יומן מסע של חתול קירח

[קפיצת הדרך]

@קפיצת הדרך
נראה לי שנתתי מספיק פרטים על עצמי עד כאן אז אני מעדיף להמנע מלענות.
תוכלי לערוך את ההודעה כדי שלא יתחילו לעשות אלימינציה וכו'?

בוצע!
(וסליחה הייתי צריכה לחשוב על זה בעצמי)

 

[מתכנת]

עלות ברוקר בקל גמל יוצאת 180 ש"ח בשנה לקופה

מותר לשאול איזה ברוקר ? דרך לאומי אמור להיות חינם (וגם מערכת מסחר ידידותית יותר ועמלות נמוכות יותר).

נדמה לי שכל הקופות מאותו סוג (כלומר כל קרנות ההשתלמות, ובנפרד מהן כל קופות הגמל) מנוהלות כ-pool יחיד באותו חשבון ברוקראז', גם אם מבחינת חברת הגמל אלו קופות נפרדות.

איפה אני יכול לברר את זה?

בהנחה ומדובר על IRA, מספר קופות של אותו עמית (לא ציינת שלך/אשתך) מנוהלות תחת חשבון מסחר בודד בברוקר, כל עוד הן מאותו סוג (בטבלה כאן יש את הסוגים השונים**).
ככה זה אצלי בפועל, בדוח השנתי יש כמה קופות של השתלמות (פר מעסיק) וכמה של גמל (כנ"ל) ויש רק 2 חשבונות מסחר.

**אני לא בטוח אם קרה"ש במעד שכיר הם יערבבו עם מעמד עצמאי למשל למרות שלפי התקנות אין מניעה לידיעתי, אבל כשהסוג זהה אין להם שום סיבה לפצל חשבונות מסחר, אפילו אם תבקש ספק אם יסכימו.

 

[השמח בחלקו]

דוקטורנט ומתרגל בתחום ריאלי

אני כרגע בתקופה בה התחום אותו אני חוקר קצת הפסיק לעניין אותי ואני בעקבות כך דורך במקום (ונמצא יותר מדי בפורום). מסתבר שאני גם אוהב קורסים ומבחנים ומכיוון שסיימתי את כולם אין לי תירוץ לא להשקיע במחקר אז אני עוד יותר מוצא את עצמי עוסק בפרוקסטינציה. המזל/חוסר המזל שלי הוא שהמנחה שלי נותן יד מאד חופשית והוא לא נזף בי כבר הרבה זמן, במיוחד עכשיו עם כל הקורונה. נמאס לי לתרץ לו ובא לי שכבר יהיה הכל מאחורי.

שלום לחתול!

זה שלב נפוץ. ההתרגשות שבאה מהרעיונות הראשוניים במחקר דועכת, ובלי דחיפה מבחוץ מתעייפים. השנה האחרונה של הדוקטורט יכולה להיות מקפצה נחמדה לעתיד. נצל את הזמן לעשות שינוי כיוון, שתף פעולה עם סטודנטים אחרים במעבדה. דבר עם המנחה שלך על כיוונים חדשים. אם הרעיון הנוכחי מדשדש עדיף להרוג אותו ולעבור למשהו יותר מסעיר. בהצלחה

 

[ramhal]

שלום רב,
אני משתתף בפורום מזה מספר חודשים והחלטתי לפתוח גם יומן מסע.
נשוי + 1, בן 33.
דוקטורנט ומתרגל בתחום ריאלי

יש לי תואר ראשון ונסיון עבודה של מספר שנים עבודת סטודנט בהיי-טק.

איני זוכר מתי נחשפתי לסולידית אך זה היה לפני מספר שנים לפחות מ2014-15 אני זוכר שקראתי פוסטים בזמן שהתמהמהתי בעבודה.
בעבר יצא לי גם לקרוא on and off בפורומים בעיקר כשיצא לי לחפש איזה נושא בגוגל ולהגיע דרכו לשרשור מעניין, ובשנה האחרונה מעט יותר חיפשתי את הפורום.
תמיד הייתי חסכן באופיי, לפעמים יותר מדי. למשל לאחר הצבא לא עשיתי טיול גדול כי רציתי קודם לחסוך אליו ואז נרשמתי ללימודים כבר כי אשתי (בזמנו חברה שלי) הרגישה שאנחנו כבר זקנים וצריך להתחיל תואר ותמיד חשבתי שיצא לנו לעשות טיול. בשנה שניה כבר עברנו לגור ביחד ומכיוון ששנינו לא עבדנו (חוץ משיעורים פרטיים שנתתי) החסכונות ברובם אזלו ביחד עם כסף שהורי נתנו לי וכו'.
לאחר מכן התחלתי לעבוד כסטודנט בתחום אותו למדתי והיינו קצת יותר ממאוזנים אבל אף פעם לא הרגשתי שחופשה ארוכה בחו"ל שווה את הכסף למרות שבאיזשהו מקום אני מצטער על זה - במיוחד עכשיו שאנחנו עם ילד וזה נראה בלתי אפשרי כמעט.
מותגים תמיד שנאתי. מכוניות לא התחברתי. משחקים למחשב הורדתי פרוץ והעדפתי כאלה שרצים על מחשב ישן.
התחביבים העיקריים היו מוזיקה קריאה וטלוויזיה, סה"כ תחביבים זולים.
אנחנו לא יצאנו הרבה גם כרווקים - אולי פעם בשבועיים שלושה וגם אז לא הוצאנו יותר מ150 לרוב.

