קיבלתי הצעה ספציפית לגג שלי.
עלות ההתקנה כ-58 אש״ח, צפי הכנסה חודשית כ-600 שח.
דבר ראשון ניסתי להבין קצת יותר לעומק את חישוב התשואה.
ה-Return on Cash, הכסף שאני מקבל שנתי על ההשקעה המקורית יוצא כ-12.4%.
אבל זה לא התשואה שלי בפועל כהשקעה, בשביל זה צריך להסתכל על IRR - חישוב תשואה מבוסס תזרים - זה מתחיל מהעלות שאני מכניס (ה-58 אש״ח), ולאחר מכן יש תזרים שנתי. בד״כ בחישוב IRR לוקחים גם את ערך הנכס בסוף התקופה כתזרים אחד אחרון, אבל במקרה של מערכת סולארית ההנחה היא שבסוף חיי המערכת היא תהיה שווה אפס. הקו הכחול, IRR, מראה את חישוב התשואה, ה-IRR בכל שנה מתחילת ההתקנה, למשל אם המערכת תמות אחרי 10 שנים, התשואה תהיה 4%. אם אחרי 15 שנים תהיה 9%, אחרי 20 שנים 10.8% וכן הלאה. ה-IRR שואף ל-ROC אחרי מספיק שנים.
אבל, יש גם דרך אחרת להסתכל על זה. שמתי על המערכת 58 אש״ח ונגיד אחרי 20 שנים היא ייצרה לי במצתבר 142 אש״ח ומתה. אז חישוב תשואה מבוסס ריבית-דריבית, מ58 ל-142 יוצא: 142/58^0.05 זה 4.7% תשואה עם ריבית דריבית.
אז איך שני החישובים הללו יוצאים כל כך שונים, 10.8% לעומת 4.7%?
הדרך להבין את זה אינטואיטיבת היא להבין מה זה אומר חישוב IRR. חישוב IRR אומר: נניח שהייתה לנו קופסה שחורה, שלא משנה כמה כסף נשים בתוכה ולא משנה מתי, תמיד מייצרת את אותה תשואה קבועה על הכסף. אם נתון לנו שהכנסו לתוכה 58 אש״ח, והוצאנו ממנה כל שנה 7200 שח ואחרי 20 שנה נגמר כל הכסף, מה הייתה התשואה של הקופסא הזאת? יוצא 10.8%. מה שחשוב לשים לב כאן זה שהתשואה של הקופסא 10.8% יותר נמוכה מכמות הכסף שאנחנו מוציאים ממנה מהשנה הראשונה והילך (שזה ה-12.4% ROC), לכן אם הזמן כמות הכסף בה תלך ותקטן עד שתגיע לאפס. אנחנו לא משקיעים מחדש את הרווחים מהקופסא, אלא להיפך, מושכים את הרווחים וחלק מהקרן עד שלא נשאר כלום.
לעומת זאת, בתרחיש אחר: נגיד שהייתה לנו קופסא, שהיה אפשר לשים בה כסף וגם כל רווח שהיא עושה מושקע בחזרה בקופסא ומייצרת תשואה של ריבית דריבית, אם היינו מתחילים מ-58 אשח ומסיימים עם 142 אש״ח אחרי 20 שנה, אז מה הייתה התשואה שלה הקופסא הזאת עם ריבית דריבית? יוצא 4.7%.
כלומר אם אני לוקח למשל משהו כמו טריא, ומניח שאני מקבל שם 4.7% תשואה שנתית, ואת כל הרווחים משקיע מחדש אוטומטית בטריא (שזה מה שקורה בפועל כברירת מחדל) אז אחרי 20 שנה יהיה לי אותה כמות כסף, בזכות הריבית דריבית, כמו בתרחיש של קופסא שעושה תשואה של 10.8% אחוז ואני מושך ממנה 12.4% (מהסכום המקורי) כל שנה למשל 20 שנה.
