מסע חדש בגיל 30

[Wonko]

תודה רבה, אני יכול לעדכן כבר עכשיו שאני בערך באמצע קורס אינפי 1 ביוטיוב (התחלתי לפני איזה שבועיים) וזה נראה כמו סינית טהורה עדיין חח.

זה לא סינית, זה יוונית
בהצלחה!

 

[ramhal]

דקה לפני שתקופת מבחנים מתחילה חשבתי שזה זמן טוב לעדכן פה, הסמסטר לא היה קל בכלל כמו שציפיתי אחרי יותר מעשור ללא למידה רצינית. למרות שאני אשקר אם אני יגיד שציפיתי לקושי כזה בהבנה של החומר. שיניתי קצת את הדרך בה אני לומד אחרי אמצע הסמסטר ובכל זאת האמת היא שאני די רחוק מהרמה הנדרשת כדי לעבור את תקופת המבחנים בהצלחה. השאיפה העיקרית שלי כרגע היא להצליח לעבור את המבחנים כדי שלא אאלץ לחזור שוב על קורס חושב פחות על הממוצע.
מבחינה נפשית החודשים האחרונים היו כמו רכבת הרים מצאתי את עצמי שואל הרבה פעמים למה הכנסתי את עצמי וכו' אבל הצלחתי להרים את עצמי כל פעם לשמחתי.
החשש העיקרי שלי הוא שאין לי ניסיון וקשר לתחום בכלל כך שיכול להיות מצב שאני אקרע את עצמי לצלוח את התואר ושגם אם אצליח לשרוד יהיה לי קשה מאוד למצוא עבודה טובה ולהתקדם אחר כך למרות התעודה ממוסד נחשב. אני רואה חבר'ה שלומדים איתי הרבה מאוד מהם מתעסקים כבר כמה שנים במחשבים ותכנות וכו' אז אני די בעמדת נחיתות מולם.
אשמח לדעה של מי שמכיר את התחום אם באמת ללא ניסיון זה יהיה אפשרי בשבילי למצוע עבודת סטודנט נורמלית רק על סמך הלימודים בטכניון (וממתי כדאי לחפש) כדי לצבור ניסיון.
מבחינת העניין שלי בתחום קשה לי לראות עדיין אם זה מעניין אותי או לא, אני מאמין שזה יבוא רק בקורסים מתקדמים יותר.
העולם הזה של טכנולוגיה ומדע מאוד מלהיב אותי, המוטיבציה הראשונית של ללכת לתואר הזה עדיין קיימת אני פשוט לא רואה איך זה כל כך מתקשר עם מה שאני לומד כרגע.

 

[ramhal]

