איך השגתם את ההון שלכם ?

[nicepo1]

אצלי בערך 70 אחוז חיסכון ו30 תשואה
גם אצלי אין ירושות, או עזרה כספית גדולה.

 

[Ben Dover]

הביקורת מוצדקת . לגבי העובדות אני פחות בטוח. רבים לא מבלים בחול ובאטרקציות. לחלק מההורים זה לא נראה מותרות (בוודאי כשכרטיס טיסה עולה פחות מאלף שח).

להורים זה לא נראה מותרות, אבל הילדים צריכים להתבייש בעצמם.
כשסיימתי צבא רוב החברים שלי יצאו לטיול ארוך בדרום אמריקה/הודו/אוסטרליה והוציאו עשרות אלפי שקלים. חלקם בכסף מההורים וחלקם בכסף שהם חסכו (ואז ההורים שילמו לחלקם על הלימודים).

אני יודע שהרוב לא חושבים כמוני, אבל לדעתי כל עזרה כלכלית מכל גורם אחרי גיל 18 מצביעה על חוסר אחריות וחוסר מוכנות לחיים הבוגרים.
להורים שלי יש כסף לתת לי, הם יכולים לקנות לי דירה במרכז בלי משכנתא, רכב, טיול מסביב לעולם וגם לממן לי חתונה עם מאות מוזמנים וזמרים מפורסמים. אני ביחסים מעולים איתם אבל מעדיף להיות הומלס מאשר לקחת מהם כסף שהם הרוויחו בעבודה קשה מאד.

אז כן, בטיול שלי אחרי הצבא גרתי באוהלים/CS ולא עשיתי סקי/באנג'י (בכסף שהרווחתי בעבודה בזמן הצבא), כשאתחתן לא אעשה את זה באולם גדול עם המון מוזמנים, אין לי רכב (ומקווה שלא יהיה), ואת הדירה שלי אקנה במזומן ובכסף שלי בלבד (אם אקנה).

מצד שני, אני בן 30 עם סכום גבוה משמעותית מרוב החברים שלי (גם מרוב אלה שקיבלו עזרה, למרות שבחבורה שלנו זה פחות נפוץ) ואני יודע שהרווחתי כל שקל ממנו בעצמי.

הפעם היחידה שאני מוכן לקחת כסף מההורים זה לאחר מותם, כשהם כבר לא יוכלו להנות ממנו.

סבא שלי עבד בעבודות פיזיות קשות מאד מגיל 6 כדי שהוריו יוכלו להאכיל את שאר הילדים בבית. ההורים שלי בתורם התביישו לקחת כסף מההורים שלהם. ואני בטח שלא אקח מהם שקל בשביל שום טיול/חתונה/רכב אחרי שראיתי כמה קשה הדורות הקודמים עבדו בשביל זה.

 

[amit]

כשאתחתן לא אעשה את זה באולם גדול עם המון מוזמנים

כבר נפלו גיבורים ממך

 

[Ben Dover]

כבר נפלו גיבורים ממך

הרבה אומרים לי את זה, אבל אני קמצן מדי בכדי להוציא את רוב חסכונותי על ארוע אחד מקווה שאצליח לעמוד במילה שלי לעצמי

 

[yossik]

הפעם היחידה שאני מוכן לקחת כסף מההורים זה לאחר מותם, כשהם כבר לא יוכלו להנות ממנו.

למרות שהציעו לי, נמנעתי מלקבל כסף מההורים כי הייתי מודע עד כמה עבדו קשה וחסכו פרוטה לפרוטה. מידי פעם איזו מתנה סמלית לימי הולדת וכו' שמחמת הנימוס קשה לסרב.

 

[amit]

הרבה אומרים לי את זה, אבל אני קמצן מדי בכדי להוציא את רוב חסכונותי על ארוע אחד מקווה שאצליח לעמוד במילה שלי לעצמי

אתה בכלל לא פונקציה כאן
השאלה אם אשתך תהיה קמצנית...

 

[Fitch]

מעדיף להיות הומלס מאשר לקחת מהם כסף שהם הרוויחו בעבודה קשה מאד.

+1.

לגבי ההון? אין לי מושג.

 

[נולי]

לדעתי כל עזרה כלכלית מכל גורם אחרי גיל 18 מצביעה על חוסר אחריות וחוסר מוכנות לחיים הבוגרים.

