דיון פילוסופי על החיים

[קרן]

כהרגלי, אני מנצלת כל הזדמנות כזמן לחשבון נפש, הצבת מטרות וחלוקת ציונים לעצמי בתחומים שונים (כמטאפורה... מבחינתי אני תמיד 10 )
כל חיי אני מתחבטת בין שתי גישות, ובתקופות שונות בוחרת בסדרי עדיפויות שונים -
1) יום יבוא והכל יגמר.... יש שתי וודאויות בחיים - מוות ומיסים ולכן - צריך לנצל כל רגע, היום, עכשיו, להגשים חלומות ככל שניתן.
2) חשיבה לטווח רחוק - להקריב היום כדי להנות מהפירות מחר (לימודים קשים, עבודה קשה, צמצום צריכה כדי לחסוך ועוד כהנא וכהנא דוגמאות)
יש אנשים שמאוד נוטים לכיוון אחת הגישות בקיצוניות מוגזמת (מכירה אנשים משני הסוגים) - כמו מי שרוצה הכל עכשיו ואין לו שום הכנה לעתיד או לחילופין מי שחי חיים דלים (מנטאלית ולעיתים גם כלכלית) כדי להבטיח הישג כלשהו בעתיד או לעיתים פשוט כדי "לחיות".

איך אתם מוצאים את שיווי המשקל שלכם?

 

[daat99]

איך אתם מוצאים את שיווי המשקל שלכם?

אני פשוט עושה את מה שגורם לי להרגיש טוב.
90% מהזמן זה סתם לשבת בבית עם העיסוקים של עצמי ו-10% מהזמן זה להיות עם חברים.
מבחינתי אני חושב על העתיד ומתכנן קדימה אבל אני נוקט בגישה פתוחה כשאני עם חברים ושם את התכנון העתידי בצד לשעה/שעתיים.

 

[קרן]

90% מהזמן זה סתם לשבת בבית עם העיסוקים של עצמי

אתה לא עובד?

 

[whybe]

הדיווידנדים עובדים בשבילו

 

[yossik]

 

[daat99]

אתה לא עובד?

העבודה זה חלק מהעיסוקים של עצמי
בכל אופן התייחסתי לזמן הפנוי מחוץ לשעות העבודה.

 

[breezblock]

לי יש נטייה טבעית לאיזון.
כזה אני.. מהלך על החבל הדק של החיים בחן.

יש לי בראש טבלה מנטלית שמאזנת בין מטרות העתיד להנאות ההווה על בסיס ניקוד של ההנאה והמחירים, ועל בסיס זה אני פועל.
הטבלה הזאת לא משמשת אותי רק לצורך החלטות פיננסיות מן הסתם, ואפילו הייתי אומר שהחלק הכלכלי הוא זניח במה שמעסיק אותי במהלך היום - אבל אולי זה כי אני כבר רגיל, ופשוט מתנהל בשיווי משקל טבעי.

דוגמאות?
ההנאה שבלעשות קוק, מול ההבנה של המחיר הבריאותי שצריך לשלם בתוספת העלות הכספית והסיכון הפלילי - פה ההחלטה לא קשה - ויתרתי על קוק.
הרצון בילד נוסף, וכל האושר שהוא יסב לי, מול ההבנה שזה ידחה לי את הסיכוי לשנת לילה מלאה בעוד שנתיים שלוש, העלות הכספית שהיא שוות ערך לדירה קטנה בפריפריה והתסכול הנפשי העמוק הכרוך בלהיות הורה. אז כמובן שעשינו עוד אחד.

 

[דרורה]

משרה חלקית = גם וגם.. גם להנות מהיום וגם לתכנן לטווח רחוק
חשוב להנות מהיום יום גם אם עובדים קשה לצורך מטרה בעתיד
מצד שני לא רק "לחיות את היום" אם במקביל נמצאים על הקצה מבחינה כלכלית

 

[קפבלנקה]

השאלה מעניינת מאוד ותשובה טובה, לצערי אין לי.
אני חושב שלרוב האנשים יש איזשהו מצפן פנימי שמסמן להם מהי הדרך הנכונה מבחינתם ללכת בה. (לא תמיד הם מקשיבים לו )
בהקשר הזה אני רוצה לכתוב פה משפט שאני אוהב:
'תמיד יש להעדיף את מה שאתה רוצה על פני מה שמתחשק לך'.
כלומר, במובן הרדוד ביותר, מתחשק לי לרדת על שקית במבה משפחתית ובקבוק ליטר וחצי של קולה, אבל אני רוצה להיות רזה ובריא.
מתחשק לי לקנות כל מיני מוצרים יקרים ולא נחוצים, אבל אני רוצה שישארו לי חסכונות לעתיד.
מתחשק לי לשבת ולהתבטל ללא מעש, אבל אני רוצה ללמוד נושאים חדשים, לרכוש מיומנויות חדשות וכו'.
אפשר להמשיך עד אין קץ אבל הפואנטה ברורה.