אז תקופת המבחנים עברה, קשה להגיד בהצלחה כי למרות שעברתי את כל מועדי א הממוצע נמוך (מאוד). נראה כאילו החליטו להקשות עלינו את החיים קצת בגלל הרצון לחזור ללמידה פרונטלית, זה די שקוף שניסו להוריד בכח את הממוצעים שהרבה יותר נמוכים מסמסטרים קודמים וגם אחוז הנכשלים גבוה יותר. לצערי ההתלבטויות חזרו, לקראת סוף תקופת מבחנים כבר ממש לא הצלחתי ללמוד הרגשתי חוסר שליטה מוחלט בחומר בשילוב עם חוסר מוטיבציה. שקלתי לפרוש והחזקתי את עצמי רק בשביל לעבור את תקופת המבחנים חשבתי לקחת שבוע הפסקה כדי לחשוב ולהחליט. המעבר של כל המבחנים די ערער אותי לא האמנתי שאני יהיה במצב הזה בסוף התקופת מבחנים אבל עדיין ההרגשה היא לא טובה לא התחברתי לחומר שלמדנו, גם המשימות תכנות שקיבלנו די הרגישו כמו עונש שהתיישבתי לעשות אותם. אני לא יודע אם ההרגשה הזאת היא בגלל הקושי וחוסר היכולת להבין את החומר ולהצטיין או שבכללי המקצוע לא בשבילי. בסוף החלטתי לנסות עוד סמסטר למרות שקשה לי להאמין שמשהו בהרגשה ישתנה. חסר לי גם אולי מישהו מהמעגל הקרוב שלי שעשה תואר בסגנון ועובד בתעשייה, דווקא נתקלתי בהרבה אנשים זרים שהיו מוכנים לעזור ולדבר ולתת עצות ברמה שדי הפתיעה אותי אבל עדיין זה לא אותו הדבר כמו מישהו קרוב. אני מוצף כל יום בהרבה מידע נגד/בעד התואר מיותר לא מיותר,קשור לעבודה עצמה לא קשור וכו'.. אני לא יודע לקבוע אם חוסר החיבור שלי לחומר בתואר מעיד בהכרח על חוסר חיבור לעבודה אחר כך מה ששוב יוביל אותי לתחושה הזו של חוסר סיפוק והנאה שבגללה מכרתי את העסק. האמת שזו הרגשה די קשה, (זה אנונימי אז אני מרשה לעצמי לפרגן) אבל אני פשוט כל החיים מרגיש כמו חבית ענקית של פוטנציאל שאני לא מצליח לממש. טכנולוגיה וחדשנות עדיין מלהיבים אותי וכן הייתי רוצה להתעסק עם חברות ומוצרים שמשנים את העולם לטובה פשוט העבודה מאחורי הקלעים נראית לי כרגע אפורה ובלתי מושגת. גם אם אצליח לגרור את עצמי לסיים את התואר מה הוא כבר שווה עם ממוצע נמוך, אני לא באמת יצליח להגשים את השאיפות והמקומות שרציתי להגיע עליהם במצב הזה.

 

[KickR]

אם אפשר לבקש שתחלק את הטקסט לפסקאות, קשה מאוד לקרוא את זה ככה.

 

[yossik]

@ramhal
כתבת המון ודילגתי, הטקסט לא קריא כי אין חלוקה לפסקאות.

 

[yossik]

אם אפשר לבקש שתחלק את הטקסט לפסקאות, קשה מאוד לקרוא את זה ככה.

המקלדת שלך הקדימה את שלי...

 

[TWOSIXNINE]

אתה כרגע נמצא בתוך התהליך ולכן קשה מאד לאמץ גישה של מתבונן מהצד.
לימודים אינם משקפים את מה שקורה בחוץ. בתקופות מאתגרות כמו תקופת מבחנים חשוב להזכר בעוגנים שהצבת לעצמך ושנתנו לך מוטיבציה וכוח בכלל להתחיל את השינוי.

לי עזרה ההבנה שהאקדמיה (לצערי) מבוססת-ציונים ולכן חילקתי את האנרגיו והמשאבים שלי בהתאם. בסופו של יום, מה שחשוב הוא התואר ככלי שישמש אותך בעתיד.

מה שלי מאד עזר לצלוח את התואר זה החברים לכיתה (סביבה תומכת, בין אם זה ללמוד למבחנים, לצאת ביחד וכו׳) ושידעתי לסנן רעשים.

One down. Two to go.

ובעברית צחה
שנה א׳ מאחורייך.
מפה לשם שנה ב׳ בקרוב מסתיימת.
וזהו.
שנה אחרונה.

אני במקומך כבר מתחיל לחפש עבודה

נ.ב
אתה סטודנט. אתה לא אמור להרגיש טוב. הכל בסדר.

 

[Minimi]

הלימודים הם לא קלים לחלק וקשים לשאר. זה לא נדיר לראות בוגרים עם ממוצע 80+ כשהציונים בשנה א נמוכים.
אני חושב שהחלק הכי קשה הוא לסגל צורת למידה נכונה, במיוחד בקורסים המתמטיים. ראיתי הרבה סטודנטים שלמדו המון ונכשלו. זה לא אומר שהם טיפשים.

לא התחברתי לחומר שלמדנו, גם המשימות תכנות שקיבלנו די הרגישו כמו עונש שהתיישבתי לעשות אותם. .

