רציתי לבדוק האם שער הדולר\שקל תואם את האינפלציות

[arn]

בארצות-הברית וישראל. אז זה המצב:
בשנת 1986 היה הדולר שווה 1.5 ש"ח.
האינפלציה מאז בארצות הברית הייתה 196% ובישראל 950%.
כלומר המחירים בארצות-הברית עלו פי 2.96 ובישראל עלו פי 10.5.
לכן שער הדולר היום (בהתאמה לשנת 1986) צריך להיות: 1.5 כפול 10.5 חלקי 2.96. שזה יוצא 5.28 ש"ח. כלומר שער הדולר היה צריך להיות גבוה ב 75% משערו היום.
מסקנה: הטענה ששער הדולר שקל מתואם בטווח הרחוק לאינפלציות ב 2 הארצות - איננה נכונה. אם נניח שבממוצע ה S&P500 עולה ב 7% ראלית בשנה (ראלית מבחינת הדולר) כל שנה והעליה באותם 40 השנים הייתה פחות או יותר לפי הממוצע - אז העלייה הראלית (ראלית מבחינת השקל) של מי שהשקיע במדד זה היא רק 5.6% בשנה.

מה דעתכם?

 

[arn]

עשיתי בדיקות דומות מ 1996, 2006, 2016 התוצאות הן ששער הדולר היה צריך להיות 3.31, 3.74, 3.41 ש"ח בהתאמה. זה כבר נשמע יותר סביר כלומר ששער הדולר די מתואם להפרשי האינפלציות בין המדינות.

 

[חתול לילה]

מה דעתכם?

כבר עניתי לך על שאלה דומה פה:

פרסם בנושא 'קנית קרן על מדדי חו"ל מנוטרלת או לא מנוטרלת:'

20/3/23

מניחים ששער הדולר בשקלים משתנה לפי האינפלציה בישראל פחות האינפלציה בארצות-הברית. למשל אם האינפלציה בישראל היא 5% והאינפלציה בארצות-הברית היא 10% הדולר ירד ב-5%.
אבל עובדתית זה לא נכון.

תבדוק על טווח ארוך יותר של שנים ותגלה שהטענה די נכונה.

כמובן שאין התאמה אחד לאחד, הרי המדד בארה"ב שונה מהמדד בארץ.

פעם אספתי נתונים בשביל הבדיקה הזו, הנה הם:

בחרתי את התאריכים
1.1.2000
1.1.2008
1.1.2021

שער הסנופי בתאריכים אלה:
1469
1467
3764

שער הדולר בתאריכים אלה:
4.15
3.84
3.21

אינפלציה דולרית בתקופה הראשונה: 25%
אינפלציה דולרית בתקופה השנייה: 28%
אינפלציה שקלית בתקופה הראשונה: 13%
אינפלציה...

• חתול לילה

• 

 

[המהרהר]

אני חושב שבדיקה על כל שנה שבו שער הדולר לא נקבע באופן חופשי לא תשקף את המציאות של היום.


גם היום יש עוד דברים חוץ מאינפלציה, אבל בתקופה ההיא המסחר לא היה נראה כמו היום.

התפתחותו של משטר שער החליפין בישראל מאז תכנית הייצוב של שנת 1985 | בנק ישראל - הבנק המרכזי של ישראל

התפתחותו של משטר שער החליפין בישראל מאז תכנית הייצוב של שנת 1985 | בנק ישראל - הבנק המרכזי של ישראל

boi.org.il

 

[גרביל מרוץ]

מסכים עם @המהרהר ומוסיף שגם בשוק חופשי הארביטראז' בין שער החליפין לאינפלציה יכול להיות מאד גבוה כי האינפלציה בכל מדינה מודדת כח קניה של טובין ושירותים שהם לא קורלטיביים בין שתי המדינות, כמו מקרקעין, שעת עבודה, ריבית, וכו'.

 

[arn]

כבר עניתי לך על שאלה דומה פה:

פרסם בנושא 'קנית קרן על מדדי חו"ל מנוטרלת או לא מנוטרלת:'

20/3/23

מניחים ששער הדולר בשקלים משתנה לפי האינפלציה בישראל פחות האינפלציה בארצות-הברית. למשל אם האינפלציה בישראל היא 5% והאינפלציה בארצות-הברית היא 10% הדולר ירד ב-5%.
אבל עובדתית זה לא נכון.

