עובדת סיעודית - התנהלות כספית, זכויות וחובות

[yossik]

אמנם היו מספר דיונים בנושא, אבל ברצוני להרחיב ולהוסיף שרשור בנושא העסקת עובד/ת זרה 24/7 בבית המטופל.
לאחר שאימי אושפזה למעלה משבועיים החזרתי אותה להמשך שיקום בבית.
במקביל לשהותה בבית החולים, ראיינתי מספר מטפלות זרות שהופנו אלי ע"י חברה.
לאחר שמצאתי את האחת הפגשתי אותה עם אמא והיא מצאה חן בעיניה.
הגעתי להסכמה איתה על X שקלים לחודש, ויש סכום שמאושר לאמא מביטוח לאומי עבור סיעוד.

ועכשיו, בנושא התשלום יש שתי אפשרויות:
האחת היא שביטוח לאומי יעביר את הכספים לחברה, החברה תשלם למטפלת ואמא את ההפרש.
והשנייה שביטוח לאומי יעביר את הכספים לחשבון הבנק של אמא, ואמא תוסיף כמובן את ההפרש.
בשני המקרים צריכים להוסיף כסף כי הביטוח הלאומי לא משלם הכול עד שנקבל גם תגמולים מהביטוח הסיעודי שבספק אם יספיק ל 100% הוצאות.
נשמע פשוט מבחינה חשבונאית אבל,
צריך לשלם ימי חופשה, חגים, סופי שבוע, דמי כיס שבועיים ועוד.
בנוסף צריך לשלם ביטוח לאומי, פנסיה, ימי מחלה, קופה לפיצויים ועוד כמה דברים ששכחתי.
אז איך מתנהלים עם המערכת החשבונאית הזאת?
להבנתי, ואולי אני טועה, רצוי אולי שיעבור דרך הסוכנות כי הם יעשו את הנהלת הכספים ואמא תעשה את ההשלמות הכספיות הנדרשות.

ואני שואל את המנוסים ואלו מכם שדואגים להורים סיעודיים, מה הדרך הטובה והקלה יותר?
אין לכם מושג מה עובר עלי בשבועות האחרונים, הכול נפל עלי בבום גדול כמו רעם ביום בהיר.

תודה למגיבים.

 

[Delver]

אין לכם מושג מה עובר עלי בשבועות האחרונים, הכול נפל עלי בבום גדול כמו רעם ביום בהיר.

לצערי, יש מושג טוב מאוד, מצטער לשמוע.
אני כן יכול לומר שאמנם דאגות במצב הזה לא נעלמות, אבל זה כן הופך להיות מובן יותר לכן גם קל יותר עם הזמן, סוג של "שגרה".

לדעתי האישית עדיף שחברת סיעוד תהיה מעורבת בתמונה, יש לכך לפחות שני יתרונות חשובים שאני יכול לחשוב עליהם כרגע:
1. יש עם מי להתייעץ, מדובר במצב חדש ומלחיץ, גורם שאפשר להתייעץ איתו (ושזו עבודתו) הוא נכס אדיר. שווה לקיים קשר אישי טוב עם עובדות חברת הסיעוד. יש גורמים נוספים שיודעים לסייע, אבל אפשר יהיה להרחיב את הדיבור על כך אח"כ.

2. בחילוקי דעות עם העובדת (ויהיו כאלו מעת לעת), העובדות הסוציאליות בחברה יוכלו לשמש כסמכות "רשמית" לפתרון הסכסוכים, סוג של בורר מוסכם.
מדובר בפונקציה מאוד (מאוד!) חשובה מכיוון שלעובדים הסיעודיים יש נטיה כרונית לשגות בהבנת זכויותיהם ולדרוש דברים שאינם מגיעים להם מתוך מחשבה שהם מגיעים להם. במצב כזה אתה נמצא בברוך רציני כי מצד אחד אתה רוצה לשמור על העובדת שמטפלת באמא שלך מרוצה ומצד שני מדובר בבור ללא תחתית של דרישות, לעיתים הזויות.
מקרה שקרה לי - דרישה לתשלום שעות נוספות בכפוף לחוק שעות מנוחה ועבודה, דרישה שעלותה היא כמה אלפי שקלים נוספים בחודש, אלא שהחוק לא חל על עובדים זרים סיעודיים, הם מוחרגים ממנו באופן מפורש בהתאם לאופי עבודתם.

