• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

השפעת תופעת הפרישה המוקדמת על המשק הישראלי

לא חשוב שמות

משתמש רגיל
הצטרף ב
20/3/16
הודעות
834
דירוג
382
היי,

תהיתי לעצמי, במידה ורוב האנשים הייצרנים במשק יגיעו למסקנה שמוטב להם פשוט לפרוש באיזור גיל 45 בממוצע, מהן ההשלכות של תופעה מסוג זה על המשק הישראלי לדעתכם?

מדוע רק העובדים הייצרנים? כיוון שהם בעלי היכולת הכלכלית והמעשית לפרוש (ולא רק הרצון). אני מניח.

אם מישהו בדק תופעה זו או ניבא מקרים פוטנצאליים, תמיד יהיה נחמד לשתף במקורות.

* פרסמתי את הדיון בקטגוריה זו כי היא נראית לי ההגיונית ביותר.

דיון פורה :)
 
מדוע רק העובדים הייצרנים? כיוון שהם בעלי היכולת הכלכלית והמעשית לפרוש (ולא רק הרצון). אני מניח.
לא בטוח שאני מבין את ההגדרות שלך. עובדי ייצור מרוויחים בדרך כלל שכר נמוך. בין מקבלי ההכנסה הגבוהה יש ייצוג נכבד לעצמאים ולא לעובדים וכן לנותני שרותים למיניהם.
מהכרות שלי, אנשים שמגיעים להון נכבד בגיל צעיר שלא מירושה, בדרך כלל אוהבים מאד את עבודתם, מצטיינים בה והיא מהווה בשבילם הרבה מעבר למקור כספי. אף אחד מהם לא הפסיק לעבוד על אף שהם, ילדיהם ונכדיהם מסודרים כלכלית (בסטנדרטים שלי, לא של תשובה).
בכל מקרה,במקרה הדמיוני שציינת בו "רוב האנשים" מחליטים להפסיד לעבוד באמצע החיים, המשק יינזק קשות. קצת דומה לתרחיש הדמיוני בו המשק מושבת בגלל מגיפה :)
 
נערך לאחרונה ב:
עובדי ייצור מרוויחים

אני מניחה שהכוונה לעובדים שיצרנים למשק, כלומר מרוויחים משכורות גבוהות ולכן גם משלמים מיסים גבוהים
(ככה אני הבנתי את זה לפחות)
 
ומה יקרה אם מחר בבוקר כל נהגי האוטו זבל יחליטו שנמאס להם? או המטפלות הסיעודיות? בקיצור, השאלה פשטנית מידי ומבלבלת סיבה ומסובב.

בשוק העבודה מדברים על תהליכים, כאלה שכבר מתרחשים כאן ועכשיו. העובדה שבסקטורים מסוימים ניתן לצבור די מהר הון גדול מובילה כבר היום (במקומות מסוימים בעולם, לא מכיר את המצב בישראל) לפיתוח של דרכי עבודה אלטרנטיביות ודרכי העסקה אלטרנטיביות. חוסר בעובדים מוביל כבר היום לעלייה בשכר אשר מקטינה את המוטיווציה המיידית לפרישה, השוק נהיה יותר אינטרדיציפלינרי ומאפשר מעבר בין תחומים וכו' וכו'.
 
זה יהיה אסון בקנה מידה לאומי.
יזכר כאחד האסונות הגדולים מיד אחרי אסון "כול הסבתות הפכו לאוטובוסים" ובמרחק טוב לפני "כול הילדים הפכו לנסיכים ונסיכות" שהיה אסון קטן יחסית עם כי בעל השפעות לטווח ארוך.
 
אני מניחה שהכוונה לעובדים שיצרנים למשק, כלומר מרוויחים משכורות גבוהות ולכן גם משלמים מיסים גבוהים
(ככה אני הבנתי את זה לפחות)
בעיני, יצרן מייצר מוצר, לא מס. לקחת מושג ידוע ולהתכוון למשהו שונה לגמרי זה סתם מבלבל, אבל כל אחד וההגדרות שלו.
 
זה לא יקרה כי 99% מהאוכלוסיה הם מכורים לצרכנות מערבית. וזה המזל שלנו. מספיק שחלק לא גדול מהאוכלוסיה היתה סולידית היה מיתון.
תודה לעם ישראל (ולעולם) שממשיכים לצרוך בכמויות
 
אני חושב שהסולידית כתבה על זה פוסט פעם אבל אני לא מוצא
 
הבעיה של רוב האוכלוסיה היא הצד של ההוצאות, לא ההכנסות. אפשר לפרק כל סכום. הבעיה היא לחסוך במקום לצרוך. לכן עבור רוב העובדים פרישה מוקדמת היא לא אופציה.
 
