יומן מסע לחופש כלכלי, מימוש ומשמעות לחיים

[בת העמק]

הוא מעלה נקודות מעניינות.. הקונפליקט המתמיד בין הדחף לעשות לדחף לא לעשות

זה לא רק הקונפליקט הזה. יש גם את הבחירות אם להתחיל עם הדברים הקטנים והמנג'סים או הגדולים והמעיקים.
אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו בעלי חיים, תתצפת קצת לעומק באחד מהם (אם יש לך חיית מחמד זה יעזור, אם לא אז ציפור) ותראה שהמצב המועדף הוא לנוח, לנקות את עצמם, לשחק. הם פעילים רק כשיש כורח מבחינתם: רעבים, צמאים, חשים בסכנה, עת זיווג, טיפול בצאצאים.
זה לא יאומן איך בני האדם מילאו את עצמם במשימות מאז המהפכה התעשייתית

 

[איניגו מונטויה]

זה לא יאומן איך בני האדם מילאו את עצמם במשימות מאז המהפכה התעשייתית

הרבה לפני המהפכה התעשייתית.
כל הרומנטיזציה שעושים לעבר כאילו החיים היו טובים יותר איננה נכונה היסטורית.
רוב האנשים עבדו קשה ביותר לאורך כל היום, רק בשביל לספק צרכים מינימליים.
סבים שלי חיו בכפר ללא חשמל, ושמעתי מספיק סיפורים מחיי היום-יום שלהם כדי לדעת שכולנו בעולם המערבי עובדים היום משמעותית פחות קשה מבעבר.
תחשבי למשל על כביסה שזו מטלה שלוקחת כמה דקות (מיון, ולחיצה על כפתור) - פעם היא לקחה יום שלם של עבודה קשה מאוד. עשירים שילמו לכובסות, אבל לא לכולם היה כסף לזה...
כנ"ל לגבי מטלות פשוטות אחרות שאף אחד מאיתנו לא מקדיש להן רגע אחד של מחשבה.

אם יש הבדל בין העבר להווה,
זה שהיום אנחנו גם מבזבזים המון זמן על "בידור" חסר תועלת (רשתות חברתיות, חדשות חסרות משמעות ועוד).

 

[איניגו מונטויה]

בהתחשב בעובדה שאנחנו בעלי חיים, תתצפת קצת לעומק באחד מהם (אם יש לך חיית מחמד זה יעזור, אם לא אז ציפור) ותראה שהמצב המועדף הוא לנוח, לנקות את עצמם, לשחק. הם פעילים רק כשיש כורח מבחינתם: רעבים, צמאים, חשים בסכנה, עת זיווג, טיפול בצאצאים.

בעלי החיים מטפלים בצאצאים עד גיל מוקדם מאוד.
בנוסף בעלי חיים לא צריכים בית, בגדים או כלים,
וגם בדרך כלל לא עושים הכנה לעתיד כמו שכל אדם מאז ומעולם עשה (אוגרים אוכל לפני החורף, מתכוננים לזקנה ועוד).
כמו כן הטיפול בחלשים, נכים ומבוגרים נרחב בהרבה אצל בני האדם מאשר אצל חיות.

כל הדברים האלו תמיד עלו לנו בהרבה עבודה,
וכבר נאמר במקורות "אדם לעמל יולד" וגם "בזיעת אפך תאכל לחם".

כמובן שאין מה לקנא בחיות.
רובנו רואים את אלו שחיים יפה בחברה אנושית,
אבל פחות חושבים על אלו שמתים כל שנה בטבע - באחוזים שממש לא מקובלים על בני אדם.

 

[בת העמק]

הרבה לפני המהפכה התעשייתית.
כל הרומנטיזציה שעושים לעבר כאילו החיים היו טובים יותר איננה נכונה היסטורית.

