השקעה בסיכון גבוה

[CescFabregas]

למה סובייקטיבית?
בקרן ממנופת על הנאסדאק, נכס הבסיס הוא נאסדאק 100 - מדד מוגדר היטב. בקרן ממונפת על S&P500, נכס הבסיס הוא מדד S&P500. לא כי הן נקודות טהורות מאיזו שהיא בחינה, פשוט כי ככה מוגדרת הקרן.


המדד מכיל מה שהוא מכיל. ודאי שזה משפיע על התשואה.


בתרחיש שהצגת לא היה מינוף פי 2 - היתה דרך מורכבת לייצר קרן לא ממונפת, כך שגם היתרונות וגם החסרונות מתקזזים. בשורה התחתונה, לטוב ולרע אין שם מינוף.
התחלתי לכתוב "דרך מטופשת לייצר" ואז נזכרתי שקרן עם עקיבה סינתטית עושה בדיוק את זה - משלבת חוזים שנותנים מינוף גבוה עם מק"ם חסר סיכון כדי לקבל קרן לא ממונפת.

ברור שכאשר מסתכלים על קרן ממונפת על סנופי או נאסדק, נכס הבסיס הוא המדד הלא ממונף.
במקרה כזה, נכון לומר ש"יש שחיקה הנובעת משונות נכס הבסיס".
העניין הוא, שבהקשר כללי יותר, התופעה של "שחיקה" ניתנת לציון רק ביחס לנכס בסיס כלשהו. האמת היא ש"שחיקה כתוצאה משונות יומית" היא דבר שקיים גם במדד מניות 100%, והכל ביחס למהו נכס הבסיס הסובייקטיבי שבחרת להשתמש בו.
כלומר, הטענה ש"אין שחיקה במדד מניות לא ממונף", שקולה לטענה "השמש לא זזה ביקום, אלא רק כדור הארץ נע". האמת היא שזה תלוי מהי נקודת הייחוס שלך. הגלקסיה כולה נעה, וגם השמש, במערכת ייחוס מסויימת.

תחשוב על מצב שבו "השוק" היה למעשה 50% מדד המניות שאתה מכיר, ו50% אגח קצר טווח.
הסברתי קודם איך אפקט כזה היה יכול לקרות בעולם היפוטתי (מלווה קצר מועד שהולך לו טוב עסקית, או מדיניות הנהלה דפנסיבית של החברות במדד),
במצב כזה, בתיק ממונף פי 2, ששקול ל100% מניות בעולם שאנחנו מכירים, *יש שחיקה ביחס לשוק*.
מצד שני, התיק הזה בטוח להחזקה בטווח הארוך.

המסקנה המתבקשת היא ש"שחיקה" קיימת ביחס לנקודת ייחוס כלשהי.
ואין שום דבר מיוחד במינוף שהוא בדיוק 1 כדי לטעון ששם אין שחיקה.
אין שם שחיקה אם נקודת הייחוס שלך היא מדד המניות, בהגדרה.

כפי שטענתי קודם, הנקודה של מינוף 1 שהשוק נותן, היא ארביטררית לגמרי. מידת המינוף של כל חברה היא החלטת הנהלה, והאינטרסים של ההנהלה הם לא תמיד למקסם את תשואת המנייה ביחס לתנודתיות שלה.

*המשך רלוונטי בתגובה הבאה גם כן*

 

[CescFabregas]

לא על ה-drag אלא על השונות. בטווח רחוק מספיק השונות היא לא בין רווח להפסד אלא בין יותר רווח לפחות רווח.
במינופים גבוהים האפקט של ה-drag נכנס ועשוי לנצח.

בתורה הקלאסית של MPT, בהחלט מדברים על תשואה שאמורה לפצות על שונות.

בהקשרים של מינוף, צריך להוסיף עוד כמה כלים וזוויות הסתכלות לדיון, מעבר ל-MPT.
אם תסתכל על תיק במינוף 5 (גבוה מאוד למשל), יש לו תוחלת רווח חיובית, אבל בסיכוי גבוה מאוד אתה תפסיד את כל הונך (על אף התוחלת החיובית!).
יש משתנים מקריים עם תוחלת חיובית, כאשר כמעט כל התפלגות ההסתברות שלהן היא שלילית (סיכוי מאוד גבוה להפסיד כסף, סיכוי מאוד נמוך להרוויח המון המון המון כסף).