מבחינה תיאורטית זה מעניין
בסופו של דבר כלכלה נמדדת בייצור שלה ולא בצריכה כמו שרבים טועים לחשוב. אם אנשים משקיעים בחו"ל/בארץ וצורכים את התמורה זה עדיין מייצר ערך. כמובן שכמו כל דבר בשוק חופשי יש עקומת ביקוש היצע ולכן ככל הנראה התמורה להשקעות תפחת והשכר לעובדים יעלה. לדעתי זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו בין אם זה יקרה באמצעות הממשלה (UBI) ובין אם במודל אחר כמו זה שאני תיארתי וככל הנראה שילוב של שניהם.
 
עסקים יחזרו להיראות כמו בשנות ה50-60 (קטנים יותר וממונפים פחות, ויותר תחרות במשק), אבל עם הטכונולוגיה של ימינו שתאפשר צמצום של כוח אדם ביחס לאותה תקופה, מה שיאפשר את הורדת גיל הפרישה.
 
תקופה, מה שיאפשר את הורדת גיל הפרישה.
כנראה שהמגמה היא יותר הגמשת גיל הפרישה מאשר הורדה.

נכון שפרישה מוקדמת היא תופעה מאוד מדובררת כאן בפורומים (לפחות במילים, לא בטוח כמה במעשים),בשוק התעסוקה הכללי היא עדיין תופעת שוליים. בצד השני של פרישה מוקדמת נמצאת תופעה רחבה יותר של אנשים שבגיל 67 נמצאים בשיאם המקצועי והחברתי ואינם רוצים לעזוב את עבודתם רק בגלל שאוטו פון ביסמרק קבע לפני 120 שנה שהם צריכים לפרוש.

בקיצור, כמו שתהיה הגמשה של אופן העבודה ושל הקשר בין המעסיק למועסק תהיה גם הגמשה של המושג "פרישה", אולי עד להיעלמותו המוחלטת בעוד כמה עשרות שנים.
 
כנראה שהמגמה היא יותר הגמשת גיל הפרישה מאשר הורדה.

נכון שפרישה מוקדמת היא תופעה מאוד מדובררת כאן בפורומים (לפחות במילים, לא בטוח כמה במעשים),בשוק התעסוקה הכללי היא עדיין תופעת שוליים. בצד השני של פרישה מוקדמת נמצאת תופעה רחבה יותר של אנשים שבגיל 67 נמצאים בשיאם המקצועי והחברתי ואינם רוצים לעזוב את עבודתם רק בגלל שאוטו פון ביסמרק קבע לפני 120 שנה שהם צריכים לפרוש.

בקיצור, כמו שתהיה הגמשה של אופן העבודה ושל הקשר בין המעסיק למועסק תהיה גם הגמשה של המושג "פרישה", אולי עד להיעלמותו המוחלטת בעוד כמה עשרות שנים.
צודק בעיקרון.
אני חושב (ממה שאני רואה סביבי) שאנשים בתחילת שנות העשרים שלהם כבר היום לא מוכנים לקבל על עצמם את הגזירה של לעבוד במשך 45 שנה 5 ימים בשבוע כמו ההורים שלהם. עם זאת, כניראה שרוב הצעירים יעדיפו לעבוד יום אחד בשבוע כל החיים מאשר לעבוד באינטנסיביות במשך עשר שנים ולפרוש לפנסיה אם תינתן להם האפשרות.
בכל מקרה, מה שחשוב זה השינוי התפיסתי הזה שאני עובד כל עוד אני רוצה לעבוד ולא כל עוד אני מסוגל (פיזית) לעבוד.
 
אם הרבה אנשים יצאו לפרישה מוקדמת, יהיו חסרים עובדים, השכר יעלה, מחירים המוצרים יעלו בהתאם, פורשים יצטרכו להוציא יותר כסף, חלקם יחזור למעגל העבודה, המחסור בעובדים יוקל, השכר יירד, מחירי המוצרים יירדו, נגיע בסוף ל-equilibrium.