אתה לגמרי מפספס את דבריי. אני לא רומנטית לגבי העבר (אם כי, מקריאה מרובה, לא חושבת שזה דומה למה שהצגת) אלא שאז אנשים נאלצו לעבוד הרבה שעות כדי לטפל בנושא קורת הגג, הבאת המזון והניקוי העצמי (כולל בגדים) וככל שהתפתחה הטכנולוגיה להקלת הטיפול, אנשים המציאו רזולוציות שגרמו להם לעוד ועוד משימות לאורך היום.

תחשבי למשל על כביסה

דוגמא מצויינת.
הגיעה טכנולוגיה שמאפשרת לכבס בדקה עבודה...ומה קרה? אנשים התחילו לקנות בגדים בכמויות מטורפות, להחליף בגדים בתדירות עצומה, לדקדק בניקיון באובססיביות, להמציא בעיות שאיש לא התעניין בהן קודם. בקיצור, יצרו לעצמם מלא משימות חדשות.

בעלי החיים מטפלים בצאצאים עד גיל מוקדם מאוד.

אתה צריך להשוות לפי אורך החיים שלהם.

בנוסף בעלי חיים לא צריכים בית, בגדים או כלים,

בית הם צריכים, ראית פעם איך הציפורים בונות קן שנה אחרי שנה? יש מלא סרטונים על זה, כדאי לך לצפות. כנ"ל אלה שבונים מאורות או מחילות.
בגדים אף אחד לא צריך, המצאה אנושית שלא מתייחסים מספיק למקורותיה (או שאני לא נתקלתי במחקרים כאלה). כלים הם כמו הבגדים מדוגמת הכביסה - ככל שהטכנולוגיה התפתחה, התמלאנו בכלים שמייצרים לנו בתורם עוד משימות.

וגם בדרך כלל לא עושים הכנה לעתיד כמו שכל אדם מאז ומעולם עשה

רק מאז המהפכה החקלאית. אתה מודע לכך שבני אדם חיו עשרות אלפי שנים לפני כן? או שאתה חרדי?

רובנו רואים את אלו שחיים יפה בחברה אנושית,
אבל פחות חושבים על אלו שמתים כל שנה בטבע - באחוזים שממש לא מקובלים על בני אדם.

מה אתה יודע על תוחלת החיים של בע"ח ביחס לאורך החיים הצפוי שלהם? האם החסידות מתות טרם זמנן באחוזים גבוהים? הג'ירפות? העכברים?
אני לא מכירה נתונים על זה ואשמח אם תביא מקור לדבריך.

הטיפול בחלשים, נכים ומבוגרים נרחב בהרבה אצל בני האדם מאשר אצל חיות.

על מה אתה מסתמך בדבריך? זה אולי נפוץ כיום מבחינת הנורמה אבל לא תמיד היה כך (אחרת לא היו טורחים לצוות עלינו בחוקי התורה).

 

[איניגו מונטויה]

או שאתה חרדי?

לא קרוב אפילו. ציטטתי 2 פסוקים ידועים כדי להראות שכבר לפני אלפי שנים אנשים עבדו קשה, וזה לא דבר שהתחיל עם המהפכה התעשייתית.

לגבי הטענה שלפני המהפכה החקלאית בני אדם לא עשו הכנה לעתיד - זו טענה קצת נועזת בעיניי.
יש נתונים על המבנה האנטומי של בני האדם בתקופה ההיא, עוד קצת על הכלים שהיו בשימוש וכדומה, אבל למיטב ידיעתי אין עדות (בטח שלא אמינה) על חיי היום-יום בתקופה ההיא.

שאז אנשים נאלצו לעבוד הרבה שעות כדי לטפל בנושא קורת הגג, הבאת המזון והניקוי העצמי (כולל בגדים) וככל שהתפתחה הטכנולוגיה להקלת הטיפול, אנשים המציאו רזולוציות שגרמו להם לעוד ועוד משימות לאורך היום.