לפיכך, בהקשר של מינופים גבוהים מה שמעניין אותך זה פחות התוחלת, ויותר התוצאה החציונית (ערך הכסף שיהיה בתיק בהסתברות של לפחות 50%), אבל זה כבר off-topic ולא אכנס לזה כאן מעבר.

בהקשר הזה, תקרא לזה שחיקה, תקרא לזה שונות, זה לא מאוד משנה בקונטקסט של השפעת מינוף.

התופעה היא מה קורה כאשר עושים אמפליפיקציה על התפלגות הסתברות מסוימת. מצד אחד, הגדלת חשיפה מחזקת את התשואה החיובית של ההתפלגות, ומצד שני, הגדלת החשיפה חושפת אותנו לאפקט drag הולך ומתעצם.

בסופו של דבר, התופעה האינהרנטית קיימת בכל המינופים, וגם במינוף 1. לטעון שהתופעה מתחילה להיות קיימת בכל מינוף גדול מ-1 באופן רציף, אבל במינוף 1 היא לא קיימת - זה לא נכון, ועשיתי מה שביכולתי כדי להמחיש זאת בדיון.
התופעה קיימת לכל מינוף k, גם קטן מ1, גם גדול מ1, וגם שווה ל-1, והיא פרופוציונית לk^2.

אתם חייבים לשים לב שתיק של 100% מניות, מתקבל כגבול הרציף של תיקים מהצורה ״מינוף בפקטור k על תשואות יומיות״ כאשר הפרמטר k שואף ל-1.
לטעון שבתיק עם מינוף 1.0001 יש שחיקה, ובתיק עם מינוף 1 אין שחיקה, זה אך ורק מכיוון שיש לכם נקודת ייחוס מאוד ספציפית, והיא יחסית ארביטררית.

האם לקרוא לתופעה שחיקה או שונות, זה כבר עניין של סמנטיקה. התופעה קיימת בכל המינופים ברמה המהותית. היא מתעצמת עם המינוף.

העובדה שבטווח הארוך שוק המניות במינוף 1, מרוויח בהסתברות גבוהה כרצוננו *גם בתוצאה החציונית* (ולא רק ״בתוחלת״) - וזה מה שבתכלס מעניין את המשקיע ברמה התיאורטית (ולא מתייחסים לזה ב-MPT) - זה רק מכיוון שבמינוף 1 תופעת שחיקה/שונות חלשה יותר מהתשואה החיובית של השוק.

 

[יעקב 1]

השחיקה בממונפות נובעת מכך שהבסיס למינוף משתנה באופן יומי או חודשי (מספר המניות שאתה מחזיק משתנה מיום ליום).
אם המינוף היה נשמר באותה המידה לא היית רואה שום שחיקה הנובעת מהשונות (החלק הממונף כן היה משתנה ובעקבותיו הריבית, אך זו נקודה אחרת).
זה פשוט לא קיים בקרן רגילה.

 

[MarketTimer]

העובדה שבטווח הארוך שוק המניות במינוף 1, מרוויח בהסתברות גבוהה כרצוננו *גם בתוצאה החציונית* (ולא רק ״בתוחלת״) - וזה מה שבתכלס מעניין את המשקיע ברמה התיאורטית (ולא מתייחסים לזה ב-MPT) - זה רק מכיוון שבמינוף 1 תופעת שחיקה/שונות חלשה יותר מהתשואה החיובית של השוק.

אם השונות של שוק המניות תגדל (או תקטן) פי 2, או 10 או 100 לעומת השונות הנוכחית, עדיין תיק במינוף 1 יהיה חסין למחיקה, בעוד תיק במינוף גבוה יותר לא. תשואתו של תיק במינוף 1 תישאר תלויה רק במחיר בהתחלה ובמחיר בסוף, ולא במחירי ביניים, בעוד שתשואתו של תיק במינוף 1.01 תמשיך להיות תלויה בכל מחירי הביניים ולא רק במחירים בהתחלה ובסוף.

