יומן המסע של מוריה

[מוריה]

אפשר בבקשה לשאול למה? למה עצמאות כלכלית ב X שנים ולא ב X+5 למשל?
אני כמובן לא נגד אבל מנסה להבין את מערכת השיקולים בקביעת היעד X שנים מול "המחיר" שאתם משלמים.
האם העבודה שלכם צפוייה להעלם\או בסיכון להעלם? האם המקצוע\תחום לא מבוקש?

ישנם אנשים בפורום שאוהבים\התרגלו לחיות ברמה מסויימת וגם עם תוספת כסף כנראה לא ישנו את אורח חייהם.
את בפירוש מציינת ויתורים בתחומים שונים ומאוד מעניינת אותי מערכת השיקולים בקביעת המועד.

בכל מקרה בהצלחה!

למה???
כי חופש זה החלום שלי.
והחיים לא חוזרים.
והזמן זה המשאב הכי הכי יקר שיש לי.
וכל יום מבחינתי שאפשר להקדים, אני יעשה זאת.

הויתורים שאני מדברת עליהם לא באמת כואבים.
אני לא מוותרת על שום דבר קיומי, או אפילו נצרך, או אפילו מאד מאד רצוי.
הויתורים הם בעיקר עניין של כושר, אמידה ביעדים, יצירתיות, ומלחמה בעצלות...

העבודה לא צפויה להיעלם, והתחום מן הסתם יהיה מבוקש, אבל לא רוצה להיות תלויה בעבודה, ולא רוצה להצטרך לתת את הזמן שלי לעבודה (אלא אם כן יתחשק לי).
אני גם בנאדם הישגי, שרוצה לעשות ולהצליח.
מבחינתי, אם הצלחתי לפרוש בגיל 50, יחד עם גידול המשפחה והילדים על כל המשתמע מכך כלכלית ונפשית, אז זאת הצלחה מסחררררררת.
התחלתי מנקודת מוצא נמוכה כלכלית, נכנסנו קצת מאוחר למעגל העבודה, "הפסדתי" כמה שנים טובות בגלל חוסר מודעות, ואני רוצה להדביק את הפער!

 

[מוריה]

עם מתבגרים כדאי לשוחח על זה ולהסביר את הרציונאל, שלא יבואו בתלונות על הקמצנות

דווקא המתבגרים שלנו מאד בענין.
הבנים שלי באים איתנו לעשות חקר שוק בנדלן כשאנחנו יורדים לשטח.
הם מאד מבינים את הקטע שחיסכון = הגדלת הון.

כל אחד שהגיע לבר/בת מצווה השקיע את הכסף שקיבל לאירוע ממתנות בתיק השקעות קטן.

הם לגמרי גם התומכים והשותפים בעסק המשפחתי.

וגם עושים ישיבה ומחליטים יחד למי לתרום כל שנה.

הגדול שלנו (19) מודע לקרן החירום, איפה היא נמצאת, ואיך ניתן למשוך כסף ראשוני להתקיים במידה שקורה לנו משהו.

בקיצור, בניגוד לטאבו שבו גידלו אותי שבו לא מדברים על הכסף, אצלינו זה ממש ההיפך

 

[יוסי]

@מוריה , משום מה רק עכשיו נחשפתי לפוסט שלך. את נהדרת ומדהימה ונתת לי כוחות להמשיך לתכנן קדימה, למרות שיש לי רק 3 ילדים.

 

[albert yaron]

או שהמחיר הזול יותר משקף שציפיות התשואה מהנכס קטנו / שיש סיכונים נוספים לנכס מלבד המחיר הנקוב שלו (למשל אם יעקלו אותו מחר, או אם צריך לשפץ אותו בקרוב בהרבה כסף, וכן הלאה).

נכון. עם זאת, בהרבה מקרים שינויים במחיר לא נובעים מכך, בטח לא בטווח הקצר. מספיק להסתכל על גרף מניה של חברה במהלך שנה רצופה, או אוסף נתוני מכירות דירות בשכונה מסויימת.
גם הבדלים בשכר בין עובדים שונים אמורים להיקבע לפי השפעה על תפוקה אבל מושפעים גם מיכולות משא ומתן, תדמית וכד.

