• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

השפעת מות ההפיכה המשפטית על שווקים בישראל

הוצאת דיבה - לא הבאת שום הוכחה לשחיתות של שופט מכהן.
ללכלך זה קל.
אני לא חייב לך הוכחות, גם אתה לא הבאת הוכחות כשטענת שחברי כנסת מושחתים (מה שאני מסכים שהוא נכון).
אם יתבעו אותי אביא ראיות בבית משפט.
 
על פי רוב במקרים כאלה לא תקבל סעד גם עם עילת הסבירות.
אתמול היתה לך אפשרות לבקש סעד מבית המשפט. מחר אין.
יש שיטות אחרות שיתנו כוח לאזרח מול הרשות המבצעת מלבד בית המשפט, אפשר למשל לעבור לשיטה שחלק מחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות, ואז יש לחבר כנסת שנבחר באזור שלך אינטרס לעזור לבוחרים פוטנציאלים שלו. כך פניה לחבר כנסת תוכל לעזור לך.
רוטמן הבטיח שאפשר לסמוך עליו. הכנסת תחוקק, מתי שהוא, חוקים שיוודאו שכל הזכויות ישמרו.
אתה מוזמן לסמוך על רוטמון.
 
גם אתה לא הבאת הוכחות כשטענת שחברי כנסת מושחתים (מה שאני מסכים שהוא נכון).
דווקא הבאתי.
מה גם שאני לא ממש נדרש להוכיח כי חלק גדול מחברי הממשלה הורשעו בעבר ו-או נתבעים בהווה.
אם יתבעו אותי אביא ראיות בבית משפט.
הוא שאמרתי- השופטים מנועים מלהגיב.
 
דווקא הבאתי.
מה גם שאני לא ממש נדרש להוכיח כי חלק גדול מחברי הממשלה הורשעו בעבר ו-או נתבעים בהווה.

הוא שאמרתי- השופטים מנועים מלהגיב.
מה באמת לא שמעת על פרשיות שחיתות במערכת המשפט?
אפי נווה? השופטת פוזננסקי?
היו עוד.
אני לא מחויב לשים לינקים לכל דבר, זה לא עבודה אקדמית פה.
ויש גם דברים שאני יודע ממה שמספרים לי עורכי דין.

הבעיה עם מערכת המשפט זה שהיא צריכה לשפוט את עצמה.
 
איפה אמרתי שבית המשפט פוסק נגד חרדים?
נתתי דוגמה למצב שבו בבית המשפט יושבים שופטים שדעותיהם ועולם הערכים שלהם שונה משלך.
האם גם אז היית תומך בעליונות בית המשפט?
באותה מידה הייתי יכול לתת דוגמה שבבית המשפט יושבים ערבים, דתיים לאומיים, קומוניסטים.

אם כבר הזכרת שיוויון:
ברור שערך השיוויון נמצא בקונצנזוס מוחלט.
אבל המושג שיוויון הוא מעורפל, כי לעולם אין שיוויון מוחלט.
האם ישיבות הסדר זה שיוויוני?
חייל לא קרבי לעומת קרבי?
גלי צה"ל, רבנות צבאית?
וזה רק דוגמה מגיוס לצה"ל. בחיים יש אינספור התלבטויות איפה עובד הגבול בין שיוויוני ובין לא שיוויוני. הקומוניסטים שמו אותו בקצה אחד, ליברטריאנים בקצה אחר. למרות ששניהם וודאי חותמים על השיוויון כערך.
לכן להגיד שבית המשפט פוסק לפי ערך השיוויון זה לא נקרא שבית משפט פוסק לפי החוק, כי החוק לא מספיק ברור, ואז ערכיו של השופט הם שמדברים.
ברור שאין 100 אחוז שיוויון בחיים,....
חייל קרבי לעומת לא קרבי וכו' - הגעת לצבא , הצבא יעשה איתך מה שהוא רוצה , לפעמים יש מזל , לפעמים אין. לא מבין למה בגץ צריך להתערב כאן. לפעמים במקרים ספציפיים כמו בגצ נשים לקורס טיס הוא מתערב.

ישיבות הסדר לא שוויוני לגמרי , אבל זוהי מעין פשרה והכיוון הוא כיוון חיובי , כיוון של שיפור , הרבה מהם מתגייסים לקרבי כנראה אחוזים יותר גבוהים מהצבא הרגיל אז זה מפצה, בגדול התחושה בחברה הישראלית יחסית בסדר עם זה , אז גם אם יש אי שיוויון הוא קטן יחסית אז בגצ לא מתערב.

לגבי אי גיוס חרדים לצהל - אי שיוויון קיצוני , בוטה , תחושה קשה של חוסר שיוויון אצל רוב הציבור הישראלי, כל העניין נובע מסחטנות פוליטית של מפלגות חרדיות, כל העניין ביחד נותן לנו הפרה קיצונית של עקרון השוויון , אז בית המשפט מרגיש מחויב להתערב.

אז אפשר לנתח ולהגיד: שופטים לפי ערכים שלהם , או אפשר להגיד : מכבדים את סמכות הממשלה ובוחרים לפעול במקרים קיצוניים יחסית.
 
לחרדים יש אמונות, וביבי אמר משהו שנוגד את האמונות האלו "בנקודה מאוד מאוד רגישה" (שזה השאלה של איפה אלוקים היה בשואה) ואייכלר ענה תשובה חרדית דתית לשאלה הזאת, וזכותך וזכות כל אדם לקחת את זה לכל מקום שאתם רוצים.

אם מישהו אומר שכתוב בקוראן שצריך להרוג את הכופרים, או שלפי הדת היהודית כופרים מורידין ואין מעלין וכיוצא בזה, אתה וכל אחד אחר יכולים לומר שמחר החרדים יהרגו את כולם, או שמחר הערבים יהרגו את כולם, אבל כל אדם שיש לו היכרות עם השטח, הוא יודע שאין שום משמעות לטקסט דתי או הבעת דעה דתית, לשטח.
קודם כל, ביבי לא אמר שום דבר שנוגד את הדת.

הדיון היה על אנשים שרצו לטוס לאוקראינה (מדינה במלחמה, שבה האויב יורה טילים על אוכלוסיות אזרחיות).
ביבי אמר שאסור להם לטוס לשם ולסמוך על אלוהים, כי בעבר הוא לא תמיד הגן עלינו.

מלבד זה שמדובר על עובדה פשוטה (עובדה: יהודים בעבר מתו במלחמות),
להבנתי זה לא סותר בכלל את הדת, שלא מבטיחה כלום לאנשים בודדים שהולכים למקום סכנה ללא צורך.
יש הבטחה כללית שעם ישראל לא יושמד, אבל אין שום הבטחה לבודדים.
להיפך, כל אחד מצווה לשמור את עצמו, למשל לבנות מעקה לגג כדי לא ליפול.

מעבר לזה, וחשוב יותר -
אפשר ללמוד הרבה על האדם והשקפת עולמו לפי איך הוא מתנהג בשעת כעס.
אם הוא היה עונה לביבי אישית (כמו סמוטריץ' שכינה אותו "שקרן בן שקרן"), זה אומר משהו אחד,
אבל אם בשעת כעס מתברר שהוא חושב שהסיבה היחידה שיש לנו אוייבים זה בגלל "המשטר החילוני"
(ודבריו מהדהדים ומצדיקים את דברי המשטר האיראני על כך שמגיע לישראל להיות מושמדת, ושאין כאן אנטישמיות אלא "רק" התנגדות לציונות) -
זה כבר משהו אחר לגמרי.

גם ההאשמה על זה שהציונים לא מנעו את השואה (כאילו שהם יכלו - זו הייתה מלחמת עולם)
מראה על שנאה חולנית ברמה של אנטישמיים בימי הביניים שהאשימו את היהודים בכך שלא מנעו את הדבר השחור.

בעיניי, המכתב הזה בהחלט אומר עליו משהו, גם אם הוא נכתב בשעת כעס.
"בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו, ובכעסו".
 
השאלה הכי טובה שלדעתי אדם עם שכל בריא צריך לשאול את עצמו, איך יכול להיות שבצד השני שיש שם בוודאות אנשים שפויים ובכל זאת הם חושבים אחרת ממני, ולא לקבל את התשובה כי הם מטומטמים, או כי הם לא מבינים, או כי הם שטופי מוח.
זו שאלה מצויינת, שגם הצד שתומך בממשלה הנוכחית יכול לשאול את עצמו.

לי אישית יש 2 תשובות אפשריות לגבי הצד השני (אפצל לשתי תגובות כי יצא ארוך).

