בדיוק כמו עם מדעי הרוח, התשובה טמונה באחוזים ממחזור הגיוס.למה מדינה יכולה להחליט שהיא צריכה גלי צה"ל, רבנות ראשית, נח"ל (בשנות החמישים), ועוד כל מיני, זה חשוב. והיא לא יכולה להחליט שהיא צריכה לומדי תורה ולכן הלימוד שלהם זה השרות שלהם?
אני מזמין אותך לחשב איזה אחוז ממחזור הגיוס מגיע לגלי צה"ל ואיזה אחוז מקבל פטור של תורתו אומנותו.
אגב, היות והתשובה טמונה באחוזים ממחזור הגיוס אז גודל הבעיה הזו מחמיר משנה לשנה ככל שאחוז החרדים מתוך מחזור הגיוס גדל.
אם כבר עוסקים בנושא אז יש בעיני שתי בעיות עם החקיקה של הגיוס:
1. בעיה פרקטית - החקיקה מתבססת על ההנחה שהחילוני הממוצע ימשיך להיות פראייר ולא בטוח שההנחה הזו תמשיך להתקיים בעתיד ואז צהל יחווה משבר מאוד גדול.
2. בעיה עקרונית - במדינה שבה חוק כזה הוא קביל (וויתרנו על עקרון השוויון) לא מופרך בעיני לחשוב שבהמשך, כשהחרדים יהוו אחוז גבוה יותר מהאוכלוסיה, יעברו גם חוקים נוספים כמו:
- חרדים לא משלמים מיסים וחילונים כן.
- תלמידי ישיבה זכאים לפנסיה תקציבית לאחר 20 שנה.
- תלמיד שבילה 3 שנים בישיבה זכאי להטבות של חייל שסיים שירות (אפילו כבר הוצע בחקיקה)..
וכו וכו.
אני סתם זורק פה רעיונות שנשמעים מופרכים אבל ברגע שעקרון השוויון לא קיים אז ה"שמיים הם הגבול".
נערך לאחרונה ב: