we work - מחשבות על חד קרן

[בת העמק]

בשבועות האחרונים אני קוראת כל פיסת מידע וניסיון לנתח את החברה הזאת, את בעליה, את גישתה ואת סיכוייה.
החברה הזאת מסקרנת אותי יותר מכל חברה אחרת (לפחות לפי זכרוני) מכמה כיוונים:
1. בגלל הרעיון המרכזי שלה, ואני מתייחסת גם לנושא התעסוקה וגם לנושא המגורים (we live)- הרעיון השיתופי, התחזית הדמוגרפית, ניבוי לאן פניו של שוק התעסוקה.
2. בגלל הבעלים שלה שנראה לי שילוב של פיקחות, חזון ויהירות על גבול הניתוק. אולי גם בגלל שהוא ישראלי?
3. בגלל שהיא עוסקת בשני תחומים שהם חלק מליבת האנושות- מקום עבודה וקורת גג.
4. בגלל שאני מנסה לחזות אם באופן כללי הכיוון שלה הוא חסר סיכוי או ההיפך- פריצת דרך לעתיד.
5. בגלל הפער העצום בין שווי ההנפקה שתוכננה ע"י הבעלים (כולל התשקיף ההזוי שפורסם לקראתה ) לבין הרגליים הקרות של המוסדיים. האם תהיה הנפקה? בהווה? יותר מאוחר? באיזה שווי?

אני קוראת בעניין את התגובות של הקוראים בשלל הכתבות ואחד הדברים שחוזרים על עצמם זה חוסר אמון ביכולת של החברה להרוויח ובמיוחד בתקופות של האטה במשק שתגרום להרבה שוכרים לצאת (ממקום העבודה? ממקום המגורים? לא ברור לי) בזמן שהחברה תמשיך לשלם בעבור שכירת הנכסים האלה מידי בעליהם (החברה מבוססת על השכרת משנה בעיקר ככל הידוע לי).
אשמח לשמוע דעות ותובנות ממי שגם התעניין וחשב על זה קצת.

 

[Shlomi Z]

האם תהיה הנפקה? בהווה? יותר מאוחר? באיזה שווי?

כמוני כמוך.
כבר מההתחלה משהו הריח לא בסדר, המיתוג שלהם וההתנהלות המוזרה לפני ההנפקה של נוימן הדליקו דגלים אדומים.
לעניות דעתי, ההנפקה תידחה ויהיה שמה יישור שורות רציני.

 

[AIML]

זה לא רק we-work. זה הרבה חברות אויר שמפסידות אבל הערכות השויי שלהן הזויות. מוכרים smoke and mirrors.
אני אפילו לא רואה כאן חזון. מעונות סטודנטים היו כבר מזמן וגם משרדים להשכרה משנית.
היה לא מזמן ראיון עם מישהו מקרן המטבע האירופאית שביקר בישראל והוא אמר שבעוד של we-work אין כמעט נכסים והיא חברה מפסידה, יש חברה קטנה יותר שיש לה נכסים והיא ריווחית והשווי שלה מוערך בפחות מעשירית מהשווי המבוקש (אז) של we-work

 

[DavidA]

אם מתעלמים רגע מכל העטיפה, לחברה מודל פשוט שמנצל הפרשי סיכון בין השכרה לטווח ארוך והשכרה לטווח קצר- כך שהוצאות החברה (תיאורטית) על שכירה של הנכסים אמורות להיות נמוכות יותר מאשר הכנסות החברה מהשכרה ( המודל הומצא בשנות ה 80 בשוק האגח הממשלתי בארה"ב- קונים אגח סופר ארוך עם ריבית גבוהה ואז פורסים אותו לחתיכות של אגחים קצרים שאותם מוכרים - הריבית על אגחים קצרים היא נמוכה יותר אז נוצר מעין ארביטראז' שבו הריבית שמשלמים והריבית שמקבלים הן לא שוות, אבל נכס הבסיס הוא אותו נכס הבסיס ללא סיכון עודף בהחזקה לפדיון).

הבעיה של WE כמו שאני רואה, וכמו שגם ציינת שראית אחרים אומרים, התופעה של החברה הזו היא לא משהו מיוחד, אין בה שום דבר חדשני חוץ מהרעיון שאותו אפשר להעתיק על ידי אינספור מתחרים כי אין טכנולוגיה או מותג שבאמת שם אותם מעל כל חברה אחרת בתחום שבו הם עוסקים.