1. מחקרים הראו שימנים מעריכים מאוד את הערך של נאמנות,
ורואים את זה בפועל גם בכנסת, כשנבחרי הציבור של "גוש הימין" נבחרים שוב ושוב כבר עשרות שנים, לעומת השמאל שמחליף מנהיגים כל הזמן.

כל זה טוב ויפה בדרך כלל,
אבל אם באים מנהיגים שאינם נאמנים לערכים עצמם (למשל בגלל שחיתות)
או שאינם מקדמים את הערכים מסיבות אחרות (למשל בגלל שטחיות, חוסר יכולת ועוד),
הציבור עלול לשמור אמונים למנהיגים עצמם במקום לערכים...
 
נערך לאחרונה ב:
השאלה הכי טובה שלדעתי אדם עם שכל בריא צריך לשאול את עצמו, איך יכול להיות שבצד השני שיש שם בוודאות אנשים שפויים ובכל זאת הם חושבים אחרת ממני, ולא לקבל את התשובה כי הם מטומטמים, או כי הם לא מבינים, או כי הם שטופי מוח.

2. מחקרים (שהוזכרו כאן) הראו שכשיש מחלוקת ציבורית על נושא מסוים -
הזהות של אנשים מתגבשת סביבו.

למשל בשעת מלחמה בין ערבים ויהודים, פתאום ההפרדה הלאומית מקבלת חשיבות גדולה מאוד,
ואז גם ערבי אזרח המדינה פתאום מוצא את עצמו מזדהה פחות עם יהודים, ויהודים מוצאים את עצמו פחות מזדהים איתו).

במקרה שלנו, 5 מערכות הבחירות בשנים האחרונות פילגו את העם בצורה שלא הייתה כמוה.
ציבורים שמלכתחילה הייתה להם זהות מגובשת ומובדלת (לבוש מיוחד, מוסדות חינוך שונים, אורח חיים שונה וכו') עלולים להעדיף את הזהות שנמצאת במחלוקת ("חרדים") על פני הזהות המאחדת ("עם ישראל").

דוגמא:
כרטיסי המזון של דרעי שלפי הכתבה כאן -
החלוקה דרך משרד הפנים מיועדת, בין היתר, לאפשר את השימוש בקריטריון המרכזי לקביעת זכאות: קבלת הנחה של 70% בארנונה.
לפי נתוני אגף התקציבים, הקריטריון הזה גורם לכך ש־32% מהחרדים היו זכאים לכרטיסי המזון אף שרק 5% נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב). לעומת זאת, רק 14% מהמשפחות הרעבות היו זכאיות לכרטיסים.

איך אפשר להסביר עוול כזה?
הכותרת בכלכליסט רומזת לכך שאריה דרעי מוכן להרעיב ממש עשרות אלפי אנשים רק כדי לנהל קמפיין בחירות.
לפי היכרות עם הטבע האנושי, מאוד לא סביר שההסבר הזה יכול לעמוד בפני עצמו -
זה לא שהוא לוקח כאן תקציבי תרבות או משהו בסגנון, אלא ממש מרעיב אנשים,
לכן הגיוני מאוד שהוא צריך איזושהי הצדקה עצמית כדי שהוא יוכל לעשות את זה.

נראה לי שהתשובה היא שכיום אין לדרעי זהות "ישראלית" או "יהודית" אלא "חרדית" בלבד.
לכן ממש לא אכפת לו שישראלים/יהודים שאינם חרדים ירעבו כי הוא לוקח להם את התקציב,
בדיוק כמו שכל ממשלה בעולם דואגת אפילו למותרות לאזרחיה לפני שדואגים להצלת חיים בעולם השלישי (זה "הם" לא "אנחנו").

זו כמובן רק דוגמא אחת, ויש רבות אחרות מהממשלה הנוכחית
(בין היתר המכתב של אייכלר שהזכרתי שמראה את עוצמת השנאה והניכור שלו כלפי החילונים).

העם מבין את זה, וזו אחת הסיבות למה לא רוצים לתת עוד כוח לשלטון על חשבון רשויות אחרות, כי יודעים שחלק גדול מהשלטון הנוכחי מעוניין אך ורק בטובת מגזרים ספציפיים, ובכלל לא רואה את עצמו כחלק מעם כללי יותר (או בניסוח שונה - לא רואים את האחרים כחלק מאותו עם, שזה למעשה אותו דבר).