לא לכולם יש נטייה למתמטיקה אבל בד"כ קורסי התכנות מאזנים ומכניסים עניין ללימודים. אם אתה סובל כבר פה, חשוב להבין אם זה בגלל הלחץ שאתה נמצא בו או כי התחום לא בשבילך. משימות התכנות היו כמו פנס בחושך לרוב הסטודנטים שהכרתי.

קח בחשבון שאמירות כמו "מכשילים בכוונה", "תואר לא רלוונטי" ממקמות אותך בצד ה"בכייני" של הסקאלה. זה לא ממש משנה אם זה רלוונטי או לא. תחשוב על זה כמו על עוד דרך סינון מועמדים למעסיק העתידי. נשברת? שיטת הסינון עובדת. ציונים נמוכים? יש טובים ממך ושוב, שיטת הסינון עובדת.
מכיר בני 40 שלומדים מדמ"ח ואם הצלחת להתקבל אז כנראה יש לך את הכלים להצליח. מפה זה אופי.
אם שלושת המשפטים מעל מדרבנים אותך, אז קדימה בפול גז. אם לא, מותר לוותר רק תזכור שלוותר זאת דרך חיים.

כבר אמרו פסקאות, ניקוד וכו. ברשותך אוסיף גם אהיה ולא יהיה, אצליח ולא יצליח וכו.

 

[קפיצת הדרך]

להרבה סטודנטים השנה הראשונה מאוד קשה. לוקח זמן למצוא את צורת הלמידה הנכונה ואת קבוצת הלמידה המתאימה. יוצא שעד שהם מוצאים את הדרך שנכונה להם, הרבה סטודנטים לומדים כשהם על פול גז בניוטרל.
גם חוסר ההנאה מהקורסים יכול לנבוע מהקושי ולא דווקא מהמקצוע עצמו. לפעמים, רק כשהאסימונים מתחילים ליפול ודברים מסתדרים בראש פתאום גם רואים את היופי בתחום ומתחילים להינות.

בסוף החלטתי לנסות עוד סמסטר למרות שקשה לי להאמין שמשהו בהרגשה ישתנה

טוב שנתת לעצמך עוד זמן ואל תחליט מראש מה ישתנה ומה לא. לוותר אתה יכול תמיד.

 

[Captain Sparo]

ברוך הבא לאקדמיה.
אם עברת את כל המבחנים בסמסטר א', זה אומר שהיתה לך נחיתה קלה
במהלך הלימודים שלי, לפחות פעם בחודש רציתי לוותר ולזרוק הכל לפח, לפחות 36 פעם סה"כ, ואז סיימתי את התואר.
בהצלחה בהמשך הדרך, קל לא יהיה.
מה שקורה בהמשך הוא שהקורסים נהיים יותר קשים ויותר מורכבים, אבל לומדים להתמודד איתם משמעותית יותר טוב. כלומר, אובייקטיבית החומר יותר קשה אבל ירגיש לך הרבה יותר קל. בסמסטר ג-ד תחשוב שסמסטר א היה גן ילדים.

 

[annona]

מוסיף עוד כמה דברים מנסיוני שאני מקווה שירימו לך את המורל.
גם אני בסמסטר א של שנה א הרגשתי כמוך, עם הזמן אפשר לומר שלמדתי איך ללמוד, מלאיזה מרצה עדיף להרשם, איזה תרגול מיותר, תכנון זמנים יעיל יותר וכו. כך שההרגשה שלך מובנת וככל הנראה תעלם בשנה ב׳.
אם בשנה ב׳ אתה עדיין מרגיש כך זה כנראה סימן שהתואר לא מתאים לך, אם כי זה לא אומר שהייתי מוותר.
בניגוד לתגובה מעלי, לי אישית הקורסים שנחשבים קשים(של מדמח) היו יחסית יותר זורמים כי התחברתי יותר והבנתי את הרציונל, אל תתרגש מזה שקורסי המתמטיקה קשים, אמורפים והציונים לא טובים, זה לא אומר כלום על השנים הבאות ועל הקריירה בפרט, לא סתם אומרים שהמסננת של התואר היא שנה א ובינתיים אתה עומד בה יפה.
בנוסף, חשוב לזכור שזה תואר עמוס, מן הסתם שתרגיש שכל עבודה להגשה היא עונש. אני די אוהב לתכנת(וגם מתעסק בזה) וגם אני הרגשתי מיאוס וחוסר חשק להגיש את התרגילי בית באיזה שהוא שלב.