העו"ס בחברות שמטפלות בעובדים הזרים מכירות את התחום ויידעו לייעץ לך, עם זאת, שים לב שגם העו"סיות בחברה שוגות בהבנה לעיתים קרובות אבל איתן ניתן לדבר בקלות ובעברית ולשכנע בצדקתך. דוגמא נפוצה לשגיאה שעשויה לעלות לך הרבה כסף:
נהוג לתת לעובדים הזרים דמי כיס של 100 ש"ח כל שבוע ביום החופש השבועי שלהם, רוב העובדים משוכנעים שמדובר בכסף שהוא בנוסף לשכר, אבל בפועל מדובר ברכיב שכר לכל דבר ועניין.
לדוגמא: אם הסכמת ששכר הבסיס של העובד יהיה שכר המינימום 5300 ש"ח (אסור פחות מזה), מזה אתה מנכה עד 25% של ניכויים מותרים (אסור לנכות יותר מ- 25% עבור השתתפות בדירה, חשבונות, מזון וכו, יש לדבר הזה תקרות - תקרא בזכותון) ויצא שצריך לשלם 3975 נטו לחודש בחלוקה כלשהי בינך לבין חברת הסיעוד, ה- 400-500 ש"ח של "דמי הכיס" כבר כלולים בזה וגם עליהם חלים כל הכללים (מחושבים לצורך הפרשות סוציאליות וכו).
בפועל, בעיקר אם אתה מעסיק עובדת בעלת ניסיון בישראל, השכר שהעובדות ידרשו (ויקבלו) יהיה גבוה יותר מהמינימום החוקי, בהתאם לשכר הקודם של העובד ולהיצע והביקוש באזורך.
שים לב גם שתמיד החברים של העובדת הזרה שלך ירוויחו יותר ממנה, מדובר בטקטיקה לבקשת העלאות שכר באופן לא סדיר ואין להסתמך על דבריהם, השיטה שעבדה לי היא קביעה מראש (עם עצמי) שהעלאות שכר יינתנו במועד קבוע, למשל אחת לשנה או אם יש אירוע שמקשה משמעותית על העבודה.

המקור החוקי לזכויות העובדים הוא "זכותון לעובד הזר" (חפש בגוגל), זה כמה עמודים, מומלץ לקרוא כמה פעמים ולהבין טוב. כך תדע לעמוד הן על זכויות העובדת הזרה והן על זכויותיך מולה.
טיפ נוסף - בכל פעם שאתה מעביר כסף (יום חופש, דמי כיס, שכר, ווטאבר) תחתים את העובדת על טופס אישור לגבי השכר ששולם בשתי שפות עברית ושפת האם של העובדת, כך שלא יהיו שום מחלוקות בהמשך.
אני השתמשתי בעמוד לכל חודש קלנדרי שמכיל כל חודש 31 שורות ומציינים בו רק אירועים מיוחדים בשורה הרלוונטית במידה והיו כאלו (ימי חופש, חגים, דמי כיס שבועיים, שכר חודשי), צריך לחתום בכל פעם שיש העברת כסף ופעם נוספת בסוף החודש, כך שכל עמוד הכיל משהו כמו 5 חתימות, כולל תאריך, בממוצע)

 

[Delver]

אני קורא את ההודעה שרשמתי ונלחץ בעצמי, אז אני אוסיף משהו להרגעה. עליי, המצב הזה נחת ב"בום" מעט לאחר הצבא ובנסיבות שהייתי צריך להתמודד איתו לבד לחלוטין, כמעט ללא תמיכה משפחתית או כלכלית והכי גרוע - ניהלתי את האירוע ממרחק של שעתיים נסיעה ברכב (שקניתי לצורך זה בלבד).

ידע => תחושת שליטה => רוגע: מקורות הידע הכי טובים יהיו הזכותון לעובד הזר, אנשים במצב דומה, ויש גם הרבה מאוד מידע באינטרנט (אתר "קו למעסיק" למשל מתמחה בנושא הזה בדיוק).

אחת הנקודות שהתבהרו לי לאחר זמן מה ועזרו לי להרגע מעט היא ההבנה שיש עשרות אלפי (מאות אלפי?) אנשים בישראל שנמצאים במצבים דומים מאוד, חלקם במצב קשה יותר, גם אם אני לא מכיר אותם אישית. זאת אומרת - שלא מדובר במשימה בלתי אפשרית, אלא "רק" קשה מאוד.
אני ממליץ לך גם להתייעץ עם כל גורם רלוונטי (עו"ס של חברת הסיעוד) או לא רלוונטי (חברים, משפחה קרובה או רחוקה, אנשים זרים במצב דומה שישמחו לעזור) בסוגיות שמקשות עליך או לא ברורות לך, גם אנשים שלא עוסקים ישירות או אפילו זרים מוחלטים לפעמים יש להם ניסיון בתחום (לי עזרו מאוד באמצעות עצות טובות עובדת סוציאלית של העירייה ואחות קופ"ח). הרבה אנשים הלכו במסלול הזה לפניך, תיעזר בהם, עצה טובה שווה זהב.