פיננסים:
אנחנו לא מנהלים תקציב אלא פשוט משתדלים לא להוציא על מה שלא צריך, זה עובד לנו לא רע לדעתי ומדי פעם כשניסיתי לעשות אופטימזציות לא גיליתי מקומות משמעותיים בהם ניתן לצמצם. (למרות שהחישוב למטה מראה שאולי כדאי שכן אעקוב)

הכנסות - משתנה קצת בגלל היקף העבודה של אשתי ושינויים בכמות התרגולים אבל בגדול:

• 110,000 מלגה שנתית ללא מס וללא הוצאות פנסיה בט"ל וכו'
• 30,000 הכנסות על תרגול מתחת לרף המס ואחרי שאר הפרשות וכו'
• 80,000 הכנסות שנתי של אשתי

סה"כ סד"ג 220,000
הוצאות יוצא לי בחישוב ראשוני ודי גס:

• 30,000 דיור - מעונות + חשמל + מים + תקשורת ביתית בהערכת יתר קלה
• 12,500 רכב - רישוי ביטוח חובה + מקיף + צד ג' (עובדי מדינה מחמותי) + דלק + פחת מוערך
• 24,000 אוכל, ביגוד, קוסמטיקה, נקיון הבית, צעצועים לילד וכו' וכו' הוצאות שוטפות של סופר סופרפארם וכדומה.
• 24,000 מעון לילד
• 12,000 חופשות בארץ ובחו"ל
• 720 סלולר שנתי.
• 1500 קופות חולים ובריאות
• 2000 ש"ח פיזיותרפיה לאחר החזרים מקופה
• 3,000 הוצאות "חד-פעמיות" בלת"מ - תכשיטים מתנות יום הולדת ואירועים פסנתר שקניתי וכו' (על הרבה מתנות למשפחה אנחנו מתקזזים למעשה על מזומן שמקבלים ממבוגרים אז אני מוחק את זה מהכנסות והוצאות כי אח"כ קונים להם מתנות)
• 30,000 משהו חשוב שחסר לי בחישוב ואני צריך לברר כי אני יודע מה החסכון השנתי שלי אז אני שם אותו פה כדי לתאם הוצאות והכנסות (אני מניח שזה איפשהו בסעיף של אוכל ביגוד קוסמטיקה וכו' ברובו)

סה"כ סד"ג
140000

סה"כ חסכון (את זה אני יודע מחישוב שנתי של הכנסות - הוצאות בלי חלוקה לסעיפים אלא מהתוצאה עצמה על פני כמה שנים)
80,000

נכסים:
אין הלוואות עומדות.

• פנסיה שלי ושל אשתי - פניקס מניות פסיבי סה"כ 150K
• קרנות השתלמות וקופ"ג (במסלול נזיל ישן) סה"כ 90K
  עדיין צריך קצת לעשות טוויקינג אבל את הקופה הגדולה נשים במחקה סנופי או נעביר לIRA ואת הקטנות נשים בקרוב במחקה סנופי של קל-גמל כנראה.
• תיק השקעות ממוסה 255K~
• כסף שהוריי הבטיחו לי כשנרצה לקנות דירה 300K (הלוואי והייתי יכול להשקיע אותו כשהבטיחו זה כבר היה כפול לפחות אבל הכסף שחסכנו בזה שלא קנינו וגרים במעונות כנראה משתווה)
  (אני מניח שגם חמי יתרמו לנושא אבל כנראה סכום יותר צנוע)
• מזומן בעו"ש 75K

בתיק ההשקעות הממוסה:

• שליש אג"ח
• שליש מחקה אירית סנופי
• שליש מחקה אירית סטוקס 600

כרגע כסף חדש שנכנס עובר לאיזון שיהיה שני שליש בחשיפה למניות באיזון העולמי הסטנדרטי בין אירופה וסנופי.
הסיבה לחלוקה הפחות קונבנציונלית היא איזשהו שיקול/הימור שעשיתי כשיצאתי מהקרנות הישראליות לפני כחודש ועברתי לאיריות. בזמנו הייתי רק על סנופי ואח"כ חשבתי שאני מבין משהו אז החלטתי לשים חצי חצי מהמניות אירופה סנופי.
עכשיו אני מתחרט והחלטתי לחזור לחשיפה עולמית רגילה אז אני כל חודש חודשיים מכניס 10K ומאזן בקניה.
המזומן בחשבון זו "קרן החירום".
התיק האידאלי בעיניי הוא כנראה יותר קרוב ל80/20 עם רק 20K בבנק ויכלול גם EM כ10% מהמנייתי אבל זו הפשרה שהגעתי כרגע עם אשתי וזה מה שהיא מרגישה איתו כרגע נוח מבחינת הסיכון והסיכון הנתפס.


מטרות לעתיד:
אני כרגע בתקופה בה התחום אותו אני חוקר קצת הפסיק לעניין אותי ואני בעקבות כך דורך במקום (ונמצא יותר מדי בפורום). מראש אני כבר הרבה זמן יודע שאקדמאי אני לא אהיה אבל ההנאה מהדוקטורט וההוראה גרמו לי להמשיך.
בגדול אני אמור לסיים עוד כשנה ואני עדיין לא יודע מה ארצה להיות כשאהיה גדול. אני מקוה שהתשוקה תחזור לי בקרוב כי המצב הנוכחי קצת נהיה בלתי נסבל. אני חושב שחלק גדול מהבעיה הוא שרוב הזמן אני עובד לבד וזה אף פעם לא היה נקודת החוזקה שלי. גם בעבודת הסטודנט שלי בחצי השנה האחרונה הייתי די גמור ולא מעוניין אבל שם דווקא בסוף היה פרויקט נחמד שתפס אותי ויכלתי להתעמק בו. מסתבר שאני גם אוהב קורסים ומבחנים ומכיוון שסיימתי את כולם אין לי תירוץ לא להשקיע במחקר אז אני עוד יותר מוצא את עצמי עוסק בפרוקסטינציה. המזל/חוסר המזל שלי הוא שהמנחה שלי נותן יד מאד חופשית והוא לא נזף בי כבר הרבה זמן, במיוחד עכשיו עם כל הקורונה. נמאס לי לתרץ לו ובא לי שכבר יהיה הכל מאחורי.

לטווח הבינוני אני מקוה למצוא עבודה שדומה להוראה, במובן שזה לעסוק בעניינים שמעניינים אותי אבל עם אנשים ועדיף לו"ז חופשי יחסית.

לגבי דברים מחוץ לעבודה ומטרות יותר ארוכות טווח אני רוצה לחסוך כסף כדי להתעסק בתחביבים כגון מוזיקה (ניגנתי פעם על גיטרה, התחלתי לאחרונה על פסנתר) שחיה, קריאה וכו'. מאז שיש לי ילד גיליתי שזה גם משאבת זמן מטורפת והייתי רוצה להיות איתו יותר כשיתבגר ובעז"ה (אל תתפסו אותי במילה אני אתאיסט) בעתיד נתכנן עוד וארצה שיהיו לנו המשאבים לפנות להם זמן ולתת להם את הדברים בחיים שכן עולים כסף (כמו גן איכותי למשל).
מעולם לא מצאתי המון משמעות בעבודה ותמיד ידעתי למלא את זמני בצורה מהנה. הדבר היחיד שיהיה חסר לי אם וכאשר אצא לפרישה מוקדמת הוא האינטרקציה החברתית אבל לשם כך אני מניח שאוכל למצוא מסגרות/לעבוד במשרה חלקית של הוראה או שיעורים פרטיים.
אם זה היה תלוי בי היינו גרים בשכירות לנצח אבל כמו התיק השקעות המטרות שלנו נמצאות במשא ומתן מתמיד בין הגישה של אשתי לגישה שלי. כל פעם כשמגיעים לקבל החלטה אנו לרוב מצליחים לשכנע אחד את השני על מסלול נכון / פשרה סבירה.
כרגע החלטנו שנגור במעונות כל עוד רלוונטי ואח"כ נשכור דירה. אנחנו שוקלים רילוקיישן זמני בשביל החוויה אבל זה יהיה רלוונטי רק עוד לפחות חצי שנה להתחיל לברר מה ואיך.
הדיבור הכללי הוא שעוד 5-10 שנים נקנה דירה אבל כשנגיע לגשר הזה נפוצץ אותו

