שלום לחברי הפורום,
מאוד התלבטתי אם לכתוב כאן או ב"התפתחות אישית", נכון לעכשיו לפחות, זה לא יהיה יומן עתיר במספרים יפים אלא יותר הרהורים ובקשת תובנות שלכם... אבל התקווה שלי היא שכן אתקדם ברמה הכלכלית כמו הסיפורים שאני קוראת פה לא מעט.
אספר קצת על עצמי.
כמו רבים מחברי הפורום, אני אדם סולידי מטבעי, לרוב מסתפקת במועט ושמחה בחלקי.
אפשר לומר שזה שילוב של אופי, הדרך שבה גדלתי (חיים צנועים מאוד כי פשוט אין) וגם יכולת כלכלית נמוכה מאוד, משילוב של כמה גורמים.
בעלי ואני בשנות השלושים לחיינו+3 ילדים נפלאים.
מרוויחים כל אחד איפשהו בין השכר החציוני לממוצע, כלומר אני לא מרגישה שיש לי זכות להתלונן בכלל, יש כל כך הרבה אנשים שמרוויחים פחות מאיתנו.
אבל בכל זאת אנחנו צריכים לעשות מאמצים גדולים כדי לסיים את החודש בתזרים חיובי.
לצערי כמעט ולא מצליחים לחסוך, לשמחתי נפטרנו מרוב ההלוואות שליוו אותנו לא מעט שנים, מסיבות שונות.
יש בבעלותנו דירה, בשותפות עם הבנק
המשכנתא נמוכה משמעותית משכר דירה של דירות בגודל דומה באזור שלנו בזכות שילוב של כמה גורמים.
כשנחשפתי לסולידית לראשונה, קראתי את הבלוג כולו בשקיקה, הרגשתי שנפקחו לי העיניים ויש עוד אופציות חוץ מאשר רק לרדוף אחרי הזנב של עצמנו כדי לחיות.
הכסף יכול לעבוד בשבילי, זה נפלא!
אחר כך יצאה לי הרוח מהמפרשים...
הבנתי שזו כנראה מציאות שפחות נוגעת אלינו, בגלל רמת השכר וסוג העיסוקים שלנו.
אני לא שואפת לעצמאות כלכלית במובן של פנסיה מוקדמת, השאיפות שלי הן צנועות בהרבה:
להמשיך לחיות באיזון טוב בין בית למשפחה (ברוך השם בזה אני בהחלט מרגישה עשירה).
לחסוך כסף לשעת חירום, אין לנו קרן חירום כמעט בכלל וזה בהחלט מורגש בשעות הצורך.
לחסוך לעתיד של הילדים ושלנו, מעבר לקרן השתלמות, חיסכון לכל ילד ופנסיה שיש.
אולי קצת להתרווח מבחינה צרכנית, לא לחשוב שלוש פעמים לפני שהולכים לקנות בגדים לילדים, לקנות רהיט שצריכים פעם בכמה שנים וכד'.
המסקנה שהגעתי אליה, היא שאנחנו צריכים להגדיל את ההכנסה.
בהתחלה הוספתי עבודה קטנה נוספת, לתקופה קצרה של כמה חודשים.
ידעתי שזה לא יתאים לאורך זמן כי זה היה לי מאוד קשה (לעבוד שישה ימים בשבוע, וזו הייתה עבודה פיזית) אבל זה הגדיל את תחושת המסוגלות שלי.
אח"כ ביקשתי וקיבלתי העלאה בעבודה הרגילה שלי, בגובה של קצת יותר ממה שהרווחתי בעבודה הנוספת.
התחלתי ללמוד תחום חדש, שהשאיפה היא שכשאסיים אהיה עצמאית בתחום וארוויח יותר, מעבר להנאה הפשוטה שבעשייה של משהו שאני אוהבת, אבל זה ייקח המון זמן כי אני עובדת במקביל באותו היקף משרה.
אז התזרים מצומצם יותר כי אני משלמת שכ"ל...
יש גם מחשבה על לפתח תחביב שיש לי ממילא, ולהרוויח ממנו קצת כסף מהצד.
עדיין צריכה אומץ ודרייב מספיק רציני (וזמן, וטיפה כסף - שכנראה אצליח למצוא כשיהיו לי אומץ ודרייב) כדי לקדם את זה.
הסביבה שלי לשמחתי היא סביבה סולידית למדי, אבל מאוד שמרנית, שכירים ברובם, שוק ההון זה מקום מסוכן שמהמרים בו על הכסף (או מקום של עשירים עם מזל וכישרון מולד).
אומרים שאם אתה רוצה להתקדם בתחום מסוים, אתה צריך להקיף את עצמך באנשים שהצליחו בתחום.
יש פה הרבה אנשים שחיים ברווחה (מבחינתי רווחה היא בעיקר נפשית, הידיעה שיש אם צריך), אוהבים את מה שעושים, חלקכם עצמאים ושמחים בזה, חוסכים אחוז משמעותי מההכנסות - אז מבחינתי אתם ההשראה
אשמח לשמוע את התובנות שלכם.