ולסיכום - אל תשמור את הקשיים לעצמך, אני עשיתי את הטעות הזו בתחילת הדרך, מתי שהיה לי הכי קשה, ושילמתי מחיר.

 

[בת העמק]

אין לכם מושג מה עובר עלי בשבועות האחרונים, הכול נפל עלי בבום גדול כמו רעם ביום בהיר.

אוי יוסי, ליבי איתך
המזל הגדול שלך הוא שאמך גרה במרכז (נכון?) כך שלא תהיה בעיה למצוא לה עובדת ואולי בגלל ההיצע הגבוה גם לא תצטרך לשלם שכר חודשי גבוה במיוחד (זה שמור לזקנים בפריפריה).
מה שכתב לך @Delver הוא נכון ומפורט. בנוסף, אולי שווה להיכנס לקבוצת פייסבוק ייעודית כדי ללמוד ולהתייעץ. למשל זאת https://www.facebook.com/groups/316903071782644

 

[yossik]

@Delver
תודה על התגובה המפורטת.
עזרת מאוד.
אני עדיין תוהה באיזו דרך לנהל את הכספים.
האם החברה הסיעודית מנהלת רשומה של כל המיסים למינהם בצורה פרטנית ואיך אני למשל יודע מה החלק של אמא לתשלומים הנוספים מעבר למשכורת החודשית.
@Dor P ?

 

[Delver]

@Delver
תודה על התגובה המפורטת.
עזרת מאוד.
אני עדיין תוהה באיזו דרך לנהל את הכספים.
האם החברה הסיעודית מנהלת רשומה של כל המיסים למינהם בצורה פרטנית ואיך אני למשל יודע מה החלק של אמא לתשלומים הנוספים מעבר למשכורת החודשית.
@Dor P ?

עקרונית, הכל בחלוקה שווה בינך לבין החברה. אם אתה משלם 40% מהשכר אז אתה גם נושא בעלות של 40% מהבט"ל, ההפרשות הפנסיוניות וכו...
יש לזה גם חריגים שהם רק עליך (תשלום ימי חופש, ימי עבודה נוספים, נדמה לי שגם ביטוח הבריאות). אתאפס בערב ואכתוב הודעה מדויקת יותר.

 

[yossik]

אתאפס בערב ואכתוב הודעה מדויקת יותר.

אלף תודות

 

[Delver]

אלף תודות

אנסה לתמצת את העיקרים, כל המספרים מתעדכנים מעת לעת (בד"כ מדי שנה או כשמשתנה שכר המינימום).

שכר הבסיס: לא יפחת משכר המינימום, כרגע 5300 ש"ח.
ניכויים מותרים מהשכר:
- מחצית מעלות ביטוח הבריאות או 144 ש"ח הנמוך מביניהם.
- השתתפות בשכר דירה, יש טבלה עם סכומים מקסימליים, אם הדירה היא בבעלות מותר לנכות פחות מאשר אם הדירה בשכירות. למשל, עבור דירה בת"א ניתן לנכות 241 ש"ח עבור דירה בבעלות או 482 ש"ח עבור דירה בשכירות.
- השתתפות במים/חשמל/ארנונה - ניכוי מותר עד 80 ש"ח.
- ניכוי עבור מזון ומשקאות, עד 10% משכר הבסיס (530 ש"ח), סעיף זה חייב להופיע מפורשות בחוזה ההעסקה ולהיות חתום ע"י העובד. במידה והעובד מתעקש ולא מסכים לחתום ניתן לתת לו את הברירה שיוצב מקרר נפרד ושהעובד יממן על חשבונו מזון ושתיה בנפרד, מה שכמובן יעלה הרבה יותר מ- 530 ש"ח לחודש. יש לציין כי טרם שמעתי על מימוש של דבר כזה והניכוי של 10% מתבצע תמיד, בחתימת העובד.
סך הניכויים לא יעלה על 25% משכר הבסיס בכל מקרה.
דוגמא פרקטית:
שכר בסיס - 5300 ש"ח
ניכויים בפועל - 530 עבור מזון ומשקאות, 241 עבור דירה בבעלות בת"א, 140 ש"ח עבור ביטוח בריאות, 80 ש"ח עבור חשבונות = שכר נטו מינימלי 4309.
אין באמת תרחיש שבו מגיעים ל- 25% אחוזי ניכוי משכר מינימום של 5300 ש"ח (בעבר כששכר המינימום היה נמוך יותר מצב כזה היה אפשרי).

