איך אתם מתארים את סדר היום שלכם בפרישה?

[השקעה לא מזל]

משקיעים יקרים
איך הייתם מתארים את סדר היום שלכם כאשר תפרשו?
פורשים בהווה מוזמנים לשתף

 

[השקעה לא מזל]

מקפיץ@

 

[half-solid]

פורשים בהווה מוזמנים לשתף

גם פורשים לעתיד?

 

[השקעה לא מזל]

גם פורשים לעתיד?

בהחלט

 

[Echelon]

סדר היום עצמו פחות חשוב בעיניי.
1) כמה שיותר זמן איכות עם המשפחה וחברים
2) כמה שיותר זמן עיסוק בתחביבים
3) (המשך) שמירה על הבריאות (גוף ונפש)
כל השאר בונוס

 

[השקעה לא מזל]

סדר היום עצמו פחות חשוב בעיניי.
1) כמה שיותר זמן איכות עם המשפחה וחברים
2) כמה שיותר זמן עיסוק בתחביבים
3) (המשך) שמירה על הבריאות (גוף ונפש)
כל השאר בונוס

מהמם !!!

זה כבר קורה או בשאיפה ?

 

[Echelon]

זה כבר קורה או בשאיפה ?

בשאיפה כמובן. בפרישה אני לא מתכנן להגיב לפוסטים בפורום של הסולידית ב-12 בלילה

 

[fliper]

בפרישה אני לא מתכנן להגיב לפוסטים בפורום של הסולידית ב-12 בלילה

דוקא בפרישה תהיה לך הרבה פניות נפשית להגיב בכל שעה

 

[EnsilZah]

דוקא בפרישה תהיה לך הרבה פניות נפשית להגיב בכל שעה

Can confirm.

 

[Echelon]

דוקא בפרישה תהיה לך הרבה פניות נפשית להגיב בכל שעה

הרבה פניות נפשית - אולי
הרבה יותר רצון (ויכולת) לישון שעות נורמליות מאשר בתקופת הטרום-פרישה - בטוח

 

[optimum]

אני לא אוהב את המילה הזאת "פרישה", כי משתמע ממנה שזה אומר להפסיק לעבוד. אבל אני לא יכול לחשוב על עינוי גדול יותר מלשבת בבית או בפארק בחוסר מעש ולהאכיל יונים במשך כמה עשורים טובים עד שאמות...

מה שהסולידית קוראת לו "עצמאות כלכלית", זה בסך הכל אומר שאני מתחיל לבשל את האוכל שלי בעצמי במקום לעבוד בעבודה משרדית משמימה כדי להרוויח כסף לקנות איתו אוכל.
או במילים אחרות להחליף את הבוסים שלי בעדשים כתומות וגרגירי חומוס במקום בני-אנוש נוירוטים וממורמים.
אבל הצורך לעבוד למחייתי נשאר כשהיה.

אז לשאלתך,

איך הייתם מתארים את סדר היום שלכם כאשר תפרשו?

מקדיש את זמני כדי לבשל, לשפץ, לתקן, לעשות הרבה יותר פעילות גופנית מאשר היום, לנהל את הכסף והנכסים שיש לי,
לטפל בילדים (אם יהיו), לטפח את הזוגיות, לבלות זמן איכות עם אנשים שחשובים לי,
ללמוד, לקרוא, לכתוב, לטייל (עם תרמיל על הגב, כמובן)
וליצור (תמיד חלמתי לתרום לפרוייקטים של קוד-פתוח במקום 'לתרום' לפרוייקט הטפשי הזה שמכניס לי כסף לבנק)

ואם ישאר לי זמן אז אבלה אותו על חוף הים (גם בחורף)

 

[השקעה לא מזל]

אני לא אוהב את המילה הזאת "פרישה", כי משתמע ממנה שזה אומר להפסיק לעבוד. אבל אני לא יכול לחשוב על עינוי גדול יותר מלשבת בבית או בפארק בחוסר מעש ולהאכיל יונים במשך כמה עשורים טובים עד שאמות...

