אחרי שצפיתי היום בנאום של רוטמן בבגצ, אני מתנצל אבל אין לי כוונה להתעמק בדוגמאות שמביא השותף שלו שלא ניתן להבין מהן כלום כי נימוקי השופטים הובאו בתמצית (ואני חושד מהכרות שטחית עם חלק מהמקרים, שבאופן מוטה).
מסכים. הם התנהגו כאילו שהם בכנסת או בתקשורת, ובעיקר צעקו.
לפחות הם הבהירו לבית המשפט שבעיניהם הם מעל החוק ומתכוונים לגרום לזה לקרות.
בקשר לעילת הסבירות הובאו שם כמה דוגמאות שאני זוכר -
1. אזרח מבקש אישור לחנייה ליד הבית, או יבואן רכב מבקש אישור ליבא את הרכב המושלם, והבקשה נדחת. השר מחזיר תשובה לקונית שהוא בדק את הבקשה בהתאם לחוקי הגנת הסביבה, חוקי הגנת הצרכן חוקי ה-ווטאבר וכל החוקים הרלוונטים והחליט לדחות אותה. נקודה.
לפי חוק ביטול הסבירות אין לאזרח שום אפשרות לפנות לסעד משפטי מאחר והשר בחן לטענתו את כל מה שצריך והחליט - ואי אפשר לערער על סבירות החלטתו.
הפתרון היחיד שרוטמן מציע לו זה להקים את מפלגת החניות הפרטיות ואז לחכות ארבע שנים ולהבחר לכנסת [כי כידוע מטרתו היחידה של חבר כנסת זה לקדם את האינטרסים הפרטיים שלו].
2. השחתת המערכת. לפי החוק החדש מותר לשר לפטר בלי לנמק ובלי שהמפוטר יוכל לעשות משהו בנדון. מאחר וחלק מהתפקיד של הפקידים המקצועיים זה לעדכן את השר גם בדברים שמעצבנים את השר, לפחות חלקם יפסיק לעשות את זה.
3. היה לפני כמה חודשים ניסיון לסגור מרפאה פסיכיאטרית (?) בעכו. לא היה חשד לבעיתיות בהליך ההחלטה ועדיין אלמלא עילת הסבירות היה נותר ציבור שלם של חולים ללא מענה.
4. מקרים בהם סתם פסלו בלי להקשיב לאזרח עד שהגיש תביעה ניפתרים היום עוד לפני שמגיעים למשפט. אם יתקבל החוק לא יוכלו להגיש אותם.