סוגי הוצאות ומי משלם אותם:
הוצאות משותפות לחברת הסיעוד ולמעסיק (לפי אחוזי משרה):
- שכר - חברת הסיעוד תשלם שכר בהתאם לזכאות המטופל בביטוח הלאומי, המעסיק ישלים את השארית לשכר הנטו מדי חודש.
- ימי חופש - עובד שעובד חמישה ימים בשבוע זכאי ל-12 ימי חופש בתשלום בשנה ועובד שעובד שישה ימים בשבוע זכאי ל-14 ימי חופש בתשלום בשנה, אין כאן תשלום נוסף מיוחד, אלא רק תשלום חודשי רגיל בעבור ימים שבהם העובד לא עובד.
- דמי הבראה - תשלום בנוסף לשכר, 378 ש"ח ליום הבראה, הזכאות בהתחלה היא לחמישה ימי הבראה בשנה. חלק מחברות הסיעוד משלמות אחת לשנה וחלק מהן משלמות את החלק היחסי מדי חודש, שתי השיטות לגיטימיות. השיטה הטובה יותר היא תשלום פעם בשנה ככה ברור לעובד שהסכום שולם וזכאותו לא קופחה. המעסיק יכול לשלם פעם בשנה גם אם חברת הסיעוד משלמת מדי חודש.
- תגמולי מעסיק על סך 6.5% משכר הבסיס (5300 ש"ח, ללא קיזוזים), החברה מפרישה את החלק שלה בסכום מדי חודש לחשבון נפרד, המעסיק ישלים את למלוא הסכום בפעם אחת בתום ההעסקה (מומלץ להפריש את הסכום מדי חודש לחסכון נפרד כדי להימנע מהוצאה גבוהה פתאומית).
- פיצויים על סך 6% משכר הבסיס (5300 ש"ח) במידה והעובד התפטר לבד או 8.33% במידה והעובד פוטר (כולל אירוע פטירת המטופל), ישולם בדיוק כמו תגמולי המעסיק.
- במידה והעובד מפוטר ע"י המעסיק חובה לתת חודש התראה בתשלום, כולל המשך זכות מגורים. במידה ולא ניתן לתת חודש התראה (אירוע פטירה או פשיטת רגל) חובה לשלם שכר חודש מלא (ולתת זכות מגורים לחודש זה).

הוצאות שחלות על המעסיק באופן מלא:
- חידוש ויזה, כ- 170 ש"ח מדי שנה. (אינטר-ויזה שזו אשרת כניסה ויציאה מהארץ תשלום ע"ח העובד)
- היתר עובד זר - כ- 310 ש"ח, תקף לכמה שנים.
- ביטוח בריאות פרטי לעובד - תלוי בחברה המבטחת, עלות טיפוסית 250 ש"ח - 300 ש"ח לחודש.
- דמי ביטוח לאומי - פטור אם המטופל מקבל גמלת סיעוד והשכר שמשלם המעסיק לבד קטן מ 5500 ש"ח לחודש (כמעט תמיד יש פטור).

הוצאות נוספות שחלות על המעסיק באופן מלא:
- כל עובד זכאי ל 25 שעות רצופות של חופש מדי שבוע (יום שישי או שבת או ראשון), במידה והמטופל זקוק/רוצה השגחה רצופה והעובד מוכן לעבוד ביום זה - התשלום עבור כל יום כזה הוא 362 ש"ח (150% משכר הבסיס היומי + שעה אחת בתעריף 150%, מבוסס על פסק דין).
- כל עובד זכאי ל- 9 ימי חג דתיים (חופש), ניתן להעסיק את העובד ביום חג בהסכמתו תמורת תשלום על סך 150% מיום רגיל בשכר בסיס – 318 ש"ח.

 

[yossik]

@Delver , וואו כמה מידע מועיל, תודה.
שאלת המשך ראשונה -
נניח שמשלמים לה משכורת בסיסית של 5300 ש״ח.
האם אני אמור לשלם למטפלת 360 ש״ח נוספים עבור כל יום שבת + 100 ש״ח דמי כיס שבועיים או שזה חלק מהמשכורת שלה?