 

[CescFabregas]

אם השונות של שוק המניות תגדל (או תקטן) פי 2, או 10 או 100 לעומת השונות הנוכחית, עדיין תיק במינוף 1 יהיה חסין למחיקה, בעוד תיק במינוף גבוה יותר לא. תשואתו של תיק במינוף 1 תישאר תלויה רק במחיר בהתחלה ובמחיר בסוף, ולא במחירי ביניים, בעוד שתשואתו של תיק במינוף 1.01 תמשיך להיות תלויה בכל מחירי הביניים ולא רק במחירים בהתחלה ובסוף.

1. השונות בתיק מניות היא בערך 15-20%. אם נניח שהתשואה השנתית מתפלגת נורמלית - שזה לא נכון אבל מקובל בהרבה הקשרים שבהם מתעלמים ממומנטים גבוהים, כמו בMPT -
אז מספיק אירוע בסטיית תקן בודדת על מנת לרדת 15-20% בשנה. אם תכפיל את השונות פי 10, אתה בשונות של מעל 100%.
במקרה כזה, סביר שתגיע שנה שבה תמחק את כל התיק ל-0.

2. תשואה על כל נכס, בתקופת זמן, כולל נכס ממונף, מחשבים לפי מחיר ההתחלה ומחיר הסיום של אותו הנכס.
את התשואה על תיק ממונף פי 2 ב5 שנים, אני גם אחשב על פי מחיר התחלה ומחיר סיום של אותו תיק

העובדה ש"תיק ממונף פי 1.01" מושפע מכל התשואות היומיות של הסנופי - ואגב, לא מהסדר שלהן על ציר הזמן, אלא רק מהמכפלה שלהן שהיא קומוטטיבית - זה נכון, אבל יש פה שני כשלים:

א. גם בסנופי במינוף 1, אתה בהגדרה חשוף לסט התשואות היומיות, ובשני המקרים אין חשיבות לסדר, כי מדובר בהכפלה גיאומטרית של כל התשואות היומיות - כך מקבלים את התשואה הצבורה על פני תקופה ממושכת.

ב. אתה יוצא מנקודת הנחה שנכס הבסיס שאליו משווים הכל הוא הסנופי במינוף 1, וזה ארביטררי לחלוטין. את זה ניסיתי להמחיש בדיון, אבל ניחא.

אתה צריך להבין שהמשתנה המקרי של "תשואת השוק בשנה" מורכב מהכפלה גיאומטרית של "תשואות השוק ביום", כלומר יש קשר בין ההתפלגויות.

למעשה, כאשר אתה מחזיק סנופי לתקופה ארוכה, אתה גם כן חשוף לסט כל התשואות היומיות של הסנופי. פשוט במינוף אתה מגביר את האפקט, ומבצע אמפליפיקציה להתפלגות היומית.

זה משתלם עד גבול מסוים, כי באמת יש פה שני כוחות מנוגדים - תוספת התשואה אל מול השחיקה שנוצרת. השחיקה שנוצרת הולכת פרופורציונית לריבוע המינוף, ולכן במינופים גבוהים מאוד אתה פשוט הולך להפסיד את כל הכסף.
אבל בניתוח הזה, אין משהו מיוחד במינוף 1 ביחס לכל מינוף אחר.

 

[יעקב 1]

@CescFabregas
אני לא בטוח שהבנתי את הניתוח המתמטי שלך. אך דומני שהוא מפספס נקודה חשובה.

