• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

דוקטורט במימון - שווה לא לא?

  • פותח הנושא פותח הנושא וולפסון
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
כן. זה קשה למצוא את לשון החוק ממש כי היא מפוזרת על פני כמה תיקונים שנערכו עם השנים. אבל התמצית מנוסחת במשפט הזה, מאתר רשות המיסים, שמגדיר מה היא מלגת מחקר (שבעבר מוסתה, ואחרי התיקון פטורה ממס עד 90000 ש"ח בשנה):
  • ג. מלגות קיום: מלגות הניתנות לסטודנטים (בעיקר בתארים השני והשלישי) ולחוקרים, זאת לשם כלכלתם וקיומם בתקופת הלימודים או ביצוע המחקר, זאת על מנת שיוכלו להתפנות ולהפנות את מלוא מרצם, זמנם ומשאבים ללימוד או למחקר האקדמי. במקרים אילו הייתה מחלוקת האם יש מקום למסות מלגות כאמור, כשכר שכן יש לראות בביצוע המחקר כתמורה הניתנת ע"י הסטודנט/החוקר למוסד האקדמי/המחקרי עבור המחקר אותו הוא מבצע, בדומה לתשלום או תגמול אחר הניתן לחוקר המבצע מחקר במוסד שאינו מוסד אקדמי או מוסד מחקרי.
הדגשתי באדום את החלק אליו התייחסתי בתגובה המקורית הראשונה שלי בשרשור הזה.
עולה מזה שמי שמקבל מלגה, אך שאינו מפנה את מלוא מרצו, זמנו, ומשאביו ללימוד ומחקר, אינו זכאי לפטור ממס.
ככה אני מבין את החוק, בכל מקרה. אני לא משפטן ולא מומחה למיסוי.
לא מייעץ ולא ממליץ.
שאלה מעניינת.
לדעתי ההגדרה שהאדמת באה להדגיש את רכיב היעדר התמורה מצד מקבל המלגה כבסיס לפטור ממס ולא לומר שהפטור ניתן בגלל עצם השקעת המאמץ והזמן במחקר. כך למשל, אם מקבל המלגה יקח את הכסף ולא יחקור, קשה לי להאמין שמישהו ישלול ממנו את הפטור וכך גם אם יגיע למעבדה כל יום ולא יתקדם בכלל במהלך תקופת המחקר.
לכן בוודאי שאין לשלול את הפטור ממי שחקר, הקדיש מזמנו ומרצו וכל חטאו שמצא זמן לעבוד בעבודה נוספת במקום לנוח קצת בסוף היום (שלא לדבר שלא כל מחקר דורש אותו פרק זמן של השקעה ואפילו בתוך אותו דוקטורט יש שלבים שונים שדורשים רמות השקעה שונות מבחינת זמן).
לא מייעץ, לא ממליץ ובוודאי לא מדבר על המקרה הפרטני שעורר את הדיון.
 
עולה מזה שמי שמקבל מלגה, אך שאינו מפנה את מלוא מרצו, זמנו, ומשאביו ללימוד ומחקר, אינו זכאי לפטור ממס.
הפרשנות שלך שגויה. עובדתית, כל המוסדות האקדמיים מסוגלים לתת מלגה באחוזי משרה שונים, לכן התנאי של הקדשת זמן מלא לא תופס.
 
קשה למצוא את לשון החוק ממש כי היא מפוזרת על פני כמה תיקונים שנערכו עם השנים
אבל מופיעה כולה בבירור בסעיף 9(29) בנוסח המעודכן (נבו, ויקיטקסט).
מלגת מחקר (שבעבר מוסתה, ואחרי התיקון פטורה ממס עד 90000 ש"ח בשנה)
התקרה (97K כיום) היא רק לחוקר, לא לסטודנט.
זאת על מנת שיוכלו להתפנות ולהפנות את מלוא מרצם, זמנם ומשאבים ללימוד או למחקר האקדמי
הניסוח הזה מגיע מהכיוון ההפוך- מלגה היא (והיתה) דבר שפטור ממס. כך לדוגמה אין עוררין לגבי מלגת הצטיינות ודומותיה שהן פטורות ממס (כלומר כלל אינן נכנסות לבסיס המס, ללא צורך בפטור מפורש). רשות המסים רצתה כן לחייב מס על מלגה לסטודנט/חוקר שניתנת עבור כך שיוכל להקדיש את מרצו למחקר, כי היא דומה יותר לשכר עבודה, ועל זה נעשו התיקונים בחוק שמבהירים שהדרישה שניתנת כנגד המלגה "להקדיש את מרב מרצו וזמנו ללימודים או למחקר" אינה הופכת את המלגה לשכר, ולכן המלגה עדיין פטורה ממס (אגב, הניסוח שציטטת "מלוא מרצם, זמנם וכו'" הוא מופרך - אף אחד לא נדרש להקדיש את מלוא זמנו למשהו, וזה כמובן לא נוסח החוק, אבל לפי הטענה שלי כאן זהו ניסוח מקל - רשות המסים אומרת שאפילו אם היא ניתנת תמורת התחייבות להקדיש את מלוא הזמן, המרץ והמשאבים, זו עדיין תחשב מלגה ולא הכנסה).
[יתכן שזו הסיבה שלחוקר כן יש הגבלה של 97K, כי הכנסה מעבר לכך כן נחשבת לשכר עבודה של חוקר בגלל שהיא ניתנת תמורת ביצוע מחקר. לא קראתי דיונים בועדות בנידון אז אני לא יודע אם זו אכן כוונת המחוקק. כן קראתי את הדיון שמצוטט כאן שעולה בקנה אחד עם מה שכן כתבתי.]
בקיצור, מלגה שניתנת שלא כנגד התחייבות להקדשת מרב הזמן, המרץ והמשאבים למחקר היא כביכול "כשרה" יותר ממלגה שניתנת כנגד התחייבות זו, ולא להיפך.