כמובן שזה לא כולם (התרשמתי לדוגמא שהשר משה ארבל מעוניין בטובת הכלל),
אבל מספיק שחלק דומיננטי מהנהגת הציבור החרדי (בפרט הפוליטיקאים שמרוויחים מהפילוג) מתנהג כמו שבט שמעוניין אך ורק בטובתו שלו,
כדי ליצור תגובת נגד בציבור החילוני (בין אם זו מגזריות הפוכה, או סתם רצון לעזוב מדינה שבה הממשלה מתייחסת אלינו כמקורות לניצול בלבד),
וכך יוצא שהלכידות מתפוררת ואנחנו כבר לא עם/מדינה שמתנהלים בהרמוניה, אלא מגזרים שנלחמים אחד בשני.

לכן כל מי שעדיין רוצה כאן מדינה חייב להילחם בתופעות כאלו.
גם חרדי שעדיין מעוניין בעם ישראל / במדינת ישראל ולא ב"עם חרדי" חדש - צריך להתנגד לפוליטיקאים שמקדמים הפרדה כזו.
המדינה לא תוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן עם הנהגה מפלגת כמו ההנהגה הנוכחית...
 
אפרופו שיוויון בגיוס, איפה הערבים?
אין בעיה לגייס ערבים אבל דווקא יש לי הרגשה שמהצד של הקואליציה הנוכחית יתנגדו לכך. אני בעד לגייס את כולם, לתת לכולם נשק ולשלוח את כולם. אם אי אפשר לעשות את זה לגבי כולם וחייבים לפטור קבוצות גדולות מהאוכלוסיה אז עדיף כבר לפטור את כולם ולבסס על התנדבות או צבא מקצועי. האמת שאני מתקשה להבין למה הטיעון הזה לא טריביאלי וברור. הרי לא יתכן שרק חלק מהאוכלוסיה ישרת.
 
אני בעד לגייס את כולם, לתת לכולם נשק ולשלוח את כולם.
אתה מנותק מהמציאות, אתה רוצה שהערבים ילחמו למען מדינת ישראל, שהיא הנכבה שלהם?!

אם אי אפשר לעשות את זה לגבי כולם וחייבים לפטור קבוצות גדולות מהאוכלוסיה אז עדיף כבר לפטור את כולם ולבסס על התנדבות או צבא מקצועי. האמת שאני מתקשה להבין למה הטיעון הזה לא טריביאלי וברור. הרי לא יתכן שרק חלק מהאוכלוסיה ישרת.
מסכים.
יש לך השערה למה אין אף מפלגה שמציעה את זה?
 
הכותרת בכלכליסט רומזת לכך שאריה דרעי מוכן להרעיב ממש עשרות אלפי אנשים רק כדי לנהל קמפיין בחירות.
לפי היכרות עם הטבע האנושי, מאוד לא סביר שההסבר הזה יכול לעמוד בפני עצמו -
זה לא שהוא לוקח כאן תקציבי תרבות או משהו בסגנון, אלא ממש מרעיב אנשים,
לכן הגיוני מאוד שהוא צריך איזושהי הצדקה עצמית כדי שהוא יוכל לעשות את זה.
ניתוח יפה אבל אתה מגזים בהערכת המצפון של אדם שכבר הורשע שלוש פעמים (אחת בהסדר טיעון), והחתן שלו משכיר דירות לנתינים זרים בדרום תל אביב
יש לו אינטרס אישי - בחירות לראשויות המקומיות.
 
אין בעיה לגייס ערבים אבל דווקא יש לי הרגשה שמהצד של הקואליציה הנוכחית יתנגדו לכך. אני בעד לגייס את כולם, לתת לכולם נשק ולשלוח את כולם. אם אי אפשר לעשות את זה לגבי כולם וחייבים לפטור קבוצות גדולות מהאוכלוסיה אז עדיף כבר לפטור את כולם ולבסס על התנדבות או צבא מקצועי. האמת שאני מתקשה להבין למה הטיעון הזה לא טריביאלי וברור. הרי לא יתכן שרק חלק מהאוכלוסיה ישרת.
אתה יודע מה, זה נשמע טיעון הגיוני...
אבל...
למה אנחנו לא שומעים את השמאל צועק כל הזמן, מה עם גיוס ערבים? למה רק על חרדים?
 