מסכים, אבל כמה אחוז מהיום שלך המשימות החדשות לוקחות?
אצלי זה אחוז יחסית נמוך...

מסכים שחלק מסוים (וקטן) מהמטלות שהוספנו לעצמנו הוא אכן מיותר, אבל לרוב פשוט עלינו שלב בפירמידת הצרכים.
אם בעבר אנשים נאלצו לעבוד בעיקר כדי לשרוד (וגם היום בסין יש אנשים שעובדים 16 שעות ביום רק בשביל אוכל וקורת גג), היום אנחנו מחפשים גם מטרות נוספות (מימוש עצמי, הרחבת אופקים, ביטחון כלכלי לעשרות שנות חיים קדימה, איכות חיים גבוהה ועוד ועוד).
זה ממש מתחבר למה שפות"ש העלה שאחרי שיש לו בטחון כלכלי, הוא מחפש מטרות אחרות...

לגבי בעלי החיים - אין לי מקורות על תוחלת החיים שלהם בטבע, אני רק יודע שבני אדם שחיו פעם "באופן טבעי" היו בעלי תוחלת חיים נמוכה בערך פי 3-4 מהיום. זה בעיניי מלמד הרבה על יתרונות החיים המודרניים *לבני אדם*, למרות העובדה שאכן יש לנו עשייה מיותרת מדי פעם.

בכל אופן, ניסיתי גם להראות את השוני ברצונות.

בהתחשב בעובדה שאנחנו בעלי חיים, תתצפת קצת לעומק באחד מהם (אם יש לך חיית מחמד זה יעזור, אם לא אז ציפור) ותראה שהמצב המועדף הוא לנוח, לנקות את עצמם, לשחק. הם פעילים רק כשיש כורח מבחינתם: רעבים, צמאים, חשים בסכנה, עת זיווג, טיפול בצאצאים.
זה לא יאומן איך בני האדם מילאו את עצמם במשימות מאז המהפכה התעשייתית

אדם הוא לא חתול, והוא בדרך כלל רוצה לעשות, להתקדם ולהתפתח. כמו כן הוא רוצה ביטחון, ולכן מתכנן לעתיד.

אפשר לעשות את כל זה בצורה נכונה שלא תגרום לשחיקה (כמו הקישור הנפלא שנתת, שממליץ לתעדף משימות נכון),
וכן - כדאי גם להוריד את הרגל מהגז (גם כן מהקישור שנתת).

אבל רוב האנשים לא ירצו לעשות דברים רק מתוך כורח קצר-טווח כמו בעלי חיים.

לחתול לא אכפת שאין לו אוכל לעוד יומיים, אדם במצבו היה כבר חולה מדאגה.
לחתול אין בעיה לשבת בשמש כל יום במשך שנים, אדם במצבו היה משתעמם.

 

[איניגו מונטויה]

בגדים אף אחד לא צריך, המצאה אנושית שלא מתייחסים מספיק למקורותיה (או שאני לא נתקלתי במחקרים כאלה).

לא צריך מחקרים.
אפשר לצאת החוצה בקיץ או בחורף, ולראות אם צריך בגדים או לא.

 

[ת.אוקהם]

שלהם בטבע, אני רק יודע שבני אדם שחיו פעם "באופן טבעי" היו בעלי תוחלת חיים נמוכה בערך פי 3-4 מהיום.

תמותת תינוקות מאוד מטה את הנתונים ההיסטוריים.
אם תסתכל בגרף פה תראה שלפני 180 שנה אדם בן 20 היה צפוי להגיע לגיל 60 ובשנת 2011 לגיל 80 - זו אכן עליה יפה ולא מבוטלת בתוחלת החיים אבל ממש לא פי 3-4.

 

[איניגו מונטויה]

תמותת תינוקות מאוד מטה את הנתונים ההיסטוריים.

