מה המטרה שלכם בחיים?

[efrat]

שאלה מעניינת נשאלה פה, אז מה זה חופש מושלם בעיני, היות וקשה לי לכתוב דברים מופשטים אני אלך על ל"וז .
ראשון - לקום מאוחר ללכת לשחות, לשבת אצל חברות על קפה לקשקש קצת. להעביר את היום בסבבה בלי לחץ עם פעילויות חברתיות
שני - ללכת לעבודה (כן כן לעבודה גם במצב שבו מחר אני זוכה בלוטו - שאני לא ממלאה- אני אמשיך לעבוד, אבל אעבוד קצת
שלישי - כמו ראשון אולי גם טיול בחיק הטבע שביל ישראל בשלבים וכו'
רביעי - ללכת לעבודה
חמישי - חצי יום עבודה והמשך יום ראשון.
מידי פעם טיולים ארוכים (חודש בגוואטמלה, חודשיים של טראקים בפרו, תמיד רציתי לעשות את האנפורנה או שבוע צלילות לא משנה העיקר טיולים פעלתני)

וזה לדעתי החיים האידאלים לעבוד קצת (כי שוב אני אוהבת את העבודה שלי) לנוח הרבה (כי זה כייף להעביר את היום בלי להסתכל בשעון) להנות מחברים ולטייל.

 

[Jan Sobieski]

@זאב אין לי שאיפה לייבש את האוניברסיטאות, להגיד שלא נעשית שם אף פעילות מועילה או לגרום לסגירתן. אבל כשמדברים על יריקה לבאר ממנה שותים, קצת קשה להרגיש אשם אל מול האקדמיה. במקום לפטור כלאחר יד את הטענות נגדה, מוטב שהאקדמיה הישראלית תעשה חשבון נפש ותבין למה לחלקים גדולים מהציבור יש בטן מלאה עליה.
למה הרבה אנשי אקדמיה עוזבים את הארץ? מאותה סיבה בגינה אנשים אחרים עוזבים את הארץ. רמת החיים פה נמוכה יותר מאשר בכלכלות המפותחות ביותר, וחלק גדול מדי מהתקציב הולך לבטחון ולתמיכה באוכלוסיות לא יצרניות שמדינות אחרות לא צריכות להתמודד איתן. אין פה איזה אוצר שניתן להעביר אותו לאקדמיה ולפתור את בריחת המוחות.

 

[גרהם]

@Jan Sobieski האמירות נגד האוניברסיטאות מאד כוללניות ולא קשורות למציאות. המרצים שיורקים לבאר כדבריך, הם קומץ זעיר, לא במקרה כל אחד מהם מוכר לכולנו. בקשר ל"חלקים הגדולים" בציבור שעוינים את ההשכלה הגבוהה, הם די חופפים לציבור עליו כתבת בהמשך שלא מייצר כלום.

 

[זאב]

אין פה איזה אוצר שניתן להעביר אותו לאקדמיה ולפתור את בריחת המוחות.

חד וחלק לא נכון.
כאשר רמת השחיתות הציבורית היא כול כך גבוהה והמגזר הציבורי נותן תפוקה נמוכה יחסית למיסים הנגבים מהציבור, אז כן יש אוצר שניתן להעביר אותו לאקדמיה או לחילופין למקומות נזקקים אחרים. אבל דבר זה דורש התייעלות רוחבית בכול המגזר הציבורי (משרדי ממשלה וצבא), וזה פשוט לא יקרה כי יותר קל להסית את הציבור נגד האקדמיה היצרנית (אותה אחת שדאגה לשים את ההייטק הישראלי על המפה העולמית, אם אתה זוכר את זה).

במקום לפטור כלאחר יד את הטענות נגדה, מוטב שהאקדמיה הישראלית תעשה חשבון נפש ותבין למה לחלקים גדולים מהציבור יש בטן מלאה עליה.