אבל ההשואה הזאת היא לא ממש נכונה. וזה כי בזמן בתרחיש של טריא לדוגמא, הכסף שלי נעול למשך 20 שנה מבלי שאני משתמש בשקל ממנו במשך על הזמן, בתרחיש של תזרים המזומנים מהקופסא שעושה 10.8% שנתי אני מקבל כסף שאני משתמש בו לצורך כיסוי הוצאות, וגם בגלל האינפלציה התזרים שאני מקבל היום שווה יותר מאותו סכום כסף נומינלי אחרי 20 שנים.
אז דרך אחרת להסתכל על זה כדי להשוות תפוחים לתפוחים היא - בא נניח שבשני המקרים מדובר בקוספאות סגורות, אני לא משתמש בכסף לכיסוי הוצאות אלא משקיע הכל מחדש. אבל כמובן שבמקרה של המערכת הסולארית אי אפשר להשקיע את הזרים מחדש במערכת הסולארית, אז נשקיע אותו מחדש במשהו אחר שמאפשר השקעה עם ריבית דריבית, ושוב ניקח את טריא לדוגמא - כלומר, כל שקל שאני מקבל מהמערכת (או חוסך, אותו דבר) אני משקיע בטריא עם תשואה נטו של 4%). ואז שואל את השאלה, אחרי שאני עושה את זה 20 שנה כמה כסף יהיה לי? יוצא כ-212 אש״ח. ואיזה ריבית דריבית תיתן לי את זה? יוצא 6.8%.
זאת כבר השוואה יותר הוגנת, בשני המקרים הכסף אינו זמין לי לכיסוי הוצאות ובשני המקרים אני נשאר עם אותו ״שווי תיק״ אחרי 20 שנים.
כלומר מה שזה מלמד אותי, שהתשואה של המערכת, שקולה לתשואה של נכס ״רגיל״ (כזה שמאשר השקעה עם ריבית דריבית, כמו מניות, אגח, p2p) שמניב 6.8% שנתי נטו (אחרי עמלות ומס), על פני תקופה של 20 שנים. הגרף הצהוב, comb-reinv-irr מראה את התשואה המקבילה הזאת על פני השנים. (כמובן תחת ההנחה את התזרים מהמערכת ניתן להשקיע בנכס שמאפשר השקעה עם ריבית דריבית של 4%).
אז עכשיו אני צריך\יכול להשוות את ההשקעה במערכת הסולארית, לעומת השקעה אחרת שקלית של 58 אש״ח שאני מצפה להחזיק X שנים.
מבחינת יתרונות וחסרונות של המערכת שעלו לי לראש, בשביל לקבל את ההחלטה:
יתרונות:
- תשואה שקלית יפה, זה שקול לכ-6.8% תשואה שקלית נטו (אם בוחרים להשוות לנכס שמאפשר השקעה ריבית דריבית), בוודאי יותר מכל אגח או פקדון ואפילו בר הקבלה לתשואה של מניות (שקול לכ-9% תשואה שנתית לפני מס).
- זה asset class נפרד לחלוטין עם אפס קולרציה לאגח, מניות, זהב, קריפטו, נדלן וכן הלאה. התשואה שלו לא תשתנה לפי גחמות פאול או יילן.
- עם תכנון נכון של צריכת החשמל בבית, אפשר להגיע אולי לכ-50% שימוש עצמי (אולי אפילו יותר למי שעובד מהבית)
- אין מיסוי על ההכנסה (זה פשוט מתבטא בזה שנתוני התשואה הנ״ל הם נטו וצריך להשוות אותם לנטו של אפיקים אחרים).
חסרונות:
- התשואה היא נומינלית. ההסכם מול חברת החשמל הוא 48 אג׳ לקוטש (נכון להיום). אם מחיר החשמל לצריכה יעלה, אז יכול להיות מצב שאני משלם לחברת החשמל 1 שקל על כל קוט״שׁ שאני צורך, אבל מקבל מהם רק 0.48 על כל קוט״ש שאני מוכר. זה נוגע ישירות לנקודה של צריכה עצמית - ככל שהצריכה העצמית גבוהה יותר, ככה אני פחות תלוי במחיר של החשמל לצרכן, וככה ההשקעה נהיית יותר ״ריאלית״, ואילו ככל שהצריכה העצמית נמוכה יותר,ככה ההשקעה יותר ״נומינלית״.