+1

זו אכן עליה יפה ולא מבוטלת בתוחלת החיים אבל ממש לא פי 3-4.

לא אמרתי שמדובר על עלייה של פי 3-4 בתוחלת החיים של בוגרים, אלא באופן כללי. הירידה בתמותת תינוקות היא גם בזכות הקידמה.

 

[בת העמק]

כמה אחוז מהיום שלך המשימות החדשות לוקחות?
אצלי זה אחוז יחסית נמוך...

זה לאו דווקא אחוז הזמן שלי, אם אני משתמשת בגאדג'טים או באנשים אחרים כדי למלא את המשימות החדשות (או משימות ותיקות בסטנדרט הולך ועולה) - נדרש ממני אחוז גבוה יותר של כסף למימונם ולכן אבלה יותר זמן בעבודה או אקח 2 עבודות כדי למלא את הציפיות שלי שנובעות מנורמות חדשות בסביבתי.
תחשוב על הזמן המוקדש לניקיון הבית (כולל איירובוט ועוזרת בית), על חוגים לילדים, על גודל, עיצוב ושיפוץ הבית, בריכה בחצר, מגוון תבשילים ממסעדות דרך וולט...להמשיך?

 

[TWOSIXNINE]

תחשבי למשל על כביסה שזו מטלה שלוקחת כמה דקות

דוגמא מצויינת.
הגיעה טכנולוגיה שמאפשרת לכבס בדקה עבודה

ובנוסף, לא לקחתם בחשבון את מספר השעות שאדם צריך לעבוד על מנת לרכוש את המכונת כביסה.

מצד אחד אנו ממציאים המצאות שאמורות ״לחסוך״ לנו זמן וכוח ומצד שני אני עובדים יותר (=פחות פנאי) בכדי לממנם.

 

[האזרח הקטן]

ובנוסף, לא לקחתם בחשבון את מספר השעות שאדם צריך לעבוד על מנת לרכוש את המכונת כביסה.

מצד אחד אנו ממציאים המצאות שאמורות ״לחסוך״ לנו זמן וכוח ומצד שני אני עובדים יותר (=פחות פנאי) בכדי לממנם.

אם מכונת כביסה מחזיקה נניח חמש שנים ועולה 2000 ש"ח ואתה מרוויח שכר ממוצע, אז אתה צריך לעבוד כ 25 שעות בשנה כדי לרכוש אותה, או כחצי שעה בשבוע. זה עדיין נמוך פי כמה ממה שהיית צריך להקדיש לכביסה לפני עידן מכונות הכביסה. וזה בהנחה והמכונה משמשת רק אותך - אם היא משמשת זוג או משפחה, זה יורד עוד.

 

[איניגו מונטויה]

נדרש ממני אחוז גבוה יותר של כסף למימונם ולכן אבלה יותר זמן בעבודה או אקח 2 עבודות כדי למלא את הציפיות שלי שנובעות מנורמות חדשות בסביבתי.
תחשוב על הזמן המוקדש לניקיון הבית (כולל איירובוט ועוזרת בית), על חוגים לילדים, על גודל, עיצוב ושיפוץ הבית, בריכה בחצר, מגוון תבשילים ממסעדות דרך וולט...להמשיך?

עכשיו הבנתי למה את מתכוונת.
כנראה שזה באמת עניין אינדיבידואלי, כי לי אישית אין את רוב הדברים האלו.

מעבר לזה, נראה לי שהטענה שאנחנו עובדים כדי לממן את הדברים החדשים אינה נכונה לרוב האנשים שאני מכיר.
גם מי שלא מוציא הרבה על מותרות כגון אלו עדיין לרוב עובד קשה, בין היתר בגלל דירוג חברתי, רצון להשפיע, מימוש עצמי, וסתם חוסר יכולת לומר "לא" למשימות.
בין אם זה לבחור מראש בעבודה עמוסה יותר כי היא נחשבת יותר או משפיעה יותר,
או אפילו בתוך אותה עבודה - לעבוד הרבה יותר ממה שהשעות מחייבות, רק כי זה מה שמצופה מאיתנו.

