אתם זה המקצוע שלכם ?

[pseudonym]

לא פעם, אני שומע מאנשים שהמקצוע הוא חלק משמעותי מהזהות שלהם.
אני מהנדס, אני רואה חשבון, אני רופא, אני עו"ד וכד'.

אני לצערי או שלא , מחוסר מקצוע וכרגע לא נמצא על המגרש.

אז מה איתכם, אתם מרגישים שהמקצוע או העיסוק שלכם הוא חלק מהותי ממי שאתם?

 

[בת העמק]

אתם מרגישים שהמקצוע או העיסוק שלכם הוא חלק מהותי ממי שאתם?

יש כאן שני עניינים.
עניין של הגדרה כלפי הסביבה מי אני. ועניין של ידע, ניסיון, תחושות ותובנות שהופכות להיות חלק ממי שאני.
מעולם לא הצגתי את עצמי בפני זרים (ותמיד הצחיק אותי אלה שכן עשו זאת) כבעלת מקצוע X אם זה לא היה ממש רלוונטי לפגישה.
אבל כל מקצוע ועיסוק שעברתי השאיר את חותמו עלי, בדיוק כמו הריון, לידה, גידול ילדים, זוגיות, טיולים, חברויות, מחלות ואירועים.
הזהות והתפיסות שלי על העולם הרחב נובעות מכך שעסקתי בטיפול בבע"ח, בצמחים ובילדים, וגם עסקתי בעולמות החשבונאות והכלכלה, וגם תיירות, וגם בפיתוח העסקים שלנו על כל המרכיבים, וגם בליווי בריאותי של בני משפחתי, וגם בהתנדבות עם משפחת מצוקה. בקיצור, הפעילות על כל גווניה היא מרכיב מרכזי בהבנת היכולויות שלי ולפיכך גם בהבנת הערך שלי בעולם ובמשמעות לחיי.

 

[ירח אפל]

המקצוע שלי נראה בערך כך

 

[grimble grumble]

לדעתי זה משתנה בין תקופות ובין אנשים.
כשהייתי בקבע בצבא, רוב הזהות שלי היתה המקצוע (הבנתי את זה בעיקר בדיעבד אחרי שהשתחררתי)
היום לחלק הקרייריסטי יש חלק הרבה פחות משמעותי בחיים שלי.

 

[פשוט]

בודאי אחרי שהפסקתי לעבוד, אצלי התשובה היא לא.
מקס ובר עסק בנושא והראה שהאידיאה הזו של מקצועי הוא חלק מהגדרתי העצמית נרכשת ואינה טבעית.
אנחנו רשאים להחליט אם זה נכון לנו או טוב לנו אם לאו.

 

[משה]

כשהייתי צעיר ויפה הגדרתי את עצמי דרך המקצוע. אני ביולוג, אני מורה וכו'

היום אני רואה בעבודה כלי להגשמת צרכים אחרים ופחות חלק מההגדרה העצמית.

יכול להיות שזה ישתנה בעתיד. העבודה הנוכחית שלי היא מקור הכנסה לשנתיים הקרובות ולא חלק מהאופק המקצועי שאני מתכנן לטווח הארוך.

באופן כללי אני סבור שאדם בריא צריך לפתח חיים מרובי מוקדים. במקום "אני ביולוג" להגדיר ש "אני ביולוג, חובש, אופה לחמי מחמצת, חובב מדע בדיוני, דתל"ש, מטפח גינות וקהילות, אבא, בעל, מילואימניק וכו'"

גישה כזו מקטינה את הזעזוע כשהמציאות מנפצת את התפיסה העצמית שלנו כבעלי מקצוע x.

 

[בת העמק]

במקום "אני ביולוג" להגדיר ש "אני ביולוג, חובש, אופה לחמי מחמצת, חובב מדע בדיוני, דתל"ש, מטפח גינות וקהילות, אבא, בעל, מילואימניק וכו'"

זה כבר נשמע הרבה יותר טוב. אפשר גם להוסיף עוד חלק - האני שלך על אהבותיו, חשקיו, פחדיו, מכאובי גופו ונפשו ושמחת גופו ונפשו.

 

[oferM]

בודאי אחרי שהפסקתי לעבוד, אצלי התשובה היא לא.
מקס ובר עסק בנושא והראה שהאידיאה הזו של מקצועי הוא חלק מהגדרתי העצמית נרכשת ואינה טבעית.
אנחנו רשאים להחליט אם זה נכון לנו או טוב לנו אם לאו.

הממ
ממה שקראתי בפסיכולוגיה טוענים שאנחנו מגבשים את תפיסת העצמי לפי איך שאחרים רואים אותנו.

אני חושב שגם לנו יש השפעה אבל אני לא יודע אם היא על ידי בחירת אנשים שיראו אותנו כפי שאנחנו רוצים, או השפעה ישירה על זה.