 

[KickR]

נכון. עם זאת, בהרבה מקרים שינויים במחיר לא נובעים מכך, בטח לא בטווח הקצר. מספיק להסתכל על גרף מניה של חברה במהלך שנה רצופה, או אוסף נתוני מכירות דירות בשכונה מסויימת.
גם הבדלים בשכר בין עובדים שונים אמורים להיקבע לפי השפעה על תפוקה אבל מושפעים גם מיכולות משא ומתן, תדמית וכד.

אני לא אומר שאין הזדמנויות, בפרט במניות עם סחירות נמוכה / בשוק הנדל"ן בעסקאות פרטניות.
אני רק אומר שא. הסיכון בנכסים פרטניים כאלה הוא מוגבר (בגלל היעדר פיזור: במניות זו סכנה מוגברת לפשיטת רגל / מעילה בחברה שמובילה לנזק משמעותי למניה / ניהול כושל של חברה ספציפית יפגע הרבה יותר אם אתה משקיע רק בה מאשר אם אתה משקיע בקרן מחקה מדד שמחזיקה גם במנייה הזו אבל באחוז קטן מהאחזקות שלה. בנדל"ן פרטני יש המון סיכונים אחרים כמו למשל הסיכון של תכניות בנייה משתנות באזור, שכנים בעייתיים, אם אתה משכיר אז שוכרים בעייתיים, וכו') ב. לפעמים קשה לדעת אם המחיר זול כי המוכר נדיב / בלחץ שלא קשור לערך של הדירה או בגלל משהו שאתה לא יודע על הדירה שמוריד את הערך שלה (או גם וגם).

 

[albert yaron]

@KickR הכל נכון בשביל זה הצעתי התמקצעות. אני לא מבין כלום בנדלן לדוגמא. סביר שאני ארכוש דירה במחיר פחות טוב בהשוואה למשקיע עם יכולות משא ומתן טובות.
אותי דבר לגבי מניות. גם במניות עם סחירות גבוהה כמו השינויים במחיר שלא קשורים לפרמטרים כלכליים הם דרמטיים. מספיק לראות מה טסלה עשתה בשנה האחרונה. תסכים איתי שמי שקנה את המניה שלהם לפני שנה נמצא בסיכון נמוך משמעותית בהשוואה למי שקונה היום, וגם נהנה מפוטנציאל תשואה גבוה יותר.

 

[בת העמק]

דווקא המתבגרים שלנו מאד בענין.

זה כיף לשתף אותם ולראות איך האסימונים נופלים להם
זה גם אומר שנקודת הפתיחה שלהם כבר גבוהה יותר מ

התחלתי מנקודת מוצא נמוכה כלכלית, נכנסנו קצת מאוחר למעגל העבודה, "הפסדתי" כמה שנים טובות בגלל חוסר מודעות

מבחינתי, אם הצלחתי לפרוש בגיל 50

נשאר עשור אז: לכמה עוד כסף את זקוקה כדי לפרוש? רק את רוצה לפרוש או גם הבן זוג?

 

[מוריה]

נשאר עשור אז: לכמה עוד כסף את זקוקה כדי לפרוש?

4.4 מליון שח

 

[shaharmor]

לקחתם בחשבון גם את העלות של החופש אחרי הפרישה?
הרי אם תפסיקו לעבוד, ככל הנראה שתמלאו את הזמן הזה בעשייה אחרת, בין אם זה חופשות, חוגים או כל תחביב אחר, שיכול להיות לו עלות גבוהה שתשפיע על ההוצאות.

 

[Shlomi Z]

2. תיק ההשקעות שלנו גדל, והוא עכשיו כולל כ-800K.

אין לי מילים. זה מטורף!
חזרתי לפוסט שלך (קראתי אותו פעם ראשונה לפני שנה) ... עכשיו כשאני שוחה בתורת בעלת הבית, זה ממש מרגיש כאילו דורין כתבה את הפוסט ההוא,עם קורטוב טאץ ירא שמיים.
במקום בו אני גר, משפחות דתיות/חרדיות נדונו לדלות (לא מדבר על ביגוד) וחיסכון זה לא משהו בהישג יד. רק מוכיח לי שוב כמה אני מקובע לעיתים....
אני מעריץ אתכם. שאפו ויישר כוח.