מה שהסולידית קוראת לו "עצמאות כלכלית", זה בסך הכל אומר שאני מתחיל לבשל את האוכל שלי בעצמי במקום לעבוד בעבודה משרדית משמימה כדי להרוויח כסף לקנות איתו אוכל.
או במילים אחרות להחליף את הבוסים שלי בעדשים כתומות וגרגירי חומוס במקום בני-אנוש נוירוטים וממורמים.
אבל הצורך לעבוד למחייתי נשאר כשהיה.

אז לשאלתך,

מקדיש את זמני כדי לבשל, לשפץ, לתקן, לעשות הרבה יותר פעילות גופנית מאשר היום, לנהל את הכסף והנכסים שיש לי,
לטפל בילדים (אם יהיו), לטפח את הזוגיות, לבלות זמן איכות עם אנשים שחשובים לי,
ללמוד, לקרוא, לכתוב, לטייל (עם תרמיל על הגב, כמובן)
וליצור (תמיד חלמתי לתרום לפרוייקטים של קוד-פתוח במקום 'לתרום' לפרוייקט הטפשי הזה שמכניס לי כסף לבנק)

ואם ישאר לי זמן אז אבלה אותו על חוף הים (גם בחורף)

נשמע נפלא!!!
תודה על השיתוף

 

[בת העמק]

ואם ישאר לי זמן אז אבלה אותו על חוף הים (גם בחורף)

אני מקווה שישאר לך זמן להמשיך לכתוב בפורום
*שים לב שלא מעט מהכותבים החרוצים ביותר נמצאים במצב של עצמאות (לפחות במובן של ניהול הזמן שלהם).

 

[optimum]

אני מקווה שישאר לך זמן להמשיך לכתוב בפורום

ללמוד, לקרוא, לכתוב, לטייל

לכתוב זה עבודה קשה, זה לא Leisure

 

[בת העמק]

ואם ישאר לי זמן אז אבלה אותו על חוף הים (גם בחורף)

לא צריך לחכות לפרישה.
כששנינו היינו צעירים ושכירים, עם 2 ילדים קטנים, היינו לוקחים ביחד (בלי הילדים) יום חופש באמצע השבוע מדי פעם והולכים ליום טיול בסביבה או ליום ספורט (מיני גולף, באולינג). נראה לי שחשוב מאד לשלב את הזמנים האלה גם בתקופות שעובדים כמו חמורים (כשכירים או כעצמאים) ולא לחכות כמה חודשים ואז לרבוץ באיזה צימר ולנוח.
גם היום, בעונת הפריחה, אנחנו מקדישים חצי יום טיול פעם בשבוע להרים מסביבנו ואז חוזרים למשימות.

 

[solidix2]

לא צריך לחכות לפרישה.
כששנינו היינו צעירים ושכירים, עם 2 ילדים קטנים, היינו לוקחים ביחד (בלי הילדים) יום חופש באמצע השבוע מדי פעם והולכים ליום טיול בסביבה או ליום ספורט (מיני גולף, באולינג). נראה לי שחשוב מאד לשלב את הזמנים האלה גם בתקופות שעובדים כמו חמורים (כשכירים או כעצמאים) ולא לחכות כמה חודשים ואז לרבוץ באיזה צימר ולנוח.
גם היום, בעונת הפריחה, אנחנו מקדישים חצי יום טיול פעם בשבוע להרים מסביבנו ואז חוזרים למשימות.

+1
צריך למצוא עבודה לא תובענית שתשאיר כוחות לדברים אחרים.
אני מתאמן 4 פעמים בשבוע, עושה הליכות בשדות ליד הבית אחרי ארוחת צהריים כמה פעמים בשבוע ומבלה הרבה עם המשפחה.
לא ממהר לפרוש אולי בהמשך אעבור ל4 ימים בשבוע עד לפרישה מלאה.

