הי חתולי, התגעגעתי כבר לפורום ה''שנאה''. הייתי בצום דיגטלי כל ימי הפסח, איך אומרים חג ה''חירות'',
טיילתי בימי החג עם ילדי, נסעתי ברכבות, והיה כיף לראות את עם ישראל היפה (לא הערכי) חשבתי לעצמי אולי יש במדינה גבול כי לפפי מה שאני קורא בפורום השנאה כאן היתי צריך לראות בפארקים ובגנים הציבוריים מכות וגידופים בין הקבוצות, אבל להפתעתי ראיתי עם ישראל היפה (ושוב לא הערכי, כי היו קצת מהערכי ברכבת, וכל החרדים והדתיים קיבלו מהם בראש) והמסקנה היא שיש קצת ציצנים בגרוש שמפלגים ומלבינים שנאה, אבל בגדול עם ישראל היה מאוחד ונשאר מאוחד.
ולעצם הדיון
מה יש להמשיך???
הרי גם אם אציג לפניך גרפים צבעוניים, אציג מצגות מהודקות עם אנימציות ואניח על השולחן דו"חות מבוקרים, אתה עדיין תמצמץ, תהנהן, ותאמר: "נו כן, אבל ביבי. "
כי מה לעשות, לא המעשים הם הבעיה — אלא הפרצוף שמבצע אותם .
יכול היה להעביר את הסכם אוסלו מחדש, להביא לטהראן עם ענף זית ביד, ולהקים ממשלה עם יאיר גולן - ועדיין הייתם אומרים "הוא מפלג, הוא מושחת, הוא אשם בכל."
ובאמת, זו אחת התעלומות היפות לחוקרי התודעה הקולקטיבית:
איך זה שדוקא האיש שהעביר את הרפורמות הכלכליות הכי ליברליות, דחף להתחממות עם מערכת מדינות ערב, שמר על מערכת משפטית שמאלנית חזקה לאורך רוב כהונתו, ומינה ראשי שב"כ וצה"ל מהשמאל – הוא האולטימטיבי של השמאל?
מדהים איך כל מעשה "שמאלי" מיד כשיוצא מבית מדרשו – יוצר למפלצתי, חשוך, הרסני, ובוגדני.
בקיצור: אם השטן היה מגיע בפה כסופה ומעיל של זארה – גם אז הייתם אומרים עליו שהוא "ימני קיצוני".
אז מה יש להמשיך? תודיעו מראש: אתם שופטים את האיש, לא את המדיניות. שיהיה יותר קל לכולם, ונוכל פסיק לבזבז דיו.