שאלה שניה - נתתי למטפלת כרטיס נטען של בנק הדואר. בדקתי את החשבונות והלסת שלי נפלה לרצפה. ביום הראשון כבר הוציאה כ 300 ש״ח על מוצרי טואלטיקה והיגיינה אישיים.
היא קנתה לעצמה למשל שמפו הד-אנד-שולדר ב 25 ש״ח ואמא מסתפקת בהוואי ב 10 ש״ח.
האם אמא אמורה לממן לה קרם גןף ב 30 ש״ח וטמפונים?
לאחר מכן, כל ביקור שלה בסופר עלה לה כ 250 ש״ח על כל מיני מוצרי מזון שאמא אף פעם לא רכשה כמו נבטים, רוטב אסיאתי כזה וכזה, פטריות, טופו, אטריות אסיאתיות ועוד ועוד.
בקיצור, התחילה לחגוג על מוצרי גורמה.
המטפלת מבשלת עבור אמא ועבורה בווריאציות שונות ואמא נהנית מזה אבל זה יותר מפי 3 מההוצאות הרגילות. והשאלה - האם אמא אמורה לממן את המזון הפיליפיני של המטפלת או שיש מגבלות בחוק מה סביר ומה לא בנושא הוצאות המזון כי זה מגיע לסכומים שאפילו אני לא מוציא.

 

[Delver]

@yossik
טיפים נוספים שטרם רשמתי:

מקובל לחשוב שלעובד הזר יש זכאות לשעתיים מנוחה ביום כל יום עבודה - זה לא נכון, הזכאות היחידה היא ל- 25 שעות חופש רצופות.
עם זאת, כדאי מאוד משיקולי שפיות לאפשר לעובד "להתאוורר" מדי יום ולא להעסיק אותו ביום החופש שלו, אלא אם הדבר הכרחי (מטופל סיעודי מלא/חלקי) ואז גם כדאי למצוא את הדרך לאפשר לעובד מנוחה.

כמו כן, "דמי הכיס" על סך 100 ש"ח בכל שבוע לקראת יום החופש הינם חלק מהשכר ולא באים כתוספת אליו (רשמתי את זה בהודעה הקודמת), זו טעות נפוצה מאוד שעולה ביוקר למטופלים ומשפחותיהם.

בניגוד למה שרשמתי קודם - הזכותון לעובד הזר מכיל מידע חלקי בלבד. המקור הכי טוב, מקיף, נכון ומדויק הינו אתר "כל זכות":
https://www.kolzchut.org.il/he/מדריך_להעסקת_עובד_זר_בסיעוד

בחלק מהמקרים עובדים שמרגישים מקופחים (בצדק או שלא בצדק) פונים לארגון "קו לעובד".
חשוב מאוד להקפיד *מראש* על התנהלות תקינה ושקופה, כולל מעורבות של חברת הסיעוד ולהקפיד להחתים את העובד על חוזה ההעסקה ועל כל הכספים שהוא מקבל גם בשפה שהוא מבין. לעיתים הפנייה ל"קו לעובד" תיעשה לאחר תום ההעסקה בניסיון לסחיטת כספים (חלק מהעובדים מוסתים ע"י עמיתיהם או גורמים אחרים להגיש תביעות גם במידה היחסים עם המעסקים היו תקינים לחלוטין).

מיצוי זכויות:

- הביטוח הלאומי מספק גמלת סיעוד עם מדרגות שתלויות ברמת התפקוד של המטופל, מומלץ להבין על מה מקבלים ניקוד ולהתכונן בהתאם (אני יכול לפרט אם צריך) ואילו אישורים כדאי להגיש לבט"ל. לאחר גיל 90 ההליך קל יותר. גמלת הסיעוד עצמה תלויה בהכנסה, מטופלים עם הכנסה מעל סף מסוים יקבלו חצי מהגמלה ומעל סף גבוה יותר - לא יקבלו כלום.

- מומלץ לבדוק האם קיים ביטוח סיעודי פרטי, לרוב מדובר בפוליסות פיצוי. הזכאות לתשלומים בפוליסה היא לפי הגדרת הפוליסה, ז"א לפי רמת ה ADL של המבוטח. חלק מהפוליסות מקלות לעומת הקריטריונים של הבט"ל ולכן לעיתים קרובות יש עילה לתביעה רטרואקטיבית, החל מזמן שקודם לזמן הזכאות לגמלת הסיעוד במידה ויש מסמכים רפואיים המעידים על כך. במקרה כזה אני ממליץ להיעזר בעו"ד כדי להימנע מעגמת נפש מול חברות הביטוח (מדבר מניסיון, לצערי לא נעזרתי בעו"ד ולכן קיבלנו רק חלק ממה שחשבתי שמגיע לנו).