הסיכון שאמרת שהרבה מגיבים מזכירים הוא מאוד נכון, כי בנוגוד למודל שהזכרתי קודם, ההוצאות של החברה הן בגין התחייבויות קבועות שאי אפשר לצמצם בקלות, בעוד ההכנסות כן יכולות להתאדות בקלות ( בניגוד לאגח ממשלתי של ארה"ב ששם בטוח ישלמו לך את הסכום הנומינלי).

 

[123W]

להבנתי, השאלה פה היא איזה ערך הם מייצרים? ומי קהל היעד?
הם פונים לקהל יעד מאוד לא יציב (עסקים קטנים), המשבר של שנות ה2000 היה שואה לסטארטאפים וחברות קטנות. משבר כזה שחוזר, יחסל את קהל הלקוחות של WeWork.

ממה שקראתי בזמנו הם בעיקר שוכרים נכסים, ולא קונים/ בונים. כלומר, המודל פה הוא בדיוק מה ש @DavidA תיאר: העברת סיכון מהשוכר, אליהם + ערך מוסף. יוצא שהם מממנים יזום של פרוייקטי נדל"ן, אבל בתכלס לא נהנים מעליית הערך ישירות (רק מהשכירויות). וכשיש משבר אין להם אפשרות "לשבת על הנכס" ולחכות שמחירי הנדלן יעלו. והכי בעייתי, לדעתי, זה שאין להם אפשרות "לממש נכסים" , בשביל להתמודד עם החוב העצום שלהם.

ה offering העיקרי שלהם לדעתי, זה "הערך המוסף", הם מציעים לשוכרים שלהם ecosystem, וקהילה, ושרותים. יש לדברים האלה לא מעט ערך, בגדול לחברה קטנה זה כאב ראש להתעסק איתם. וזה דיי מועיל לשימור עובדים וכו'. להגיד שה"ערך המוסף" הזה שווה את הפרמיה? רק כשיש משקיעים שבאים ואומרים: "תתפנקו".

לא התעמקתי מעבר לבסיס, אבל, הערכת השווי שלהם ניראת לי הזויה, כאילו מתעלמת מהחוב, ומהסיכון.

הבעיה הכי גדולה לדעתי, זה הגיוסים. זאת חברת אחזקות נדל"ן, ששיווקה את עצמה כסטארטאפ חדשני ו disruptive, וגייסה סכומי עתק בשביל לממן את הצמיחה המטורפת. הבעיה, היא שהמשקיעים שלהם רוצים תשואה של סטארטאפ חדשני, ולא של חברת אחזקות נדל"ן, ומשם נובע לדעתי הניהול הסופר דופר אגרסיבי.

בשורה התחתונה, אני רואה סיכון ענק, וצפי צמיחה מנותק הסגמנט העסקי שבו הם פועלים.

 

[Shlomi Z]

אין בה שום דבר חדשני חוץ מהרעיון שאותו אפשר להעתיק על ידי אינספור מתחרים כי אין טכנולוגיה או מותג שבאמת שם אותם מעל כל חברה אחרת בתחום שבו הם עוסקים.

מסכים לגמרי.
אולם אפשר להגיד את זה גם על אמזון ? איביי ? פייפאל וכו'
אפשר לעשות דברים דומים הרי,
לכאורה, הם היו ראשונים שעשו את זה ביג-טיים, שכרו מיקומים טובים והתחילו לעוף לכל עבר.
מסכים לגמרי שלא ברור ההתנהלות ולמה נראה להם שהם שווים טריליוןזיליון

 

[123W]

אולם אפשר להגיד את זה גם על אמזון ? איביי ? פייפאל וכו'

ממש ממש לא.

 

[Shlomi Z]

ממש ממש לא.

למה לא ?
לא ניתן להעתיק את אמזון ? לא מדובר פה בהמצאה טכנולוגית [אלגוריתם/APP מפוצץ].
הם פשוט היו הראשונים לעשות מכירות כמו שצריך באינטרנט ... תקן אותי אם אני טועה.

 

[גרהם]

למה לא ?
לא ניתן להעתיק את אמזון ? לא מדובר פה בהמצאה טכנולוגית [אלגוריתם/APP מפוצץ].
הם פשוט היו הראשונים לעשות מכירות כמו שצריך באינטרנט ... תקן אותי אם אני טועה.

כי יש להם מותג ויש להם לקוחות ויש טכנולוגיה (גם את חלקה אפשר להעתיק) ויש להם שיתופי פעולה עם כל הגורמים המרכזיים בשרשרת היצור - הפצה וכי הם יודעים למכור, לפרסם ולהפיץ.