*לא משפטן, יועץ מס וכיוצא באלו, וטועה לעתים תכופות
 
נערך לאחרונה ב:
בקיצור, מלגה שניתנת שלא כנגד התחייבות להקדשת מרב הזמן, המרץ והמשאבים למחקר היא כביכול "כשרה" יותר ממלגה שניתנת כנגד התחייבות זו, ולא להיפך.
יש בזה משהו. אבל זו אמורה להיות מלגת קיום, שמפנה אותך למחקר. אחרת זה תשלום שלא עונה על ההגדרה של מלגה לפי החוק (וזה גם לא פרס על הצטיינות וכו).
נחדד. יש פקודת מס הכנסה ויש מעמ. ויש כמה תיקונים לחוק. הנה קישור למי שממש חייב. נא לחפש תיקון 175 וגם את זה תיקון 182.
שחקן הראשי זה האוניברסיטה עצמה. ממה שאני מכיר, לאוניברסיטה עצמה יש אינטרס שהחוקר יבצע את המחקר. נכון, היא יכולה פשוט לחלק פרס לחוקר באופן שלא תלוי בכלום וזה יהיה פטור ממס. אבל היא לא עושה את זה. היא רוצה שתהיה כן תמורה כלשהי, ולכן דורשת מהדוקטורנט או החוקר להקדיש את מירב זמנו ומרצו וכו'.
בתיקון 182 התמורה הזו מוחרגת ואינה נחשבת יותר 'תמורה'. בדיוק בשביל שהאוניברסיטה תוכל לדרוש מהחוקר להפנות את מירב מרצו וזמנו למחקר.

במקרה של זאב, אם אני מבין נכון, האוניברסיטה חרגה מנוהגה ובאופן מפתיע לא דרשה את זה. היא משלמת שם מלגה ואינה מצפה שיקדיש את מירב זמנו וכו'. דוקטורנטים אחרים נדרשים לחתום או מקבלים הבהרה של מה מצופה מהם במסגרת מלגת הקיום, וזה כולל מגבלות על שעות העבודה בשכר בדיוק בגלל זה: מצופה מהחוקר להקדיש את מירב זמנו. זה מהצד של האוניברסיטה.

מהצד של רשות המיסים מה שפטור ממס זה מלגת קיום או פרס. לא כל כסף שהאוניברסיטה רוצה להעביר לחוקר. אלא כסף שנועד "לצורך קיומו בתקופת המחקר". זו באמת הגדרה קצת פתוחה, אבל... קשה לי להאמין שרות המיסים תקבל את זה שכסף שניתן לאדם שעובד במשרה מלאה ומתפרנס יפה יכול להחשב מלגה "הניתנת לצורך קיומו". פקיד השומה יכול להגיד שלדעתו התשלום הזה אינו מלגת קיום, ולכן לא נכלל בהגדרה ויהיה חייב במס.

@Oringa
 
לדעתי ההגדרה שהאדמת באה להדגיש את רכיב היעדר התמורה מצד מקבל המלגה כבסיס לפטור ממס ולא לומר שהפטור ניתן בגלל עצם השקעת המאמץ והזמן במחקר. כ
אתה צודק. הפטור ניתן כיוון שזה מענק לחוקר "לצורך קיומו בתקופת לימודיו". אבל מקופל בזה הכל. הפרשנות הסבירה למשפט הזה היא שהחוקר צריך להתקיים בתקופה הזו כי אינו עובד במשרה מלאה והמענק מיועד לאפשר לו להתקיים.
 
