אני חושב שהסולידית התכוונה בן כזכר קטין, ולכן גם אני השתמשתי במילה הזו.
אבל לא הספקת לשאול את מי שחשב שהוא להט"ב אבל הבין שהוא לא, כשלמדתי בחטיבתה הביניים וגם בתיכון היו לא מעט (דווקא בנות) שטענו שהן לסביות, היום רובן נשואות לזכרים, ואני חושב שאף אחד מהן לא מגדירה עצמה לסבית יותר.
+ 1
מחזק לגביי התחושה, אבל לא ניתן לדעת היום
נשמע לי אנקדוטלי לי קצת.
או להיפך.. כבר תהיה כזו פתיחות שאיש לא יתרגש מזה.
עצוב שכל פעם שלמישהו יש דעה אחרת ממהרים לתייג אותו כבור/טרנסופוב/מיזוגן/פשיסט במקום להתמודד עם הטיעון.
+1
יש ילדים שמבוגרים קבעו להם שהם טרנסג'נדרים.
יש מחפשי תשומת לב, יש מתנסים, יש את כל הספקטרום הביסקסואלי, יש הכל. כחברה עלינו לתת חופש לאנשים להתנסות כדי שלא ישבו בארון מפחד מה יגידו השכנים.
אותו הדבר אפשר לומר גם על ילדים חרדים. סליחה כן..
פיספסת דעה אחת
מגדרית.
הם גם קובעים לו שהוא לא סוס פוני
משחק מילים, סיכוי סביר שהילד הזה כשיגדל יהיה בטראומה נפשית מטורפת מהחשיפה הזו
ניסיתי לרמוז לכך שקיימים הורים שלא מקבלים את הבחירה של הילד שלהם כשהוא יוצא מהארון כטרנסג'נדר, ואז אנשים נזרקים מהבית ועוברים טיפולים פסיכולוגיים במשך שנים ומתאבדים. וזה בעייתי וזה המצב שעכשיו מנסים לתקן בקהילה הגאה על ידי הגדלת הנראות של הטרנסים.
זה מה שנהגו לומר (ועדיין, בחוגים מסויימים) על ילדים להורים גרושים או ילדים להורים גייז.
מה משתנה? ילד להורים גרושים לא עובר טראומה? זה גם חלק מהשטיפת מוח?
ועל חילונים.
לרוב היא פחותה מהטראומות של ילדים לזוגות דומים שבוחרים להישאר יחד "בשביל הילדים"
אין לי מושג, אני משער שאין בזה כללי אצבע, תלוי מי ההורים
⌄
⌄
⌄
מסכים. אבל תשאל את החברים הסטרייטים שלך (אלה שיענו לך בכנות) כמה מהם חשבו שאולי הם בי או גיי בגיל ההתבגרות. אולי אני גדלתי על מאדים ולכולם הכל מאוד ברור, אבל אני זוכר את גיל ההתבגרות כתקופה מאוד מבלבלת. ופה מדובר על ילד בן 10, שאפילו עוד לא התחיל את גיל ההתבגרות. ברור שיש רצף ולא הכל בינארי אבל בכל זאת. אני יכול לחשוב על לפחות חמישה אנשים שהגדירו את עצמם בי בתיכון, היום נשואים (הטרוסקסואלית) ומעולם לא התנסו עם בני מינם. חלק מזה כנראה נבע מהשפעה חברתית שלהגיד שאתה גיי נהיה מגניב בחוגים מסוימים, וחלק מבלבול כנה ואמיתי שלפעמים יכול לקרות בגיל 14.