 

[123W]

למה לא ?
לא ניתן להעתיק את אמזון ? לא מדובר פה בהמצאה טכנולוגית [אלגוריתם/APP מפוצץ].
הם פשוט היו הראשונים לעשות מכירות כמו שצריך באינטרנט ... תקן אותי אם אני טועה.

אמזון זה כבר איזה 4 חברות שונות...

תעתיק... זה לא שאין להם מתחרים (Azure, EBAY, AliBaba, נטפליקס)...

בתכלס צריך לנתח כל סגמנט בנפרד, אבל בגדול, יש להם client base עצום, בכל אחד מהסגמנטים, ויש להם offering מאוד חזק בכל סגמנט, ולכל אחד מהסגמנטים יש חסמי כניסה מאוד משמעותיים (בעיקר צורך לשפוך המון כסף לפני שבכלל מתחילים לדבר).

 

[בת העמק]

זה לא רק we-work. זה הרבה חברות אויר שמפסידות אבל הערכות השויי שלהן הזויות

זהו, שאני לא חושבת שזאת חברת אוויר בהכרח. הרעיון בעיניי מוצלח מאד אבל היישום עוד דורש הוכחה.
יש הרבה מאד כתבות, מחקרים ומאמרים שמנסים לנחש לאן הולך שוק העבודה. אחד הניחושים המושכלים הוא שאנשים יעבדו בכמה עבודות בו זמנית, יעברו מעבודה לעבודה ובמיוחד- יהיו פרילנסרים. המודל של נוימן מתאים לפרילנסרים שארגז הכלים שלהם מורכב ממוח ומחשב. אני לא חושבת שחברות להשכרת נדל"ן אחרות חשבו על השוק הזה לפניו. הפרמטר לרעיון מוצלח זה המהירות בה הוא מועתק ע"י אחרים. השאלה היא מי יצליח להפוך למותג הראשי ומי יהפוך לברה המובילה והמצליחה.

הם פונים לקהל יעד מאוד לא יציב (עסקים קטנים), המשבר של שנות ה2000 היה שואה לסטארטאפים וחברות קטנות. משבר כזה שחוזר, יחסל את קהל הלקוחות של WeWork.

זאת התעלומה הגדולה בעיניי. במשבר הקודם לא היה מודל כזה שעונה על צרכי האי-ודאות של חברות בתחילת דרכן. אם חברת הזנק יצאה מהמוסך של ההורים, היא היתה צריכה לשכור משרד לאורך תקופה מינימלית לא קטנה. במודל הנוכחי מאפשרים לך לצאת מתי שאתה רוצה.
ובזמן משבר, גם אם הקטנים יוצאים (וחוזרים לדירה הפרטית), יש סיכוי שחברות אחרות (בשלות יותר) יעדפו בזמנים של אי-ודאות לשכור במודל של we.

זאת חברת אחזקות נדל"ן, ששיווקה את עצמה כסטארטאפ חדשני ו disruptive, וגייסה סכומי עתק בשביל לממן את הצמיחה המטורפת

היום קראתי שאחת האפשרויות שהחברה מעלה -כנגד הטענה הזאת - היא להפסיק להתרחב במהירות ואז היא תגיע מהר מאד לרווחיות (לדעתה).
אם ההפסדים שלהם נובעים מהתרחבות מאד מהירה אז נכון שהיא לוקחת סיכון ענק אבל אני כן יכולה להבין את הלוגיקה הזאת של קודם לנעוץ מאחזים בכל העולם ורק אחר-כך לבסס ולהתבסס. האם זה יצליח להם? שאלה טובה.

 

[123W]

טכנולוגיה (גם את חלקה אפשר להעתיק)

אם אנחנו מדברים על AWS
תסתכל על הדוחות של מיקרוסופט, זה הרים של כסף ב sunk cost בשביל להגיע ל offering דומה.

הרים, זה כאילו שופכים יותר מהתקציב השנתי של צה"ל רק על ברזלים (חומרה ואתרים פיזים), כל שנה. ההשקעה הנוספת ב R&D, אם סופרים בצורה כוללנית (יעני כוללים דברים כמו Office365 בענן), היא אפילו יותר גדולה.

 

[123W]

אגב, וזה חלק מאוד משמעותי בהבדל בין חברת תוכנה לנדל"ן ולעיניין התמחור.

לחברה שחלק משמעותי מהעסק שלה זה תוכנה (סטארטאפ/ חברת תוכנה ממש/ שרותי SAAS, חברות שהפעילות העיסקית שלהן מבוססת תוכנה כמו בנק/ ביטוח), בערך פי אינסוף יותר קל לעבור משרדים, מאשר להחליף ספק שרותי ענן. לקוח SAAS/ PAAS הוא לקוח שתקוע עם הספק שלו, מעבר מבחינתו זה פשוט לזרוק סכומי עתק לפח.