 

[Henchman34]

כמו שכבר כתבו פה התואר הוא מסננת. זה כלי שמספק למעסיק פוטנציאלי דרך נוחה לבחור מועמדים. זה שיש לך תואר מהטכניון עם ממוצע של 90 לא בהכרח אומר שתהיה מפתח טוב אבל מעלה את הסיכוי שכן. באותה המידה מדידת איכות מפתח לפי כמות השנים בהם הוא בוהה במסך מחשב היא מטריקה עקומה אבל כן מספקת למעסיק קורלציה להצלחה.

התואר הראשון עצמו הוא הכנה לתואר השני, אין הרבה קשר בינו לבין מה שעושים בתעשיה. לרוב משרות הפיתוח מספיק חשבון ברמת בית ספר יסודי. אז אל תגזור כלום מההצלחה שלך בחדו"א או פיזיקה(שבכלל לא קשורה לשום דבר) לגבי היכולות בתעשיה.

ברגע שאתה תבין שהמטרה היא פשוט לעבור את המסננת הזו החיים שלך יהפכו להרבה יותר קלים כי תוכל להתרכז ב-gaming the system במקום בדברים מיותרים שרק נותנים לך תחושה טובה(הרצאות, תרגולים ושעורי בית) כי אתה checking all the boxes.

ברמה המעשית(מהנסיון שלי בטכניון בהנדסה שהיא לא מדעי המחשב) הדרך האופטימלית לעבור מבחנים בטכניון(שהם הדבר היחידי שבאמת חשוב כי הידע ברובו לא רלוונטי או נלמד בצורה שתצטרך לשכוח ברגע שתגיע לתעשיה) היא להביא את עצמך למצב שיש לך "muscle memory" למבחנים. כלומר פשוט לפתור כמה שיותר מבחנים תוך הבנה שמה שלא מדמה מבחן אמיתי לא באמת חשוב ונופל תחת העשרה. רוב הסטודנטים עושים את זה אבל רק במהלך תקופת המבחנים וזה לרוב פשוט לא מספיק.

הרצאות - נותנות רקע, הם כמו כל התואר, מכילות אחוזים בודדים של פניני חוכמה בתוך שעות של חוסר רלוונטיות לבחינה. כל שעה שאתה מבלה בוהה במרצה שמסביר לך חומר שלא תראה במבחן היא שעה פחות לתרגל מבחנים(או סתם לישון).
תרגולים - עוסקים בתרגילים שתפגוש במבחן אבל לרוב הרבה יותר לעומק ממה שאתה צריך(ולא בצורה מפוזרת לפי נושאים). כל תרגול שאתה פותר הוא מבחן אחד פחות שתפתור.
שעורי בית - הם פשוט extension של תרגולים ואם אתה כבר יושב ופותר תרגילים למה לא לפתור אותם בדיוק ברמה ובמבנה של המבחן?
*אין סיבה לא להגיש שעורי בית אם הם חובה\מגן פשוט תמיד אפשר לרפרנס אותם.

 

[Oringa]

התואר הראשון עצמו הוא הכנה לתואר השני, אין הרבה קשר בינו לבין מה שעושים בתעשיה. לרוב משרות הפיתוח מספיק חשבון ברמת בית ספר יסודי. אז אל תגזור כלום מההצלחה שלך בחדו"א או פיזיקה(שבכלל לא קשורה לשום דבר) לגבי היכולות בתעשיה.

ברגע שאתה תבין שהמטרה היא פשוט לעבור את המסננת הזו החיים שלך יהפכו להרבה יותר קלים כי תוכל להתרכז ב-gaming the system במקום בדברים מיותרים שרק נותנים לך תחושה טובה(הרצאות, תרגולים ושעורי בית) כי אתה checking all the boxes.

