תמצית הויכוח בנושא. אני התעייפתי קצת מלהסביר את דעתי.
בכל מקרה, אני מחכה ליום שבו הסכמי חכירת הקרקע שהמדינה חותמת עם בעלי נכסים יפוגו (98 שנים מרגע החתימה - 49 שנים + אופציה ל-49 שנים נוספות). במצב כזה, המדינה תדפוק בדלת של הגרים בבתים ותאמר להם בעדינות: "הקרקע היא של כל אזרחי המדינה. לפי הערכת שמאי, הבית שלך שווה 3 מיליון ש"ח. אם אתה לא רוצה לקחת את הבית שלך למקום אחר, אז תשלם על חידוש ההסכם 3 מיליון ש"ח. אין כפל מבצעים והנחות כי הקרקע שייכת לכל תושבי המדינה, וכתוב בחוזה החכירה שהיא תחזור לרשות כלל האזרחים בתום 98 שנים. אני (המדינה) לא מכריחה אף אחד לשום דבר. אתה יכול לפרק בלוק-בלוק ולעבור למקום אחר. בקריית שמונה יש קרקע במחיר נמוך יותר מזו שאתה יושב עליה..."
יש כתבות שדבר כזה יקרה בקרוב בירושלים (כנראה כתבות ממומנות שנועדות לגרום לאנשים למכור את נכסיהם במחיר נמוך).
נ.ב. תרחיש כמו שציינתי כנראה לא יקרה כי יש מספיק כוח פוליטי וכסף כדי שהוא לא יקרה. סביר להניח שיוציאו תקנה או חוק שמחדש אוטומטית את החכירה או מוכר את הקרקע למי שגר עליה באופן מוחלט. הצגת התרחיש נועדה להסביר את האבסורד הקיים היום.