למה?
לא מכיר את הביטוי "נותנים לך, תיקח?"
לקחתי לא מעט כסף מההורים שלי והסבים שלי אחרי גיל 18 ואני רואה בעצמי את אחד האנשים היותר בוגרים, המוכן לחיים (חייה מחוץ לבית מגיל 16, ובשנות העשרים שלי בכלל גרתי לבד בחו"ל) ואין אחראית ממני וחרוצה ממני. חלק מהאחריות שלי, הייתה גם לדעת לבקש ולקבל עזרה כשהיה בכך צורך וערך.

להורים שלי יש כסף לתת לי, הם יכולים לקנות לי דירה במרכז בלי משכנתא, רכב, טיול מסביב לעולם וגם לממן לי חתונה עם מאות מוזמנים וזמרים מפורסמים. אני ביחסים מעולים איתם אבל מעדיף להיות הומלס מאשר לקחת מהם כסף שהם הרוויחו בעבודה קשה מאד.

דווקא זה נשמע כמו גישה מאוד לא בוגרת לחיים.
כסף הוא חסר משמעות, מה שמעניין בו זה מה שהוא יכול לרכוש לך - בריאות, חוויות ואיכות חיים.
אם מישהו מעוניין לתת לך כסף, למה להניח שהוא מטומטם? הוא יודע טוב מאוד מה השיקולים שלו, מה משמח אותו, ומה האלטרנטיבות שלו.

הלוואי ויהיו לי האמצעים לקנות לכל אחד מילדי דירה, טיול מסביב לעולם (על החתונה נוותר) ושתהיה לי היכולת לחנך אותם לא להיות מפונקים מצד אחד ולא לשחק אותה עם פרנציפים.

 

[Lali]

אני קיבלתי מהורי לימודים אקדמיים לתואר ראשון, מה שפתח לי את שאר הדלתות מאוחר יותר. קיבלתי גם עזרה לדירה, שנלקחה כשהתגרשתי. כלפי ילדי אני בתחושות מעורבות - מצד אחד, אני יכולה לתת וגם חוסכת בשבילם. מצד שני, לא רואה את זה כהכרח, או אפילו כמשהו שאני רואה כמובן מאליו. אני רואה הרבה בוגרים שהיו ילדים שקיבלו וקיבלו, וחלקם הקטן אמנם למד איך לעבוד קשה וניצל את הכסף כדי להגיע לגבהים חדשים, אבל רובם חסרים את המוטיבציה לעבוד ומרגישים מאד entitled ברמה כזו או אחרת, שלדעתי גורמת להם לחיות בפזרנות. אמנם אני לא שופטת אחרים, אבל את ילדי אני רוצה לחנך אחרת. אמרתי להם מראש שאני חושבת שכסף שאני חסכתי, אני מחליטה עליו, והוא ישמש לקידום מטרות שנראות *לי* חשובות בחייהם. אף אחד לא יקבל כאן סכומים לשימוש עצמאי בלי לתת על זה דין וחשבון. ככלל, אני חושבת שזה בדיוק הענין כשאתה מרויח לבד את כספך - זכותך להשתמש בו לפי ראות עיניך ולא לפי ראות הנותן, והם מוזמנים לעשות בדיוק את אותו הדבר. מה שבאמת מרגיז אותי, מבחינה מוסרית, זה הורים שקיבלו דירה בחתונתם אבל לא חושבים שהם צריכים לחסוך לילדיהם ולו קצת, ולאחרונה יצא לי לפגוש כמה זוגות כאלה, שנראים לי פשוט צבועים.
ספציפית לנושא השרשור, פחות מ- 10% קיבלתי בירושה, לא מהורי. זה הגיע לפני פחות משנה ולכן לא באמת רלבנטי לשאלה. כל השאר חסכתי והשקעתי בעצמי. 25% נוספים הם עלית ערך נדלן שמומש לפני כמה שנים, 15% עלית ערך נדלן שלא מומש ("על הנייר"), קצת פחות מ- 15% הם רווחי הון בתיק ההשקעות והשאר חסכון.

 

[See Sharp]

אני קורא את תשובותיכם ואני שואל את עצמי אם יש כאלו שמשקיעים שנים רבות בשוק ההון ורווחיהם הגיעו לכדי אחוזים משמעותיים מהונם - נניח 40% ומעלה

 

[גרהם]

הפעם היחידה שאני מוכן לקחת כסף מההורים זה לאחר מותם, כשהם כבר לא יוכלו להנות ממנו.