הקניות המיותרות מגיעות רק בדיעבד - אחרי שההכנסה עוברת את הסף הדרוש להישרדות, מוצאים על מה להוציא את הכסף.
אבל זה לא שעובדים בשביל המותרות האלו אלא בגלל שיקולים אחרים לגמרי.
לפחות זה כך אצל רוב מי שאני מכיר.

מצד אחד אנו ממציאים המצאות שאמורות ״לחסוך״ לנו זמן וכוח ומצד שני אני עובדים יותר (=פחות פנאי) בכדי לממנם.

לא חושב שאנחנו עובדים יותר מבעבר הרחוק, בטח שלא בכדי לממן את ההמצאות החדשות (ראה תגובתי למעלה).

 

[בת העמק]

לא חושב שאנחנו עובדים יותר מבעבר הרחוק, בטח שלא בכדי לממן את ההמצאות החדשות

אז מוסיפה: רכב, חופשות, טיסות, הופעות, בתי קפה, מסיבות - חלקן המצאות חדשות, חלקן אופנות חדשות, כולן דורשות מימון לא קטן.
או מכיוון אחר: מחשב, טלפון נייד, אוזניות, משחקי מחשב, בית חכם...
לכל אחד מאיתנו יש את ההוצאות שהוא מממן ולא היו פעם.

הלכתי לראות מה גוגל מציעה בנושא שעות העבודה בתקופות שונות (לא מצאתי הרבה, גוגל ח*א של מנוע חיפוש) ואני כנראה לא טועה.
לגבי ציידים-לקטים נאמר בויקיפדיה:

מאז שנות השישים, שוררת הסכמה בקרב אנתרופולוגים, היסטוריונים וסוציולוגים כי חברות ציידים-לקטים מוקדמים נהנו מזמן פנוי רב יותר מזה שעומד לרשות עובדים בימנו. האנתרופולוג ריצ’רד ב. לִי שחקר את בני שבט ה’קּהוּ‘ (Kung!) – הידועים גם בשמם ‘בושמנים’ – במדבר קלהארי באפריקה הדרומית מצא שנדרשות להם בין 12 ל-19 שעות בשבוע כדי לאסוף את כל המזון הדרוש להם[4].

מחקרים שנערכו בשנות ה-70 בחנו את שבט ה-Machiguenga באמזונאס העליון ואת שבט ה-Kayapo בצפון ברזיל. מחקרים אלה הרחיבו את הגדרת העבודה מעבר לפעילויות איסוף ציד גרידא, אך הממוצע הכולל בחברות הציידים-לקטים שנחקר עדיין היה מתחת ל-4.86 שעות ביום, בעוד שהמקסימום היה מתחת ל-8 שעות.[5] התפיסה הכללית עדיין מתיישבת עם הקונצנזוס האקדמי לפיו ציידים-לקטים עבדו הרבה פחות מבני האדם המודרניים.[6]

בספרו של ג'ו דומינגז "החיים או הכסף" מצוטט ד"ר פריטהוף ברגמן שקבע כי במרבית ההיסטוריה, אנשים עבדו בין שעתיים לארבע שעות ביממה כדי למלא את צרכיהם הבסיסיים. ולא רק זה, החיים לא נחלקו לשעות עבודה ושעות פנאי אלא היוו מקשה אחת שבה עבדו, נחו, עבדו, אכלו, שיחקו, טיפלו בילדים, עבדו וכן הלאה.