למזלו העבודה בתשלום היא קרובה/חופפת לתחום המחקר אז הגבולות מטושטשים וניתן להזיז אותם ל"כיוון שנכון
בינתיים ראיתי שהמבחן עלול להיות אחר: להוכיח שהמענק שקיבל זה כסף שהיה נחוץ לצורך קיומו בזמן הלימודים. כי זו ההגדרה של מלגה פטורה ממס.
 
שחקן הראשי זה האוניברסיטה עצמה.
ראשית, נשים את דרישות האוניברסיטה בצד. חזקה על משתתפי הדיון שמודעים לחובותיהם כלפי האוניברסיטה. בוא נתמקד ברשות המסים.
נחדד. יש פקודת מס הכנסה ויש מעמ. ויש כמה תיקונים לחוק
שנית, בחוק מע"מ לא מצאתי משהו מעניין מעבר להפניה לפקודת מס הכנסה. אם יש לך הפניה יותר ממוקדת אשמח.

ולעניין.
זו אמורה להיות מלגת קיום, שמפנה אותך למחקר. אחרת זה תשלום שלא עונה על ההגדרה של מלגה לפי החוק
מהצד של רשות המיסים מה שפטור ממס זה מלגת קיום או פרס. לא כל כסף שהאוניברסיטה רוצה להעביר לחוקר. אלא כסף שנועד "לצורך קיומו בתקופת המחקר".
הנקודה הבסיסית היא שאין צורך בפטור על משהו שאינו חייב במס אלא להיפך. ראה מדברי מיכל הנר דויטש, נציגת רשות המסים בדיון בועדת הכספים אליו ניסיתי לקשר קודם (אני רואה עכשיו שהלינק בהודעה הקודמת שלי היה שגוי. מצטער על הקישור המסחרי שאין לי קשר אליו, יש בעיה בגישה לפרוטוקולים באתר הכנסת):
הסעיף הזה בא לטפל במלגות מאוד ספציפיות שהיה עליהן ויכוח האם ניתנת תמורה מצד הסטודנט או החוקר, כן או לא. כל יתר המלגות אשר נמצאות בקבוצה של מלגות שניתנות בשל מצב סוציו אקונומי או עדה או הצטיינות או שהסטודנט לא עושה דבר כדי לקבלן, הוא לומד אבל לא מבקשים ממנו תמורה, נותן המלגה לא מבקש ממנו תמורה. אם אדם מקבל מלגה בגלל שיש לו עיניים כחולות, זה כלל לא בבסיס המס. זה כמו למצוא כסף ברחוב ואין בכך כדי להיכנס לתוך בסיס המס.
אין שום אינדיקציה בדברי המחוקק שמלגה "לצורך קיומו בתקופת המחקר" צריכה להיות מקור הכנסה עיקרי-עד-יחידי, אלא שהכסף הזה ספציפית ניתן עבור כך. כמו שכבר כתבתי (וניתן לראות בדיון המקושר) כל מטרת הסעיף הזה היא לומר שאפילו שניתנת "תמורה" עבור המלגה בדמות דרישה להקדשת הזמן, המרץ והמשאבים ללימוד/מחקר, למרות זאת זה לא הפך להכנסה.
קשה לי להאמין שרות המיסים תקבל את זה שכסף שניתן לאדם שעובד במשרה מלאה ומתפרנס יפה יכול להחשב מלגה "הניתנת לצורך קיומו"
הפרשנות הסבירה למשפט הזה היא שהחוקר צריך להתקיים בתקופה הזו כי אינו עובד במשרה מלאה והמענק מיועד לאפשר לו להתקיים
להוכיח שהמענק שקיבל זה כסף שהיה נחוץ לצורך קיומו בזמן הלימודים
אני לא מבין את הטיעון הזה. העובדה שהכסף נדרש כדי להתקיים היא לא (ולא יכולה להיות) סיבת הפטור ממס. גם אדם שעובד לפרנסתו עושה זאת כדי להתקיים, שזה טוב ויפה ועל זה משלמים מס. הסיבה שמלגה פטורה ממס אינה בגלל שהמלגה נצרכת לקיום (שזה כמו הכנסה מעבודה) אלא כי זה לא משהו שחייב במס (דומה יותר למתנה, אם כי לא זהה), ובתנאי שאין משהו שגורם לזה להיחשב הכנסה מעבודה (כלומר תמורה שלא הוחרגה בחוק).
 
