מצטער, אי אפשר להיות ליברל עם סמוטריץ', שולי מועלם, בן גביר, וחיים כץ, והמזכירה של חיים כץ.
אי אפשר להיות ליברל עם מיעוט שרוצה דיי הרבה קצבאות, לא רוצה לעבוד (אחוז המועסקים הגברים החרדים), ורוצה שהסופר ליידי יהיה סגור בשבת, ומתנגד לתחבורה ציבורית בשבת.
באמת שהאופציה של להצביע ליכוד בתור "האופציה הליברלית" זאת פשוט לא אופציה.
לא הבנתי. בהתחלה הזכרת שמות של אנשים ממפלגות ימניות,
ואז את השם של חיים כץ, שהוא ממפלגת שמאל שמתחזה לימין
(סיפור ארוך, שכל מי שזוכר היסטוריה היטב מקום המדינה יודע),
ואז אמרת "מיעוט שרוצה דיי הרבה קצבאות" כאילו זה קשור לאנשי הימין שהזכרת
(הם היו רוב השמות שכתבת בפוסט),
ואז דיברת על אחוז הגברים המועסקים (נושא שלא שייך לכל האנשים שהזכרת),
ועל ימי הפעילות של סופר כלשהו כאילו אם עסק לא פתוח 24/7 אז זה לא קפיטליזם,
ועל תחבורה ציבורית בשבת, שרובה בישראל הוא סוציאליסטי (דן ואגד מסובסדות על-ידי המדינה).
ואז אתה מסיים בכך שהליכוד הוא לא אופציה ליברלית
(וזה, כשעיקר ההבדל ההיסטורי של הליכוד, ומפלגת "חירות" ממנה הוא בא, מול מפא"י,
היה בתחום של חופש העיסוק והעסקים - עד כמה שאפשר לפעול בנושא במדינה שמפא"י שטף לה את המוח,
וממשיכי מפא"י המשיכו לשטוף בה את המוח עד לשנים האחרונות, בזכות בגין - השמאלן המדיני המתחזה לימין מדיני -
שסירב להעיף את הפקידים של מפא"י מתפקידם - "
ממשלה באה וממשלה הולכת,
והפקיד לעולם נשאר" - בלי להבין שפקיד הוא אדם בשר ודם, ויש לו דעה פוליטית, ובמשרה ממשלתית יש לזה משמעות עצומה).
מתוך כתבה ב-JDN:
"ארבעים שנה למהפך של בגין: האם הימין שולט בישראל?
"בראיונות לתקשורת לאחר המהפך, פנה בגין לעובדי השירות הציבורי והבטיח: "באנו לשרת, לא לרשת". לדברי מזכיר ממשלתו אריה נאור, בספרו 'בגין בשלטון', היה בגין נחוש לבצע מספר מזערי של שינויים פרסונליים. ואכן, בגין החליף רק שלושה בעלי תפקידים מרכזיים: את מנהל לשכתו, את מנכ"ל משרדו ואת מזכיר הממשלה.
נראה לי אתה צריך לעשות לעצמך סדר בדברים.