כל זה השתנה עם המהפכה התעשייתית והמהפכות הנילוות לה - פסי יצור לאורך שעות רבות, מעבר מהכפר לעיר, צירוף הילדים והנשים לעבודת פסי היצור, הקמת בתי ספר לחינוך והתאמת הילדים לחיי עבודה במפעלים ובמקצועות עירוניים נוספים.
אז למה גם היום, כשרוב האנשים כבר לא מאיישים את פסי היצור, עדיין אנחנו עובדים יותר מדי? כדי להתקדם? כדי להיחשב מוצלח?
לטענת מקס ובר, בכל "אשמה" האתיקה הפרוטנסטית :

ובר מציב את הפתרון הפרוטסטנטי לבעיית הקיום האנושי בכך שגם בלא יכולת השפעה על הגורל, יכול האדם למצוא אישור לכך שהוא נבחר על ידי האל. אישור זה, הסימן לבחירתו של האדם, הוא עצם הצלחתו בחיים. ואכן, בתפיסה הקלוויניסטית המאוחרת, כל אדם נבחר מראש האם יגיע לגיהנום, או שיגיע לגן העדן. סימני הבחירה מתבטאים בהצלחתו הכלכלית של האדם - עושר מעיד על כך שהאדם יועד לגן עדן, עוני - לגיהנום. לפי עיקרון זה, טען ובר, על האדם להתאמץ ללא הרף על מנת לשפר את הישגיו, כדי להוכיח את הבחירה בו. בזרמים קיצוניים של הנצרות הפרוטסטנטית נוצרה גישה שלפיה כל זמן שאינו מנוצל לקידום הצלחתו של האדם הוא זמן מבוטל. ובר מכנה צורת חשיבה זו "האתיקה הפרוטסטנטית".

 

[איניגו מונטויה]

@בת העמק - מקורות מעניינים, תודה.
לחיצה על קישור [4] בקטע שציטטת מביאה למאמר שמפריך את הקטע המצוטט (מנפלאות הוויקיפדיה...).
רפרפתי עליו, ונראה שהוא טוען 3 טענות עיקריות:
1. מדובר על מחקרים בודדים שנעשו על שבט ספציפי בשנים ספציפיות, וביקשו להכליל על פי זה את כל חברות הציידים-לקטים
2. בוצעו השמטות לחלק מעבודות השבט (לא נכללו עיבוד מזון, יצירת כלים, או מטלות בית כלליות)
3. לא מציגים את הבעיות של בני השבט ההוא - רעב, מחלות, חוסר שוויון, ועוד.
ללא הקידמה - אפשר בתנאים מסוימים להתקיים עם מספר שעות מועט של עבודה,
אבל אם מגיעה בצורת או מחלה, אנשים פשוט מתים (בעיקר החלשים).

בספרו של ג'ו דומינגז "החיים או הכסף" מצוטט ד"ר פריטהוף ברגמן שקבע כי במרבית ההיסטוריה, אנשים עבדו בין שעתיים לארבע שעות ביממה כדי למלא את צרכיהם הבסיסיים.

קראתי מספיק ספרים על אירופה בימי הביניים כדי לדעת שהאיכרים שם עבדו קשה מאוד הרבה לפני המהפכה התעשייתית.
כמו כן במזרח הרחוק - האנשים הפשוטים עבדו ועדיין עובדים כמעט כל היום. למשל בשדות האורז.
ייתכן שהציטוט של ד"ר פריטהוף מתייחס לאנשים עם עבדים?
אולי אנשים כאלו אכן עבדו בין שעתיים ל4 שעות, אבל באיזה מחיר...

 

[איניגו מונטויה]

אז מוסיפה: רכב, חופשות, טיסות, הופעות, בתי קפה, מסיבות - חלקן המצאות חדשות, חלקן אופנות חדשות, כולן דורשות מימון לא קטן.
או מכיוון אחר: מחשב, טלפון נייד, אוזניות, משחקי מחשב, בית חכם...
לכל אחד מאיתנו יש את ההוצאות שהוא מממן ולא היו פעם.