למה אתה מניח שמתן כסף לילדים לא גורם להורים הנאה? למה הם צריכים לחכות למוות כדי שתהיה להם הנחת שבעזרה לך?
בעיני זו גישה לא בוגרת ומעט פטרנליסטית.
אני מעולם לא בירשתי כסף מהורי ומחמי וחמותי אבל כשהציעו, לא סירבתי ואמרתי להם שזה חסכון לילדים. הם אנשים בוגרים ולא סנילים וכך אני מתייחס אליהם.

 

[Lali]

אני קורא את תשובותיכם ואני שואל את עצמי אם יש כאלו שמשקיעים שנים רבות בשוק ההון ורווחיהם הגיעו לכדי אחוזים משמעותיים מהונם - נניח 40% ומעלה

לא צריך שנים רבות, אלא רק שתיק ההשקעות יהיה 100% מנייתי ולהשקיע בעיקר בסנופי בשלוש או ארבע השנים האחרונות. השאלה היא האם אני רוצה להיות מושקעת דוקא בשוק ההון לאורך שנים רבות, ואני ספציפית מחזיקה גם בנדלן כדי ליצור סוג של הכנסה שוטפת נוחה.

 

[MMM]

אני קיבלתי מהורי המון. הם עזרו בשמחה פשוט כי יכלו. זה ממש עזר לי מאוד ואני הוקרתי וממשיך להכיר תודה כל יום. אני בתורי עוזר בשמחה לילדים שלי כמיטב יכולתי. לא נראה לי הגיוני שילדי יאלצו לחכות שנים רבות לירושה, בייחוד כי הם צריכים עזרה עכשיו.
לגופו של הנושא: אני מעריך בגדול כי למעלה מ 50% מההון שלי מקורו ברווח הון. אין כאן שום תחכום או טריק מלבד השנים הרבות שעברו.

 

[פשוט]

אני קורא את תשובותיכם ואני שואל את עצמי אם יש כאלו שמשקיעים שנים רבות בשוק ההון ורווחיהם הגיעו לכדי אחוזים משמעותיים מהונם - נניח 40% ומעלה

לא עשיתי חישוב מדויק כי זה לא כזה פשוט אבל נראה לי שאצלי הרוב זה רווחי הון/ריביות/תשואה/עליית ערך.

 

[Ben Dover]

למה?
לא מכיר את הביטוי "נותנים לך, תיקח?"
לקחתי לא מעט כסף מההורים שלי והסבים שלי אחרי גיל 18 ואני רואה בעצמי את אחד האנשים היותר בוגרים, המוכן לחיים (חייה מחוץ לבית מגיל 16, ובשנות העשרים שלי בכלל גרתי לבד בחו"ל) ואין אחראית ממני וחרוצה ממני. חלק מהאחריות שלי, הייתה גם לדעת לבקש ולקבל עזרה כשהיה בכך צורך וערך.

כי לדעתי מישהו בגיל 18 שצריך כסף מאחרים הוא לא בוגר או לא הפנים שצריך לחשוב כמה שנים קדימה. העובדה שהוא הגיע למצב הזה היא העקרונית כאן. ככל הנראה הוא לא עבד מספיק בגילאים צעירים יותר ובזבז יותר מדי. בדיוק כמו מישהו בגיל 40 שמגיע למצב כזה. לדעתי בן/בת 18 אמור להיות מספיק בוגר בשביל לעשות הכנסות-הוצאות ולהבין אם הוא בצד החיובי או השלילי.

בנוסף, אני חושב שזה מעביר מסר לילד שאפשר לעשות הכל כי בסופו של דבר תהיה לו תמיכה וגב כלכלי. אז יאללה סע להודו בין סימסטרים, יאללה קנה מכונית יד שניה כשאתה בן 16, יאללה אייפון חדש.

כמובן שאם הילד שלי יגיע למצב שהוא הומלס או משהו בסגנון אני אתן לו כסף, אבל אני מקווה שהוא יהיה בוגר מספיק כדי לבנות קופת חירום ולחסוך בצד לארועים לא צפויים (וכן צפויים, כמו תואר למשל). התפקיד שלי כהורה יהיה לחנך אותו לאחריות למעשיו.

