SweetSilann
משתמש רשום
- הצטרף ב
- 15/1/24
- הודעות
- 11
- דירוג
- 12
שלום לכולם.
קצת רקע כללי- אני בשנות ה20 שלי, וכמו מרבית האנשים בגילי מתלבט מה ללמוד באוניברסיטה. יש לי נתוני פסיכומטרי ובגרות די טובים שמאפשרים לי ללמוד כמעט כל תואר(כנראה חוץ מרפואה) באחד המוסדות המובילים (מתלבט בין אוניברסיטת ת"א לאוניברסיטה העברית, אבל זה פחות קריטי לדיון הנוכחי).
קצת חפירה על סיפור החיים שלי שרלוונטי להתלבטות: בתיכון למדתי במגמה הומנית (מדעי המדינה-ביולוגיה), בעיקר בגלל מחשבה שבדיעבד לדעתי התבררה כשגוייה, של ללכת אחרי "מה שמעניין". בפועל היה לי קל מדי, השתעממתי והברזתי משיעורים, מה שגרם לי גם לא להשקיע בכלל בלימודים במקצועות שדורשים בהכרח השקעה כמו מתמטיקה. בנוסף חברי הכיתה שלי היו אנשים "פחות איכותיים" שהתעיינו בשטויות ולא הסתדרתי כל כך חברתית.
אי ההצלחה במתמטיקה(סיימתי 4 יחידות בציון די טוב, ובכל זאת בעיניי זאת אי הצלחה כי לא השקעתי בכלל) גרמה לי לפתח סוג של "חרדת מתמטיקה", ועד לאחרונה חשבתי שמה שמתאים לי הוא מקצוע יותר "רך" מתמטית כמו כלכלה, מדעי המדינה וכו'.
למרות זאת השלמתי במועד הבגרות האחרון את הבגרות ב5 יחידות מתמטיקה, נטו בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול ולהתמודד דווקא עם מה שקשה לי. סיימתי את הבגרות עם ציון סופי 80 (79 אבל תרשו לי לעגל), כשיצאתי בתחושה שיכולתי להגיע גם ל85+ עם קצת יותר השקעה וריכוז (השלמתי את הבגרות תוך עבודה במשרה כמעט מלאה), מה שעכשיו גורם לי לחשוב שאולי אני דווקא כן יכול להתמודד עם תארים יותר "קשים" מתמטית, כמו מדעי המחשב וכו'.
על כן ההתלבטות היא: ללכת לתואר יותר "רך" מבחינה מתמטית, מתוך חשש לפתח שוב חרדת מתמטיקה, אבל אולי גם שוב לפתח שעמום וקושי חברתי עם אנשים "פחות איכותיים", או ללכת לתואר "קשה" מתמטית, עם תנאי קבלה גבוהים(שמסננים אנשים "לא איכותיים") כמו מדעי המחשב, אבל עם חשש לפתח שוב "חרדת מתמטיקה". כמובן שקיימים שיקולים נוספים, אך עוצר כאן את הכתיבה בשביל לא להלאות יותר מדי.
אמ:לק: לבחור מסלול לימודים שבו אהיה זנב לאריות או ראש לשועלים?
תודה מראש לכל מי שמקדיש זמן לקרוא ולהגיב
קצת רקע כללי- אני בשנות ה20 שלי, וכמו מרבית האנשים בגילי מתלבט מה ללמוד באוניברסיטה. יש לי נתוני פסיכומטרי ובגרות די טובים שמאפשרים לי ללמוד כמעט כל תואר(כנראה חוץ מרפואה) באחד המוסדות המובילים (מתלבט בין אוניברסיטת ת"א לאוניברסיטה העברית, אבל זה פחות קריטי לדיון הנוכחי).
קצת חפירה על סיפור החיים שלי שרלוונטי להתלבטות: בתיכון למדתי במגמה הומנית (מדעי המדינה-ביולוגיה), בעיקר בגלל מחשבה שבדיעבד לדעתי התבררה כשגוייה, של ללכת אחרי "מה שמעניין". בפועל היה לי קל מדי, השתעממתי והברזתי משיעורים, מה שגרם לי גם לא להשקיע בכלל בלימודים במקצועות שדורשים בהכרח השקעה כמו מתמטיקה. בנוסף חברי הכיתה שלי היו אנשים "פחות איכותיים" שהתעיינו בשטויות ולא הסתדרתי כל כך חברתית.
אי ההצלחה במתמטיקה(סיימתי 4 יחידות בציון די טוב, ובכל זאת בעיניי זאת אי הצלחה כי לא השקעתי בכלל) גרמה לי לפתח סוג של "חרדת מתמטיקה", ועד לאחרונה חשבתי שמה שמתאים לי הוא מקצוע יותר "רך" מתמטית כמו כלכלה, מדעי המדינה וכו'.
למרות זאת השלמתי במועד הבגרות האחרון את הבגרות ב5 יחידות מתמטיקה, נטו בשביל להוכיח לעצמי שאני יכול ולהתמודד דווקא עם מה שקשה לי. סיימתי את הבגרות עם ציון סופי 80 (79 אבל תרשו לי לעגל), כשיצאתי בתחושה שיכולתי להגיע גם ל85+ עם קצת יותר השקעה וריכוז (השלמתי את הבגרות תוך עבודה במשרה כמעט מלאה), מה שעכשיו גורם לי לחשוב שאולי אני דווקא כן יכול להתמודד עם תארים יותר "קשים" מתמטית, כמו מדעי המחשב וכו'.
על כן ההתלבטות היא: ללכת לתואר יותר "רך" מבחינה מתמטית, מתוך חשש לפתח שוב חרדת מתמטיקה, אבל אולי גם שוב לפתח שעמום וקושי חברתי עם אנשים "פחות איכותיים", או ללכת לתואר "קשה" מתמטית, עם תנאי קבלה גבוהים(שמסננים אנשים "לא איכותיים") כמו מדעי המחשב, אבל עם חשש לפתח שוב "חרדת מתמטיקה". כמובן שקיימים שיקולים נוספים, אך עוצר כאן את הכתיבה בשביל לא להלאות יותר מדי.
אמ:לק: לבחור מסלול לימודים שבו אהיה זנב לאריות או ראש לשועלים?
תודה מראש לכל מי שמקדיש זמן לקרוא ולהגיב