 

[האזרח הקטן]

אני ביולוג, חובש, אופה לחמי מחמצת, חובב מדע בדיוני, דתל"ש, מטפח גינות וקהילות, אבא, בעל, מילואימניק וכו'

אדוני, רק שאלתי מה לשים לך בפיתה...

 

[Hannah3]

לא פעם, אני שומע מאנשים שהמקצוע הוא חלק משמעותי מהזהות שלהם.
אני מהנדס, אני רואה חשבון, אני רופא, אני עו"ד וכד'.

אני לצערי או שלא , מחוסר מקצוע וכרגע לא נמצא על המגרש.

אז מה איתכם, אתם מרגישים שהמקצוע או העיסוק שלכם הוא חלק מהותי ממי שאתם?

אני מקווה שלא, כי התפקיד שלי הוא דיי חסר משמעות. זה אולי 20ֵ לואו-טק ו-80 אחוז ניירת וביורוקרטיה. כשנכנסתי לתחום התעניינתי בו מאוד, זה היה בהתחלה תחביב. אבל העבודה דיי ייבשה את התשוקה שלי לנושא. אנחנו גם במגזר הציבורי, אז אין יותר מדי תגמול על עבודה טובה או עונש על עבודה גרועה. דיי פרווה.

עבודה זה רק בשביל להתפרנס. אני כאן כי זו הדרך הכי מהירה ועם הכי פחות FRICTION לפרישה המוקדמת. מי שהולך לעבודה ומגשים את עצמו הוא במיעוט, רובנו צריכים לשלם חשבון חשמל פה ושם. לקח לי זמן להגיע לפרספקטיבה הזאת. וזה אומר שצריך לנסוך משמעות לאספקטים האחרים בחיים שאינם עבודה.

האם יש לך משאבים כלכליים? אם אתה מחוסר מקצוע ומתלבט, תרשה לי להציע לך זווית חשיבה אחרת: אין מה לפנטז על עבודה שהיא ״אתה״. לך על מקצוע שיש בו אחוז מובטלים נמוך מאוד, וחסמים מועטים לכניסה. בדיוק כתבתי פה בת׳רד אחר שיש מסלול הסבת אקדמים לאחיות. בסיעוד אין יותר מדי מובטלים.

 

[Ori2024]

אם המטרה שלך זו עבודה אז כן. אם העבודה זה רק כלי כדי לקדם את המטרות שלך בחיים אז לא. הייתי מרחיב על זה אך שעה מאוחרת מידי ויש קצת חום וקורונה כנראה.

 

[yahud]

אני עושה את זה 9 שעות ביום 5 ימים בשבוע אז כן זה סהכ מגדיר אותי חלקית

 

[פשוט]

הממ
ממה שקראתי בפסיכולוגיה טוענים שאנחנו מגבשים את תפיסת העצמי לפי איך שאחרים רואים אותנו.

אני חושב שגם לנו יש השפעה אבל אני לא יודע אם היא על ידי בחירת אנשים שיראו אותנו כפי שאנחנו רוצים, או השפעה ישירה על זה.

ראשית המשפט האחרון לגבי זה שיש לנו בחירה אינו של ובר עצמו, אלא של פילוסוף שהנגיש את התובנות שלו ושל אחרים.
ובר דיבר על הלך הרוח הנרכש של אתוס העבודה הפרוטסטנטי שהוא יחסית חדש בהיסטוריה האנושית.

במישור הפילוסופי יש לנו בחירה.
במישור המעשי זה כבר יותר מורכב בגלל שאנחנו חלק מחברה שמקדשת את אתוס העבודה.
אני חושב שיש לנו גם השפעה ישירה על זה.
ביחוד צריך להגדיר יותר טוב מי זה אחרים.
אם יש אחרים שחושבים שאני לא נורמלי בגלל שאני לא עובד, האם בהכרח אחשוב על עצמי כלא נורמלי?

 

[איניגו מונטויה]

ממה שקראתי בפסיכולוגיה טוענים שאנחנו מגבשים את תפיסת העצמי לפי איך שאחרים רואים אותנו.

נראה שאתה מתכוון לתיאוריית האני במראה,
וחשוב לחדד שהתיאורייה אינה ש"אנחנו מגבשים את תפיסת העצמי לפי איך שאחרים רואים אותנו" (לרוב אין לנו בכלל מושג איך אנשים אחרים באמת רואים אותנו),
אלא יותר בכיוון של "אנחנו מגבשים את תפיסת העצמי לפי איך שאנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו".

החידוד הזה חשוב כי בפרשנות שלנו ניתן לשלוט.

 

[דורון]

לא פעם, אני שומע מאנשים שהמקצוע הוא חלק משמעותי מהזהות שלהם.
אני מהנדס, אני רואה חשבון, אני רופא, אני עו"ד וכד'.

אני לצערי או שלא , מחוסר מקצוע וכרגע לא נמצא על המגרש.

אז מה איתכם, אתם מרגישים שהמקצוע או העיסוק שלכם הוא חלק מהותי ממי שאתם?

כן. אני מהנדס. בטח גם בגיל 5 הייתי מהנדס.