כבר התייחסתי לשאלה הזו בשרשר הזה.
בקצרה: ואם בג"ץ יחליט שרק 10 אחוז מהאוכלוסייה ישרתו בצבא?
ואם בג"ץ יחליט לבטל את הבחירות?
א. בגצ לא מקבל החלטות אופרטיביות אלא פוסל חוקים והחלטות אחרות. כמו ן שכשיש החלטה לא שיוויונית הוא אומר שאפשר ליישם כלפי כולם או לבטל את ההחלטה לגמרי.
ב. בגלל זה צריך שיהיו שלוש רשויות עם כוח לכל אחת בפני עצמה. לממשלה ולכנסת יש ייצוג בוועדה לבחירת שופטים ויכולים לבחור בעצמם את השופטים (
2


אתה מנותק מהמציאות, אתה רוצה שהערבים ילחמו למען מדינת ישראל, שהיא הנכבה שלהם?!


מסכים.
יש לך השערה למה אין אף מפלגה שמציעה את זה?

א. רוב. החיילים בצבא לא נלחמים - יש אפסנאים, נהגים, ממשקי ממטרות, טבחים, מתכנתים וכו וכו. אגלה לך סוד? הערבים גם עושים עבודות בשביל הצבא כשהם עובדים בחברות שנותנות שירותים שונים - אז שבמקום יהיו בצד של החברה האזרחית בתשלום יהיו בצד של חיילים בצבא בחינם. וכן, לא שואלים כל אחד אם בא לו על המדינה או לא, זו חובה של כולם. כנ״ל חרדים. אם המדינה לא מסוגלת מסיבותיה להכריח את כולם לשרת אז שתפטור את כולם.

ב. כי יודעים את האמת - שאז אף אחד לא יבוא לצבא כי את רוב האנשים לא מעניין טובת הכלל אלא יותר טובת עצמם.
ומה יקרה כשיהיו חמישים אחוז חרדים, שלושים אחוז ערבים ועשרים אחוז חילונים? יכריחו את ה 20 אחוז לשרת? כנראה שכן.
כל הסיפור הזה של בית המשפט זה בכלל לא עניין של סבירות וימין או שמאל זה עניין של חרדים מול חילונים, פריבילגים מול לא יוצלחים. צד אחד רוצה מדינה חילונית והצלחה על פי כישורים וצד שני רוצה מידית הלכה והצלחה על פי קשרים, זה הכל.
 
א. בגצ לא מקבל החלטות אופרטיביות אלא פוסל חוקים והחלטות אחרות
כן, לכן אני חושש שהוא יפסול את ההחלטה לקיים בחירות.
וכן, לא שואלים כל אחד אם בא לו על המדינה או לא, זו חובה של כולם. כנ״ל חרדים. אם המדינה לא מסוגלת מסיבותיה להכריח את כולם לשרת אז שתפטור את כולם.
המדינה לא יכולה לחייב אנשים לעשות מה שהם מתנגדים לו.
מה תעשה תכלא מאות אלפי אנשים? לכמה זמן?
ואם אנשים יבואו לצבא אבל יעשו שם צרות מהבוקר עד הערב מה תעשה?
אתה לא מודע למגבלות הכוח של המדינה.
מסכים איתך שהפתרון הוא צבא התנדבותי.
 
אז אפשר לנתח ולהגיד: שופטים לפי ערכים שלהם , או אפשר להגיד : מכבדים את סמכות הממשלה ובוחרים לפעול במקרים קיצוניים יחסית.
כיון שכבר התחלנו עם הדוגמה של גיוס לצבא, נמשיך איתה. למרות שאפשר לתת דוגמאות מתחומים אחרים גם כן.

למה מדינה יכולה להחליט שהיא צריכה גלי צה"ל, רבנות ראשית, נח"ל (בשנות החמישים), ועוד כל מיני, זה חשוב. והיא לא יכולה להחליט שהיא צריכה לומדי תורה ולכן הלימוד שלהם זה השרות שלהם?
עכשיו אני מבין שזה נשמע מופרך שלימוד תורה חשוב לביטחון המדינה, אבל שים לב. זה כבר לא טיעון מערך השיוויון, אלא זה כבר הערבות של בג"ץ בהחלטות מה חשוב למדינה.
אם הסכמנו שהכנסת מופקדת להחליט מהי דרכה של המדינה ומהם ערכיה, ובג"ץ פוסל חוקים על פי מה שכתוב בחוקי יסוד או במגילת העצמאות, אבל הוא לא קובע את הערכים בעצמו, אז באיזה טיעון יכול בג"ץ לומר שלימוד תורה לא חשוב למדינה, אחרי שהכנסת קבעה שהוא כן חשוב?
 