- נכון להיום אי אפשר להתקין סוללות לאגירה ברמת הרגולציה. זה אולי ישתנה בעתיד, אבל אי אפשר לדעת אם ומתי. אם הייה אפשרי לאגור ייצור עודף בסוללות (כפי שנהוג בארה״ב למשל עם ה-tesla power wall), אז בקלות אפשר להגיע לצריכה עצמית של 100%. מנגד, הוספת סוללה כזאת תעלה משמעותית את עלות המערכת, ותוריד את התשואה.
- כאבי ראש בתהליך ההתקנה של המערכת: דברים ליגאליים, חוזים והסכמים, צוות ההתקנה שעובד כמה ימים בבית שלך וכל האי נוחות הנלווית, דברים נלווים שנופלים עלי לטפל בהם ולא תחת החברה שמתקינה. מי שמכיר אותי כבר יודע ש״כאבי ראש״ הם שיקול עבורי בכלי השקעה. כמות הכאבי ראש שנלווית להשקעה בנדלן למשל שווה בקלות כמה אחוזי תשואה למי לא רוצה את כאבי הראש הללו.
- כאבי ראש קטנים בשוטף: ניקוי המערכת, טיפול בתקלות אם ישנן, מעקב אחרי התופקה וכד.
- סיכון כיסוי אחריות, אם החברה שהתקינה פושטת רגל או יש בעיה כזאת אם אחרת עם נותן האחריות של הציוד, עלול להווצר מצב שבו עלות המערכת או אורך חייב יורד משמעותית מהמתוכנן.
- אסטטיות - אני לא יודע בדיוק כמה זה יפגע באסטיות, אבל פאנלים על הגג שאולי נראים מהרחוב וכבלי חשמל שיורדים מהגג דרך אחד הקירות החיצוניים, פלוס הממיר וכד׳ טיפה פוגע באסטטיות של הבית
- כאשר ארצה למכור את הבית זה עלול להיות עוד עניין כלשהו מול המוכר, לא מאמין שמהותי בשום דרך כי תמיד אפשר לפרק את המערכת והמחיר שלה מול המחיר של הבית כולו זניח, אבל עוד נקודה קטנה לשלילה
- אין מקום לחרטות, לא שמדובר בסכום אסטרונומי ככל שזה נוגע לתיק השקעות כולל, אבל עדיין אם מסיבה כזאת או אחרת החלטת אחרי כמה שנים שאתה רוצה ״לצאת״ מההשקעה הזאת, no can do.
- התשואה החלופית (של 6.8% לצורך העניין, שזאת ההשוואה הכי נכונה לדעתי) היא לא כל כך גבוהה שזה נהיה no-brainer, היא מספיק נחמדה בשביל שזאת לא תהיה השקעה גרועה, אבל היא לא מספיק גבוה בשביל שאפשר יהיה להתעלם מהסיכונים וחסרונות בקלות.
כפי שאתם רואים, רשימת החסרונות ארוכה יותר משל היתרונות, אבל עדיין לא החלטתי סופית. אשמח לשמוע מחשבות בנושא.
עוד נקודה מעניינת, בדקתי את מחירי החשמל משנת 2002 ועד היום והשוותי לאינפלציה, ויש אכן מתאם משמעותי מאד ביניהם. כלומר ככל שעכשיו האינפלציה בארץ כמעט ולא קיימת, אפשר לצפות שמחירי החשמל ישארו פחות או יותר באותו אזור, אבל אם להניח שבטווח של 20 שנה נראה אינפלציה יותר ״נורמלית״ של 2-3% אז אפשר לצפות שגם מחירי החשמל יעלו באותו קצב וזה משפיע על עניין התשואה הנומינלית וכמה ממנה ריאלית כל בסיס אחוז השימוש העצמי.
