יש פה אנשים מאד מכובדים, בעלי מקצועות ותארים מגוונים יחד עם ידע פיננסי רחב. הערכתי אליכם רבה.
אני בת 24, בלי תואר ובלי בגרות. לפי האבחונים התעסוקתיים האינטליגנציה שלי מעל הממוצע, ובצעד אמיץ/טיפשי אחרי התלבטות ארוכה החלטתי בשלב זה לא ללכת לאוניברסיטה.
הסיבות שהחלטתי לוותר על תואר הן:
1. יותר חשוב לי להגיע קודם לעצמאות כלכלית הכי בסיסית, כלומר להסתדר במגורים לבד בשכר מינימום.
בנקודה הזאת-
* יש לי ביטחון שאני לא תלויה בתואר כדי לשרוד.
* אלמד בפחות לחץ להצליח (וכמובן סיכויי ההצלחה שלי יעלו).
* אדע לכמה כסף אני זקוקה באמת.
אולי אני לא צריכה משכורת של הייטק. אולי אלמד הנדסה לא כי אני צריכה אלא רוצה.
2. הפרדה בין עבודה לתחביבים.
עבודה = להרוויח כסף.
תחביבים = כיף.
*אפשר, רצוי, אבל לא חובה, שבעבודה יהיה בונוס של פיתוח מיומנויות שאני מעוניינת בהן (כמו יחסים בין אישיים, אסרטיביות וכד').
* זה שאני אוהבת בלט לא אומר שאני צריכה להיות מורה לריקוד. זה שאני רגישה לא אומר שאני צריכה לעבוד עם אנשים שמצריכים סבלנות ואמפתיה.
* זה אומר שלא אכפת לי לעבוד בעבודות שחורות (מיינדלס), משעממות, פיזיות ובלי יוקרה.
3. המטרה בתואר- הגדלת הכנסה בצורה משמעותית.
* החוויה. זו בטח חוויה מיוחדת ללא ספק, אבל לא סיבה מספיק טובה מבחינתי.
* תחומי עניין אפשר ללמוד לבד.
אם תואר בתחום עניין יכול להגדיל את ההכנסה אז כדאי. לי אין תחום עניין כזה.
4. אני לא יכולה ללמוד דברים שאני לא רוצה לדעת.
גם אם קיבלתי תוצאות גבוהות יחסית ביכולות שכליות - אם אני לא רוצה לדעת את זה, זה נידון לכישלון מראש.
5. תחום עניין - השקעות.
לא הצלחתי להתמיד בהרבה דברים (בגרויות, רשיון נהיגה וכו')
אבל המאמץ העיקש שלי בניסיון להבין את הנושא של השקעות, מוכיח לי שאם אני רוצה משהו באמת אני לא מוותרת, וגם שיש לי יכולת אוטודידקטית.
6. בדיעבד - השקעה בהשקעות היתה השקעה טובה?
אחרי שהתחלתי סוף סוף להשקיע ואני יכולה קצת (קצת..) לנוח, אני מבינה בדיעבד שמבחינתי ללמוד להשקיע בשוק ההון היה שווה ערך, אם לא יותר, מלעשות תואר ממוצע. (נעזוב את זה שזה גם לקח זמן כמו תואר ממוצע).
מבחינה תעסוקתית - תיק השקעות יכול להוסיף לשכר המינימום הבסיסי, כמו שתואר לא ריאלי יכול להוסיף למשכורת. מי יודע אולי אף יותר עם אפקט הריבית דריבית.
7. לא מתחשבת בעתיד, רק בהווה.
אין לי מושג אם אתחתן או יהיו לי ילדים. כרגע אין לי את הצורך ולכן לא מתחשבת בזה.
יכול מאד להיות שבמידה ובעתיד זה יתחיל לבעור בי, זה מה שיתן לי את הפוש האותנטי ללכת ולממש את הפוטנציאל שלי בתואר בהנדסה.
8. אז מה אני עושה עכשיו?
אז אם אמרתי שהמטרה העיקרית שלי היא להצליח להסתדר בשכר מינימום, למה אני לא עושה את זה?
כי יש לי פריווילגיה של משפחה מדהימה, ממעמד סוציואקונומי גבוהה, שלא לוחצים עלי ללמוד ומאפשרים לי לחיות בבית.
בגלל שהמשכורת שלי נמוכה, אך מנגד אין לי הרבה הוצאות אז אני חוסכת הרבה (למרות שהפוסט מפת חום נתן לי פרופורציה), וכרגע הכי נכון זה להמשיך להגדיל את תיק ההשקעות, ו..להשקיע בעצמי
**
בסופו של דבר הייתי רוצה לעשות תואר בחיים שלי.