אני לא מבין את הטיעון הזה. העובדה שהכסף נדרש כדי להתקיים היא לא (ולא יכולה להיות) סיבת הפטור ממס. גם אדם שעובד לפרנסתו עושה זאת כדי להתקיים, שזה טוב ויפה ועל זה משלמים מס. הסיבה שמלגה פטורה ממס אינה בגלל שהמלגה נצרכת לקיום (שזה כמו הכנסה מעבודה) אלא כי זה לא משהו שחייב במס (דומה יותר למתנה, אם כי לא זהה), ובתנאי שאין משהו שגורם לזה להיחשב הכנסה מעבודה (כלומר תמורה שלא הוחרגה בחוק).
נכנסנו לפלפולים, ואני מודה שאיני משפטן ויכול להיות שאני טועה. אבל הטיעון האחרון שלך ממש לא תופס מבחינה לוגית. "הסיבה שמלגה פטורה ממס ... כי זה לא משהו שחייב במס".
הסיבה שמלגה פטורה ממס היא שככה היא מוגדרת בחוק. החוק קובע שהיא פטורה ממס, ולכן היא פטורה ממס. הויכוח בינינו הוא על השאלה האם המענק המדובר נחשב בכלל מלגה על פי החוק.
הסיבות שעמדו בבסיס חקיקת החוק לא כל כך חשובות, כי מהרגע שיש חוק, הוא הקובע.
אז כל מה שנותר לנו הוא לבדוק אם מה שהחוקר (=זאב ואחרים) מקבל מהאוניברסיטה נחשב מלגה על פי החוק. אם זה מלגה, זה פטור ממס. אם זה לא מלגה, אז צריך לבדוק מה זה ולהחליט לפי מה שזה (פרס, מתנה, שכר, זכייה בלוטו וכו').
הגדרת "התמורה" היא כרגע שולית. נשאיר אותה לסוף.
המחוקק מגדיר מלגה ככה: מענק הניתן "למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו".
המחוקק יכול היה להגדיר אחרת. יכול היה להגיד - כל מענק הניתן לסטודנט בתקופה הלימודים ובלבד שלא ניתנת תמורה בעדו. אבל לא, הוא לא עשה את זה. הוא הגדיר "מימון שכר לימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו".
וכאן מתחיל הפלפול. מה זה "לצורך קיומו בתקופת לימודיו"?

אפשר להגיד שכל סכום בכל מצב במילא משמש לקיום החוקר בתקופת הלימודים, ואז המשפט הזה ריק מתוכן. ואפשר להגיד שהמשפט נוסח כדי שיהיה איזה גבול. למשל, אם מישהו בעל הון עצום, או שמרוויח כשכיר סכומים מאוד גבוהים לא יקבל מלגה אוניברסיטאית, אלא ירכין ראשו וישלם מיסים. לא יודע אם זו הכוונה, אבל זה יכול להיות. בכל מקרה זה הגדרה בחוק.

אז מה קורה אם אתה מקבל מענק למחקר + משכורת מלאה ממקום עבודה. לפי לשון החוק היבש המענק מפסיק להחשב מלגה אם הוא לא משמש לצורך קיום בזמן הלימודים. הרי אתה מקבל משכורת על משרה מלאה, וזה אמור לפי כל פשרנות סבירה לשמש לקיומך. והמענק הוא רק מעין תוספת על זה. משהו עודף. אז אם זה לא מלגה, על פי ההגדרה בחוק, אז מה זה? אולי מתנה? אולי פרס? אולי משהו אחר?
אז הולכים לבדוק. האם זו מתנה? האם זה פרס? על פי הגדרות החוק זו אינה מתנה או פרס!
האם זה שכר עבודה? הממ... אולי. בוא נבדוק אם יש תמורה. אכן! יש תמורה. הרי החוקר מבצע מחקר.
אהה, יגיד אותו אדם, שבמקרה הוא גם פקיד שומה: אני סבור שיש כאן מענק, שאינו מלגה, ושיש בעדו תמורה, ולכן חייב במס.
זהו.
 
