מודה שמשהו בלוגיקה לא מסתדר לי כל-כך.
אני דווקא מאוד מתחברת ומבינה את התשובה של
@הסולידית.
בעבר אמנם תיק ההשקעות שלה החזיק אותה אבל כיום, עם משפחה וילד זה אולי לא מספיק
פתיחת הבלוג הייתה לפני כמעט 10 שנים. הייתי רווקה ללא ילדים. זה לא המצב כעת. ההוצאות שלנו גבוהות יותר היום.
כרגע יש לה הכנסות נוספות מתחביבים שמכניסים לה כסף (לדוגמא הבלוג ואולי עוד דברים). אבל הגיוני שהיא לא תרצה להישען על זה כמשהו שהכרחי לפרנסה שלה ושל המשפחה שלה. גם אם כרגע זה מעניין אותה והיא נהנית מהעשייה, דברים יכולים להשתנות (כפי שכבר קרה בעבר). תחביבים/תחומי עניין יכולים להשתנות, היכולת להרוויח מהם (מספיק) כסף יכולה להשתנות, וכמובן הוצאות יכולות לעלות עוד.
לכן כרגע היא במצב משולב שבו, כנראה, היא משתמשת גם בהכנסות מתיק ההשקעה שלה וגם בהכנסות הנוספות מהתחביבים שלה. זה יוצר מצב מעניין שבו מצד אחד יש לה עודף (והיא יכולה לחסוך - ולהמשיך לצבור) מצד שני היא כנראה עדיין זקוקה למשיכה מסויימת מתיק ההשקעות. כלומר היא במצב של ״משיכה למחצה״. לכן המוטיב הפסיכולוגי של הצורך למשוך, במיוחד בשנה שבה היו ירידות אגרסיביות, הביא אותה להבנה שעבור השקט הנפשי שלה מתאימה לה יותר הכנסה מדיבידנדים מאשר מכירת מניות מתיק ההון.
אני לא יודעת אם היא תגיע למצב שבו כל ההכנסות שלה לכיסוי ההוצאות יוכלו להגיע מתיק הדיבידנדים, אבל כרגע, אם אני מבינה נכון, כל עוד יש לה עדיין הכנסות ממקורות אחרים, תיק הדיבידנדים מאפשר לה לקבל את התוספת להשלמת התקציב הנדרש. והמטרה שלה, שוב - אם אני מבינה נכון, זה להגדיל את ה החלק הזה על מנת להיות פחות ופחות תלויה בהכנסה נוספת, בלי צורך למכור מניות מתיק ההשקעות שלה.
אישית, אני לגמרי מבינה את זה. גם אם זה לא יעיל מבחינת מיסוי.