- ביטוח סיעודי של קופ"ח - אם קיים, תנצלו באופן דומה הביטוח פרטי (יש לשים לב להגדרות).

גורמים מסייעים:

- עו"ס חברת הסיעוד, מומלץ בחום לפתח קשר אישי שיכירו אותך באופן אישי, רצוי לעבוד באופן של שיתוף פעולה ולא באופן לעומתי. במידה וקיים קושי כלשהו מול חברת סיעוד מסויימת ניתן "לנייד" את העובד לחברה אחרת.

- עו"ס מחלקת הרווחה בעירייה - אני לא מכיר את כל השירותים, אבל אפשר לבקש ביקורי בית במידה והמטופל בודד, עין מקצועית נוספת לא תזיק.

- אחות קופ"ח - ניתן לבקש ביקורי אחות ורופא בבית במידה והמטופל לא נייד, במידה והיה אשפוז חשוב להתעקש על פיזיותרפיה (גם במתכונת ביקורי בית), זה עוזר מאוד.

- "קו למעסיק" לייעוץ בנושאי שכר, תשלומים וכו... לי לא יצא להיעזר.

 

[Delver]

ודבר אחרון לסיכום לכל מי שיקרא (יוסיק, אני בטוח שאתה יודע את זה יותר טוב ממני), מעתיק מתגובה שלי בשרשור אחר:

אין דבר שחשוב יותר לקשישים/סיעודיים מאשר אוטונומיה או לפחות תחושה של עצמאות. אם הם מאבדים את זה, הסיפור נגמר והעסק נהיה מכוער מאוד.

- להסביר את כל הבירוקרטיות והתהליכים, בפשטות וגם 10 פעמים אם צריך בלי להתעצבן.
- כל החלטה שמתקבלת, צריך שתתקבל ביחד, גם אם מדובר במצג שווא, צריך לתת לקשיש את התחושה, לכל הפחות, שהוא זה שמחליט או שיש לו זכות וטו.
- זה כולל להתפשר עם הקשיש ולסור למרותו, גם כאשר המשפחה יודעת יותר טוב. הגישה הזו מובילה גם לאווירה טובה יותר ולהסכמות קלות יותר.
וזה נכון בין אם הקשיש צלול במחשבתו ובין אם לא (אני לא מדבר על מקרי קיצון).

 

[Delver]

@Delver , וואו כמה מידע מועיל, תודה.
שאלת המשך ראשונה -
נניח שמשלמים לה משכורת בסיסית של 5300 ש״ח.
האם אני אמור לשלם למטפלת 360 ש״ח נוספים עבור כל יום שבת + 100 ש״ח דמי כיס שבועיים או שזה חלק מהמשכורת שלה?

שאלה שניה - נתתי למטפלת כרטיס נטען של בנק הדואר. בדקתי את החשבונות והלסת שלי נפלה לרצפה. ביום הראשון כבר הוציאה כ 300 ש״ח על מוצרי טואלטיקה והיגיינה אישיים.
היא קנתה לעצמה למשל שמפו הד-אנד-שולדר ב 25 ש״ח ואמא מסתפקת בהוואי ב 10 ש״ח.
האם אמא אמורה לממן לה קרם גןף ב 30 ש״ח וטמפונים?
לאחר מכן, כל ביקור שלה בסופר עלה לה כ 250 ש״ח על כל מיני מוצרי מזון שאמא אף פעם לא רכשה כמו נבטים, רוטב אסיאתי כזה וכזה, פטריות, טופו, אטריות אסיאתיות ועוד ועוד.
בקיצור, התחילה לחגוג על מוצרי גורמה.
המטפלת מבשלת עבור אמא ועבורה בווריאציות שונות ואמא נהנית מזה אבל זה יותר מפי 3 מההוצאות הרגילות. והשאלה - האם אמא אמורה לממן את המזון הפיליפיני של המטפלת או שיש מגבלות בחוק מה סביר ומה לא בנושא הוצאות המזון כי זה מגיע לסכומים שאפילו אני לא מוציא.

אני מבין שנאלצת לשכור עובדת מנוסה לאור המצב (קורונה).
יתרון - ידע בעברית, ניסיון עבודה פרקטי, אפשרות לראיין פנים-אל-פנים, המלצות ממעסיקים קודמים.
חסרון - דרישות השכר יהיו לפחות כמו השכר הקודם, אין לך ממש שליטה על זה בנסיבות הנוכחיות, "חוצפה כלכלית".