הטיעון האחרון שלך ממש לא תופס מבחינה לוגית. "הסיבה שמלגה פטורה ממס ... כי זה לא משהו שחייב במס".
הסיבה שמלגה פטורה ממס היא שככה היא מוגדרת בחוק
אני חושב שאתה טועה. קראת את הציטוט שהבאתי ממיכל הנר דויטש? ואגב, למה מתנה פטורה ממס?
הסיבות שעמדו בבסיס חקיקת החוק לא כל כך חשובות, כי מהרגע שיש חוק, הוא הקובע.
גם פה אני חושב שאתה טועה. מהמעט שנתקלתי בפסקי דין, כוונת המחוקק בהחלט משפיעה על הפרשנות כשהיא לא חד משמעית.
המחוקק מגדיר מלגה ככה: מענק הניתן "למימון שכר הלימוד או לצורך קיומו בתקופת לימודיו".
המחוקק לא מגדיר ככה מלגה, אלא הוא מגדיר שלזה הוא מתכוון כשהוא כותב שמלגה פטורה בתנאים הבאים. איפה החוק פוטר מלגת הצטיינות? הוא לא (למיטב ידיעתי). זה פשוט לא חייב. אבל, בשונה ממלגת הצטיינות, למלגת קיום יש סייגים - שלא תינתן בעדה תמורה, אם כי הקדשת הזמן למחקר לא נחשבת תמורה ולכן אינה מחייבת את מלגת הקיום במס.
אפשר להגיד שכל סכום בכל מצב במילא משמש לקיום החוקר בתקופת הלימודים, ואז המשפט הזה ריק מתוכן
הוא לא ריק מתוכן, הוא אומר שלמרות שזוהי מטרת ההענקה (קיום בזמן הלימודים) ולמרות שבתמורה הסטודנט לומד/חוקר, אין בזה בעיה.
אפשר להגיד שהמשפט נוסח כדי שיהיה איזה גבול
עכשיו אתה עברת לכוונת המחוקק, רק שבמקום לבדוק מה היתה כוונתו אתה מעדיף לנחש.

הערה: לא משפטן, יועץ מס וכיוצא באלו, רק קורא ומפרשן טקסטים עבריים להנאתי.
 
אז מה קורה אם אתה מקבל מענק למחקר + משכורת מלאה ממקום עבודה. לפי לשון החוק היבש המענק מפסיק להחשב מלגה אם הוא לא משמש לצורך קיום בזמן הלימודים. הרי אתה מקבל משכורת על משרה מלאה, וזה אמור לפי כל פשרנות סבירה לשמש לקיומך. והמענק הוא רק מעין תוספת על זה. משהו עודף. אז אם זה לא מלגה, על פי ההגדרה בחוק, אז מה זה? אולי מתנה? אולי פרס? אולי משהו אחר?
אז הולכים לבדוק. האם זו מתנה? האם זה פרס? על פי הגדרות החוק זו אינה מתנה או פרס!
האם זה שכר עבודה? הממ... אולי. בוא נבדוק אם יש תמורה. אכן! יש תמורה. הרי החוקר מבצע מחקר.
אהה, יגיד אותו אדם, שבמקרה הוא גם פקיד שומה: אני סבור שיש כאן מענק, שאינו מלגה, ושיש בעדו תמורה, ולכן חייב במס.
זהו.
אני לא מבין מה יש פה להתפלפל. כל אחד מבין שמשכורת מלאה + מלגה מלאה (כזו שמספיקה לקיום סביר של אדם, לא מלגה חלקית לפי אחוזי משרת תרגול) זה מצב "כשר אבל מסריח" אבל אם האוניברסיטה מאשרת את זה אז ככל הנראה הם יעזרו לך במידת הצורך מול רשויות המס.
אקדמיה זה מקום של קומבינות. אחרי שראיתי שפרופסור יכול לקנות מכשירי חשמל לביתו מתקציב המחקר שלו אז הבנתי שזה מקום מושחט לגמרי, ואם כבר זה כך אז זה אחלה שיש שחיתות גם מצד חוקרים זוטרים, כי למה רק ל"גדולים" מותר ?
 
מלגה חלקית לפי אחוזי משרת תרגול
אם כבר מדברים על לא חוקי-
מלגה לא יכולה להינתן תמורת תרגול. על תרגול צריך לשלם שכר עבודה, ואסור להתנות מלגה בתרגול.
ראיתי שפרופסור יכול לקנות מכשירי חשמל לביתו מתקציב המחקר שלו
ראית שיכול או ראית שעשה? כי אני ראיתי פעם מישהו נוסע באדום אז סימן שחוקי התנועה הם סתם קומבינה.
 
ראית שיכול או ראית שעשה? כי אני ראיתי פעם מישהו נוסע באדום אז סימן שחוקי התנועה הם סתם קומבינה.
כן. ראיתי הוכחה אמינה שפרופסור קנה מקרר לבית שלו מכספי מחקר.
אם כבר מדברים על לא חוקי-
מלגה לא יכולה להינתן תמורת תרגול. על תרגול צריך לשלם שכר עבודה, ואסור להתנות מלגה בתרגול.
הכוונה למצב שרשום:
מלגה בסכום X + אפשרות לעבוד עד Y שעות בשבוע במשרת תרגול באוניברסיטה, כאשר X קטן מהמלגה המלאה האפשרית והתשלום על התרגול הוא בנפרד.
 