נ.ב.
את בטוחה שיש לך 6 ילדים (בלי עין הרע)? איך אפשר להתנהל... האחים שלי עם חצי מכם ובלי ההורים שלי הם היו נכנסים עם בלוק לבריכה העירונית

 

[בת העמק]

4.4 מליון שח

התכווננתי לשאול לכמה כסף תזדקקו ברמה החודשית לאחר הפרישה. מניחה שהסכום הכולל הוא גם להוצ' גדולות עבור הילדים כמו חתונה ולימודים ואולי עזרה.
בעצם, מגיל 50 עד גיל 60-62 אתם תשתמשו בשכר הדירה וחלק מההון בבורסה ולאחר מכן יתווספו קיצבת זיקנה ופנסיה (אם יש).
בהתחשב בעובדה שאתם עדיין ממשיכים להכניס כסף להשקעות בעשור הקרוב, זה נשמע לי ממש הגיוני הדרך שאת פועלת להשגת היעד (אם כי אינני יודעת איזה סכומים אתם מפרישים ומהו תיק ההשקעות).

 

[איליה]

@מוריה המון בהצלחה! כייף לראות איך הדברים מתקדמים מאז הפוסט ההוא (שלדעתי אחד הפוסטים הטובים).

 

[מוריה]

אין לי מילים. זה מטורף!

תודה, ככ הרבה פעמים אני מתבאסת שלא חסכתי עוד..
ממש כיף שמישהו חושב כך חחח , מאזן אותי

 

[Redroze]

אז למי שלא מכיר אותי... תקראו את הפוסט הזה
https://www.hasolidit.com/פוסט-אורח-סולידית-עם-6-ילדים
או בקצרה:
אני אמא למספר ילדים לא מבוטל... ועדיין חיה באופן סולידי (למדי) וחותרת לפרישה מוקדמת (יחסית).


אני כותבת את היומן הזה כי אני חייבת -חייבת - חייבת לעצמי
להגיע ליעד שלי,
שהוא פרישה מוקדמת בעוד עשור.
החלטתי שלתעד את הדרך יעזור לי לעמוד ביעדים (הלא קלים...) ואולי גם לעזור לכמה אנשים על הדרך.

איפה אנחנו עומדים כיום?
1. בעלי ואני מנהלים ביחד עסק במשרה מלאה. (אחת מה"עבודות מהצד" שתיארתי בפוסט ההוא, הפכה לעסק עיקרי. עזבנו שנינו את שאר העבודות שלנו, וזה הגדיל לנו את ההכנסה.)
2. תיק ההשקעות שלנו גדל, והוא עכשיו כולל כ-800K.
3. בנוסף, יש בבעלותינו 2 דירות להשקעה, ואנחנו חיים בשכירות זולה.
3. קרן חרום בסך 4 חודשים.
4. רמות החיסכון השתנו בתקופות שונות. לפני שנה, סופסוף עלינו חזרה על הגל, ומאז חוסכים כ-40% מההכנסה נטו.
5. יש לנו תכנית מפורטת לפרישה בעוד עשור. (למי שתוהה, חגגתי לא מזמן 40) התכנית מורכבת מחיסכון אגרסיבי והשקעה בשוק ההון+נדלן להגדלת ההון העצמי עד ליעד.

כדי להגיע ליעד - אנחנו צריכים ממש ממש ממש להיות בפוקוס על החיסכון החודשי.
משמעת, אופטימיות ומיקוד.
החיסכון החודשי זה המפתח שלנו בעצם לעצמאות!
משום מה, זה לא נהיה קל עם השנים... להיפך.
כל חודש זה מרגיש לי מחדש נס שאנחנו עומדים בזה, וזה דורש המון לוליינות והתמודדויות סביב הרצון לספק לילדים את מה שהם צריכים בהווה, מול הצורך לבנות את העתיד....

לכן אני אשתדל לכתוב ולתעד את הדרך, כדי שהמחויבות שלי תקבל מסגרת נוספת. תאחלו לי בהצלחה

המון בהצלחה, אמן שתצליחו!
זהו יעד שאפתני (דומה ליעד שלי) עם מציאות הרבה יותר מורכבת. אשמח לשמוע מהן נקודות הביקורת שקבעת בכדי לא לפספס את היעד ומהן הנחות היסוד (תשואה, אחוז חיסכון וכו') כמובן אם זה חודר מדיי תרגישי חופשי לא לענות.

