כתבתי פוסט בעניין דמי התיווך ביומן המסע שלי בו השוותי את שיטת התיווך לסוג של פרוטקשן.
"ההתלבשות" על נכסים מתוך ראציונל של המוכר חתום אצלי בלעדיות/ אין דרך להגיע למוכר ישירות עכשיו תשלם, הפכה לסוג של מס רכישה נוסף.
כמי שבתחום הנדלן שנים רבות, להערכתי רק 20-30 אחוז מעיסקאות התיווך, מביאות ערך אמיתי לרוכש ולמוכר.
המתווך בימינו על פי רוב לא מהווה בשפה המקצועית "הגורם היעיל לעיסקה".
מה הכוונה בגורם יעיל באמת?
למשל הנגשת נתוני הנכס המשפטיים והתכנוניים בפני הרוכש, הצגת סיכוניי הנכס באשר לחריגות בניה מבנים מסוכנים, סיוע משמעותי במו"מ וכו'
הסיטואציה כיום היא פשוטה החתול שומר על החלב, מה שיוצר ניגוד עניינים מובנה.
בעייני על מנת להמנע מהמטריקס הזה אליו כל כך התרגלנו כבר בעין ובכיס, ישנם שני פתרונות אפשריים שיעבדו במקביל:
1- באתרים כמו יד 2 יאפשרו לקהל הרחב רכישת מנוי לאתר בסכום סביר של עשרות שקלים בודדים בחודש, בו תהיה חשיפה למודעות אך ורק ללא מודעות תיווך. ממש כמו תשלום
מנוי פרימיום ביוטיוב או בספוטיפיי ללא פרסומות. זה אומר שינוי מודל התמורה של אותם אתרים. ברגע שזה יקרה יותר ויותר מוכרים יבינו שזה מקדם את מכירת הנכס שלהם
והרוכשים יחסכו עשרות אלפיי שקלים, יהיה לכך השלכה בחלק מהמיקרים גם בעלויות המכירה.
2- מי שירצה בליווי נדל"ני השם את הרוכש במרכז ללא ניגוד עניינים של ייצוג שני הצדדים, מתוך ברירת נכסים לפי כדאיותם מזווית עיסקית, להבדיל מפוזיציית מי חתם לי בלעדיות,
יעשה זאת מבחירה ומתוך קבלת ערך אמיתי.