כלומר את מביאה כאן את כל מה שאדם מודרני מחשיב בתור איכות חיים.
אז מסכים שבלי כל הדברים האלו היינו חוסכים לעצמנו כמה שנים של עבודה.

אבל חשוב לשים לב לעובדה שלא מדובר כאן על מטלות שנוספו לנו אחרי המהפכה התעשייתית (זו בעיקר הייתה הטענה שכנגדה יצאתי).
המהפכה התעשייתית הייתה טובה מאוד ושחררה אותנו מאילוצים טכניים רבים ביותר, ושעות העבודה המרובות שלנו נובעות כיום בעיקר מאילוצים פנימיים.
למשל בדוגמא שהבאת יש אילוצים פנימיים של פינוק. אבל זה לא דבר חדש - גם בעבר היו אנשים שהיה להם את הרצון הזה להתפנק (אם כי בצורה שונה כמובן), וגם אצלם זה הוסיף שנות עבודה שהיה אפשר לנצל אחרת.

 

[בת העמק]

לחיצה על קישור [4] בקטע שציטטת מביאה למאמר שמפריך את הקטע המצוטט (מנפלאות הוויקיפדיה...).

ברגיל
אם תמצא חומר על שעות עבודה בתקופות שונות בהיסטוריה (ושוני גיאוגרפי-תרבותי) אשמח שתביא לכאן.
הרגע נזכרתי שכבר תקופה ארוכה אני עוקבת אחרי דף פייסבוק של בחור (בגילי בערך) שחי כבר עשור בפרו בכפר שקרוב למאצ'ו פיצ'ו. בין התיאורים הרומנטים שלו את תושבי האזור ונופיו, אפשר לגלות מקצב חיים "של פעם", כשהיחידות המשפחתיות פועלות ביחד (ילדים, הורים וסבים) כדי לעבוד בשדות ובמרעה אלפקות, להכין תכשיטים ובגדים, לאכול ולשחק.

קראתי מספיק ספרים על אירופה בימי הביניים כדי לדעת שהאיכרים שם עבדו קשה מאוד הרבה לפני המהפכה התעשייתית.

בתור אחת שגדלה בסביבה חקלאית טבעית יחסית (בלי חממות ואמצעים לגידול לא בעונה), אני יודעת שהעבודה החקלאית נחלקה לתקופות בוערות ותקופות רגועות.
כך גם נוצרו מסורות שימור האוכל לעונות המתות. בקיבוץ, עובדי הגד"ש היו הולכים לעבוד בחורף בענפים אחרים או לעזור לתקן טרקטורים במוסך.

כלומר את מביאה כאן את כל מה שאדם מודרני מחשיב בתור איכות חיים.

ברור, רק אני המוזרה שמחשיבה את זה לדירדור איכות החיים

המהפכה התעשייתית הייתה טובה מאוד ושחררה אותנו מאילוצים טכניים רבים ביותר, ושעות העבודה המרובות שלנו נובעות כיום בעיקר מאילוצים פנימיים.

נסכים שלא להסכים, שבת שלום!

 

[האזרח הקטן]

הלכתי לראות מה גוגל מציעה בנושא שעות העבודה בתקופות שונות

תודה על המקורות, מדובר בנושא מעניין.
כשבוחנים את שעות העבודה כיום ובעבר כדאי גם לבחון איכותית ולא רק כמותית. העבודה של חקלאות / ציד בעבר הייתה פיזית ורוויית סכנות - צייד שצריך לסתת כלי ציד ולרדוף אחרי חיות ובאותו זמן גם לברוח מחיות שמסכנות אותו, ואז לסחוב את הניצוד עד לסביבת המחייה שלו, או חקלאי עם כלי עבודה מאוד פרימיטיביים שצריך לעדור את השדה במשך שעות תחת השמש הקופחת.
אז גם אם אנחנו עובדים יותר שעות כיום, מדובר בזמן משרד ממוזג מול המחשב (כמובן לא כולם, יש גם מקצועות עם עבודה פיזית מאומצת אבל הם המיעוט בעידן המודרני).
ואז נשאלת השאלה מה עדיף, 4 שעות קטיף או 8 שעות לענות ללקוחות במייל.