אולי מוטב שאתה תנסה לחשוב קצת מחוץ לקופסא ? כול פעם יש הסתה אחרת נגד מגזר יצרני אחר והציבור נופל בזה פעם אחר פעם.
פעם זה היה התעשיינים אשר האשימו אותם בגזילת משאבים ציבוריים, ואז היה את החרדים (למרות שחלקים גדולים מהם עושים שירות נהדר בתור מתנדבי שירות לאומי ועוד...), ואז היה את עובדי הנמלים אשר הואשמו במשכורות מופרזות ובתנאי שכר מאוד נדיבים (למרות שחלק גדול מאוד מהם לא מרוויחים את הסכומים הללו, והתקשורת בחרה להתמקד באלו שכן), ואז יש לך את האקדמיה אשר הציבור מאשים אותנו בכול דבר החל ממשכורות מופרזות ועד האשמת אקדמאים בתור גיס חמישי. מה הבא בתור ? אנשי ההייטק המקומים ? או חברי קהילת הסולידים ?
תן להזכיר את לך יום השואה שהיה לא מזמן, ואני אצטט את מרטין נימלר (ואני מציע שתנסה לעשות אנלוגיה של השיר לתקופתנו):
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים,
ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.

השיר הזה הוא אחד העקרונות שמנחים את חיי. אני נלחם מבחינה אקדמאית למען הציבור שלא אוהד אותי או לא שמע עליי מעולם.
אני עושה זאת למען עתיד העולם והילדים שלנו.

 

[Jan Sobieski]

@Jan Sobieski האמירות נגד האוניברסיטאות מאד כוללניות ולא קשורות למציאות. המרצים שיורקים לבאר כדבריך, הם קומץ זעיר, לא במקרה כל אחד מהם מוכר לכולנו. בקשר ל"חלקים הגדולים" בציבור שעוינים את ההשכלה הגבוהה, הם די חופפים לציבור עליו כתבת בהמשך שלא מייצר כלום.

הם לא כזה קומץ זעיר. בעצומות הופיעו גם אנשים שאני לא מכיר. החלקים בציבור שהחלק באקדמיה שמתעסק בפוליטיקה לא מייצג אותם הם ממש לא רק החרדים או כל מיני קריקטורות של אנשים לא משכילים. הם כל מי שלא נמצא על המנעד שבין הרשימה המשותפת לעבודה.
אין לי נתונים לגבי המצב בארץ, אך האקדמיה כאן מזכירה את ארה"ב, ושם בקרב סגל אוניברסיטאות ה-Ivy League, 96% מהתרומות בבחירות הוענקו לאובמה. בהנחה שזה מצביע על ההצבעה של האנשים, אז אלה אחוזים בולשוויקיים, שבארץ אפילו בבני ברק לא מובהקים עד כדי כך.

@זאב לא הבנתי את העמדה שלך. רגע אחד אתה מבין שדרושה התייעלות בכל המגזר הציבורי, ולאחר מכן אתה יוצא חוצץ נגד תשומת הלב הציבורית לבורות של שומן בו. מה לעשות שהאקדמיה היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון. גם שם, תנאי ההעסקה והפנסיה של הסגל הבכיר והותיק הם בדיוק מה שמונע כניסה של אנשים נוספים לסטטוס הזה והגדלה מחדש של יחס סגל-סטודנטים.
אין צורך לצטט לי את השיר של נימלר. אני נולדתי שמאלני, עברתי בכל התחנות בהן זה היה פופולרי - קיבוץ, חיל מודיעין, אוניברסיטה, היי טק, ועדיין משהו באידיאולוגיה שגדלתי עליה לא הסתדר לי. 1001 פעמים שיחקו על "בתחילה לקחו את הקומוניסטים" ועל זכר השואה, לכל מיני אג'נדות שונות ומשונות, מוצדקות יותר ופחות, עד שהפסקתי להתרגש מזה. כשאני רואה אי צדק אני יודע לזהות אותו, עד אז אני לא אכנע בפני דמגוגיה.
אני גם נלחם למען עתיד העולם והדורות הבאים. אני פשוט לא מאמין שהסכנה על החירות שלנו היא פשיסטים במגפיים גבוהים, או אנשים עם שטריימלים ללא השכלת חול וללא הכשרה צבאית.

 

[זאב]

@Jan Sobieski מה שניסיתי לומר וכנראה לא הצלחתי הוא שכן דרושה התייעלות במגזר הציבורי אבל לפני שנוגעים באוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה, יש קודם כל לפני הכל לטפל במשרדי הממשלה ומערכת הבטחון.

