היי למרות שלא הגבתי פה אף פעם קראתי הרבה תכנים בפורום ולמדתי שיש כאן אנשים אינטילגנטיים שאני מעריך את דעתם (הרבה יותר מפורומים אחרים שאני קורא) ואני אשמח אם תתרמו מזמנכם לייעץ לי גם את דעתכם.
אני בן 30 נשוי עצמאי בתחום המזון מאז השחרור מהצבא בשני עסקים שונים ( כיום אחד מהם פעיל).
שוקל לעשות שינוי כיוון וללמוד באקדמיה. כנראה למדמח לא כי אני מכיר יותר מדי את הנושא אלא בגלל שזה נראה לי התחום הכי מעניין היום עם אפשרויות לא מוגבלות בעתיד.
ההתלבטות שלי קשה ונמשכת כבר כמה חודשים אפילו הגעתי למצב של לחץ נפשי קושי לישון וכו'.
התרגלתי להרוויח טוב (ממוצע כ 15-20 נטו) וכמובן עצמאי בלי אף אחד על הראש.
אבל וזה אבל גדול התחלתי להרגיש תחושת מיצוי עצומה בחודשים האחרונים כאילו אני לא ממצה את הפוטנציאל שלי (שבינתיים קיים רק בעיני עצמי). והעבודה משעממת אותי נורא.
כל הילדות הייתי בין הראשונים בשכבה ובבית הספר בכלל והחדירו לי לראש שאני "חכם" ואגיע רחוק.
איך שאני רואה את זה תחושת התסכול הזו של חוסר מימוש רק תלך ותגבר עם הזמן גם אם אני אמשיך להרוויח ככה טוב.
ברור לי שאני לא ארוויח את כמו שהרווחתי עד היום וגם אין לי מושג איך יתפתחו החיים מכאן מה שאני יכול להגיד על עצמי זה שאני אוהב ללמוד ( למרות שללמוד לבד מספרים ולימודים אקדמיים קשים בטח כמו מדמח זה שתי סיפורים שונים לגמרי) לא יודע אם יש לי את אותן יכולות שכליות שהיו לי בגיל 18. (עשיתי חמש יחידות אנגלית פיזיקה מתמטיקה אקלטרוניקה והממוצע בגרות שלי הוא 105).
כרגע כבר די בתהליכים של עזיבת העסק ( שותף עם אחי הגדול שכנראה יקנה את החצי שלי).
אני לא רוצה להמשיך כי גם ככה זה יצא ארוך מדי סליחה כנראה אני ממש צריך לשפוך קצת.
אשמח אם יתפתח פה דיון עם אנשים בעלי ניסיון גם בתחום ההייטק או כאלו שעשו שינוי כיוון דומה בחיים בעיקר אם זה לא גיל מאוחר מדי לשינוי הזה אם המסלול בהייטק הוא מאתגר ומספק אינטלקטואלית.
אני בן 30 נשוי עצמאי בתחום המזון מאז השחרור מהצבא בשני עסקים שונים ( כיום אחד מהם פעיל).
שוקל לעשות שינוי כיוון וללמוד באקדמיה. כנראה למדמח לא כי אני מכיר יותר מדי את הנושא אלא בגלל שזה נראה לי התחום הכי מעניין היום עם אפשרויות לא מוגבלות בעתיד.
ההתלבטות שלי קשה ונמשכת כבר כמה חודשים אפילו הגעתי למצב של לחץ נפשי קושי לישון וכו'.
התרגלתי להרוויח טוב (ממוצע כ 15-20 נטו) וכמובן עצמאי בלי אף אחד על הראש.
אבל וזה אבל גדול התחלתי להרגיש תחושת מיצוי עצומה בחודשים האחרונים כאילו אני לא ממצה את הפוטנציאל שלי (שבינתיים קיים רק בעיני עצמי). והעבודה משעממת אותי נורא.
כל הילדות הייתי בין הראשונים בשכבה ובבית הספר בכלל והחדירו לי לראש שאני "חכם" ואגיע רחוק.
איך שאני רואה את זה תחושת התסכול הזו של חוסר מימוש רק תלך ותגבר עם הזמן גם אם אני אמשיך להרוויח ככה טוב.
ברור לי שאני לא ארוויח את כמו שהרווחתי עד היום וגם אין לי מושג איך יתפתחו החיים מכאן מה שאני יכול להגיד על עצמי זה שאני אוהב ללמוד ( למרות שללמוד לבד מספרים ולימודים אקדמיים קשים בטח כמו מדמח זה שתי סיפורים שונים לגמרי) לא יודע אם יש לי את אותן יכולות שכליות שהיו לי בגיל 18. (עשיתי חמש יחידות אנגלית פיזיקה מתמטיקה אקלטרוניקה והממוצע בגרות שלי הוא 105).
כרגע כבר די בתהליכים של עזיבת העסק ( שותף עם אחי הגדול שכנראה יקנה את החצי שלי).
אני לא רוצה להמשיך כי גם ככה זה יצא ארוך מדי סליחה כנראה אני ממש צריך לשפוך קצת.
אשמח אם יתפתח פה דיון עם אנשים בעלי ניסיון גם בתחום ההייטק או כאלו שעשו שינוי כיוון דומה בחיים בעיקר אם זה לא גיל מאוחר מדי לשינוי הזה אם המסלול בהייטק הוא מאתגר ומספק אינטלקטואלית.
