@Edward
העליתי
כמה עמודים רלוונטיים לנושא שלנו (כל היתר זה התחייבויות לרכישת ביטוח חיים/מבנה ועוד כל מיני שטויות)
אני לא משפטן אבל לדעתי יש להם שיניים לממש את הבטחונות אם הנכס ירד בערכו והלווה לא יספק בטחונות נוספים
תקרא ותשפוט בעצמך.
קראתי, יש בחוזה חלק שלכאורה מאפשר לבנק לדרוש עוד בטחונות (סעיף 5.3). יש כמה בעיות עם הטיעון שהבנק יכול לדרוש עוד בטחונות ממישהו שמשלם כסדרו:
1. הבנק יצטרך להוכיח באופן פוזיטיבי שהנכס ירד בערכו, כלומר הוא צריך לשלם לשמאי, ולדאוג שאותו שמאי יוכל להיכנס לדירה על מנת להעריכה. אני מניח שהבנק מודע שדרישה כזו להכניס שמאי לביתו של לקוח משלם תייצר אנטגניזם שיוליד מליון תביעות, כך שלא בטוח שמשתם לו לריב עם הלקוחות על זה, ושהוא יצליח בכלל להכניס את אותו שמאי לבית. נשמע לי כמו סידור מאוד לא משתלם, אבל אני מניח שאם הבנק מספיק מטומטם הוא יכול ללכת על זה.
2. חוזה משכנתא נכנס תחת מטריה של חוזים אחידים, שזה אומר שבלי קשר למה שכתוב בחוזה, החוזה רק תופס אם הוא עובר את מבחן ה"אדם הסביר". מכיוון שלא קשה לטעון ששום אדם סביר לא היה מסכים עם הפרקטיקה של דרישת בטחונות בדיעבד על הלוואה שמשולמת כסדרה, בית המשפט ייטה לפרש את הסעיף הזה לרעת הבנק. הבעיה של הבנק היא שהסעיף הזה מנוסח באופן כללי מידי ולכן בית המשפט לא ייקח אותו ברצינות. אם הם היו מנסחים את זה באופן יותר ספציפי (למשל: מותר לבנק לדרוש עוד בטחונות כאשר מחיר הנכס המשוערך נמוך מיתרת ההלוואה, וזאת על מנת לייצר מרווח ביטחון מוסכם של 30% מעל גובה ההלוואה העומדת) אז אולי היה לסעיף יותר "שיניים". כפי שזה כתוב זה סוג של בדיחה כדי להפחיד אנשים.
3. הניסוח בחוזה "ירידה משמעותית בערכו" הוא כל כך מעורפל שזה פותח תיבת פנדורה שלמה של התדיינות משפטית על מה זה משמעותי. לטעמי, הסעיף הזה לא קיים שם כדי "לדפוק" לקוחות משלמים, אלא כל הסעיף מנוסח כך שאם מישהו ינסה לרמות את הבנק, הבנק יוכל לבוא ולהגיד שזה לא בסדר. למשל, אם הבנק נתן 2 מליון שקל משכנתא על דירה שמתברר שהייתה שווה 400 אלף במעמד חתימת המשכנתא אבל שיחדו את מעריך השוי או זייפו מסמכים.
בקיצור, לא נראה לי שללוקח המשכנתא המצוי יש מה להיות מוטרד מהסעיף הזה.
