אין לי הרבה מה לומר בנוגע לסיכויי ההצלחה של ARK לעשות תשואה עודפת על פני הS&P 500, אבל בגדול החזון שהיא מנסה למכור (בנפרד מהמניות הספציפיות שלטעמה יביאו את התשואה המיוחלת) נראה לי נכון וסיכוייו להתממש לא רעים. הסימנים עליהם אני מסתמך נמצאים יותר באזור הגיאו הפוליטי של ההתרחשויות כיום:
1) מכונת ההדפסות של ארה"ב אינה מתכוונת לעצור בשנים הקרובות ויתרה מכך - היא תהיה בשירות כלכלה מתוכננת ("build back better"), עם ביידן שמנכיח מחדש את האמונה בממשלה הגדולה (
@Benjamin Willard - לפני שאתה אוכל אותי, אני מדגיש שזו האמונה שהולכת ומשתרשת בפוליטיקה האמריקאית, כולל בקרב חצי מהמצביעים הרפובליקאים).
2) סין כבר מזמן הפכה לבוגי מן של הפוליטיקה האמריקאית והולך ונוצר מומנטום שלדעתי ישלוט בשנים הקרובות. הולך להיווצר מעין קומפלקס טכנולוגי-תעשייתי-כלכלי-פוליטי שיהיה בשירות המלחמה הקרה החדשה. אפשר להאשים אותי כאן באנכרוניזם, אבל ארה"ב ידועה בהתגייסויות המתואמות שלה למטרות משותפות, מהן כאלה שהיא הצליחה בהן (מלחמה קרה עם בריה"מ), מהן כאלה שנכשלה בהן (המלחמות במזרח התיכון כפתרון לעצירת הג'יהאד העולמי).
3) הפחד הוא מהיתרון ההולך ומסתמן של סין בתחומים החדשניים ביותר. למשל, בתחום הסוללות הגישה למתכות שמהן מייצרים אותן והטכנולוגיה לייצור יעיל שלהן - סין מובילה בבירור. סין מנסה למצב את עצמה כמובילה עולמית בAI וכיום היא המובילה העולמית בR&D (מסובסד ברובו בתחום) - "Made in China 2025".
תוכנית ה"Belt and road" מבססת את הכוח הרך של סין - רשת בינלאומית של פרוייקטים תשתיתיים במימון ועשייה סינית שמגדילה את השוק ליבוא סחורות סיניות, קונה לבבות וכיסים של אזרחים וממשלות זרות ומגוונת את שרשרות האספקה שלה.
4) בכל התחומים בסעיף 3 , ארה"ב מאבדת את ההובלה או לפחות מאויימת. קיימת היום הבנה בממשל ביידן שבלי סובסידיות ומהלכים שחורגים מהplaybook הקפיטליסטי, אי אפשר יהיה לשמור על היתרון הכלכלי מול סין. זה פשוט משחק לא הוגן. טראמפ התחיל בעצמו בחריגות מהספר הקפיטליסטי - ע"ע מכסי מגן על סחורות סיניות (ואירופיות). כמובן שיש לכך תקדים - בשנות ה50-60-70 היה קשר חזק מאד בין הממשל לתעשיות שתמכו במאבק הגיאו פוליטי בבריה"מ. הרבה מההמצאות הרלוונטיות להיום - אינטרנט, GPS, נולדו בקומפלס המשולב הזה במימון ישיר של כספי ציבור.
5) אז לאן הכסף ילך ? לתחומים בהם ווד חוזה את הסינרגיה בין התחומים - AI, רובוטיקה, מכוניות חשמליות. האם זה חוזה הצלחה של קרנות ARK ? ממש לא. אבל בגדול, אם חזיונות החורבן של ריי דאליו וסטפן רואץ' לא יתממשו, אפשר לצפות להזרמה מאסיבית של כספים לתחומים עליהם ווד מהמרת. אפשר גם לשער כי אם הפריון באמת יעלה בקצב אקספוננציאלי כמו שהיא חוזה, אזי הנזק מההדפסות יצטמצם משמעותית. הרבה סימני שאלה כאמור
אציע את החולשות בתזה שלי:
1) אין ערובה לכך שתוכניות ייתרגמו להצלחה. גם אם כלכלה מתוכננת היא פתרון לבעיה שארה"ב רואה את עצמה מצויה בה, יש סימן שאלה גדול אם ארה"ב תדע לעשות את זה בצורה שגם תתיישב עם השיטה שלה וגם תהיה אפקטיבית במידה שקרובה לזו של סין.
2) המערכת הפוליטית בארה"ב שבורה לחלוטין. כבר למעלה מעשור ארה"ב לא מצליחה להנהיג מדיניות שמשפיעה לטובה על המיצוב שלה בעולם.
נכון. אבל סין היא תחום שיש עליו הסכמה רחבה ומטרה משותפת יכולה להסיר את העוקץ מההשפעה של הקצוות הפוליטיים - הן הימין הטראמפי, הן הפרוגרסיבים.
3) מה שדאליו אומר - המצב הנוכחי לא יכול להימשך יותר מכמה שנים ספורות. גם הכלכלנים מהגווארדיה הישנה (ילן) נוטים לכיוון של תיאוריות כלכליות לא אורתודוקסיות וההליכה שמאלה של הפוליטיקה האמריקאית רק מבטיחה עוד ועוד חוסר אחריות פיסקלית.
נשמע הגיוני בהחלט.
בסוף זה נראה כמו מירוץ של פריון נגד חוב. אני שם את הדולר שלי על הפריון. אני מהמר על יכולת ההתגייסות למטרה משותפת של האמריקאים. לא טוען שאנחנו בשנות ה90 ושארה"ב תמשיך לזהור לבדה. גם לא טוען שהאפקט האטרקטיבי למשקיעים ימשיך יותר מ-5 עד 7 שנים. אבל אני כן רואה מזה חידוש כלכלי ביחס לעשור האחרון.
מקור על התוכניות הכלכליות של ביידן ואיך הן משלבות סובסידיות למחקר ולתעשיות מקומיות שיכולות לעזור בתחרות עם סין:
https://www.nytimes.com/2021/02/11/magazine/biden-economy.html