מניות ונכסים בשוק לא יורדים ב'אחוזים'. הם יורדים בסכום אבסולוטי כלשהו על פי רצונו של מר שוק, ואנו מודדים אותם באחוזים.
אם היה שד שמטיל קוביה הקובעת אחוזים לירידה ועלייה, היית צודק שאין הבדל בין מינוף 1 לכל מינוף אחר, כיוון שנקודת הבסיס לחישוב הייתה אחוזים ולא סכומים.
אבל הנימוקים לתמחור החברות בשוק נובעים מכך שקונה או מוכר מחליט: מבחינתי אדובי שווה כרגע 15 דולר. זה לא מעניין אותי כמה היא היתה שווה אתמול או שלשום ומה היחס בין המחיר דאז למחיר אותו הוא רוצה לקבל.
לכן, בקרן שאינה ממונפת, לא מעניין בכלל מה היו התחנות אותן היא עברה. אתה יכול לשרטט כביכול המחירים נובעים מכל אוסף המחירים שהיו בהיסטוריית האחזקה. אך זה יהיה לא נכון. הסיבה שכעת אדובי שווה כסף, היא אך ורק בגלל שניתוח הנכסים שלה בידי הקונים מגלם שווי עליו הם מוכנים לשלם.
אולי ניסוי מחשבתי יועיל כאן. נניח ויום אחד מגיע קץ ההיסטוריה ואנשים לא רואים שום תועלת באחזקת תיק מניות ושוויו יורד ל0.00001. לאחר חודשיים מתגלה שקץ ההיסטוריה אינו ממש הקץ הסופי, ולפתע אנשים רואים ענין באחזקת נכסים. האם זה שהנכס היה אתמול בשווי 0 משפיע על שוויו כיום?

בקרנות ממונפות לעומת זאת הבעיה נוצרת בגלל הצורך להקטין את המינוף לפי השווי היומי.
ובקצרה, בקרן ממונפת, מה שיורד הוא מחיר הנכסים שברשותך, וגם מספר הנכסים שבבעלותך. בקרן שאינה ממונפת מספר הנכסים נשאר יציב לחלוטין ומה שיורד הוא השווי שלהם.

 

[outsider]

ובקצרה, בקרן ממונפת, מה שיורד הוא מחיר הנכסים שברשותך, וגם מספר הנכסים שבבעלותך.

לדעתי הקרנות הממונפות הן סינתטיות לחלוטין. מדובר בחוזי SWAP או נגזרות כאלו ואחרות, כך שכל מה שברשותך זה חוזה, בניגוד לקרן לא ממונפת ש(בדרך כלל) מחזיקה פיסית את הניירות (ולכן לא חשופה לסיכון צד שני). זה לדעתי ההבדל האמיתי בין שני המכשירים מתמטתית קרן לא ממונפת היא פשוט קרן עם מינוף 1 נמצאת על הרצף של המינופים מאפס עד אין סוף, וחשופה כמו כולן ל-volatitility drag במובנו המתמטי. אבל כיון שהיא חיה "בעולם האמיתי" אתה מקבל מה שאתה רואה -את מחיר יחידת סל, לא משנה באיזה טווח זמן או התפלגות תשואות. ה-voliatility drag במקרה זה הוא ארטיפקט.

 

[MarketTimer]

1. השונות בתיק מניות היא בערך 15-20%. אם נניח שהתשואה השנתית מתפלגת נורמלית - שזה לא נכון אבל מקובל בהרבה הקשרים שבהם מתעלמים ממומנטים גבוהים, כמו בMPT -
אז מספיק אירוע בסטיית תקן בודדת על מנת לרדת 15-20% בשנה. אם תכפיל את השונות פי 10, אתה בשונות של מעל 100%.
במקרה כזה, סביר שתגיע שנה שבה תמחק את כל התיק ל-0.

2. תשואה על כל נכס, בתקופת זמן, כולל נכס ממונף, מחשבים לפי מחיר ההתחלה ומחיר הסיום של אותו הנכס.
את התשואה על תיק ממונף פי 2 ב5 שנים, אני גם אחשב על פי מחיר התחלה ומחיר סיום של אותו תיק

1.תשנה את המודל ללוג-נורמלי והאפקט (השגוי) הזה ייעלם. זה רק ארטיפקט של בחירת מודל לא נכון, זה לא דבר אמיתי בשוק.