פשוט זה לא חייב להיות עכשיו, יש לי עוד 50 שנה וכנראה (אפילו בתקווה) מתישהו זה יתאים.
אני בת 24, בלי תואר ובלי בגרות. לפי האבחונים התעסוקתיים האינטליגנציה שלי מעל הממוצע, ובצעד אמיץ/טיפשי אחרי התלבטות ארוכה החלטתי בשלב זה לא ללכת לאוניברסיטה.
הסיבות שהחלטתי לוותר על תואר הן:
1. יותר חשוב לי להגיע קודם לעצמאות כלכלית הכי בסיסית, כלומר להסתדר במגורים לבד בשכר מינימום.
בנקודה הזאת-
* יש לי ביטחון שאני לא תלויה בתואר כדי לשרוד.
* אלמד בפחות לחץ להצליח (וכמובן סיכויי ההצלחה שלי יעלו).
* אדע לכמה כסף אני זקוקה באמת.
אולי אני לא צריכה משכורת של הייטק. אולי אלמד הנדסה לא כי אני צריכה אלא רוצה.
2. הפרדה בין עבודה לתחביבים.
עבודה = להרוויח כסף.
תחביבים = כיף.
*אפשר, רצוי, אבל לא חובה, שבעבודה יהיה בונוס של פיתוח מיומנויות שאני מעוניינת בהן (כמו יחסים בין אישיים, אסרטיביות וכד').
* זה שאני אוהבת בלט לא אומר שאני צריכה להיות מורה לריקוד. זה שאני רגישה לא אומר שאני צריכה לעבוד עם אנשים שמצריכים סבלנות ואמפתיה.
* זה אומר שלא אכפת לי לעבוד בעבודות שחורות (מיינדלס), משעממות, פיזיות ובלי יוקרה.
3. המטרה בתואר- הגדלת הכנסה בצורה משמעותית.
* החוויה. זו בטח חוויה מיוחדת ללא ספק, אבל לא סיבה מספיק טובה מבחינתי.
* תחומי עניין אפשר ללמוד לבד.
אם תואר בתחום עניין יכול להגדיל את ההכנסה אז כדאי. לי אין תחום עניין כזה.
4. אני לא יכולה ללמוד דברים שאני לא רוצה לדעת.
גם אם קיבלתי תוצאות גבוהות יחסית ביכולות שכליות - אם אני לא רוצה לדעת את זה, זה נידון לכישלון מראש.
5. תחום עניין - השקעות.
לא הצלחתי להתמיד בהרבה דברים (בגרויות, רשיון נהיגה וכו')
אבל המאמץ העיקש שלי בניסיון להבין את הנושא של השקעות, מוכיח לי שאם אני רוצה משהו באמת אני לא מוותרת, וגם שיש לי יכולת אוטודידקטית.
6. בדיעבד - השקעה בהשקעות היתה השקעה טובה?
אחרי שהתחלתי סוף סוף להשקיע ואני יכולה קצת (קצת..) לנוח, אני מבינה בדיעבד שמבחינתי ללמוד להשקיע בשוק ההון היה שווה ערך, אם לא יותר, מלעשות תואר ממוצע. (נעזוב את זה שזה גם לקח זמן כמו תואר ממוצע).
מבחינה תעסוקתית - תיק השקעות יכול להוסיף לשכר המינימום הבסיסי, כמו שתואר לא ריאלי יכול להוסיף למשכורת. מי יודע אולי אף יותר עם אפקט הריבית דריבית.
7. לא מתחשבת בעתיד, רק בהווה.
אין לי מושג אם אתחתן או יהיו לי ילדים. כרגע אין לי את הצורך ולכן לא מתחשבת בזה.
יכול מאד להיות שבמידה ובעתיד זה יתחיל לבעור בי, זה מה שיתן לי את הפוש האותנטי ללכת ולממש את הפוטנציאל שלי בתואר בהנדסה.
8. אז מה אני עושה עכשיו?
אז אם אמרתי שהמטרה העיקרית שלי היא להצליח להסתדר בשכר מינימום, למה אני לא עושה את זה?
כי יש לי פריווילגיה של משפחה מדהימה, ממעמד סוציואקונומי גבוהה, שלא לוחצים עלי ללמוד ומאפשרים לי לחיות בבית.
בגלל שהמשכורת שלי נמוכה, אך מנגד אין לי הרבה הוצאות אז אני חוסכת הרבה (למרות שהפוסט מפת חום נתן לי פרופורציה), וכרגע הכי נכון זה להמשיך להגדיל את תיק ההשקעות, ו..להשקיע בעצמי
**
בסופו של דבר הייתי רוצה לעשות תואר בחיים שלי.
פשוט זה לא חייב להיות עכשיו, יש לי עוד 50 שנה וכנראה (אפילו בתקווה) מתישהו זה יתאים.