 

[c881]

1) יום יבוא והכל יגמר.... יש שתי וודאויות בחיים - מוות ומיסים ולכן - צריך לנצל כל רגע, היום, עכשיו, להגשים חלומות ככל שניתן.
2) חשיבה לטווח רחוק - להקריב היום כדי להנות מהפירות מחר (לימודים קשים, עבודה קשה, צמצום צריכה כדי לחסוך ועוד כהנא וכהנא דוגמאות)
י

* כל פעם שמישהו מדבר איתי על העתיד הרחוק, מנסה למכור לי ביטוח, שואל אותי למה אני אוכל כמו שאני אוכל... אני מזכיר לו שאני רוכב על 2 גלגלים.
* לטווח הרחוק? יש 3 צאצאים.

 

[סולידי]

לי יש נטייה טבעית לאיזון.

כנראה שגם לי
אבל נראה לי שגם שפר עלי מזלי מבחינה מקצועית, מה שמוביל לסיפוק בחיים ולהצלחה כלכלית שהופכת את החיים לקלים יותר.

 

[אנא-אל]

בשלושת הדרכים (קיצון לפה קיצון לשני ובאמצע) נחווה קושי.
מי שהמצפן מורה לו בטבעיות על חשיבה לטווח רחוק יתמודד עם לקיחת אחראיות, דחיית סיפוקים, מיקור פנים ועוד'

מי שמצפנו מורה לו על לחיות את הרגע יתמודד בעתיד עם ההשלכות, אולי עם עוני וחולי אולי תחושת בדידות ריקנות או פספוס

מי שמצפנו מזגזג- יאלץ להתמודד עם הלא נודע, אם הסיכוי להכשל (גם בהנאה מהחיים וגם בפרישה מוקדמת) ומציאת דרכים סופר מתוחכמות.

אותי מעניין איך אפשר להראות את הדרך למצפן ולא הפוך.
בינתיים אני מהמזגזגים, יש לי מחסום אחד עיקרי (ועוד כמה טכנים) שאני מתחבטת ב יום יום כדי לשלוט במצפן. אבל כרגע במזגזגים.
נראה מה יהיה בעתיד

 

[Odysseus]

תהיתי בעצמי לגבי שאלה זו ממש וחשבתי האם אני בהווה בעצם משמש רק כעבד של האני בעתיד, אני שאם בכלל יתקיים (ולא יקרה לי משהו בדרך) יהיה שונה לחלוטין ממני עכשיו.

הגעתי למסקנה שהמחשבה על העתיד מספקת הנאה וסיפוק בהווה, ואפשר להעצים את זה פשוט באמצעות ריכוז.
אדם שמקריב הנאה רגעית בתשלום בשביל לחסוך לעתידו רואה בעיניי רוחו מה יעשה באותו כסף (חופש כלכלי, קניית בית...), בחורה שמקריבה שעות מזמנה בשביל לטפח את עצמה נהנת לדמיין מה יהיו ההשלכות של זה בעתיד הקרוב שלה (כל הבחורות האחרות יקנאו וירגישו שהיא יותר יפה, כל הגברים יסובבו את הראש וירצו לדבר איתה).

אני מאמין מאוד בכך שצריך לחיות את הרגע כאילו היה האחרון , אבל בשבילי זה אומר לעשות את הדבר הנכון.
בגלל שהדבר הנכון בדר"כ לוקח בחשבון את האחריות שלי להשלכות מעשיי בעתיד, הוא לא בהכרח הדבר הכי מענג כרגע. הדבר היחיד שאני צריך לעשות בשביל להרגיש טוב זה לתת יותר במה וריכוז לדמיון שלי שכבר רץ בחופשיות ומדמיין אילו השלכות טובות ומענגות יהיו למה שאני עושה כרגע בעתיד. אז גם אם הן לא יתממשו לעולם במציאות, אני זוכה כרגע לחיות כל בחירה בפנטזיה עתידית אחרת.

 

[רוני]

מעולם לא חשבתי על איזון, הכל נראה ברור. בראש וראשונה המשפחה שצריך לפרנס, והמטרה שהצבתי לעצמי. מניסיוני אני חושב שכל עוד שלמים עם הדרך שבוחרים ,המחיר שהתהליך גובה הופך להיות הגיוני.

 

[Danielovich]

תהיתי בעצמי לגבי שאלה זו ממש וחשבתי האם אני בהווה בעצם משמש רק כעבד של האני בעתיד, אני שאם בכלל יתקיים (ולא יקרה לי משהו בדרך) יהיה שונה לחלוטין ממני עכשיו.

הגעתי למסקנה שהמחשבה על העתיד מספקת הנאה וסיפוק בהווה, ואפשר להעצים את זה פשוט באמצעות ריכוז.
אדם שמקריב הנאה רגעית בתשלום בשביל לחסוך לעתידו רואה בעיניי רוחו מה יעשה באותו כסף (חופש כלכלי, קניית בית...), בחורה שמקריבה שעות מזמנה בשביל לטפח את עצמה נהנת לדמיין מה יהיו ההשלכות של זה בעתיד הקרוב שלה (כל הבחורות האחרות יקנאו וירגישו שהיא יותר יפה, כל הגברים יסובבו את הראש וירצו לדבר איתה).