תואר אקדמי הוא הרבה יותר מאשר הכנה לתואר נוסף או מסננת. הערך המשמעותי ביותר בלימודים אקדמיים הוא להוכיח לעצמך (ולמעסיקים פוטנציאלים) שאתה מסוגל ללמוד לבד. אם הצלחת להביא את עצמך מציון אפס לציון גבוה בקורס מאתגר בפיסיקה \ מתמטיקה \ מדמ"ח תוך שלושה חודשים, זה איתות חזק שיש לך יכולת להתמודד גם עם אתגרים אחרים, בצורה טובה, ומהר.

 

[Henchman34]

תואר אקדמי הוא הרבה יותר מאשר הכנה לתואר נוסף או מסננת. הערך המשמעותי ביותר בלימודים אקדמיים הוא להוכיח לעצמך (ולמעסיקים פוטנציאלים) שאתה מסוגל ללמוד לבד.

זו בדיוק הגדרה של מסננת, אתה מספק למעסיק שלך "proof of work", המעסיק יכל היה לדרוש ממך באותה המידה ללמוד ללכת על חבל בקרקס ולא לטחון אינטגרלים 3-4 שנים. גם במקרה של הליכה על חבל הצלחת להוכיח שאתה מסוגל ללמוד דברים חדשים תוך התגברות על קושי(בלי שיש קשר בין מה שלמדת למה שתעשה בעבודה).

אני גם חושב שיש פה בעיה עם הסיפא, עם הלבד.
תואר מנגיש לך על כפית את כל החומר לימוד(יש סילבוס, יש מבחנים משנים קודמות, שעות קבלה...) ועוד בשפה העברית. אי אפשר לגזור מזה מה תעשה כאשר תתקל בבעיה איזוטרית שאתה צריך לפתור בעבודה בלי שיש לך manual, ידע קודם או קולגה מנוסה שאפשר לשאול כאשר באמת תהיה לבד(אני בתואר שלי כמעט ולא הייתי צריך את גוגל למשל...).

 

[Oringa]

תואר מנגיש לך על כפית את כל החומר לימוד(יש סילבוס, יש מבחנים משנים קודמות, שעות קבלה...) ועוד בשפה העברית. אי אפשר לגזור מזה מה תעשה כאשר תתקל בבעיה איזוטרית שאתה צריך לפתור בעבודה בלי שיש לך manual, ידע קודם או קולגה מנוסה שאפשר לשאול כאשר באמת תהיה לבד(אני בתואר שלי כמעט ולא הייתי צריך את גוגל למשל...).

מניח שזה תלוי איזה תואר ובאיזה מוסד אקדמי. כשלמדתי לתואר ראשון אי שם לפני 15 שנה, במרבית הקורסים לא היו מצגות או Lecture notes. המרצה היה מפתח בעצמו דברים על הלוח, ואם רצית להעמיק הלכת לקרוא ספר. כשאני מלמד היום אני מרגיש הבדל עצום בין הסטודנט שמעוניין שינגישו לו את כל החומר האפשרי לבין אלו שהולכים ומוצאים את המידע שחסר להם, וראיון עבודה פשוט יוכל להפריד בין השניים בחצי שעה.

 

[ramhal]

אם אפשר לבקש שתחלק את הטקסט לפסקאות, קשה מאוד לקרוא את זה ככה.

אשתדל פעם הבאה, אני די כותב ישר מהלב בלי יותר מדי תכנון פה אז יצא ככה, אני גם לא רואה אפשרות לערוך את הטקסט.

 

[ramhal]

אתה כרגע נמצא בתוך התהליך ולכן קשה מאד לאמץ גישה של מתבונן מהצד.
לימודים אינם משקפים את מה שקורה בחוץ. בתקופות מאתגרות כמו תקופת מבחנים חשוב להזכר בעוגנים שהצבת לעצמך ושנתנו לך מוטיבציה וכוח בכלל להתחיל את השינוי.

לי עזרה ההבנה שהאקדמיה (לצערי) מבוססת-ציונים ולכן חילקתי את האנרגיו והמשאבים שלי בהתאם. בסופו של יום, מה שחשוב הוא התואר ככלי שישמש אותך בעתיד.