בנוסף אשמח להתייחסות היום בדיעבד לפיסקה הזו מהפוסט המקורי:
"אנחנו גם יודעים שצורת החיים החסכנית תוריד דרסטית את ההוצאות שלנו בעתיד כשיגדלו הילדים, כי אנחנו לא מתנהלים אוטומטית אלא מכוח החלטות וסדר עדיפויות מובנה."

 

[איליה]

לקחתם בחשבון גם את העלות של החופש אחרי הפרישה?
הרי אם תפסיקו לעבוד, ככל הנראה שתמלאו את הזמן הזה בעשייה אחרת, בין אם זה חופשות, חוגים או כל תחביב אחר, שיכול להיות לו עלות גבוהה שתשפיע על ההוצאות.

זה לא בדיוק נכון. אם מתכננים דברים נכון אז העלות היא מאוד נמוכה אם בכלל כי מחייה במדינה זרה יכולה להיות זולה יותר ואפשר לבחור תחביבים לא יקרים או שבלי עלות ומהנים מאוד

 

[Yoni24]

את יכולה להעלות לכאן פירוט חדש של הוצאות הכנסות? הפוסט אורח היה ממש צעניין בקטע הזה.

 

[עלה ירוק]

איזה כיף לקרוא אותך.
ממש מזדהה עם חלק מהדברים

אחת ההנאות הגדולות היא לחסוך, וכל חודש בא לי לחסוך יותר..
הפוסט שלך נותן המון דרייב, וגם תקווה שכשיהיו פה מתבגרים הם יהיו חלק מהתהליך

 

[מוריה]

סיכום חודש (מה15 לינואר עד ה15 לפברואר).
1. עמדנו ביעד החיסכון לחודש זה.
החודש היה יחסית קל.
זה מרגיש כמו עוד "נס", כל חודש שזה קורה.
מרגישה הודיה.
2. החודש מצאתי אתר שמוכר קמחים מלאים יותר בזול ממה שקניתי עד כה.
אז קניתי כמות גדולה וזה מוזיל עלויות אוכל.
3. הצלחתי להוזיל משמעותית את דמי הניהול על קרן ההשתלמות שלנו, זה מאד שימח אותי.
לא האמנתי שזו אני עושה כזה משא ומתן...
4. פתחתי יומן מסע מה שיעזור לי בעמידה ביעדים.
5. עובדת על המינימליזם שלי... מיינתי והעפתי ארגז מסמכים שלם מהבית.
6. חנכנו החודש את בן ה14 להכין כל שבת: חומוס ביתי, טחינה ירוקה וסחוג ביתי.
הוא נהנה מהמחמאות. כולם מתפנקים ממש.
הסידור עובד היטב כבר כמה שבועות.
7. הוזלתי חבילת סלולר (משמעותי כי זה כמה קווים...).
צריך לזכור לעשות פעם בשנה סקר שוק ומיקוח.
8. עלילות הספה:
הספה שלנו נהרסה השבוע סופית.
תיקנו אותה כבר כמה פעמים, וזהו... זה כבר לא. אז זרקתי אותה.
אני עצמי ממש לא צריכה ספה. אבל למען שאר החבר'ה, חשבתי לחפש ספה ביד 2.
ואז במפתיע, בן הזוג שלי מתנגד בכל תוקף.
למה? כי כל פעם שקנינו בעבר ביד 2 (לפחות רוב הפעמים) - התרוצצנו לחפש, ובבית השני שהגענו לראות אני רואה את הפרצוף המעונה שלו וקונה גם אם זה על הפנים. יש לי מנגנון כזה שאני משכנעת את עצמי שזו מציאה כשאני רואה את הפרצוף הזה...
הבעיה שלרוב זו לא מציאה.
ואז, הוא גם בזבז זמן, גם סחב ריהוט, וגם זה לא החזיק הרבה....
האמת, הוא צודק.
אבל להקטין את החיסכון שלנו החודש עבור קניית ספה חדשה, לא מתאים לי. אז גם אני צודקת, לא?
בקיצור... נשאר בלי הכרעה.
כרגע יש בסלון שטיח גדול, ועליו שמנו כמה מזרנים.
תקופת קורונה- אז בכל מקרה לא יגיעו אורחים חחח.
ואם יגיעו, נארח בסגנון בדואי.
הילדים שואלים אותי (די בהלם) מה יהיה.
אנחנו צוחקים. ואמרתי להם שבזוגיות לא לכל שאלה יש תשובה מיד. אבל התשובה תבוא:
נחכה קצת. או שנחכה שמעטפת ה"קניית דברים לבית" תתמלא עד שנוכל לקנות ספה חדשה (שנתיים?...),
או שאבוש יסכים לקנות ביד 2 ספה. נראה מה יקרה קודם....
עוד רעיון שעלה זה לבנות ביחד משהו. אבל לא ברור אם זה ישים.