למה אתה מניח שמתן כסף לילדים לא גורם להורים הנאה? למה הם צריכים לחכות למוות כדי שתהיה להם הנחת שבעזרה לך?
בעיני זו גישה לא בוגרת ומעט פטרנליסטית.
אני מעולם לא בירשתי כסף מהורי ומחמי וחמותי אבל כשהציעו, לא סירבתי ואמרתי להם שזה חסכון לילדים. הם אנשים בוגרים ולא סנילים וכך אני מתייחס אליהם.

אני לא מניח שזה לא נותן להם הנאה. ההורים שלי מנסים לדחוף לי כסף כל הזמן ואני בטוח שאמא שלי תשמח אם אסכים לקחת, אבל זה לא אומר שאני צריך לנצל את הרגשות שלהם כלפי לצרכים כלכליים.
אני פשוט חושב ש:
1) אני חוסך מספיק בעצמי ועומד בכל המטרות הכלכליות שלי, כך שאני לא צריך עזרה כלכלית.
2) זה הכסף שלהם ואני לא רואה סיבה לקחת להם אותו. אני אקבל מהם מתנת יום הולדת לא יקרה בשמחה (וגם נותן בחזרה בסכומים דומים), אבל כסף/מכונית/דירה/טיול/חתונה זה לדעתי מוגזם לחלוטין.

 

[נולי]

הוא לא עבד מספיק בגילאים צעירים יותר ובזבז יותר מדי.

מה יותר צעיר מגיל 18? הוא לא הלך לעבוד בגיל 12 בקטיף? הוא לא הקים סטארטאפ בגיל 16?
ואם הוא עשה בגרויות והתנדב במד"א - אין לזה ערך בעינייך?
יתרה בחשבון קטין, זה הקרטריון שלך לאחריות?

ואם אחרי צבא הוא התקבל לאוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, וההורים רוצים לממן לו לימודים ומחייה, כדי שבעוד 5 שנים יוכל להרוויי פי 10 משכר הלימוד?
לשיטתך הוא אמור לומר להורים שלו - עזבו, אני אעשה את הדבר האחראי, אני פשוט אעבוד לי בתחנת דלק ואלך ללמוד במכללת ספיר?

בין למלא אמבטיה באיפונים וסינגל מאלט בסוויטה בקופנגן ובין להיות סטודנט שמקבל סיוע מההורים יש פער עצום.
כהורה - מבחינתי לשלם על החינוך ולתת את התנאים לילד שלי כדי להצליח - זו השקעה - זו השקעה באושר וברווחה של הילד שלי.

ובכנות, ההתרברבות הזאת ב"לא לקחתי שקל מההורים" נשמעת לפעמים כמו ניסיון הסוואה למחסור בהישגים משמעותיים אחרים בחיים.

 

[גרהם]

כי לדעתי מישהו בגיל 18 שצריך כסף מאחרים הוא לא בוגר או לא הפנים שצריך לחשוב כמה שנים קדימה. העובדה שהוא הגיע למצב הזה היא העקרונית כאן

באיזה ארץ זה קורה? מהדוגסיטר לכלב של השכנים הוא מסודר בגיל 18?
טוב שאתה מבין שאם תקח כסף שהוריך מציעים (לא כי אתה צריך) זה יעשה להם טוב. חבל שאתה מונע מהם את ההרגשה הטובה הזו. זה פוגע בהם בלי שום הצדקה.
יש בהעברה הבין דורית גם מסר חינוכי. אנחנו לא שייכים לתרבות שאחרי שגידלנו ילדים, כל אחד לעצמו כמו בסרטים אמריקאים.

 

[Ben Dover]

מה יותר צעיר מגיל 18? הוא לא הלך לעבוד בגיל 12 בקטיף? הוא לא הקים סטארטאפ בגיל 16?
ואם הוא עשה בגרויות והתנדב במד"א - אין לזה ערך בעינייך?
יתרה בחשבון קטין, זה הקרטריון שלך לאחריות?

מודעות לכסף צריכה להתחיל לפני גיל 18.
גם אני אגב, התנדבתי במד"א 3 שנים, עבדתי בחצי משרה ועשיתי בגרויות מעולות. בזמן הזה ראיתי את רוב השכבה שסביבי משחקים במחשב ומסתובבים בקניון.
אז כן, הם לא אחראים והפקירו את העתיד שלהם כדי להתעלק על ההורים (הם לא חשבו על זה ככה כמובן, אבל גם אלה שמסתובבים עם שלטים של "צדק חברתי" לא רואים את עצמם כמתעלקים על אחרים).