מה שלי מאד עזר לצלוח את התואר זה החברים לכיתה (סביבה תומכת, בין אם זה ללמוד למבחנים, לצאת ביחד וכו׳) ושידעתי לסנן רעשים.

One down. Two to go.

ובעברית צחה
שנה א׳ מאחורייך.
מפה לשם שנה ב׳ בקרוב מסתיימת.
וזהו.
שנה אחרונה.

אני במקומך כבר מתחיל לחפש עבודה

נ.ב
אתה סטודנט. אתה לא אמור להרגיש טוב. הכל בסדר.

תודה על התגובה.
האמת שלמדתי רוב הסמסטר מהבית , יצא לי להכיר מעט אנשים אבל באיזהשהו שלב הרגשתי חלש בחומר וכבר לא היה לי נעים לשבת ללמוד עם אנשים אחרים.
רק סמסטר א מאחוריי חח אבל זה גם משהו.

 

[Mr. Bigglesworth]

, אני גם לא רואה אפשרות לערוך את הטקסט.

זה נעלם אחרי יום +-

 

[ramhal]

הלימודים הם לא קלים לחלק וקשים לשאר. זה לא נדיר לראות בוגרים עם ממוצע 80+ כשהציונים בשנה א נמוכים.
אני חושב שהחלק הכי קשה הוא לסגל צורת למידה נכונה, במיוחד בקורסים המתמטיים. ראיתי הרבה סטודנטים שלמדו המון ונכשלו. זה לא אומר שהם טיפשים.


לא לכולם יש נטייה למתמטיקה אבל בד"כ קורסי התכנות מאזנים ומכניסים עניין ללימודים. אם אתה סובל כבר פה, חשוב להבין אם זה בגלל הלחץ שאתה נמצא בו או כי התחום לא בשבילך. משימות התכנות היו כמו פנס בחושך לרוב הסטודנטים שהכרתי.

קח בחשבון שאמירות כמו "מכשילים בכוונה", "תואר לא רלוונטי" ממקמות אותך בצד ה"בכייני" של הסקאלה. זה לא ממש משנה אם זה רלוונטי או לא. תחשוב על זה כמו על עוד דרך סינון מועמדים למעסיק העתידי. נשברת? שיטת הסינון עובדת. ציונים נמוכים? יש טובים ממך ושוב, שיטת הסינון עובדת.
מכיר בני 40 שלומדים מדמ"ח ואם הצלחת להתקבל אז כנראה יש לך את הכלים להצליח. מפה זה אופי.
אם שלושת המשפטים מעל מדרבנים אותך, אז קדימה בפול גז. אם לא, מותר לוותר רק תזכור שלוותר זאת דרך חיים.

כבר אמרו פסקאות, ניקוד וכו. ברשותך אוסיף גם אהיה ולא יהיה, אצליח ולא יצליח וכו.

תודה על התגובה.
יכול להיות שהסבל במשימות תכנות הגיע מלחץ (הראש תמיד היה בגליונות/מבחנים במקצועות קשים יותר שצריך ללמוד אליהם).
לפני שהתקבלתי לתואר שיחקתי קצת עם קורסי תכנות ברשת ולא סבלתי בכלל אפילו היה די נחמד.

דווקא אני חושב שאני בכלל לא בצד "הבכייני", הציונים שלי הם כמעט בדיוק הממוצע של המחזור והוא נמוך הרבה יותר ממחזורים קודמים זאת עובדה. אני פשוט מתבאס מהקטע שבחוץ לא באמת יודעים מה הממוצע של כל מחזור אז זה כן גורם למצב שלי להראות גרוע יותר מאשר מה שהוא באמת כלפי חוץ.

מסכים איתך גם שאפשר להתמכר לויתורים ולאמץ אותם כדרך חיים, במיוחד אחרי שכבר עשיתי סוג של "ויתור" גדול בשנים האחרונות.
סהכ כל החיים שלי לא ויתרתי מהר והצלחתי להגיע להישגים יפים, פשוט לא רוצה להגיע למצב שאני נשאר בתואר רק בשביל להגיד לעצמי שלא ויתרתי.