אנצל במה זו להודות לכל משתתפי הפורום שבעיני הוא מעולה שבמעולים. ותודה לקוראים

היי תודה על השיתוף(:
אתה גר עם אשתך והילד במעונות באוניברסיטה?
מאמין שזה שונה מהמעונות של סטודנטים לתואר ראשון נכון?
אני מתכנן להתחיל ללמוד באקדמיה שנה הבאה וכנראה אהיה עם ילד (תואר ראשון מתחיל מאוחר וכו') לא נראה לי שזה רלוונטי למצבי לגור במעונות נכון?

 

[Mr. Bigglesworth]

@MAORBEN דווקא עשוי להיות
יש הרבה משפחות של דתיים במעונות תואר ראשון.
התנאים קצת פחות טובים משל תארים מתקדמים אבל למשתתף הפורום החסכון עשוי להיות שווה את המחיר.
@השמח בחלקו תודה על העידוד
הבעיה העיקרית היא שכרגע אני סוג של מחוייב לשני פרויקטים שאני אמור לסגור ועבדתי עליהם יותר מדי בשביל פשוט לנטוש.
ואם לא אסגור אותם נראה לי שהמנחה יהיה לא מרוצה שאני פשוט נוטש מחקר קיים בשביל לחפש משהו אחר. מה גם שאחד הפרויקטים הוא חשוב בהיבט הכולל של ההתקדמות והצענקים שהוא קיבל אז הוא מצפה ומקוה להתקדמות שם.
זה מחקר יחסית יישומי אז לטוב ולרע אפשר לצפות ולמדוד התקדמות.

 

[השמח בחלקו]

@MAORBEN
@השמח בחלקו תודה על העידוד
הבעיה העיקרית היא שכרגע אני סוג של מחוייב לשני פרויקטים שאני אמור לסגור ועבדתי עליהם יותר מדי בשביל פשוט לנטוש.
ואם לא אסגור אותם נראה לי שהמנחה יהיה לא מרוצה שאני פשוט נוטש מחקר קיים בשביל לחפש משהו אחר.

זה אכן חשוב מאוד לקיים את המחוייבות. עם זאת, דבר עם המנחה שלך. אם הוא מנחה מנוסה אז הוא ינסה למצוא דרך שבה תמצא יותר סיפוק בפרוייקטים. יש הרבה דרכים אפשריות. למשל: 1. לשתף פעולה עם עוד סטודנטים, צעירים או בכירים. 2. להתמקד בפרוייקט אחד מבין השניים. 3. לוודא איתו שנשאר לך זמן לעשות משהו שמלהיב אותך. 4. אולי לצמצם את הציפיות בפרוייקט למשהו שאפשר לממש בזמן קצר יותר.

עם זאת אדגיש (אתה יודע את זה, אבל בשביל הקהל הרחב יותר) שמחקר מערב הרבה עבודה קשה ולא בהכרח אינטלקטואלית, כמו כל עבודה אחרת.

חוסר התלהבות באמצע פרוייקט זה משהו שכולם נתקלים בו. גם בדוקטורט וגם בכל פרוייקט אחר.

 

[Mr. Bigglesworth]

טוב אז הרבה זמן לא הייתי כאן (ביומן, בפורום אני דווקא העליתי השתתפות לאחרונה). הגיע הזמן לעשות עדכון אחרי חצי שנה.

החלטתי לחלק את העדכון לשני חלקים. היום אתמקד בעיקר בפן האישי ובהמשך אעדכן את הפיננסי.

להיות תקוע
כשהתחלתי את היומן הייתי די תקוע במקום בגלל שילוב של קורונה עם ילד בבית וחוסר התקדמות ומוטיבציה כללית. היו ימים שלמים שהייתי יודע מה המשימות ומה אני אמור לעשות ובמקום זה עד שהייתי מגיע למשרד - יושב שם לבד וצופה בסרטוני יוטיוב\ דיוני פיייסבוק \ פורום. כמובן שזה הכניס אותי ללופ דכאוני של מודעות לבעיה ויאוש מהעובדה שהייתי תקוע וכמובן היאוש מוריד יותר את המוטיבציה ומקשה על יציאה.

זה עדיין קורה, במיוחד מאז תחילת הסגר השני.