לגבי השאלות:
1. לא ברור לי מה סיכמתם - 5300 זה גם הברוטו וגם הנטו? אם כן זה שכר גבוה מאוד לעובד זר, ביררת מה היה השכר הקודם שלה (והצלבת מקורות?)?
בכל מקרה - כן, 362 ש"ח עבור כל יום חופש שהיא עובדת בו זה בנוסף לשכר הנטו ה"רגיל".
100 ש"ח דמי כיס זה חלק מהמשכורת שלה, למשל אם הנטו שלה הוא 5300, אז השכר בפועל הוא 4900+400 עבור חודשים עם ארבעה ימי חופש או 4800+500 לחודשים עם חמישה ימי חופש. זה מקדמה לשכר, לא שום דבר מעבר לכך.

2. זה ביניכם, אתה ממש (אבל ממש) לא חייב להשתתף בחגיגות, למה בכלל אתה נותן לה כרטיס נטען? מה שהיא צריכה (טואלטיקה, מזון "מיוחד") שתקנה לבד ועל חשבונה. יש מקום להתאים את המזון של משק הבית החדש לכזה שגם היא יכולה לאכול, בכל זאת התזונה של אמא שלך ושלה כנראה לא תואמים... זה משהו שצריך לסכם בע"פ ולאכוף באופן שוטף (למשל להגביל את הוצאות המזון לסכום שאמא שלך רגילה להוציא + סכום מסוים שמוסכם על שניכם).

 

[בת העמק]

כל החלטה שמתקבלת, צריך שתתקבל ביחד, גם אם מדובר במצג שווא, צריך לתת לקשיש את התחושה, לכל הפחות, שהוא זה שמחליט או שיש לו זכות וטו.

מאד חשוב! אני נפלתי בזה מול אבא שלי.

 

[בת העמק]

אנסה לתמצת את העיקרים,

עשית כאן מצווה גדולה עם הפירוט והטיפים. תודה מכל הלב!

 

[Delver]

עשית כאן מצווה גדולה עם הפירוט והטיפים. תודה מכל הלב!

שמח לעזור, מכל הלב.

 

[Shlomi Z]

אין לכם מושג מה עובר עלי בשבועות האחרונים, הכול נפל עלי בבום גדול כמו רעם ביום בהיר.

אח יקר. חיבוק גדול... ממש מצער לשמוע. מקווה שתעמדו מהר על הרגליים ודברים יסתדרו [מה קרה?]

בכל אופן אני חושב שאחינו Delver דיי מיצה את הפרטים הטכניים כלכליים.
ברשותך אוסיף עוד זווית:

מניסיון של כמה מטפלות [אני מעין רס"פ מטפלות במשפחה] על הסבתות, אחיות של הסבתות ושאר מרעין בישין,
כמה שזה נשמע בנאלי, ברור שצריך לסכם את עניין האוכל/דמי כיס וכו'
אבל!
הכוח בעניין הסיעודי, נמצא אצל המטפלות.
הן ישר שואלות, האם המטופל לבד ? האם יש איתו בן זוג ? האם סיעודי לגמרי ?
הן רוצות לוודא שאין עליהם בקרה 24/7 ושלא יהיה מישהו שכל שנייה יציק ויהפוך אותן למנקות כל היום.

לכן,
למצוא מישהי שאתה באמת יכול לסמוך עליה מרגיש לך שהיא ה"אחת" וגם רוצה לבוא - לא שכיח
אם זה במחיר של לתת לה עוד כמה מאות שקלים בחודש בשביל שהיא תרגיש שהיא הגיעה למשפחה שמפרגנת, זה שווה לך את זה.
מטפלת טובה זה הבדל שמיים וארץ וחד משמעית כמה שנים טובות וארוכות למטופל.
המטפלת של סבתא שלי ז"ל, היא האחות שאמא שלי הכי אוהבת והייתה גרה אצלנו כמה חודשים עד שמצאה בית. עד היום היא בקשר איתנו ובזכותה סבתא שלי חיה 10 שנים יותר מהצפי. חד משמעית בגללה.

*סליחה על החפירה, המון המון אהבה ובריאות לאמא.