אני כבר בן 31 התואר ייקח לי לפחות עד גיל 35 (אני מורח את התואר הסמסטר הקרוב לפחות) ואז באמת יהיה לי פחות מרווח נשימה (ילדים,פחות הון) לעשות עוד שינוי.

 

[ramhal]

כמו שכבר כתבו פה התואר הוא מסננת. זה כלי שמספק למעסיק פוטנציאלי דרך נוחה לבחור מועמדים. זה שיש לך תואר מהטכניון עם ממוצע של 90 לא בהכרח אומר שתהיה מפתח טוב אבל מעלה את הסיכוי שכן. באותה המידה מדידת איכות מפתח לפי כמות השנים בהם הוא בוהה במסך מחשב היא מטריקה עקומה אבל כן מספקת למעסיק קורלציה להצלחה.

התואר הראשון עצמו הוא הכנה לתואר השני, אין הרבה קשר בינו לבין מה שעושים בתעשיה. לרוב משרות הפיתוח מספיק חשבון ברמת בית ספר יסודי. אז אל תגזור כלום מההצלחה שלך בחדו"א או פיזיקה(שבכלל לא קשורה לשום דבר) לגבי היכולות בתעשיה.

ברגע שאתה תבין שהמטרה היא פשוט לעבור את המסננת הזו החיים שלך יהפכו להרבה יותר קלים כי תוכל להתרכז ב-gaming the system במקום בדברים מיותרים שרק נותנים לך תחושה טובה(הרצאות, תרגולים ושעורי בית) כי אתה checking all the boxes.

ברמה המעשית(מהנסיון שלי בטכניון בהנדסה שהיא לא מדעי המחשב) הדרך האופטימלית לעבור מבחנים בטכניון(שהם הדבר היחידי שבאמת חשוב כי הידע ברובו לא רלוונטי או נלמד בצורה שתצטרך לשכוח ברגע שתגיע לתעשיה) היא להביא את עצמך למצב שיש לך "muscle memory" למבחנים. כלומר פשוט לפתור כמה שיותר מבחנים תוך הבנה שמה שלא מדמה מבחן אמיתי לא באמת חשוב ונופל תחת העשרה. רוב הסטודנטים עושים את זה אבל רק במהלך תקופת המבחנים וזה לרוב פשוט לא מספיק.

הרצאות - נותנות רקע, הם כמו כל התואר, מכילות אחוזים בודדים של פניני חוכמה בתוך שעות של חוסר רלוונטיות לבחינה. כל שעה שאתה מבלה בוהה במרצה שמסביר לך חומר שלא תראה במבחן היא שעה פחות לתרגל מבחנים(או סתם לישון).
תרגולים - עוסקים בתרגילים שתפגוש במבחן אבל לרוב הרבה יותר לעומק ממה שאתה צריך(ולא בצורה מפוזרת לפי נושאים). כל תרגול שאתה פותר הוא מבחן אחד פחות שתפתור.
שעורי בית - הם פשוט extension של תרגולים ואם אתה כבר יושב ופותר תרגילים למה לא לפתור אותם בדיוק ברמה ובמבנה של המבחן?
*אין סיבה לא להגיש שעורי בית אם הם חובה\מגן פשוט תמיד אפשר לרפרנס אותם.

תודה על התגובה המפורטת.
באמת התכנון גם הסמסטר היה לפתור בסוף כמה שיותר מבחנים אבל זה לא יצא לפועל.
אני לא מבין איך אפשר לדלג על ההרצאות והתרגולים (אני שומע את זה בלי סוף ולא מצליח להבין איך מיישמים), בסוף השאלות במבחן זה כן על חומר שמלמדים בקורס, אפילו אם 90 אחוז לא רלוונטי מתוך הרצאה אין אפשרות לדעת מראש ובאיזה חלק של השיעור מלמדים את ה10 אחוז הרלוונטיים.

מה ההמלצה שלך (באמת מנסה להבין) פשוט לפתוח מבחנים עם פתרונות(יש קורסים שגם את זה קשה להשיג בצורה מסודרת) מתחילת הסמסטר ולנסות להבין את הפתרון?