ואם אחרי צבא הוא התקבל לאוניברסיטה יוקרתית בחו"ל, וההורים רוצים לממן לו לימודים ומחייה, כדי שבעוד 5 שנים יוכל להרוויי פי 10 משכר הלימוד?
לשיטתך הוא אמור לומר להורים שלו - עזבו, אני אעשה את הדבר האחראי, אני פשוט אעבוד לי בתחנת דלק ואלך ללמוד במכללת ספיר?

אפשר ללמוד באונ' מעולה תו"כ עבודה בארץ. מניסיון.
בארץ בכלל אין את התירוץ הזה כשאונ' וכל מכללה שניה עולות 10 בשנה. בארה"ב עוד איכשהו הייתי יכול לקבל טיעון כזה.
גם אם רוצים ללמוד באונ יקרה, אפשר לקחת הלוואה מההורים או ממקור אחר.

בין למלא אמבטיה באיפונים וסינגל מאלט בסוויטה בקופנגן ובין להיות סטודנט שמקבל סיוע מההורים יש פער עצום.

נכון, אבל לדעתי אפשר להמנע משניהם מבלי לפגוע בעתיד.

באיזה ארץ זה קורה? מהדוגסיטר לכלב של השכנים הוא מסודר בגיל 18?

כן, מסודר מספיק כדי לא לקחת כסף מההורים.

טוב שאתה מבין שאם תקח כסף שהוריך מציעים (לא כי אתה צריך) זה יעשה להם טוב. חבל שאתה מונע מהם את ההרגשה הטובה הזו. זה פוגע בהם בלי שום הצדקה.

הפוך. לא פעם שמעתי אותם אומרים "איזה כיף שיש לנו בן שמסתדר בעצמו ולא כמו הבן של **** שהיא משכה את המשכנתא בשבילו".

יש בהעברה הבין דורית גם מסר חינוכי. אנחנו לא שייכים לתרבות שאחרי שגידלנו ילדים, כל אחד לעצמו כמו בסרטים אמריקאים.

אני חושב שההעברה הזאת צריכה להתבצע באהבה, תמיכה, לימוד מיומנויות חיים ובילוי זמן יחד. נתינת כסף היא המסר האחרון שאני רוצה להעביר לבן משפחה.
אני גם חושב שלימוד הילדים שלי להסתדר בעצמם בחיים (גם כלכלית) זאת מתנה הרבה יותר גדולה מדירה ברוטשילד.

 

[nick]

רק רוצה לציין, שעקב השינוי בתוחלת החיים, היום ירושה שונה מאוד ממה שהייתה פעםתץ.
היום ירושה מגיעה בגיל שלילד זה כבר לא ישנה דבר, וההשפעה תהיה בעיקר על דור הנכדים, שכאמור כאן ע"י @Ben Dover לא אמור לראות מזה אגורה עד מות הוריו(זו הירושה שלהם) וגם ככה כבר צתחלק במספר גדול יותר אקספוננציאלית (מספר הנכדים)

בשנות ה 2000 אין הרבה תועלת בירושה לאחר המוות, לכן ה"ירושה" (עזרה)מחיים כל כך חשובה.

 

[בת העמק]

אני חושב שההעברה הזאת צריכה להתבצע באהבה, תמיכה, לימוד מיומנויות חיים ובילוי זמן יחד. נתינת כסף היא המסר האחרון שאני רוצה להעביר לבן משפחה.
אני גם חושב שלימוד הילדים שלי להסתדר בעצמם בחיים (גם כלכלית) זאת מתנה הרבה יותר גדולה מדירה ברוטשילד.

+100
אתה יודע שמה שאתה אומר כאן הוא נדיר מאד, נכון?
כשאני אומרת לחברים שלי להפסיק להתייחס לילדיהם (בני עשרים-שלושים) כילדים שצריך לשמור עליהם, לטפל בהם ולעבור לדום לכל בקשה- הם טוענים
שאני שיפוטית ושזה מה שהם רוצים לעשות אז אני משתדלת לסתום את הפה. אני לא חושבת שהם עושים טובה גדולה לצאצאים אבל כמו שאתה רואה- רובם חושבים שכן, גם ההורים וגם הצאצאים.