Chase
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 28/4/15
- הודעות
- 79
- דירוג
- 15
שלום לכולם,
התחלתי להתעניין בשוק ההון לפני כשנה וחצי, ובמהלכן קראתי הרבה מאוד חומרים (בעיקר בלוגים). למדתי והחכמתי המון, אך כל פעם שאני נתקל בחומר חדש מתברר לי כמה עוד יש לי ללמוד....
בכל מקרה, אני (בדומה לרוב קוראי "הסולידית" וחברי הפורום, אני מניח) נוטה לאסטרטגיית ההשקעה הפסיבית. אין לי ראש וכוח וחשק להתחיל לשבת ולקרוא דוחות כספיים של חברות.
עכשיו, לפי הבנתי, כלל נאמבר וואן בקרב משקיעים בכלל, ומשקיעים פסיביים בפרט הוא - "אל תנסה לתזמן את השוק".
ברור לי הנימוקים מסוג - "לאף אחד אין כדור בדולח", ולכן הסיכוי שבו משקיע יצליח לצאת מהשוק דקה לפני שהוא יורד, ולהיכנס אליו חזרה דקה לפני שהוא מתחיל לעלות - סיכוי זה אפסי. מבין זאת לחלוטין ומסכים איתו.
יחד עם זאת, ישנה גישה נוספת, שיכול להיות נתפסת גם היא כסוג של ניסיון "לתזמן את השוק" (יכול להיות שאני טועה והיא לא), אבל אני לא מוצא בה בעייתיות כמו בגישת התזמון שהצגתי בפסקה הקודמת.
הגישה היא "קנה בזול ומכור ביוקר - עם חסם רווח 15%". לדוגמא - לקנות תעודת סל על הנפט כשהוא יורד, ולחכות עד שמחיר הנפט יעלה חזרה עד לרווח של 15% נומינלי. באותו הרגע למכור אותה, ולקנות תעודת סל על אפיק אחר הנמצא בירידה, ולחכות עד שהוא גם כאן יעלה חזרה לרווח של 15% נומינלי, ואז למכור אותה. וכן הלאה.
למה 15%?
אין לי הסבר אמפירי-מחקרי, ההיגיון הפשוט אומר לי שבמסגרת התנודתיות של הבורסה, כל איזה שנה-שנתיים יש תקופה שבה משהו מאוד יורד ומשהו אחר מאוד עולה, וטווח של 15% זה טווח שמצד אחד הוא לא אובר-יומרני שיגרום לי בסופו של דבר לפספס את המכירה ביוקר בגלל גרידיות, אך מצד שני יסב לי רווחים נאים. (כמובן שיתכן שאני טועה).
כמו כן, מלבד החיסרון שהוא - "יכולים לעבור שנים עד לקבלת רווח של 15%", איני מצליח לחשוב על חיסרון אחר. (אגב, אולי אני מאוד ממעיט בערכו של חיסרון זה?)
הייתי שמח לשמוע מאנשים כאן על הבעייתיות בנושא זה
תודה מראש.
התחלתי להתעניין בשוק ההון לפני כשנה וחצי, ובמהלכן קראתי הרבה מאוד חומרים (בעיקר בלוגים). למדתי והחכמתי המון, אך כל פעם שאני נתקל בחומר חדש מתברר לי כמה עוד יש לי ללמוד....
בכל מקרה, אני (בדומה לרוב קוראי "הסולידית" וחברי הפורום, אני מניח) נוטה לאסטרטגיית ההשקעה הפסיבית. אין לי ראש וכוח וחשק להתחיל לשבת ולקרוא דוחות כספיים של חברות.
עכשיו, לפי הבנתי, כלל נאמבר וואן בקרב משקיעים בכלל, ומשקיעים פסיביים בפרט הוא - "אל תנסה לתזמן את השוק".
ברור לי הנימוקים מסוג - "לאף אחד אין כדור בדולח", ולכן הסיכוי שבו משקיע יצליח לצאת מהשוק דקה לפני שהוא יורד, ולהיכנס אליו חזרה דקה לפני שהוא מתחיל לעלות - סיכוי זה אפסי. מבין זאת לחלוטין ומסכים איתו.
יחד עם זאת, ישנה גישה נוספת, שיכול להיות נתפסת גם היא כסוג של ניסיון "לתזמן את השוק" (יכול להיות שאני טועה והיא לא), אבל אני לא מוצא בה בעייתיות כמו בגישת התזמון שהצגתי בפסקה הקודמת.
הגישה היא "קנה בזול ומכור ביוקר - עם חסם רווח 15%". לדוגמא - לקנות תעודת סל על הנפט כשהוא יורד, ולחכות עד שמחיר הנפט יעלה חזרה עד לרווח של 15% נומינלי. באותו הרגע למכור אותה, ולקנות תעודת סל על אפיק אחר הנמצא בירידה, ולחכות עד שהוא גם כאן יעלה חזרה לרווח של 15% נומינלי, ואז למכור אותה. וכן הלאה.
למה 15%?
אין לי הסבר אמפירי-מחקרי, ההיגיון הפשוט אומר לי שבמסגרת התנודתיות של הבורסה, כל איזה שנה-שנתיים יש תקופה שבה משהו מאוד יורד ומשהו אחר מאוד עולה, וטווח של 15% זה טווח שמצד אחד הוא לא אובר-יומרני שיגרום לי בסופו של דבר לפספס את המכירה ביוקר בגלל גרידיות, אך מצד שני יסב לי רווחים נאים. (כמובן שיתכן שאני טועה).
כמו כן, מלבד החיסרון שהוא - "יכולים לעבור שנים עד לקבלת רווח של 15%", איני מצליח לחשוב על חיסרון אחר. (אגב, אולי אני מאוד ממעיט בערכו של חיסרון זה?)
הייתי שמח לשמוע מאנשים כאן על הבעייתיות בנושא זה
תודה מראש.