אני חושב שזה כמו ההפך ממדיטציה - כלומר אני מתרגל להכנע להסחות דעת ולחוסר התקדמות. אחרי חמש דק' של התעסקות במשהו (או פחות) בהזדמנות הראשונה להסחת דעת אני קופץ אליה. אם למשל אני מתחיל משימה ולא מסיים אותה ואז מסיבות כלשהן חייב לזנוח אותה כי ההתעסקות עם הדברים בבית באותו רגע דורשת את תשומת לבי, מאד קשה לי לחזור אליה. כבר קיבלתי תירוץ לעזוב את זה ואז לחזור נהיה הרבה יותר קשה. הרבה יותר קל לבדוק אם מישהו הגיב בפורום או אם יש עדכון בטוויטר של נדב אייל.

זה משפיע לא רק על ה"חובות המקצועיות" שלי אלא על כל דבר שדורש ריכוז כמו קריאת ספר. אני מרגיש שאני ממש מתמכר להסחות הדעת, ובהזדמנות הראשונה שאני מאבד ריכוז אני מתחיל לחפש את ה"ריגוש" הבא. זה אפילו משפיע בפן האישי, אמנם תמיד הייתי רגיש לשעמום אבל קשה לשחק עם הילד לאורך זמן או לנהל שיחה עם אשתי שלא מבוססת על העברת מסרים זריזה. לדוגמא עכשיו תוך כדי כתיבת הפוסט האתר של הסולידית נפל ואני ממש מרגיש צורך לרענן את העמוד כל שתי דקות כדי לראות מתי הוא חוזר.

שמתי לב כשהתחלתי לנגן בפסנתר שזה ממש עזר לי בהרבה היבטים של הבעיה הזו. מעבר לכך שזה מעניין ונעים בפני עצמו, זה סוג של פעילות אינטרוספקטיבית עם מטרות מוגדרות שמכריחה אותי לשבת ולהתאמן עד שאני מגיע לתוצאה שאני רוצה, ואם אני לא מצליח אז להבין למה ולפתור בעיות. קראתי המון על טכניקות אימון, טעויות נפוצות שלא כדאי לפול בהן ודברים עקרוניים שייעלו את ניצול הזמן ויעזרו לעקומת הלמידה אבל בסופו של דבר אין תחליף ללשבת ולנגן.

באופן מעניין אני מוצא שזה פחות נכון עבור שיעורי הפסנתר (אני לוקח פעם בשבועיים בערך בצורה חצי ספוראדית).לא מבחינת הערך שלהם לנגינה אלא הערך המוסף שלהם. הם מאד עוזרים להתקדם ונותנים בסיס טוב וגם מהנים אבל זה שונה לגמרי מלהתאמן לבד.

בריאות ותזונה
דבר שהתחלתי להתעסק בו יותר ברצינות בחצי השנה שעברה הוא נושא הבריאות שלי. במחצית הראשונה של שנה שעברה השילוב של שהות ממושכת בבית עם הילד ושגרה מוזרה הובילו אותי לשיא משקל. תמיד הייתי מבנה רחב גם כשהייתי רזה אבל BMI מעל 30 זה כבר מוגזם לגמרי.

הדבר הראשון שעזר הוא שהתחלתי להקפיד שוב לא לאכול ארוחת בוקר. מעולם בחיי לא קמתי רעב (חוץ מאם אכלתי ארוחה מוזרה לפני השינה) וממה שקראתי על זה (וקראתי לא מעט) יש יתרונות וחסרונות לintermittent fasting אבל עבורי זו דרך חסרת מאמץ כמעט לשלוט בכמות האוכל. אני לא מרגיש שזה משפיע לרעה על הריכוז שלי במשך הצום ואולי אפילו להפך. רק בעזרת זה ועם הקפדה ללכת למשרד\לאן שאפשר (נאמר בממוצע 50 דק' הליכה ביום) התחלתי לרדת משיא המשקל ולהרגיש יותר טוב.

בשלב זה התחלתי גם להקפיד לעשות סקוואטים משקל גוף מדי פעם. אחרי שבועיים הרגשתי שיפור משמעותי רק בזכות זה ב"תחושת גוף" שלי וזה עזר להניע לכיוון של לחזור להתאמן מדי פעם בהמשך.

לאחר מכן עקבות חוות דעת טובות מהמשפחה התחלתי את התהליך של DayTwo (אין לי קשר לחברה מלבד היותי משתמש מרוצה, וכאן אתאר את נסיוני האישי ושל משפחתי בלבד), למי שלא מכיר זו אפליקציה שנותנת ציון לארוחות לפי מספר מדדים. המטרה שאליה היא פותחה היא שליטה ברמות הסוכר, אבל מנסיוני שיפורט כאן ונסיון משפחתי, למי שרוצה להוריד במשקל היא עשויה מאד להועיל.