 

[optimum]

ברור, רק אני המוזרה שמחשיבה את זה לדירדור איכות החיים
נסכים שלא להסכים, שבת שלום!

חלק מהדברים שציינת בהודעה הקודמת הם פשוט פינוקים (בתי קפה, מסיבות...) וזה בעיני המתבונן אם הם משפרים או מדרדרים את איכות החיים (אבל יש לך פה תת פורום שלם של מוזרים שחושבים כמוך!)

אבל נתמקד רגע הוצאה על רכב כדוגמה - יכול להיות שבזכות הרכב שלי יש לי יותר אפשרויות תעסוקה שאינן נגישות בתחב"צ, יכול להיות שאני יכול בזכותו להשיג לעצמי עבודה בשכר גבוה יותר שלא הייתה זמינה עבורי לולא היה לי רכב. במקרה כזה לא בטוח בכלל שאני עובד יותר שעות בשביל לממן אותו.

באופן דומה, מחשב (+אינטרנט) הפכו את שוק ההון לנגיש לציבור הרחב יותר מאי פעם ואפשר לבלוגריות מסתוריות ללמד אותנו איך להשקיע בו ולהרוויח כסף.
מעניין אם את הספרים שהזכרת בהודעות הקודמות שלך קנית בקניון הקרוב לביתך (במחיר מופקע), או שזה רק בזכות קיומו של האינטרנט שהאופציה לקרוא את הספרים האלו הייתה פתוחה בפניך.
גם פה, ממש לא בטוח שאנחנו עובדים קשה יותר כדי לממן הוצאות על ציוד מחשוב ותקשורת.

המצאות חיוניות באמת, שהן לא סתם גאדג'טים או טרנדים חולפים, אמנם עולות כסף אבל יש להן השפעות מסדר שני ומעלה שבשורה התחתונה מתבטאות בהגדלת היחס בין ההכנסות להוצאות של כל אחד מאיתנו. הן מאפשרות לנו או להיות פרודוקטיביים יותר או לצמצם הוצאות בתחומים אחרים, ובכך הן מאפשרות לנו לעבוד פחות.

 

[בת העמק]

כשבוחנים את שעות העבודה כיום ובעבר

עבודה חקלאית לא נעשית לרוב בשמש הקופחת. נהגו לעבוד מוקדם בבוקר ואז אחה"צ (אלא אם אתה עבד/וסל).
ליקוט שורשים, ירק ופרי דורש בעיקר שיטוט ותשומת לב, לי זה נשמע נחמד.

ואז נשאלת השאלה מה עדיף, 4 שעות קטיף או 8 שעות לענות ללקוחות במייל.

אני יודעת מה אני מעדיפה, וגם מה בעלי מעדיף - עבודה פיזית בטבע מהנה פי כמה מעבודה משרדית.

 

[בת העמק]

המצאות חיוניות באמת, שהן לא סתם גאדג'טים או טרנדים חולפים, אמנם עולות כסף אבל יש להן השפעות מסדר שני ומעלה שבשורה התחתונה מתבטאות בהגדלת היחס בין ההכנסות להוצאות של כל אחד מאיתנו.

פוטנציאלית זה נכון, תכלס אנשים רק מוצאים על מה להוציא את הכסף של אותו פער.

הן מאפשרות לנו או להיות פרודוקטיביים יותר או לצמצם הוצאות בתחומים אחרים, ובכך הן מאפשרות לנו לעבוד פחות.

נכון מאד, אבל המציאות מראה שרובם עובדים הרבה מדי שעות, במנותק מהחלקים האחרים של חייהם (תחביבים, מנוחה, חברים, ילדים, משחקים). מה חבל...