כן. ראיתי הוכחה אמינה שפרופסור קנה מקרר לבית שלו מכספי מחקר.
מאמין לך. השאלה שלי היתה אם ראית שהוא יכול לעשות את זה (כלומר שזה "חוקי" כלומר שיש איזו קומבינה שאכן מאפשרת את זה), או שהוא פשוט עשה את זה למרות שזה אסור. כי זה שיש גנב לא אומר שהמערכת מושחתת, כמו שזה שיש נהגים שעוברים באדום לא אומר שחוקי התנועה הם קומבינה.
 
אבל אם האוניברסיטה מאשרת את זה אז ככל הנראה הם יעזרו לך במידת הצורך מול רשויות המס
על זה לא הייתי בונה.
שיש שחיתות גם מצד חוקרים זוטרים,
על זה בדיוק זאב התלונן ובצדק. מי אמר שזה שחיתות? לא אני. בטח ובטח שלא מצד החוקר עצמו.
אני ניסיתי רק להזהיר שמתיחת החבל יותר מדי עלולה לגרור חיוב במס. זה לא כמו לגנוב תקציבי מחקר לקניית מקרר הביתה! לא דומה.
 
עכשיו אתה עברת לכוונת המחוקק, רק שבמקום לבדוק מה היתה כוונתו אתה מעדיף לנחש.
המחוקק ונציגת רשות המיסים זה לא אותו הדבר...
הכוונה של רשות המיסים היתה להשית מס על מלגות כאלה כי זה כמו שכר עבודה. הצליחו לשכנע אותם לרדת מזה. החוק מנסה להגדיר באיזה מקרים לרדת מזה - ושם הם מגדירים מה זה "מלגה".
גם אני מפרש להנאתי. אבל מרגיש שמיציתי. היה כיף, והלוואי שלא נדע מי צודק כי זה לעולם לא יגיע לדיון משפטי.
 
על זה בדיוק זאב התלונן ובצדק. מי אמר שזה שחיתות? לא אני. בטח ובטח שלא מצד החוקר עצמו.
אני ניסיתי רק להזהיר שמתיחת החבל יותר מדי עלולה לגרור חיוב במס. זה לא כמו לגנוב תקציבי מחקר לקניית מקרר הביתה! לא דומה.
אתה צודק. "מתיחת חבל" זה מושג מתאים יותר משחיתות.
כמו עם קניית מוצרים, זה מתחיל מפרופסור שקונה טאבלט "לצורכי מחקר", ממשיך במסך touch ענק או בכורסא מפנקת למשרד בנוסף לכיסא מנהלים יקר, ואז מישהו מותח את החבל קצת יותר מדי.

דבר דומה קרה עם המלגות. זה התחיל ממצב שנתנו מלגות וציפו ל-100 אחוז עבודת מחקר, ואז לאט לאט רואים אנשים שעובדים מהצד במשרה חלקית וזה עדיין חוקי, וגם פה ניתן למתוח את החבל עוד יותר...

לדעתי פשוט צריך למחוק את המושג "מלגה" מהלקסיקון. צריך שהמנחה ישלם משכורת רגילה וזהו.

על זה לא הייתי בונה.
למה לא? אם הם אישרו את זה אז שיעמדו בבית משפט ויגנו על עמדתם ?
מאמין לך. השאלה שלי היתה אם ראית שהוא יכול לעשות את זה (כלומר שזה "חוקי" כלומר שיש איזו קומבינה שאכן מאפשרת את זה), או שהוא פשוט עשה את זה למרות שזה אסור. כי זה שיש גנב לא אומר שהמערכת מושחתת, כמו שזה שיש נהגים שעוברים באדום לא אומר שחוקי התנועה הם קומבינה.
בוא נסכים שזו מערכת שבה מותחים את החבל לעתים קרובות ומנצלים את התחומים האפורים בצורה שיטתית.
 
תופס טרמפ על השרשור, כי אני בצומת דרכים דומה.
מתלבט בין MBA עם התמחויות במימון ואסטרטגיה באוניברסיטה העברית (יש אופציה לתזה למצטיינים) לבין תואר שני בכלכלה פיננסית בעברית (שזו תכנית משולבת לכלכלה ומנהל עסקים, עושים את הקורסי ליבה הקשים של כלכלה ואת רוב הקורסים של מנע"ס מימון + כמה קורסים ייעודיים לתכנית).
אני עם תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מהעברית. את הMBA אני יכול להתחיל עכשיו בחורף, כלכלה פיננסית רק באוקטובר.

אשמח לדעות לפה או לשם. בגדול השאלה שהכי מעניינת אותי היא:
התואר בכלכלה פיננסית משמעותית קשה ותובעני יותר מהMBA. האם השוק יודע לתמחר את זה בהתאם? אם בסוף מגיעים לאותם מקומות, אז עדיף לי ישר לעשות את הMBA. אם יש יתרון למילה כלכלה אעשה את הכלכלה פיננסית. בשניהם יש אופציה לתזה ואפשרות להמשיך לדוקטורט במימון, שבעיניי סביר להניח שארצה לעשות.

