lavi
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 21/7/20
- הודעות
- 195
- דירוג
- 256
אבהיר את כוונתי.אבל למה לי בכוח לעשות את המעבר לעוד יותר קשה. הייתי מבין אם באירופה הייתה מדינה לא דוברת אנגלית שהייתה מסוגלת למחוץ את התחרות דוברת האנגלית. אני לא מרגיש שיש מדינות לא דוברות אנגלית שמתעלות על קנדה, ארה"ב ואנגליה לפי הקרטריונים שציינתי.
ולגבי "השקיע כמה חודשים על קורס שפה זה יותר מדי", ראיתי יותר מדי עולים שהגיעו לישראל ועשו אולפן ולמדו מספיק כדי "להתסתדר" וגם 30 שנה אחרי שעלו לישראל נשמעים חצי זרים כאשר הם פותחים את הפה. וזה בלי לדבר על החוסר יכולת שלהם לצרוך נכסי צאן ברזל תרבותיים שכולם בשפת מקור.
אני כבר היום מסוגל לההבין הקשרים שזורקים לי מתרבות דוברת אנגלית. מה לי והקשרים של קולנוע צרפתי או גרמני?
וזה לא סתם ללמוד עוד שפה, זה להכריח את כל התא המשפחתי ללמוד עוד שפה, אותו תא משפחתי שגם ככה עובר סטרס בגלל המעבר.
אם לפי מגוון קריטריונים המדינות הטובות ביותר עבורך הן אכן קנדה, ארהב ובריטניה, אז אחלה. אני טענתי שזהו שיקול ככל השיקולים, לא הייתי נותן לו משקל עודף על קריטריונים אחרים ובטח לא הייתי הופך אותו לתנאי סף כמו שכתבת. לדעתי ישנם שיקולים חשובים הרבה יותר מאשר שפה מקומית.
מעבר לכך, לפי הקריטריונים של משפחתי (שכמובן שונים משלכם) המדינות שציינת לא מגיעות אפילו לטופ 5 (למרות יתרון השפה בהן).
אחרי מגורים של כמה שנים בחו״ל הבנתי כמה העיסוק בהבנת הקולנוע המקומי וצריכת נכסי צאן ברזל זהו עיסוק משני. אני נמצא באיזור עם המון מהגרים מכל אירופה, כשאני הולך לגן משחקים עם הילדים שלי אני שומע רוסית, איטלקית, יוונית, ספרדית (הכל חוץ מהשפה המקומית). לא חושב שאם הייתי מכיר את הקולנוע המקומי וההיסטוריה שלו היה עוזר לי בצורה כלשהי. אולי זה רלוונטי כשאתה מגיע למקום מאוד הומוגני, אבל אז אני אגיד שלא משנה כמה אתה יודע את השפה וכמה אתה מכיר את התרבות אתה לעולם תהיה זר בין מקומיים.