לפני שמשתמשים באפליקציה צריך לתעד ארוחות, ולרשום תוצאות של מספר בדיקות דם רלוונטיות כמו גלוקוז כולסטרול וA1C המעיד על רמות סוכר בדם לאורך זמן. כמו כן, וזה הדבר המפורסם ביותר אולי, הם שולחים ערכת איסוף דגימת צואה הביתה אותה מחזירים אליהם על מנת שההמלצות שיתנו בהמשך יהיו מבוססות על הפלורת מעיים שלך (ביחד עם שאר הפרמטרים).

לפני האפליקציה ביססתי את רוב ההבנה שלי בתזונה על פירמידת המזון הקלאסית והשגויה. עם בסיס שמבוסס בעיקר על דגנים וקטניות ומעליו מקורות חלבון וכו' וכו'. ידעתי שכיום יודעים ששמן הוא רכיב חשוב שתזונה ולא "תוספת" וגם ניסיתי לקבל הרבה חלבון אבל בגדול ברוב הארוחות השתדלתי שיהיה בסיס פחמימות "איכותיות" רציני. כשהתחלתי לתעד ארוחות באפליקציה ראיתי שאני מקבל כ25% מהקלוריות שלי מפחמימות והגעתי למסקנה שזה מעט. בזמן שחיכיתי לתוצאות העליתי את המספר הזה לקרוב יותר ל40% (ספוילר: טעות גדולה). אכלתי קרוב ל-3000 קלוריות ביום.

תוצאות בדיקות הדם שלי היו לא משהו לגילי אבל לא ברמה שדורשת טיפול.

כשהגיעו התוצאות של אבחון הפלורה התחלתי לקבל המלצות וגיליתי ש:

• אני צריך לאכול הרבה פחות פחמימות (בערך שליש מכמה שאכלתי). גיליתי גם שאין שום דרך בעולם לא משנה עם איזה שילוב עושים את זה שאני אוכל לאכול יותר ממשולש פיצה סטנדרטי אחד ולקבל ציון טוב.
• כשאני אוכל לפי הצעות האפליקציה (בגדול להקפיד לשלב ירקות חלבונים שומנים ואלכוהול עם פחמימות כדי למנוע קפיצת סוכר ואינסולין בארוחות, ואם אוכלים ממתקים אז בכמויות קטנות וגם עדיף בשילוב עם דברים כנ"ל) אני לא מסיים ארוחה עם סיפוק עמוק כזה של that hit the spot. בהתחלה הייתי רעב ועם כאבי ראש אחה"צ לעתים.
• ירדתי לסדר גודל של 2000 קלוריות ביום לפי המלצת האפליקציה. בשבועות שאני פעיל יותר אני רעב יותר ואוכל יותר ובשבועות אחרים להפך.

הקפדתי מאד בשלב הזה וכבר הצלחתי בעבר להכניס את עצמי לדיאטות חריפות אז ידעתי מנסיון שהשבוע-שבועיים הראשונים עלולים להיות קשים אבל זה לאו דווקא מעיד על ההמשך. מנסיוני הבעיה עם דיאטות כנ"ל היא אחרי שמגיעים ל"משקל היעד", מתחילים לזחול בחזרה למעלה וזה מה שתמיד קרה לי בעבר למרות שהתהליך לקח חודשים ושנים חזרתי למשקל מעל מה שרציתי. מה שהכי חשוב מבחינתי זה שזה נתן לי תבנית ניהול תזונה במקום יעד כמו לאכול ירקות כל יום או לשמור על המשקל מתחת ל-X, זה נתן לי סט כללים שגם אם אני חורג ממנו יחסית קל לחזור אליו כי אני באמת פחות רעב.

לאחר חצי שנה אני יכול להגיד שבשבילי זה עובד מצוין, ירדתי ממשקל שיא לקרוב למינימום שהייתי בו כאדם בוגר ובקצב הזה אשבור אותו. אני כמעט אף פעם לא משתמש באפליקציה כי הבנתי את העיקרון והוא בשבילי להקפיד מאד על פחמימות וכל פעם שהן מופיעות בתפריט לדאוג שיגיעו עם דברים קשים לעיכול או קצת אלכוהול (לא נהייתי שתיין אני שותה חצי כוס יין 4-5 פעמים בשבוע). אני מוצא את עצמי לעתים מדלג על ארוחות מטעמי לו"ז (לא מומלץ אבל סימן חיובי) וכמעט אף פעם לא מרגיש את אותו הצורך המוכר לטרוף את הצלחת. וזה מה שהופך את זה למוצלח – אני לא צריך לעקוב אלא רק להקפיד על סט של כללים, בדומה להשקעה פסיבית אני מדי פעם מודד את המשקל אבל מודע לזה שזה לא המדד החשוב.