אשמח לדעת מה עשית בסוף @וולפסון , ולקבל גם את דעת המומחים @זאב @אורי ג. וכל מי שיש לו אינפוט שיכול לעזור.
 
כלכלה פיננסית יותר יעזור לך אם אתה מתכנן להכנס למשרה ממשלתית ( בנק ישראל\אוצר, משרד כלכלה וכו'). אני גם משער שאם יש לך נתונים להמשיך לתואר שני אז גם השגת משרה ממשלתית בתור סטודנט באחד המקומות האלו. בנוגע ל MBA , יש כל כך הרבה אנשים עם התואר הזה היום שאני באמת לא יודע במה הוא עוזר לך יותר.
תופס טרמפ על השרשור, כי אני בצומת דרכים דומה.
מתלבט בין MBA עם התמחויות במימון ואסטרטגיה באוניברסיטה העברית (יש אופציה לתזה למצטיינים) לבין תואר שני בכלכלה פיננסית בעברית (שזו תכנית משולבת לכלכלה ומנהל עסקים, עושים את הקורסי ליבה הקשים של כלכלה ואת רוב הקורסים של מנע"ס מימון + כמה קורסים ייעודיים לתכנית).
אני עם תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מהעברית. את הMBA אני יכול להתחיל עכשיו בחורף, כלכלה פיננסית רק באוקטובר.

אשמח לדעות לפה או לשם. בגדול השאלה שהכי מעניינת אותי היא:
התואר בכלכלה פיננסית משמעותית קשה ותובעני יותר מהMBA. האם השוק יודע לתמחר את זה בהתאם? אם בסוף מגיעים לאותם מקומות, אז עדיף לי ישר לעשות את הMBA. אם יש יתרון למילה כלכלה אעשה את הכלכלה פיננסית. בשניהם יש אופציה לתזה ואפשרות להמשיך לדוקטורט במימון, שבעיניי סביר להניח שארצה לעשות.

אשמח לדעת מה עשית בסוף @וולפסון , ולקבל גם את דעת המומחים @זאב @אורי ג. וכל מי שיש לו אינפוט שיכול לעזור.
 
התואר בכלכלה פיננסית משמעותית קשה ותובעני יותר מהMBA. האם השוק יודע לתמחר את זה בהתאם?
מה בדיוק אתה רוצה לעשות אם התארים האלה? זה בשביל הכיף? בשביל להמשיך באקדמיה?
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
תופס טרמפ על השרשור, כי אני בצומת דרכים דומה.
מתלבט בין MBA עם התמחויות במימון ואסטרטגיה באוניברסיטה העברית (יש אופציה לתזה למצטיינים) לבין תואר שני בכלכלה פיננסית בעברית (שזו תכנית משולבת לכלכלה ומנהל עסקים, עושים את הקורסי ליבה הקשים של כלכלה ואת רוב הקורסים של מנע"ס מימון + כמה קורסים ייעודיים לתכנית).
אני עם תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מהעברית. את הMBA אני יכול להתחיל עכשיו בחורף, כלכלה פיננסית רק באוקטובר.

אשמח לדעות לפה או לשם. בגדול השאלה שהכי מעניינת אותי היא:
התואר בכלכלה פיננסית משמעותית קשה ותובעני יותר מהMBA. האם השוק יודע לתמחר את זה בהתאם? אם בסוף מגיעים לאותם מקומות, אז עדיף לי ישר לעשות את הMBA. אם יש יתרון למילה כלכלה אעשה את הכלכלה פיננסית. בשניהם יש אופציה לתזה ואפשרות להמשיך לדוקטורט במימון, שבעיניי סביר להניח שארצה לעשות.