 

[ווטרן-טירון]

תהיות שעלו לי לאחר קריאת השרשור:

סדר היום עצמו פחות חשוב בעיניי.
1) כמה שיותר זמן איכות עם המשפחה וחברים
2) כמה שיותר זמן עיסוק בתחביבים
3) (המשך) שמירה על הבריאות (גוף ונפש)
כל השאר בונוס

1. האם לבני משפחתך וחבריך יהיה זמן לבלות איתך את ימי הפרישה הארוכים?
2. אחרי שמסיימים את השלב הראשוני כמעט בכל תחביב, בדר"כ מגיעות הוצאות כספיות הכרחיות להמשך הפעילות בו. לא?

בגדול אני תוהה איך נוצר מצב בשוק הישראלי שבו חלק מהאזרחים יכולים לפרוש מוקדם (זה לא עלול להעיד על איזו א-סימטריה בחלוקת הרווחה/כסף? כי אם עקומת גאוס הייתה רחבה יותר, סביר שמדד המחירים / אינפלציה לא היו מאפשרים לאחזונים הגבוהים לפרוש מהר כלכך.. או שאני טועה?) + יוצא מנקודת הנחה שעובדים מוכשרים מעט יותר מהממוצע במשק מסוגלים לפרוש מוקדם ואז אם הרבה מהם אכן יפרשו זאת דיי בעיה. לא?

 

[annona]

אני לא רואה את עצמי מפסיק לעבוד, אני לא חושב שאמצא תחום שיאתגר אותי כמו ההייטק.
בשבילי חירות כלכלית זה לא להיות תלוי במשכורת, היכולת לפרוש לא אומרת שאני בהכרח חייב לשבת בבית.
אני כן רואה את עצמי עובד במשרה לא מלאה עם מקסימום גמישות(עבודה מהבית, זמן עם המשפחה וכו). כמו כן עובר לתחומים אחרים שיאתגרו אותי מחשבתית, אולי דוקטורט.
לנסות תחביבים חדשים שכרגע אני לא יכול לנסות(זמן, כסף).

 

[Echelon]

1. האם לבני משפחתך וחבריך יהיה זמן לבלות איתך את ימי הפרישה הארוכים?

המטרה היא להגדיל בפרישה את נתח הזמן המוקדש לכך (יחסית לתקופת הטרום-פרישה) ואני לא רואה סיבה שלא אצליח בכך

2. אחרי שמסיימים את השלב הראשוני כמעט בכל תחביב, בדר"כ מגיעות הוצאות כספיות הכרחיות להמשך הפעילות בו. לא?

לא בהכרח, אבל גם אם כן, אני מאמין שהוצאות כספיות על תחביבים הן דבר מבורך, בוודאי לאחר פרישה

 

[גרהם]

בגדול אני תוהה איך נוצר מצב בשוק הישראלי שבו חלק מהאזרחים יכולים לפרוש מוקדם (זה לא עלול להעיד על איזו א-סימטריה בחלוקת הרווחה/כסף? כי אם עקומת גאוס הייתה רחבה יותר, סביר שמדד המחירים / אינפלציה לא היו מאפשרים לאחזונים הגבוהים לפרוש מהר כלכך.. או שאני טועה?) + יוצא מנקודת הנחה שעובדים מוכשרים מעט יותר מהממוצע במשק מסוגלים לפרוש מוקדם ואז אם הרבה מהם אכן יפרשו זאת דיי בעיה. לא?

אני לא חושב שיש המון אנשים שמגיעים לעצמאות כלכלית בגיל צעיר ומפסיקים לעבוד. רבים מאלה שכן הגיעו למצב הזה כי הם אוהבים את מה שהם עושים הכי טוב וזה עבודה, ולכן לא פורשים כל כך מהר. מבין אלה שאכן פורשים (וגם בקבוצה זו חלק גדול ממשיך לעבוד במקומות אחרים), הכישורים הגבוהים שלהם הם בפיקוד על גדוד טנקים או בניהול מחלקה במשרד החקלאות.