אני מאמין מאוד בכך שצריך לחיות את הרגע כאילו היה האחרון , אבל בשבילי זה אומר לעשות את הדבר הנכון.
בגלל שהדבר הנכון בדר"כ לוקח בחשבון את האחריות שלי להשלכות מעשיי בעתיד, הוא לא בהכרח הדבר הכי מענג כרגע. הדבר היחיד שאני צריך לעשות בשביל להרגיש טוב זה לתת יותר במה וריכוז לדמיון שלי שכבר רץ בחופשיות ומדמיין אילו השלכות טובות ומענגות יהיו למה שאני עושה כרגע בעתיד. אז גם אם הן לא יתממשו לעולם במציאות, אני זוכה כרגע לחיות כל בחירה בפנטזיה עתידית אחרת.

אני מסכים עם מה שכתבת, וכך אני גם פועל.
אך עדיין מקנן בי חשד שזו לא דרך אופטימלית, כי בהסתברות מאוד גבוה הסימולטור שיש לך בראש שבו אתה משתמש כדי לקבל החלטות לגבי העתיד הוא "דפוק".
אני מזמין אותך לראות את אחד מסרטוני הTED הראשונים שראיתי (זה היה באזור 2008):

 

[kongi]

האשכול נפתח תוך שימוש בהנחה ש-1 ו-2 בהכרח מנוגדים ולכן יש צורך לאזן ביניהם.
אני חושב שהם משלימים ולמעשה בכל דבר שעושים באופן אידיאלי שניהם צריכים להתקיים.
עכשיו נשאלת השאלה האם הם בהכרח מנוגדים?
למה לא לעצב את הסביבה/חוקים/אתגרים/... כך ששניהם יתקיימו.
אני מדגיש שחלומות זה דבר סובייקטיבי וסה"כ מדובר בהזדמנות או בסיכון וצריך לבדוק שלא מדובר באשלייה.

דרך אגב זה מאוד דומה לדבר הזה של חשוב, דחוף, לא חשוב, לא דחוף.
טווח ארוך= חשוב.
רגעי= דחוף.
האם אתם זוכרים מה המסקנות מהטבלה הזו?
תעשה את הדחופים והחשובים.
תשקיע כמה שיותר זמן בחשובים.
ואת השאר ,תהפוך לקוסם ותעלים אותם : )

 

[אנא-אל]

@kongi על איזו טבלה מדובר? היא פורסמה בבלוג?

 

[לא סולידי YET]

אין גישה/נוסחא שנכונה לכל המקרים. כל מקרה דורש חשיבה/התאמה.

 

[kongi]

@kongi על איזו טבלה מדובר? היא פורסמה בבלוג?

מתברר שזה נקרא שיטת אייזנהאואר, אין לי מושג אם היא פורסמה בבלוג.
לינק: https://he.wikipedia.org/wiki/ניהול_זמן

 

[Odysseus]

אני מסכים עם מה שכתבת, וכך אני גם פועל.
אך עדיין מקנן בי חשד שזו לא דרך אופטימלית, כי בהסתברות מאוד גבוה הסימולטור שיש לך בראש שבו אתה משתמש כדי לקבל החלטות לגבי העתיד הוא "דפוק".
אני מזמין אותך לראות את אחד מסרטוני הTED הראשונים שראיתי (זה היה באזור 2008):

אני מכיר את הסרטון - שיחה מצוינת
הגישה שלי לא מתיימרת לחזות מה באמת יקרה, וגם מי אהיה בעתיד. כשאני מפנטז בהווה, אני מודע לכך שיכול להיות שהדברים לא יקרו כפי שתיכננתי.
בנוסף, הפנטזיה בהווה נותנת לי סיפוק בהווה. בעתיד יכול להיות שאהנה או אסבול מהתוצאות של מעשיי בעבר, אך כך או כך: אני יוכל לפחות להיות שלם איתם, כי הם נעשו תוך שיקול דעת ומחשבה כי הם המעשה הנכון ביותר לעשות.

המטרה של הדרך חיים שלי היא לא בהכרח להגיע לעתיד האופטימלי, כי על אף שזה יהיה תוצר לוואי מצוין אני מודע לכך שהשפעת יכולת התכנון והפעולה שלי על העתיד הן מוגבלות ביותר. המטרה היא לחיות בשלמות נפש ובסיפוק.

מתברר שזה נקרא שיטת אייזנהאואר, אין לי מושג אם היא פורסמה בבלוג.
לינק: https://he.wikipedia.org/wiki/ניהול_זמן

אחד מכללי האצבע החזקים ביותר לדעתי לכל סביבה שהיא משימתית אפילו במקצת. וכן, זה כולל בהחלט גם את רוב תחומי החיים האישיים לדעתי.