אשמח לדעת מה עשית בסוף @וולפסון , ולקבל גם את דעת המומחים @זאב @אורי ג. וכל מי שיש לו אינפוט שיכול לעזור.
אלו שני תארים שונים לגמרי. אם אתה רוצה לעבוד ככלכלן, אז אין שאלה ואם אתה לא רוצה לעבוד ככלכלן אז גם כן אין שאלה.
אם המטרה היא דוקטורט אז כדאי לחשוב כבר מעכשיו על תחום בו תרצה להתמחות ולפי זה לבחור את התואר וההתמחות בתוכו.
השני סנט ניסיון שלי - לפני כ-10 שנים עשיתי תואר שני בכלכלה להשכלה כללית ולא לצורך הסבה מקצועית. התואר באונ' פחות נחשבת מהאונ' העברית. אלו שלמדו איתי השתלבו במוסדות ממשלתיים / אקדמיים או שעבדו בשוק הפרטי במשרות זוטרות בהן לא ניתן משקל משמעותי לתואר השני.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
א בחירה בין דוקטורט לעבודה התפתחות אישית 20
SolidAce דוקטורט או מחקר בתעשייה? התפתחות אישית 34
גיא הראשון דוקטורט בכלכלה/מימון - האם כדאי? התפתחות אישית 3
N הפקדה עצמאית לפנסיה ממלגת דוקטורט פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
ע דוקטורט במדעי המחשב - או איך לתמחר עניין התפתחות אישית 22
M דוקטורט במדעים מדוייקים/הנדסה פוסטים מאיכות נמוכה 4
ר התלבטות - דוקטורט במדעי המחשב התפתחות אישית 53
R איך להתמודד עם דרישת השתתפות לא הוגנת במימון בית אבות לאבא שלנו? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 135
kiza דילמה במימון רכישת דירה נדל"ן 13
LtWorf עזרה לילדים במימון דירה תוך מזעור סיכונים נדל"ן 36
R עזרה בקורס במימון חברות אוף טופיק 1
edangz בעיה במימון חשבון הIB שוק ההון 8
גיא הראשון השלמת תזה לתואר שני במימון התפתחות אישית 3
M קניית רכב עם כסף מהכיס או במימון צרכנות פיננסית 5
Skazi פינוי מטווח 24 בחוף ראשל"צ במימון העירייה נדל"ן 0
א עזרה במימון עסקה נדל"ן 12
י התלבטויות במימון רכישת דירה שנייה נדל"ן 4
J התלבטות במימון רכישת דירה נדל"ן 99
ח נדל"ן בחו"ל במימון גבוה נדל"ן 17
Evgeny Sahnin דירה להשקעה במימון 100% (שאלה על התהליך הטכני) נדל"ן 10
E ריביות משכנתא לרכישת דירה שנייה במימון מלא נדל"ן 1
כ למה לא לקנות עוד דירה במימון מלא?! נדל"ן 12
E ניתוח אירוע במימון חברות - סמינריון אוף טופיק 1
M מדדי ת"א 90+35 לא שווה 125? שוק ההון 3
ח האם במצב שלי שווה לקחת מייצג או לנסות לבד? מיסים 11
א עד כמה שווה לעשות שב"ן? צרכנות פיננסית 4
א IRA של קרנות עוקבות סינטתיות- שווה את זה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 6
algo.il פנסיה דרך IRA שווה את פערי עלות הביטוח בקרן פנסיה מנוהלת להפקדות? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 12
E העברת הפסדי הון משנים קודמות - האם שווה לי להתעסק? מיסים 14
H אם אני חושב שאנחנו לקראת ירידות, שווה למכור ולקנות? שוק ההון 15
A צריך קצת יעוץ לגבי לימודים. שווה עדיין ללמוד מדמ"ח היום, בהינתן מצב השוק היום והתפתחות ה-AI? התפתחות אישית 55
E האם ההטבה שהציעו לי שווה? קניית דולרים שוק ההון 1
א האם הגיעה זמנה של s&p500 משקל שווה ? פוסטים מאיכות נמוכה 9
benip MBA בארץ שווה או לא? יזמות והגדלת הכנסות 7
א איזו קרן עולמית הכי שווה? שוק ההון 5
M האם שווה להשקיע בנאסד''ק 100 ממונף פי 3 שוק ההון 45
ע זכיתי בפרויקט דירה בהנחה, זה שווה? נדל"ן 13
D שאלה בטיוב תיק - האם שווה למכור קרן כדי לקנות קרן אחרת? שוק ההון 5
ש.ב. סגירת כסף לילדים - חלוקה שווה אוף טופיק 43
O לקנות ביטקוין שווה לקניית etf על ביטקוין? פוסטים מאיכות נמוכה 2
ב קנית דירה ראשונה - איפה שווה? נדל"ן 3
C האם החלפה בין קרן פיזית לסינטתית שווה באמת מיליון שקל? שוק ההון 10
מ האם החזקת קרן סל ישראלית מחקה מדד חו"ל שווה להחזקת כספים בחו"ל שוק ההון 1
ת כמה שווה שקט נפשי? נדל"ן 17
R חלוקת דיבידנד באופן לא שווה בין בעלי המניות מיסים 13
S הפקדה מעל התקרה בקרן השתלמות - האם זה שווה את זה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 21
א זכיתי במחיר למשתכן, האם זה שווה? נדל"ן 7
א כלכלה שווה הונאת פונזי שוק ההון 28
ב האם שווה להשקיע באשקלון היום? נדל"ן 10
פיטר גריפין כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים - מה מהם שווה לכם? צרכנות פיננסית 151

נושאים דומים

Back
למעלה