זה מה שקורה אצלנו.
חיים סולידיים שכאלה.

 

[עלה ירוק]

סיכום חודש (מה15 לינואר עד ה15 לפברואר).

8. עלילות הספה:
הספה שלנו נהרסה השבוע סופית.
תיקנו אותה כבר כמה פעמים, וזהו... זה כבר לא. אז זרקתי אותה.
אני עצמי ממש לא צריכה ספה. אבל למען שאר החבר'ה, חשבתי לחפש ספה ביד 2.
ואז במפתיע, בן הזוג שלי מתנגד בכל תוקף.
למה? כי כל פעם שקנינו בעבר ביד 2 (לפחות רוב הפעמים) - התרוצצנו לחפש, ובבית השני שהגענו לראות אני רואה את הפרצוף המעונה שלו וקונה גם אם זה על הפנים. יש לי מנגנון כזה שאני משכנעת את עצמי שזו מציאה כשאני רואה את הפרצוף הזה...
הבעיה שלרוב זו לא מציאה.
ואז, הוא גם בזבז זמן, גם סחב ריהוט, וגם זה לא החזיק הרבה....
האמת, הוא צודק.
אבל להקטין את החיסכון שלנו החודש עבור קניית ספה חדשה, לא מתאים לי. אז גם אני צודקת, לא?
בקיצור... נשאר בלי הכרעה.
כרגע יש בסלון שטיח גדול, ועליו שמנו כמה מזרנים.
תקופת קורונה- אז בכל מקרה לא יגיעו אורחים חחח.
ואם יגיעו, נארח בסגנון בדואי.
הילדים שואלים אותי (די בהלם) מה יהיה.
אנחנו צוחקים. ואמרתי להם שבזוגיות לא לכל שאלה יש תשובה מיד. אבל התשובה תבוא:
נחכה קצת. או שנחכה שמעטפת ה"קניית דברים לבית" תתמלא עד שנוכל לקנות ספה חדשה (שנתיים?...),
או שאבוש יסכים לקנות ביד 2 ספה. נראה מה יקרה קודם....
עוד רעיון שעלה זה לבנות ביחד משהו. אבל לא ברור אם זה ישים.


זה מה שקורה אצלנו.
חיים סולידיים שכאלה.

ממש עלילות

הטיפ שלי לגבי הספה -
או שלא תבואי לראות אותה,
או שתבואי בלי להסתכל על הפרצוף של המוכר
הרעיון הוא לקצר כמה שיותר את הזמן. אם הספה לא נראית ממבט ראשון - פשוט לומר לא מתאים לנו ולצאת מיד!
בלי להתנצל ובלי להצטדק.
את יכולה לחשוב שכמוך הגיע עוד מישהו, וזה שהגעת לא אומר שהתחייבת לקנות.

תוך כדי עלה לי רעיון - לומר למוכר שאתם באים רק לראות, ויש לכם עוד כמה הצעות
אחרי שתראו כמה ספות תחליטו את מה אתם לוקחים. ואם תרצו את שלו תבואו שוב.
בצורה הזו אם תבואו ותאהבו ומיד תקחו - רק תפתיעו לטובה. ואם הספה לא תמצא חן בעיניכם תוכלו לומר "אוקי, ראינו תודה. נהיה בקשר"

 

[דאניל]

שאבוש יסכים לקנות ביד 2 ספה

תחפשו ב"אגורה". יש שם בחינם, ואז גם אם היא לא טובה, פחות מצטערים, כי לפחות לא בזבזתם עליה כסף. בנוסף, מראש יש פחות אופציות לראות, ואז לא יצא לכם לעשות סיבוב חיפושים גדול.