תבדוק על טווח ארוך יותר של שנים ותגלה שהטענה די נכונה.

כמובן שאין התאמה אחד לאחד, הרי המדד בארה"ב שונה מהמדד בארץ.

פעם אספתי נתונים בשביל הבדיקה הזו, הנה הם:

בחרתי את התאריכים
1.1.2000
1.1.2008
1.1.2021

שער הסנופי בתאריכים אלה:
1469
1467
3764

שער הדולר בתאריכים אלה:
4.15
3.84
3.21

אינפלציה דולרית בתקופה הראשונה: 25%
אינפלציה דולרית בתקופה השנייה: 28%
אינפלציה שקלית בתקופה הראשונה: 13%
אינפלציה...

• חתול לילה

• 

השתכנעתי.

 

[קצייס]

הטענה ששער הדולר שקל מתואם בטווח הרחוק לאינפלציות ב 2 הארצות - איננה נכונה.

אפשר לדייק מעט.
אינפלציה זו צורה למדוד כח קניה של מטבע, דהיינו גילום שווי הדולר/שקל [/צדף/כל דבר חוץ מביטקוין] ומה אפשר להשיג איתו
וזו אכן המטרה בשבילה הומצא מטבע- רכישת מוצרים שירותים וסתם הון לנשנש וכאלו..
אבל המוצרים והשירותים מושפעים מהמקרו-כלכלה של המדינה בה הם קורים, ולעיתים הם נדירים או משתפכים בחוצות, ולעומתם הון ביסודו שרירותי הרבה יותר. דוגמה, בהיפר אינפלציה המטבע משתולל כי האמון והסנטימנט שוחקים אותו, אבל המוצרים ביחס לעבודה תמיד נותרים זהים עם לחץ אינפלציוני ריאלי הגיוני, תמיד [טוב. בדרך כלל..] ובכל זאת הם לא יכולים לייצב את המטבע המקומי, כי אי אפשר לקנות שקל עם מלפפונים. נקודה. אבל עלות המטבע [ריבית בנק ישראל למשל] תמיד תשפיע במישרין על המחיר לצרכן, כי אפשר לקנות עם שקל מלפפונים.
כך שהמשוואה הון=מוצרים די נכונה, אבל מוצרים=הון, לא.
השווי של השקל היום נגזר מריבית מטורללת, שווי הכלכלה המקומית[חברות נסחרות והון לא נזיל] וסנטימנט השקעה מתפעם [נזיל מאד..]
השווי של הדולר בעיקר נגזר מתורת צמצום גרעון הסחר של טראמפ [נזנח בלהט הגיאו-פוליטיקה. אבל בועט מאחורי קווי הביצורים ונבלע בשצף מזחי הורמוז..] והראיה שלו שלטווח ארוך שווי מטבע נמוך נהדר ליצוא.
כך שיחס שקל vs דולר היום לא נגזר מהכח הכלכלי האמיתי [כח קניה] אלא מפערי הכלכלה הרחבים יותר [דולר לא אטרקטיבי כמוצר מול שקל אטרקטיבי בתור התפוח הכי מבריק אצל הירקן]
אולי זה גם עונה על התמיהה שלך

 

[שלומו]

גם כשכל העולם עבד עם זהב בתור מטבע אז הייתה אינפלציה מאוד שונה בין איזור לאיזור. למשל בצורת גורמת להתייקרות המזון באיזור מסויים. מעבר של סחורות ואנשים היא מורכבת איטית ויקרה. וזה לא בהכרח רק דבר רע.

גם היום לבנות בית באפריקה עולה פחות מלבנות בית באירופה. בעיקר בגלל שווי הקרקע ועלות העבודה.

מט"ח זה משהו הרבה יותר סחיר ותנודתי וספקולטיבי. ומושפע מכל מיני גורמים. אחד ריאלי מהם הוא באיזה מטבע צריך לשלם עבור משהו. החוק ברוב מדינות העולם הוא שצריך לשלם מיסים במטבע של המדינה, וברוב המדינות בפועל אפשר לשלם על משהו רק במטבע של המדינה (כי אסור או מסורבל אחרת). לכן כשיש פעילות כלכלית שהיא לא רק פנים מדינתית אז היא גוררת המרות מטבע שמשנות את השערים.