מאוד התלבטתי אם לכתוב כאן או ב"התפתחות אישית", נכון לעכשיו לפחות, זה לא יהיה יומן עתיר במספרים יפים אלא יותר הרהורים ובקשת תובנות שלכם... אבל התקווה שלי היא שכן אתקדם ברמה הכלכלית כמו הסיפורים שאני קוראת פה לא מעט.
אספר קצת על עצמי.
כמו רבים מחברי הפורום, אני אדם סולידי מטבעי, לרוב מסתפקת במועט ושמחה בחלקי.
אפשר לומר שזה שילוב של אופי, הדרך שבה גדלתי (חיים צנועים מאוד כי פשוט אין) וגם יכולת כלכלית נמוכה מאוד, משילוב של כמה גורמים.
בעלי ואני בשנות השלושים לחיינו+3 ילדים נפלאים.
מרוויחים כל אחד איפשהו בין השכר החציוני לממוצע, כלומר אני לא מרגישה שיש לי זכות להתלונן בכלל, יש כל כך הרבה אנשים שמרוויחים פחות מאיתנו.
אבל בכל זאת אנחנו צריכים לעשות מאמצים גדולים כדי לסיים את החודש בתזרים חיובי.
לצערי כמעט ולא מצליחים לחסוך, לשמחתי נפטרנו מרוב ההלוואות שליוו אותנו לא מעט שנים, מסיבות שונות.
יש בבעלותנו דירה, בשותפות עם הבנק
המשכנתא נמוכה משמעותית משכר דירה של דירות בגודל דומה באזור שלנו בזכות שילוב של כמה גורמים.
כשנחשפתי לסולידית לראשונה, קראתי את הבלוג כולו בשקיקה, הרגשתי שנפקחו לי העיניים ויש עוד אופציות חוץ מאשר רק לרדוף אחרי הזנב של עצמנו כדי לחיות.
הכסף יכול לעבוד בשבילי, זה נפלא!
אחר כך יצאה לי הרוח מהמפרשים...
הבנתי שזו כנראה מציאות שפחות נוגעת אלינו, בגלל רמת השכר וסוג העיסוקים שלנו.
אני לא שואפת לעצמאות כלכלית במובן של פנסיה מוקדמת, השאיפות שלי הן צנועות בהרבה:
להמשיך לחיות באיזון טוב בין בית למשפחה (ברוך השם בזה אני בהחלט מרגישה עשירה).
לחסוך כסף לשעת חירום, אין לנו קרן חירום כמעט בכלל וזה בהחלט מורגש בשעות הצורך.
לחסוך לעתיד של הילדים ושלנו, מעבר לקרן השתלמות, חיסכון לכל ילד ופנסיה שיש.
אולי קצת להתרווח מבחינה צרכנית, לא לחשוב שלוש פעמים לפני שהולכים לקנות בגדים לילדים, לקנות רהיט שצריכים פעם בכמה שנים וכד'.
המסקנה שהגעתי אליה, היא שאנחנו צריכים להגדיל את ההכנסה.
בהתחלה הוספתי עבודה קטנה נוספת, לתקופה קצרה של כמה חודשים.
ידעתי שזה לא יתאים לאורך זמן כי זה היה לי מאוד קשה (לעבוד שישה ימים בשבוע, וזו הייתה עבודה פיזית) אבל זה הגדיל את תחושת המסוגלות שלי.
אח"כ ביקשתי וקיבלתי העלאה בעבודה הרגילה שלי, בגובה של קצת יותר ממה שהרווחתי בעבודה הנוספת.
התחלתי ללמוד תחום חדש, שהשאיפה היא שכשאסיים אהיה עצמאית בתחום וארוויח יותר, מעבר להנאה הפשוטה שבעשייה של משהו שאני אוהבת, אבל זה ייקח המון זמן כי אני עובדת במקביל באותו היקף משרה.
אז התזרים מצומצם יותר כי אני משלמת שכ"ל...
יש גם מחשבה על לפתח תחביב שיש לי ממילא, ולהרוויח ממנו קצת כסף מהצד.
עדיין צריכה אומץ ודרייב מספיק רציני (וזמן, וטיפה כסף - שכנראה אצליח למצוא כשיהיו לי אומץ ודרייב) כדי לקדם את זה.
הסביבה שלי לשמחתי היא סביבה סולידית למדי, אבל מאוד שמרנית, שכירים ברובם, שוק ההון זה מקום מסוכן שמהמרים בו על הכסף (או מקום של עשירים עם מזל וכישרון מולד).
אומרים שאם אתה רוצה להתקדם בתחום מסוים, אתה צריך להקיף את עצמך באנשים שהצליחו בתחום.
יש פה הרבה אנשים שחיים ברווחה (מבחינתי רווחה היא בעיקר נפשית, הידיעה שיש אם צריך), אוהבים את מה שעושים, חלקכם עצמאים ושמחים בזה, חוסכים אחוז משמעותי מההכנסות - אז מבחינתי אתם ההשראה
אשמח לשמוע את התובנות שלכם.