 

[SeaGull]

היי יוסי, צר לי לשמוע על הבום הגדול שנפל עלייך, זה לא קל, לא משנה באיזה גיל או תקופה בחיים זה נופל....
מי שכבר כתב לך כאן בבירור הרבה יותר מנוסה ממני (תודה @Delver גם אני החכמתי מהתשובות המושקעות שלך) אבל אנסה להוסיף שנקל:
לגביי חברת סיעוד שמשתתפת בשכר כן/לא: להבנתי, היתרון בקבלת הגמלה ישירות הוא החיסכון של העמלה שגובה חברת הסיעוד על שירותיה (תקנו אותי אם טועה), החיסרון הוא שכל הכאב ראש של התעסקות עם ההפרשות השונות הוא אך ורק עליך, ממש כמו להעסיק עובד בעסק שלך. בנוסף כמו שציינו לפניי, אם תיצור קשרים טובים עם הצוות בחברת סיעוד הם יכולים להיות לעזר רב, למשל כאשר נדרש להגיש החמרה במצב לבט"ל וכו'. אני בחרתי לעבוד עם חברת סיעוד, כך אני צריכה להתעסק עם הפרשות למינהן רק בסוף שנה. ותקפיד לשמור את תלושי השכר וטופסי 106 של העו"ז. אגב הפרשות, חשוב מאוד (!!) לא להעביר את התשלום על ימי חופשה שלא נוצלו לפני סיום העסקה...
אני נעזרת גם בעצותיהם הטובות של האנשים בעמוד זה: https://www.facebook.com/groups/211...176701&notif_t=group_comment_follow&ref=notif
אמנם הרוב שם כרגע במרמרה על המצב שנוצר (אי אפשר להביא עובדים חדשים עקב הקורונה, נוצר מצב של "לקוח שבוי" והעו"ז בארץ מנצלים זאת) אבל יש שם אנשים מנוסים ובעלי ידע מהימן מהמעט שראיתי.
לגביי כרטיס נטען... למה?? אין שום סיבה. אז אם עד כה ההוצאות של אימך היו X, עכשיו יש 2 אנשים בבית - תעשה תחשיב הוצאות שנראה לך לגיטימי וזה מה שישמש אותן. העו"ז מוזמנת לעשות שימוש ב"דמי כיס" שלה לרכוש לעצמה כל דבר מעבר.
ונושא אחרון - חשבת על מצלמות לבקרה אחר המתרחש בבית? בעיקר אם אתה לא גר קרוב לאמא

 

[yossik]

שוב תודה למגיבים על העצות המועילות מאוד והתמיכה שלכם.
שאלה 1 - האם למי מכם יש דף אקסל או דו"ח של החברה הסיעודית בנושא תשלומים, הוצאות, ימי חופש וכו'.
טבלה כזו תעזור לי להתחיל את התהליך כדי לוודא שהמטפלת מקבלת את המגיע לה ע"פ חוק + אי אלו צ'ופרים שאתן לה ע"פ רמת שביעות הרצון של אמא.
שאלה 2 - בן משפחה שגם הוא מנהל את הטיפול באימו אמר לי שאם אני משלם למטפלת פחות מ 5500 אני לא אמור לשלם ביטוח לאומי עבור המטפלת.
ואם שכרה ברוטו הוא נניח 6500 והסוכנות מעבירה לה 3K מביטוח לאומי אז אני משלים עוד 3.5K ולכן אני לא אמור לשלם ביטוח לאומי.
האם אתם יכולים לאשר את הנקודה הזאת?

 

[SeaGull]

שאלה 2 - בן משפחה שגם הוא מנהל את הטיפול באימו אמר לי שאם אני משלם למטפלת פחות מ 5500 אני לא אמור לשלם ביטוח לאומי עבור המטפלת.
ואם שכרה ברוטו הוא נניח 6500 והסוכנות מעבירה לה 3K מביטוח לאומי אז אני משלים עוד 3.5K ולכן אני לא אמור לשלם ביטוח לאומי.
האם אתם יכולים לאשר את הנקודה הזאת?

*כתבתי לך תגובה שעדיין ממתינה לאישור*
2 - מאשרת, אכן אין צורך שתשלם בט"ל, כל עוד החלק שאתה משלם נמוך מ 5500.

 

[yossik]

[אוף טופיק]

*כתבתי לך תגובה שעדיין ממתינה לאישור*

קיבלתי אלרט במייל, לא ראיתי את התגובה שלך וזה מסביר למה...
אני מניח ש @הסולידית תאשר בקרוב.

2 - מאשרת, אכן אין צורך שתשלם בט"ל, כל עוד החלק שאתה משלם נמוך מ 5500.

תודה.