה, מצאה מה ששלחתי ואמרה שהיא תבדוק מה היא יכולה לעשות ותעדכן אותי. לקח להמשך: אם לא עונים לאימייל תוך יום להתקשר ולברר.

עם בנק לאומי קבעתי פגישה למחר.

בבנק דיסקונט סוף סוף הצלחתי לדבר עם הבנקאית שמטפלת בנו, אבל מסתבר שהיא לא יועצת משכנתאות אלא פקידה שאמורה להעביר את התיק שלנו ליועצת משכנתאות, וכדי שזה יקרה אנחנו צריכים להעביר לה חוזה רכישה חתום. היא שלחה לנו כתובת אימייל ושלחנו לשם את החוזה החתום, מחר נתקשר שוב לנסות לקבוע איתם פגישה. מקווה שאחרי כל התלאות האלה הם לפחות יציעו משהו טוב.

 

[isalidiq]

בכל מקרה אם תרצה אחד זול וטוב שלח מסר.

אשמח. לא יכול לשלוח לך הודעה כי אני חדש