במשך הזמן גם התחלתי להוסיף קצת אימוני כח והליכות יותר ברצינות מה שעזר לי לתחושה טובה יותר פיזית ומנטלית אבל לצערי מאז הסגר ובמיוחד המהודק זה נעצר. אחרי שהתחלתי התיאבון שלי קפץ לתקופת מה והמשקל עלה אבל הקפדה על העקרונות לעיל עזרה להשאיר אותי בתלם. עם הזמן אני מוצא את עצמי עושה עוד אופטימיזציות בזכות השרשור על תזונה בפורום. בעיקר הוספתי אגוזים סרדינים וירקות. אני לא מקפיד מספיק לאכול פירות זה הדבר הבא שאני צריך למצוא איך להכניס בלי לפגוע בשאר הדברים.

BMI כיום 25 - כלומר הורדתי שישית מהמשקל שלי שזה בערך שני שליש מהמשקל העודף עבור המבנה ומסת השריר שלי.
אתמול עשיתי בדיקות דם והיה שיפור מתון בכל המדדים מה שגם מעיד שאני בכיוון הנכון. בדקתי גם

התקדמות
בפן המקצועי הייתה התקדמות מתונה גם כן. מבין שלושת הפרויקטים שהתעסקתי בהם הצלחתי לסגור אחד ולשלוח לפרסום. בחלק מהזמן אפילו נהניתי מהכתיבה והתהליך והצלחתי להכנס לזה. פרויקט אחר כרגע מתקדם בעיקר ע"י אנשים אחרים אבל אני נותן תמיכה שם כשיש לי זמן. לצערי כרגע אני שוב תוקע את זה מאותן סיבות שפורטו לעיל אבל העובדה שאחרים תלויים בי הופכת את זה ליותר מלחיץ ולכן בשלב מסוים מכריח אותי לשבת על זה.

יש גם חובות הוראה (בדיקת תרגילים הסמסטר) משעממות שאני צריך להתעסק איתן ודחיתי הרבה. היה שלב בתחילת הסמסטר כשלא היה סגר שהצלחתי להתקדם יפה אבל שוב, כל פעם שאני נתקע קשה לי "להתניע". עכשיו גם אשתי בתקופת מבחנים מה שמוסיף לחץ בלימודים ובעבודה שלה ואומר שיש לי עוד פחות זמן נטו לחובות האמיתיות שלי ואז גם כשיש זמן אני מוצא את עצמי מבזבז אותו על הסחות דעת.

לפני הסגר היינו באילת והיה תענוג. אפילו היה קצת לחץ בעבודה והצלחתי לעבוד שם וזה מבחינתי לא היה סבל אלא להפך הרגשתי שאני מצליח ליישם את המוטו של work hard play hard.
כשאני מרגיש תקוע זה בדיוק הפוך אני לא מצליח לעבוד ולא מרשה לעצמי להנות.

תודה לכל הקוראים והעוקבים. אני מקווה שהשבוע אתן אספיק לתת עדכון פיננסי מלא. ספוילר: כצפוי למי שעוקב, הקורונה הועילה לחסכונות משפחת ביגלסוורת' מכיוון שחופשות בחו"ל היו סעיף לא קטן.

 

[cypriano de rore]

תודה רבה על השיתוף @Mr. Bigglesworth .
ותתחדש על תמונת הפרופיל

 

[AgenT]

גם שליש אגח וגם 75K מזומן? למה?

 

[אחד שלא יודע]

אחלה עדכון וח"ח על הכושר!
אהבתי יותר את החתול הקודם

 

[Mr. Bigglesworth]

אהבתי יותר את החתול הקודם

זה אותו חתול רק בקונטקסט הנכון

גם שליש אגח וגם 75K מזומן? למה?

כשתתחתן (עם אשתי) תבין

 

[guesto]

אני כרגע בתקופה בה התחום אותו אני חוקר קצת הפסיק לעניין אותי ואני בעקבות כך דורך במקום (ונמצא יותר מדי בפורום). מראש אני כבר הרבה זמן יודע שאקדמאי אני לא אהיה אבל ההנאה מהדוקטורט וההוראה גרמו לי להמשיך.
בגדול אני אמור לסיים עוד כשנה ואני עדיין לא יודע מה ארצה להיות כשאהיה גדול. אני מקוה שהתשוקה תחזור לי בקרוב כי המצב הנוכחי קצת נהיה בלתי נסבל.