2.נראה לי שאולי פה נמצא שורש אי ההסכמה: אתה מדבר על מצב בו קבעת מינוף התחלתי ואז אתה לא מבצע איזונים במשך 5 שנים, ואז המינוף לאו דווקא נשאר בפקטור 2. אבל הדיון במקור היה על מצב בו אתה מאזן מידי יום (או תקופה קצרה כלשהי) כדי לשמור על מינוף קבוע של פי 2. במצב כזה, אם אגיד לך את המחיר של נכס הבסיס בתחילת ההשקעה ואחרי 5 שנים, לא תדע להגיד לי מה התשואה של התיק הממונף פי 2 (או פי 1.01).

 

[CescFabregas]

1.תשנה את המודל ללוג-נורמלי והאפקט (השגוי) הזה ייעלם. זה רק ארטיפקט של בחירת מודל לא נכון, זה לא דבר אמיתי בשוק.

2.נראה לי שאולי פה נמצא שורש אי ההסכמה: אתה מדבר על מצב בו קבעת מינוף התחלתי ואז אתה לא מבצע איזונים במשך 5 שנים, ואז המינוף לאו דווקא נשאר בפקטור 2. אבל הדיון במקור היה על מצב בו אתה מאזן מידי יום (או תקופה קצרה כלשהי) כדי לשמור על מינוף קבוע של פי 2. במצב כזה, אם אגיד לך את המחיר של נכס הבסיס בתחילת ההשקעה ואחרי 5 שנים, לא תדע להגיד לי מה התשואה של התיק הממונף פי 2 (או פי 1.01).

לגבי 2, אני דווקא כן מדבר על איזונים יומיים.
עדיין את התשואה על "התיק" לאחר 5 שנים, אשווה בין הערך הסופי של התיק, לערך שהושקע בו בהתחלה. את האיזונים מבצעים ככה שהמינוף נשאר קבוע על גודל התיק הנוכחי.

האם התשואה הזו תלויה בכל התשואות היומיות? כן. אבל תקרא, גם בתיק סנופי רגיל התשואה הצבורה מושפעת מסט התשואות היומיות.

עכשיו אתה יכול להמשיך לקרוא את התגובה הקודמת, תחת הפרשנות הזאת.

 

[MarketTimer]

האם התשואה הזו תלויה בכל התשואות היומיות? כן. אבל תקרא, גם בתיק סנופי רגיל התשואה הצבורה מושפעת מסט התשואות היומיות.

התשואה של תיק סנופי רגיל לא תלויה בתנודתיות (volatility), במובן הבא:
אם בתקופה של 100 ימי מסחר סנופי עלה מ 100 ל 110, זה לא משנה אם הוא עלה בתנודתיות הנמוכה ביותר האפשרית (0.1 בכל יום באופן קבוע, כלומר ביום השני היה שווה 100.1, ביום השלישי 100.2 וכך הלאה עד שהגיע ל 110), או בתנודתיות גבוהה הרבה יותר עד כדי קיצונית שבקיצוניות: ביום השני הוא היה שווה 10, ביום השלישי 5000, ביום הרביעי 3 וכך הלאה עד שביום האחרון הגיע ל 110.

לעומת זאת, ההבדל בין תרחיש של תנודתיות נמוכה לתרחיש של תנודתיות גבוהה הוא דרמטי עבור תיק ממונף.
אפילו במינוף של 1.01 יהיה הבדל עצום בתוצאה הסופית בין שני המסלולים שתיארטי בפיסקה הקודמת.

לכן תיק ממונף נפגע יותר ככל שהתנודתיות גבוהה יותר (ולזה אנחנו קוראים volatile drag) ותיק לא ממונף אדיש לתנודתיות.

 

[CescFabregas]

התשואה של תיק סנופי רגיל לא תלויה בתנודתיות (volatility), במובן הבא:
אם בתקופה של 100 ימי מסחר סנופי עלה מ 100 ל 110, זה לא משנה אם הוא עלה בתנודתיות הנמוכה ביותר האפשרית (0.1 בכל יום באופן קבוע, כלומר ביום השני היה שווה 100.1, ביום השלישי 100.2 וכך הלאה עד שהגיע ל 110), או בתנודתיות גבוהה הרבה יותר עד כדי קיצונית שבקיצוניות: ביום השני הוא היה שווה 10, ביום השלישי 5000, ביום הרביעי 3 וכך הלאה עד שביום האחרון הגיע ל 110.

