ומה דעתכם להשכיר את הדירה שקנית ולשכור דירה במקום אחר?
קל לכתוב...
קל מאוד לשכור ולהשכיר ולזוז ולהתנועע ולשנות כשאתה צעיר (נניח עד 45-55?), קשה מאוד לעשות את זה כשאתה מבוגר עד מבוגר מאוד (נניח מעל 55?) עם שחיקת סחוס במוח.
סתם מספרים. סתם גילאים.
כשאתה סוף סוף קונה דירה משלך, וכשאתה בנאדם
די רגיל לגמרי ולא מסתובב בפורום הסולידית מנסה לעשות אופטימיזציה של קרנות כספיות שקליות והאם למכור קרן כספית ב- 16 לחודש אחרי פרסום מדד המחירים לצרחן או שלא, אז אתה נקשר אליה.
שורה תחתונה, ותבדוק את זה אל מול הסביבה המבוגרת שלך (הורים, הורים של חברים/בת זוג, דודים וכו' וכו') - כשאתה מבוגר וגר בדירה
משלך, תולה איזה מדף שאתה רוצה, קודח איזה ארון שבא לך, שם איזה נברשות שמתחשק לך, האלומיניום בחלונות או הפרופיל הבלגי בדיוק כמו שרצית, המרצפות בגודל שבחרת, הרובע בין אריחים של הגרניט-פורצלן בגוון המועדף עליך, הברז של חמת הישראלית מיוצר בסין, התרגלת כבר למכולת, לקיוסק, לסביבה, לגנים הציבוריים, לקופת החולים הקרובה וכו' וכו' וכו', ובשכונה שהתרגלת אליה - אין מנוס כמעט מלהיקשר מנטלית (נפשית?) ורגשית, ומשם כבר הדרך קצרה מאוד לקושי אמיתי ונוכח מאוד לעשות הצרחות קלות לכאורה, ומאוד קשה לעבור החוצה מהבית
שלך לבית של מישהו אחר, לשכור ממנו ולהשכיר את הבית/דירה שלך שאתה חרד לגורלה ומה יעשו לה השוכרים, ולהצטרך לתת לבעל הדירה שלך דין וחשבון (אתה צריך לתת לבעל דירה שאתה שוכר ממנו דין וחשבון אחרי כל כך הרבה שנים שגרת בבית משלך?!?! למה מה קרה? יש לך בית משלך!).
קל לכתוב...
אל תאמין לי.
תברר. תשאל. תתעניין.
תבדוק בעצמך כמה מבוגרים תקועים בדירות/בתים גדולים הרבה יותר מדי כשאף אחד מהילדים כבר לא גר איתם הרבה זמן ומשלמים ארנונה על נדל"ן ריק כי לא יעזו לעזוב את הבית/דירה שלהם.
תבדוק בעצמך כמה מבוגרים תקועים בדירות/בתים שנבנו/נקנו בשכונות מהממות או מהממות למחצה לשעבר שהזדנחו להם, התיישנו, האפירו, הזדקנו והתקמטו, המדרכות כבר לא זקופות כמו פעם, העצים כבר לא צעירים ומלאי פירות שמטנפים את המדרכות הלא זקופות, השכנים המבוגרים מתו והבתים/דירות שלהם נקנו על ידי זוגות צעירים אחרים במקומם, הכל כבר ישן ומיושן אז כבר פחות משקיעים ומושקע (לא כל מקום מגורים הוא כפר ורדים או זיכרון יעקב), בדר"כ כשלא משקיעים ומושקע ומיושן אז גם יותר זול, ואם השכונה הפכה להיות זולה אז כל הארחי פרחי מגיעים, השכונה הופכת להיות לא משהו פתאום, כל הסטודנטים והעניים והתפרנים שלא אכפת להם מכלום באים לשנה-שנתיים-שלוש בלי שום אכפתיות מתמשכת לסביבת המגורים שלהם והורסים עוד יותר או שהשכונה נהרסת מעצמה כי אף בעל בית לא משקיע בה ולאף אחד לא אכפת (תחשוב על שריטה ברכב חדש מהחברה כמה זה מעצבן ועל שריטה ברכב בן 20 שנה כמה בכלל לא שמים לב), כל אלו שלא אכפת להם מהבתים נצמדים אחד לשני כבדרך הטבע, פתאום השכונה מתחרדת/עוברת הדתה כי היא זולה יותר ומלא דתיים שיש להם פחות כסף קונים דירות בעשרות אם לא מאות, משתכנים בה עם המוני הילדים שלהם והשכונה הופכת להיות פח זבל של אריזות חטיפים, צעקות, גני משחקים שבורים, והדירות/בתים שמשכנים עכשיו משפחה של 7 במקום משפחה של 3-4 נהרסים עוד יותר וסופגים יותר בלאי ועוד ועוד.