מזדהה, כנראה שדחיינות הבעיה הכי חמורה בדוקטורט.
אחרי הקורונה אני כבר אחשוב מה לעשות עם זה..

 

[אחד שלא יודע]

זה אותו חתול רק בקונטקסט הנכון

הוא מקבל פחות במה ממקודם

 

[Mr. Bigglesworth]

הוא מקבל פחות במה ממקודם

תציע סמלים לעדכון הבא

 

[דאניל]

@Mr. Bigglesworth
וואו, אני ממש מזדהה איתך בהמון דברים.

אצלי שמתי לב שתמיד היה לי הכי קל לעבוד במקרים בהם חיפפתי בדיאטה ואכלתי פחמימות. יש אפשרות ריאלית שאזרוק את ה"בלי פחמימות" לכמה חודשים, עד שאצליח להגיש את דוקטורט המסטיק שלי...

עריכה:
חחח... ראיתי עכשיו שהזדהיתי איתך כבר מההודעה הראשונה בשרשור

 

[דאניל]

תציע סמלים לעדכון הבא

"לייזר"

 

[Mr. Bigglesworth]

"לייזר"

אבל זה צריך לכלול את מר ביגלסוורת' החתול

 

[גילגה]

כיף לקרוא, אצלי הדוקטורט היה תקופה מאוד מאושרת וגם הייתי באנרגיות גבוהות מאוד אבל אני מכירה לא מעט שהולכים לאיבוד. ואני מודה שגם אני עשיתי המון דברים שלא קשורים ללימודים תוך כדי. אז זה לא חריג, אני אספר לך מה עוזר לי. אני מתכננת את הבטלה שלי מראש. אני יושבת בתחילת שבוע להבין איך נראה השבוע הבא ואני בראייה צלולה מכניסה בלי בושה יום או יומיים של בטלה גמורה בלי שום פגישה ובלי שום ציפיה לעשות שום עבודה. אחרי יומיים שכל השעות בלי הילדים (אני איתם כל הזמן שהם לא בבית ספר) הולכות למשחק מחשב או לנטפליקס (או לסולידית ולפייסבוק) פתאום יש לי שקט בראש ואני מצליחה להיות מאוד אפקטיבית עם הזמן שלי.

עכשיו עם הקורונה זה קצת אחרת כי הילדים איתי, ולקח לי זמן להתרגל. אבל אני מאמינה שעכשיו הבנתי איך עושים את זה גם עם חינוך ביתי. בגדול מה שאני עושה זה אני מכניסה את הזמן בטלה שלי 3 שעות ביום לזמן המשותף עם הילדים. אני כל יום לוקחת אותם לשתות קפה, מטיילים באופניים בטבע או הולכים לגינה. זה פעילות גופנית עבור כולנו, וכשאני חוזרת הראש שקט ואני יכולה לעבוד. אני מצליחה להגיע לחמש שעות היומיות שאני עושה בממוצע מתחילת הדוק באמצעות עבודה מ7 בבוקר עד 10 ואז מ14 עד 16 (כשהקטן ישן צהריים). אבל כן, חסר לי איזה יום שלם לבד עם עצמי.

 

[דאניל]

לחמש שעות היומיות שאני עושה בממוצע

זה נורא מרשים. אולי תפתחי שרשור שילמד אותנו איך להיות כל כך יעילים?
התייעלתי מאז שיש לי ילדים, אבל ממש לא מספיק.

האם אפשר לעבוד ביעילות כזאת גם כשעובדים על משהו נורא מעצבן ומייאש?

 

[גילגה]

זה נורא מרשים. אולי תפתחי שרשור שילמד אותנו איך להיות כל כך יעילים?
התייעלתי מאז שיש לי ילדים, אבל ממש לא מספיק.האם אפשר לעבוד ביעילות כזאת גם כשעובדים על משהו נורא מעצבן ומייאש?

תראה, אני ויתרתי על הרבה יכולת השתכרות על מנת לא לעשות דברים מעצבנים ומייאשים. עבדתי פעם בסטארט אפ ואחרי שנה וחצי הגעתי למצב שאני פשוט לא מסוגלת להמשיך, המוצר שכתבתי כבר כמעט 100% גמור אבל לשבת ימים שלמים לדלות באגים קטנים זה פשוט לא בשבילי.