לעומת זאת, ההבדל בין תרחיש של תנודתיות נמוכה לתרחיש של תנודתיות גבוהה הוא דרמטי עבור תיק ממונף.
אפילו במינוף של 1.01 יהיה הבדל עצום בתוצאה הסופית בין שני המסלולים שתיארטי בפיסקה הקודמת.

לכן תיק ממונף נפגע יותר ככל שהתנודתיות גבוהה יותר (ולזה אנחנו קוראים volatile drag) ותיק לא ממונף אדיש לתנודתיות.

קצת כמו אפקט תורת היחסות, אתם מקבעים נקודת ייחוס סובייקטיבית כאילו היא אבסולוטית, וזה הכשל הלוגי שלכם שחוזר לאורך הפוסט. כשבפועל הכל יחסי.
ועכשיו אסביר למה אני מתכוון.

תיקח את כל מה שכתבת כאן, תחליף בכל פעם שאמרת "תיק סנופי רגיל" ב"תיק ממונף פי 2 מאוזן יומית",
ובכל פעם שכתבת כאן "תיק ממונף/תיק במינוף 1.01" תכתוב "תיק במינוף 4 עם איזון יומי", ותקבל שהכל נשאר אותו דבר וסימטרי.

לחילופין, בכל פעם שכתבת "תיק סנופי רגיל" תכתוב "תיק 50% סנופי ו50% אג"ח קצר טווח", ובכל פעם שכתבת "תיק ממונף" תכתוב "תיק סנופי רגיל" - ושוב, הכל נשאר נכון.

כאשר אתה מקבע בתחילת הדיון שהסנופי עשה תנודות ובסוף סיים ב+10%, ברור שהוא יסיים בפלוס 10%.
אם היית מקבע בתחילת הדיון "תיק ממונף פי 2 מאוזן יומית" שעשה תנודות וסיים ב10%, ברור שהתיק הזה כמסקנה יעשה פלוס 10%, ללא קשר לתנודות הביניים.


אם היית מקבע שתיק 50-50 עלה ב10 אחוז כנקודת המוצא, עדיין רצף השונויות בתיק הזה ישפיע על תיק של 100% סנופי ותקבל אפקט שחיקה, ביחס לתיק המקורי של 50-50.

ואני חוזר ואומר בכל נקודה בפוסט הזה, אין משהו מיוחד בתיק על מינוף 1, ואין משהו מיוחד ברמת המינוף הספציפית בסנופי, היא יחסית ארביטררית ותלויה במדיניות ההנהלה, ותיאורטית היו יכולות להיות חברות שמתנהגות כמו אג"ח ונכנסו למדד - למשל כל חברה שחלק מההון שלה מוקצה לאגח ולא לפעילות העסקית.

 

[יעקב 1]

קצת כמו אפקט תורת היחסות, אתם מקבעים נקודת ייחוס סובייקטיבית כאילו היא אבסולוטית, וזה הכשל הלוגי שלכם שחוזר לאורך הפוסט. כשבפועל הכל יחסי.

גם תורת היחסות לא היתה מעניינת כל כך לו לא היו לה חיזויים רלוונטיים ושימושים מעשיים. היא היתה בסך הכל דרך נוספת לתאר את המציאות, לא שונה בהרבה מכל דרך אחרת. ואם נשתמש בפרפרזה שלך, הרי שכמו שמהירות האור מוחלטת בכל מערכת יחוס, כך גם ההתנהגות של תיק בלתי ממונף הוא הגודל המוחלט שלפיו ניתן למדוד את הגדלים האחרים.
(חברות שמשקיעות באג''ח אגב, אינן חברות שהמינוף שלהם גבוה או נמוך בהכרח מהשאר. זו סך הכל השקעה בדיוק כמו אינסוף השקעות אחרות).