 

[גרהם]

@Jan Sobieski אם בעיניך דעות של המחנה הציוני הן יריקה לבאר ממנה אנחנו שותים, אז אתה צודק. לעומת זאת, אם התכוונת לפרופ' שקוראים לחרם על ישראל וכד', אני עומד על דעתי שמדובר בקומץ, קטן הרבה יותר מאשר גופים של פרופ' ימניים קיצוניים כדוגמת "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני שמפרסם עצומות והצהרות הכוללות עשרות חתימות.
אין לי נתונים על התרומות של חברי הסגל בארץ, אבל לאור ההשוואה שלך מעניין אם בארה"ב רואים באקדמאים ככאלו שיורקים לבאר ממנה הם שותים, לאור תמיכתם בשמאל, או שמבינים שמגוון דעות אינו תנאי להצטיינות אקדמית.

אנשים עם שטריימלים ללא השכלת חול וללא הכשרה צבאית.

אני לא חושב שהטענה נגד החרדים קשורה בעיקר לחרות (אם כי הם בהחלט מתנגדים לחלק ניכר מהחרויות שמבטיחה הדמוקרטיה), אלא יותר לתנאי חיים. אני לא הייתי רוצה שילדיי יגדלו במדינה שנראית כמו בני ברק ומאה שערים, גם אם אין סכנה לבטחון האישי שלהם.

 

[Odysseus]

דיון מצוין, נהנתי מהתגובות כאן (מלבד הגרירה לנושאי אקדמאיים-חרדים, שהופך לויכוח אינטרנטי אקראי שלא תורם לאף אחד מכם או משנה דעה של מישהו)

אותי אישית השאלה הזו הטרידה במשך שנים בילדותי, עד שהגעתי למסקנה בגיל 15 שהמטרה שלי היא להיות האבא הכי טוב שאוכל לילדיי בעתיד ושאחנך אותם בצורה הכי טובה שיש. מה שמעניין זה שנגזרת של "האבא האולטימטיבי" זה המון דברים מועילים אחרים כמו בגרות וחוסן מנטלי, מכוונות משימה וכח רצון, ידע וחוכמה בתחומים שונים, אמפתיה ורגישות חברתית ברמות גבוהות ועל הדרך גם מאוד ברור שאצטרך להגיע לעצמאות כלכלית. מעולם לא, ועדיין לא עניין אותי לפרוש ממעגל העבודה ולהפך, אני נהנה מחיכוך ומעשייה. אך במידה וזה יתנגש עם המטרה החשובה באמת (ילדים) אני רוצה להיות עם היכולת לפרוש לכמה זמן שצריך.
7 שנים אחרי ואני עדיין בדרך הנכונה, למרות שאני מודה שיש לי נטייה להתעכב בדרך כל פעם כשאני מרגיש שאני יכול לתרום לזולת.

ואם אני יוצא מנקודת הנחה שאני צריך "לחשוב רק על עצמי", אני די סולד מהגישה ההדוניסטית הטהורה (שהיא נחלת הכלל כיום), ואני מאמין שהחיים עצמם הם יותר מרק אושר. אבל התחושות שהכי מושכות אותי הן האהבה והלמידה, והייתי שמח לעשות את שתיהן לעד במשרה (כמעט) מלאה - למצוא בחורה מדהימה לאהוב, וללמוד כל נושא שקיים או יתקיים. (ולהיות מעין פולימת כתוצר לוואי)

 

[Raven]

להמציא את עצמך מחדש כל פעם

בזה מדובר. עצמאות כלכלית מאפשרת את החירות לעשות שינויים לפי הרצון של אותו זמן. לי/לנו אין מטרת על.

 

[אנא-אל]

לנגן בפסנתר ובצ'לו
ללמד בהתנדבות ילדים עם פיגור קל
לרוץ
לקרוא
להתנדב בחוות סוסים
לשחק פוקר ולשחק שח מט
אם יאפשר לי- להמשיך בבלט עד סוף חיי

 

[הדס]

המטרה שלי- להיות חופשיה להעביר את הזמן שלי עם האנשים שחשובים לי ותעשייה שתורמת להתפתחות האישית שלי וליצירת ערך. עוד לא זיקקתי את זה לאיך אני יוצרת ערך
וחלק גדול מהאנשים שחשובים לי (כל המשפחה של בן זוגי) נמצאים בארה"ב, אז היכולת להיות חופשיה ממגבלות של "יש לי x ימי חופשה" בהחלט תעזור למטרה הזאת.

 

[שרון]

לעשות טוב, להפיץ טוּב ולחיות טוב.

 

[Edward]

לשפר את האיכות והידע של האנשים מסביבי, להיות עצמאי ככל יכולתי, ולהשתפר בעצמי בנקודות שמעניינות אותי.