כן, לכן אני חושש שהוא יפסול את ההחלטה לקיים בחירות.

המדינה לא יכולה לחייב אנשים לעשות מה שהם מתנגדים לו.
מה תעשה תכלא מאות אלפי אנשים? לכמה זמן?
ואם אנשים יבואו לצבא אבל יעשו שם צרות מהבוקר עד הערב מה תעשה?
אתה לא מודע למגבלות הכוח של המדינה.
מסכים איתך שהפתרון הוא צבא התנדבותי.
זה בסדר ,
אתה מנותק מהמציאות, אתה רוצה שהערבים ילחמו למען מדינת ישראל, שהיא הנכבה שלהם?!


מסכים.
יש לך השערה למה אין אף מפלגה שמציעה את זה?
באחד התגובות כאן או במקום אחר בפורום, מישהו צירף מאמר שמנתח גדלים של צבאות מקצועיים יחסית לאוכלוסיה בכל מיני מקומות בעולם ומראה על הקשיים ביצירת צבא מקצועי. בקיצור,לפי המאמר צבא מקצועי בישראל יהיה קטן מאוד ולא מספיק לצרכי הבטחון.
 
כיון שכבר התחלנו עם הדוגמה של גיוס לצבא, נמשיך איתה. למרות שאפשר לתת דוגמאות מתחומים אחרים גם כן.

למה מדינה יכולה להחליט שהיא צריכה גלי צה"ל, רבנות ראשית, נח"ל (בשנות החמישים), ועוד כל מיני, זה חשוב. והיא לא יכולה להחליט שהיא צריכה לומדי תורה ולכן הלימוד שלהם זה השרות שלהם?
עכשיו אני מבין שזה נשמע מופרך שלימוד תורה חשוב לביטחון המדינה, אבל שים לב. זה כבר לא טיעון מערך השיוויון, אלא זה כבר הערבות של בג"ץ בהחלטות מה חשוב למדינה.
אם הסכמנו שהכנסת מופקדת להחליט מהי דרכה של המדינה ומהם ערכיה, ובג"ץ פוסל חוקים על פי מה שכתוב בחוקי יסוד או במגילת העצמאות, אבל הוא לא קובע את הערכים בעצמו, אז באיזה טיעון יכול בג"ץ לומר שלימוד תורה לא חשוב למדינה, אחרי שהכנסת קבעה שהוא כן חשוב?
אני לא חושב שאחד מערכי המדינה זה לימוד תורה ובמיוחד לערך לימוד תורה חזק שגובר על ערך השיוויון והשירות בצבא. אני לא רואה שום סימוכין לכך , לא ברמה של חוק יסוד , לא ברמה של רוב בעם , ולא ברמה של דפוסי הצבעה ,שהרי ברור שהם תוצאה של לשון מאזניים.

ושאלה: מה הזהות הדתית שלך ? האם אתה חרדי ?
 