ושוב, הסנופי אינו עושה תנודות, הוא שווה בדיוק את מה שהוא שווה, ותו לא.
תיק 50:50 מאוזן יומית הוא תיק במינוף 1/2, ולכן הגרר משפיע עליו בצורה שהתנודות מאוזנות יותר מאשר בתיק לא ממונף (או במינוף 1 כפי שאתה מחבב לומר )
אבל הנקודה המשמעותית בכל סוגי המינופים היא, שהגרר נוצר מכך שיש שינוי במספר הנכסים, מה שגורם לכך שאופי התנודתיות מביא לתוצאות שונות לחלוטין.
אך תיק במינוף 1, לא סובל/נהנה משינוי במספר הנכסים, ולכן אין לתנודתיות שום משמעות לגביו.
תמיד תוכל לומר שניתן לתאר את התיק בצורה מתמטית ככזה שהתנודתיות משפיעה עליו, אך זה בערך להישאר עם המודל התלמאי ולהוסיף בלי סוף אפיציקלים המתווספים אד הוק לפי הצורך.

 

[CescFabregas]

אבל הנקודה המשמעותית בכל סוגי המינופים היא, שהגרר נוצר מכך שיש שינוי במספר הנכסים, מה שגורם לכך שאופי התנודתיות מביא לתוצאות שונות לחלוטין.
אך תיק במינוף 1, לא סובל/נהנה משינוי במספר הנכסים, ולכן אין לתנודתיות שום משמעות לגביו.
תמיד תוכל לומר שניתן לתאר את התיק בצורה מתמטית ככזה שהתנודתיות משפיעה עליו, אך זה בערך להישאר עם המודל התלמאי ולהוסיף בלי סוף אפיציקלים המתווספים אד הוק לפי הצורך.

אין חשיבות למספר הנכסים הקונקרטי שאתה מחזיק, אלא לשווי הכולל שחשוף לכל נכס ונכס בתיק (ובכך גם שווי התיק הכולל), בכל נקודת זמן.

למשל, אם יתבצע split במנייה, ומספר המניות שאתה מחזיק השתנה, אין זה משנה - כי השווי הכולל של החשיפה נשאר זהה.

עוד דוגמא:
נניח שהחזקת מנייה כלשהי בשווי כולל של 100 אלף שקל, והמנייה עלתה ב10%.
כעת, שווי החשיפה הוא 110 אלף שקל, וכמות המניות נשארה זהה.
אם היית מוכר חלק מהמניות שלך, ככה שהחשיפה הכוללת חזרה להיות 100 אלף שקל, ואת יתר הכסף שרפת - העניין שקול ברמת התיק שלך כאילו המנייה לא עלתה עד לאותה נקודת זמן.
אבל מעבר לכך, אין עוד שום השפעה על המשך התיק, החל מאותה נקודת זמן והלאה.
אתה עדיין חשוף באותו ערך חשיפה, לאותו נכס.
מאותה נקודת זמן, אם הנכס עשה תשואה של y אחוזים, אין זה משנה אם אתה מחזיק יותר מניות או פחות - אך ורק שווי האחזקה.

מנקודת הסתכלות אחרת, אולי ברורה יותר: אם המנייה עלתה ב10% ועכשיו שווי האחזקה הוא 110 אלף שקל, אז הרווחת כסף אמיתי בעולם, שיכולת לממש בכל רגע ורגע (כמובן תחת חיכוך של מס רווחי הון, אבל בוא נניח רגע את החיכוכים בצד, כי זאת לא מהות הדיון).
אם אתה משאיר את כל המניות שלך מושקעות ולא מממש חלק מהן, אתה *דה-פקטו* לוקח את ההחלטה להיות חשוף ב110 אלף שקל מעתה והלאה לתנועה העתידית של המנייה, החל מאותו רגע.
אין קשר ל*מספר המניות*, רק ל*שווי החשיפה*.

אכן מינוף 1 יהיה המינוף היחיד באיזון יומי אשר שומר על כמות המניות.
זו תכונה מיוחדת של מינוף 1, אך צר לי, אין זה אומר בכלל שאין שם שחיקה.
כמות המניות היא מדד שלא רלוונטי להתפתחות ערך התיק בזמן, ומאותה סיבה splits לא מעניינים במניות.
הדבר היחיד שמעניין בכל רגע ורגע, הוא שווי החשיפה (כלומר, כמות המניות כפול השווי למנייה, אם החשיפה היא פיזית. החשיפה כמובן לא חייבת להיות פיזית), ומהי הצמיחה שהנכס שאליו אתה חושף שווי מסוים, תעשה מנקודת זמן זו לעתיד.