לעבור משרדים, זה קצת חפירות, משלמים לחברת הובלות, ויום יומיים חופש לעובדים (על חשבון ימי חופשה).

 

[Shlomi Z]

כי יש להם מותג ויש להם לקוחות ויש טכנולוגיה (גם את חלקה אפשר להעתיק) ויש להם שיתופי פעולה עם כל הגורמים המרכזיים בשרשרת היצור - הפצה וכי הם יודעים למכור, לפרסם ולהפיץ.

אני יכול להגיד את זה גם על WE לא ?

 

[AIML]

אם חברת הזנק יצאה מהמוסך של ההורים, היא היתה צריכה לשכור משרד לאורך תקופה מינימלית לא קטנה.

לא נכון. יש שכירויות משנה שהן הרבה יותר גמישות. שוכרים חדר או כמה אצל משהו ששכר משרד שגדול עליו ותנאי היציאה הם בהתאם למה שמסכמים - החוזה גמיש כי המשכיר שכר שטח גדול בתיקווה להתרחב והשוכר לא רוצא להתחייב לתקופה ארוכה.

 

[123W]

אני יכול להגיד את זה גם על WE לא ?

יש להם מותג. רק שגם לריגוס ולמיינדספייס.
וזהו.

 

[בת העמק]

לעבור משרדים, זה קצת חפירות, משלמים לחברת הובלות, ויום יומיים חופש לעובדים (על חשבון ימי חופשה).

אבל קודם כל זה לשבור חוזה מול המשכיר, לא? או שזה משהו שתמיד היה כל-כך פשוט.

יש שכירויות משנה שהן הרבה יותר גמישות

זה נכון לגבי השנים האחרונות אבל לא זכור לי מלפני כן.

 

[גרהם]

אני יכול להגיד את זה גם על WE לא ?

בהיקפים שהם בסדרי גודל קטנים יותר.
יחסית למותגים אחרים, את אמזון קשה לחקות וכפי שכתבו מעלי, יש גם חסמי כניסה גדולים.

 

[בת העמק]

הרעיון השיתופי, התחזית הדמוגרפית

אני מאד מתעניינת בזה וממש מסקרן אותי לאן האנושות הולכת.
we live מארגנים מחדש את הבפנוכו של בנייני דירות והופכים אותם ל...קיבוץ ובמיוחד בית הילדים של הקיבוץ
מי שלא יודע איך נראה פעם בית ילדים בקיבוץ, תנו לי לתאר לכם את גן הילדים:
גן הילדים מורכב ממבנה מאורך בצורת T שבקצהו האחד מקלחות משותפות וחדרי שירותים. באמצע יש מסדרון ולאורכו חדרי שינה נזיריים הכוללים 4 מיטות וארונית קטנה ליד כל אחת מהן. בקצה השני של המבנה יש חדר אוכל+מטבחון וחדר גדול למפגשים ומשחקים. מחוץ לגן יש את חצר הגרוטאות המפורסמת שכוללת גרוטאות של כלי מטבח, אביזרי חשמל, רכב ישן (לפעמים מטוס קל, אל תצחקו), פינת נגרות ועוד מיליון דברים שאנשים פשוט מביאים לשם. זה האוצר האמיתי של כל גן ילדים קיבוצי. את האוכל הכינו במטבח של כלל הקיבוץ והיו ארוחות שנשלחו לבתי הילדים וארוחות שאכלו בחדר האוכל במשותף עם כולם.
אז השאלה שלי היא אם המודל הזה, שעבר זמנו לפני עשרות שנים, הולך להיות המודל העירוני טרום הקמת המשפחה בעתיד? בגלל מחירי הדירות, בגלל ניכור עירוני ותחושת זרות, בגלל שיהיו פחות במקומות עבודה להיפגש?
מה אומרים?

 

[sogi]

קצת מזכיר את הדיבור על ה"ענן" מפעם.

היו אנשים שאמרו שזה שטויות (גם אני חשבתי כך) ובסך הכל אתה מריץ את התוכנה על מחשב של מישהו אחר, אבל הרעיון תפס וכיום המון האפליקציות תומכות בעבודה ב"ענן", החל מתוכנות כמו אופיס (מייקרוסופט, גוגל) ואפילו דברים כבדים (matlab online, google colab).

לדעתי גם we work שנשמע כמו בולשיט בהתחלה, יתפוס וישנה את האופן שבו חברות שוכרות משרדים.