נערך לאחרונה ב:
המדינה לא יכולה לחייב אנשים לעשות מה שהם מתנגדים לו.
מה תעשה תכלא מאות אלפי אנשים? לכמה זמן?
אז למה שהחילונים מתנגדי הממשלה הזאת ישרתו בצבא? הממשלה הזאת בזה להם ופוגעת בכל מה שהם רואים בו ערך. הם יגידו: למה שאנחנו נשרת? שהחרדים והביביסטים ישרתו. מה תעשה? תכלא מאות אלפי אנשים? וזה גם הולך לקרות, כמו שאומר ראש אכ"א לשעבר, ומי כמוהו יודע.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
המדינה לא יכולה לחייב אנשים לעשות מה שהם מתנגדים לו.
מה תעשה תכלא מאות אלפי אנשים? לכמה זמן?
ואם אנשים יבואו לצבא אבל יעשו שם צרות מהבוקר עד הערב מה תעשה?
להתנות זכויות אזרחיות בחובות אזרחיות.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ס השפעת הפנסיות על הכלכלה בישראל פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 37
R השפעת המלחמה מול איראן על בנית/בחירת דירה נדל"ן 6
R השפעת המכסים של טראמפ על שער שקל דולר שוק ההון 2
ד השפעת המערכה מול איראן על מחירי הנדלן באיזורי ביקוש אוף טופיק 14
Y השפעת מנהלי קרן פאסיבית על אקטרטיביות ורווח הקרן פוסטים מאיכות נמוכה 3
י השפעת שינוי מט"ח על רכישת המניות הראשונית שוק ההון 53
ה השפעת המע"מ על דירה שנקנתה נדל"ן 2
ד האם יש דרך לנטרל השפעת הדולר במסלולים כמו עוקב SP500 בפנסיה וקרן השתלמות? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 14
F דעתכם האישית על השפעת הבינה המלאכותית על חברות הטק אוף טופיק 8
ר השפעת יחסי ישראל-אירלנד על קרנות איריות שוק ההון 143
A לגבי השפעת מטח בקרנות חוץ שוק ההון 6
ד השפעת מכירת פסגות על פסגות טרייד שוק ההון 3
ב השפעת המלחמה על הריבית של פיקדונות דולריים בבנקים צרכנות פיננסית 5
Y השפעת מט״ח על קרן אירית מחקה מדד שנסחרת בשקלים שוק ההון 0
Y השפעת מט״ח על קרנות הנסחרות בשקלים שוק ההון 265
דו דו השפעת דיבידנד על שערי קניה ומכירה בחישובי דף עזר 1325 מיסים 1
I השפעת קריסת SVB על הכלכלה הישראלית שוק ההון 19
הטירונית אג"ח ממשלתי 5116181 MTF מחקה תל גוב-כללי - השפעת הארועים הפוליטיים על הקרן שוק ההון 22
Y השפעת הרפורמה המשפטית על שוק ההון בישראל שוק ההון 429
C ״השפעת המיסוי הריאלי אל מול הנומינלי חזקה יותר בטווח הקצר״ שוק ההון 3
ב השפעת הלוואה קודמת על פרופיל לווה למשכנתא נדל"ן 6
S השפעת האינפלציה והעלאת הריבית על מגזר ההייטק פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 9
ש השפעת מעבר בנק על דירוג האשראי צרכנות פיננסית 0
A השפעת הריבית העולה והאינפלציה על מחירי הנדל״ן נדל"ן 109
E השפעת הירידות בבורסה על היום-יום ומצב הרוח שוק ההון 63
D מניות דואליות - השפעת מחיר המניה והבדלים בימי מסחר שוק ההון 1
K השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה העולמית פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 2508
L השפעת הוצאות על פרישה מוקדמת פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 3
א השפעת מט"ח על נייר 1159235 שוק ההון 2
ס השפעת עלייה קלה בריבית הפריים נדל"ן 33
N השפעת שער הדולר על קרן שקלית שוק ההון 34
ר ילדים במהלך התואר - השפעת הורות על התפתחות אישית התפתחות אישית 32
E השפעת שער הדולר על שער הפאונד אוף טופיק 2
E השפעת מט"ח על תיק ההשקעות שוק ההון 1
לא חשוב שמות השפעת תופעת הפרישה המוקדמת על המשק הישראלי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 42
B השפעת שינוי שער הדולר על מניות זרות לא דואליות שוק ההון 5
E השפעת ג'ו ביידן על המדדים שוק ההון 3
M השפעת קבלת מענקי CARES act על דילול בעלי המניות? שוק ההון 1
נ השפעת המגפה בעולם על דור הY והZ, דעתכם בנושא? אוף טופיק 47
G השפעת הגישה של טראמפ על השוק אוף טופיק 29
ה השפעת הקורונה על נדלן - דיון תיאורטי נדל"ן 363
ר השפעת דמי ניהול על מחיר קרן סל שוק ההון 14
O השפעת מכירת בית השקעות על תנאים קיימים שוק ההון 2
P השפעת "הכנסות פטורות" על חישוב סך ה"הכנסה" צרכנות פיננסית 20
A השפעת קרבה לבית ספר על איכות חיים ושווי הנכס נדל"ן 9
מוריארטי השפעת היפראינפלציה על מיסוי ניירות נקובים בדולר מיסים 14
Yos השפעת ירידה במס רווח הון על שינוי הקרנות שוק ההון 8
P השפעת ירידות בשוק ההון על נדל"ן רגיל/להשקעה? נדל"ן 32
כ השפעת תשלום ריבית (קופון) על מחיר וגרף של אג"ח שוק ההון 4
אנא-אל השפעת פ"מ על זוגיות פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 25

נושאים דומים

Back
למעלה