 

[יעקב 1]

למשל, אם יתבצע split במנייה, ומספר המניות שאתה מחזיק השתנה, אין זה משנה - כי השווי הכולל של החשיפה נשאר זהה.

המינוח המדויק הוא לא 'מספר מניות' אלא אחוז הבעלות בחברה.

אכן מינוף 1 יהיה המינוף היחיד באיזון יומי אשר שומר על כמות המניות.
זו תכונה מיוחדת של מינוף 1, אך צר לי, אין זה אומר בכלל שאין שם שחיקה.

אבל אני לא מכיר שום משמעות לשחיקה הזו.

דומני שהדיון הפך לדיון טרמינולוגי. אם יש מצב כלשהו שבו השחיקה הזו משפיעה על החלטות המשקיע במובן כלשהו, אשמח להבין.

 

[CescFabregas]

דומני שהדיון הפך לדיון טרמינולוגי. אם יש מצב כלשהו שבו השחיקה הזו משפיעה על החלטות המשקיע במובן כלשהו, אשמח להבין.

נכון, הדיון הוא אכן רק טרמינולוגי

הbottom line שלי, ועל זה אנו כנראה מסכימים:
ההשפעה על החלטות המשקיע - למעשה יש מידת מינוף יומית שהיסטורית הייתה אופטימלית על פני תקופת זמן מסוימת, והיא לא יצאה 1 ברוב התקופות, אלא יותר.
כאשר מפעילים מינוף עם איזון יומי, יש שני כוחות שפועלים זה נגד זה: הגדלת תוחלת התשואה, אל מול הגדלת אפקט השחיקה כתוצאה מהשונות.
למעשה, הנקודה שבה שני הכוחות הללו מתאזנים, ואין דרך לדעת מהן השונויות שיקרו בפועל מראש, היא הנקודה האופטימלית (בדיעבד) עבור תקופת זמן מסוימת.
תחת הערכות שונות ומודלים שונים, אפשר לנסות להתקרב לשם.

בתכלס, זה הכל מבחינתי. בהצגה הזאת, אני בספק שמישהו לא יסכים. כל היתר הוא באמת סתם טרמינולוגיה

 

[יעקב 1]

הגדלת תוחלת התשואה, אל מול הגדלת אפקט השחיקה כתוצאה מהשונות.

נראה לי שאתה מתעלם כאן מכך שתוחלת חיובית היא ממש לא בהכרח סיבה לקחת אותה.
לביטוח חיים יש תוחלת שלילית - להימור ברולטה רוסית, (בפרט כשיש לך ביטוח חיים), יש תוחלת חיובית מאוד.

 

[nolim]

בדיוק אותו ה volatility drag שיש בנייר כן ממונף.

קנית נייר לא ממונף ב100$. הוא עשה 1% ביום. למחרת בבוקר, יש לך נייר בשווי 101$. בסוף היום השני, הנייר ירד ב1%- מה השווי של נייר? קטן ממש מ100$.

עכשיו בשביל לסמלץ על נייר ממונף תכפיל את האחוזים במינוף האהוב עליך.

זה לא חישוב נכון.
החישוב הוא המדד עלה לשער X ואז ירד חזרה לשער שהיה בו שער Y (ירידה של פחות מ1%).
עליה של 1% ואז ירידה של 1% זה לא נכון לעשות את זה באחוזים. השוק לא מתנהל בצורה יחסית באחוזים אלא כערך אבסולוטי הערך היום הוא X ואתמול היה Y.

אם נייר ירד 50% והתיק נחתך בחצי, כדי לתקן זה יעלה ב100% לא ב50%. הירידה באחוזים חסומה ב100% איבוד כל התיק והעליה לא חסומה בגודל. זה פשוט לא דרך נכונה להסתכל על זה באחוזים שווים כעליה ואז ירידה או להיפך.