סתם דוגמאות שבחרתי לרשום מתוך מה שעולה לי לראש, ומתוך החוויה הסובייקטיבית
שלי, מבלי להעליב ואין צורך להגיב לי על הדתיים או כל מה שפוגע בציפור נפשכם.
אולי לכם יש חוויות אחרות שבחרתם לראות ו/או להכניס לתודעה. חווית המציאות שלכם כנראה שונה משלי.
דירה יכולה להיות השקעה גרועה או השקעה טובה מאד (כמו כל השקעה בעצם).
הסולידית ממש חכמה אבל היא טועה. גם אנשים חכמים טועים לפעמים.
מסכים בהחלט. ובאמת שמסכים. לא מתווכח.
נדל"ן הוא נדל"ן הוא נדל"ן. ואני בהחלט שלא מבין בנדל"ן ולא מתיימר בנדל"ן.
אין לי בשביל מה כי לאל-הורי כמוני בלי ילדים נדל"ן לא מייצג שום כלום, ולא אוריש שום 4 קירות לאף אחד...
עניתי מהחוויה הסובייקטיבית שלי לגבי הסקר והנושא בפוסט - שכירות אל מול
דירה בבעלות, לא דירה להשקעה.
כשוכר אני מאוד נהנה לשלם על שירות שכירת הדירה שלי. לשלם על המגורים שלי מבלי להתחייב לנכס ולצרות שהוא זורק על בעלת הבית. להיות חופשי במחשבה (לא בפועל, כי בפועל גם לי נוח איפה שאני ולא רוצה לזוז) שאם מתחשק לי אני זז ממקום למקום ומעיר לעיר ומשכונה לשכונה (מה שבהחלט עשיתי בעבר ולא מעט).
ואני שוכר מאוד מאוד מאוד טוב ומאוד מאוד מאוד שקט.
כסף מגיע תמיד בזמן על השקל ואני לא מוכן שיתעכב אפילו ביום כי אני נשרט מלהיות חייב כסף למישהו ברמת ה- 1 ש"ח. מתקן ומשפצר דברים בדירה לבדי ובעצמי (עד גבול מסוים, לא ברמה מטורפת ולא נוגע בחשמל). לא מחפש לתלות מדפים בכל קיר. לא מתלונן על מנורות פנדלים. לא מציק לבעלת הבית. לא מדבר איתה בכלל (ברמה שלא מדברים גם שנה וחצי שלמות, רק מיילים וחשבונות). נמנע כמה שיותר מליצור איתה קשר גם במחיר של לדפוק את עצמי כי רוצה להיות שקט ולקבל שקט.
אני חושב שאני מבין למה התכוונת בתגובה שלך אורי - אפשר לומר בקווים כלליים שדירה
ראשונה ולמגורים - היא השקעה מוצלחת בהגדרה. לא מעט הטבות מס. מינוף זול יחסית או שלא זול במיוחד כרגע. פיזור וגיוון תיק ההשקעות. גם רווח מנטלי ופסיכולוגי.
דירה להשקעה? - אני פחות בעניין וחושב שזו השקעה לא ואוו במיוחד.
על דבר אחד אני מוכן להתחייב ואני רציני לגבי זה - מחירי הדירות רק ימשיכו לעלות ולעלות ולעלות, במשך עשרות השנים הבאות, תוך ירידות אקראיות וקצרות מידי פעם, אבל תמיד ימשיכו לעלות. והרבה. וזה לא משנה שיש
הפסדי הון בשוק הנדל"ן. מי שירכוש עם טיפה שכל ועצות טובות - ירוויח.
למדינה אין שום אינטרס שיקרה אחרת.
כנ"ל עם פקקים, שוק הרכבים, דלק וכו'.
הסולידית מעבר לחכמה. זה לא שהיא רק חכמה. הצורה שבה היא כותבת ומתנסחת (גם בטוויטר, ובעיקר שם כי פתחתי אחד רק בגללה) מחביאה שם הרבה יותר מסתם חוכמה. לדעתי היא ניסוי פרוסי של הממשל האוסטרו-הונגרי בהטמעת AI בבלוגוספירה הישראלית כפיילוט לקראת השתלטות על תקשורת המורס של חמזמזים אינטיליגנטיים בכוכב הלכת 42.
אני מזהה בה המון AI עוד מ- 2013 כשלא היה AI וכשלאנשים כמוני עוד היה סלולרי עם מקשים. מוכן להישבע שהיא גלגול מוקדם של סוזוקי ג'ימיני.