אולי השאלה היא מה ייקרה אם נצרוך כחברה פחות (כדי להגיע כולנו לפרישה מוקדמת)?
אני מנחש שהדרישה לנוחיות תהיה עדיין קיימת (כל אחד חורג מהעצמות היבשות לכיוונים שמעניינים אותו) אך ככלל השוק הלא הכרחי יקטן. עסקים ייסגרו ובהתאם הדרישה לכח עבודה יירד. משם נגיע לאיזהשהו שיווי משקל בין כח האדם ליצרנות המבוקשת, או במילים אחרות אם נצרוך פחות נוכל כחברה לעבוד פחות.
זה יכול להיתרגם אצל אנשים שונים לפרישה מוקדמת, או לשבוע עבודה קצר יותר, או למיקרו-פרישות במהלך שנות העבודה.
לצריכה שתהיה לה פחות ביקוש המחירים יעלו - קצת בדומה לעלות תחזוק תחביבים בישראל לעומת שוק גדול יותר כמו ארה"ב.

ייתכן שתהיה גם אינפלציית מחירים שמתואמת ליכולת הצרכנית של האנשים - בצורה פשטנית שמגדלי העגבניות יקחו שולי רווח גדולים יותר מכיוון שיותר קל לחלוב שכר שמותנה בהחלטה (בתרחיש התאורטי) לעומת שכר שאינו מותנה בהחלטה (המצב הנוכחי). מה שיאלץ אנשים לעבוד יותר ממה שחשבו שיוכלו. או שזה ישתקף להם בהשקעותיהם אם כולם ינהגו בצורה אגרסיבית עם כספי החסכון שלהם.
מעניין אם ה-end game יביא אותנו בחזרה ל-40 שעות שבועיות * 40 שנה של עבודה כדי לתחזק את רמת החיים הממוצעת החדשה...
 
לא בטוח שאני מבין את ההגדרות שלך.
לא הבנתי את כוונתך, עובד הנחשב "ייצרני" הינו עובד ייצור/המייצר מוצרים?

בכל מקרה,במקרה הדמיוני שציינת בו "רוב האנשים" מחליטים להפסיד לעבוד באמצע החיים, המשק יינזק קשות.
לא רוב האנשים אלא הסקטור שבאמת מייצר ערך ונהנה מפער משמעותי מאוד בשכר בינו לבין 1.5M~2M עובדים שמרוויחים מעט.

ומה יקרה אם מחר בבוקר כל נהגי האוטו זבל יחליטו שנמאס להם? או המטפלות הסיעודיות? בקיצור, השאלה פשטנית מידי ומבלבלת סיבה ומסובב.
דווקא לא. מדובר על קבוצה מאוד מאובחנת ומובדלת היטב - אנשים בעלי כושר השתכרות וייצרנות גבוהים. וכעת אוסיף - "גבוהים באופן יציב, לאורך שנים".

בעיני, יצרן מייצר מוצר, לא מס. לקחת מושג ידוע ולהתכוון למשהו שונה לגמרי זה סתם מבלבל, אבל כל אחד וההגדרות שלו.
לא יצרן. יצרני. :lol:

זה לא יקרה כי 99% מהאוכלוסיה הם מכורים לצרכנות מערבית. וזה המזל שלנו.
לא חושב שיש לה בהכרח השפעה. כל זמן שהמדיניות המוניטרית ומעבר לה, אינם כלכך יעילים כאן במדינה, לאנשים שמרוויחים הרבה או קצת, ושורפים כסף רב או מעט - יש אינטרס/מוטיבציה להיעדר משוק עבודה שנאלץ להתמודד עם מדיניות קלוקלת. ולא רק כלכלית. לדוגמה - מגרעות מערכת החינוך משליכים בתורם, לדעתי לפחות, חוסר יעילות על מעסיקים שמעוניינים לאתר עובדים מוכשרים ומקצועיים, שקיבלו חינוך ירוד בקנה מידה אירופי. וזאת דוגמה עקיפה אחת, יש גם המון דוגמאות יותר ישירות.

כאשר זה המצב, לא מצליח לראות סיבות הגיוניות שעובדים מוכשרים וייצרנים שאגרו הון, ימשיכו לטרוח ולהתאמץ בתוך משק שמתנהל תחת נסיבות ותנאים כאלו. לא מצליח להבין מהאין תבוא בכלל המוטיבציה מלכתחילה.

הפוסט לא באמת דיבר על לב הדילמה שאני הצגתי. היא מדברת על "כולם", אני מדבר רק על העובדים בעלי כושר ההשתכרות והייצרנות הגבוהים.

מבחינה תיאורטית זה מעניין
בדיוק. כי תיאורטית יתכן ויש סיכוי להביט על התופעה באופן אקספוננציאלי. נניח ובשנות ה-90 נולדו x אנשים שעתידים להיות גם עובדים יצרניים וגם מעוניינים בפרישה מוקדמת, אבל הילדים שלהם שיחונכו בצורה זו כבר יהיו 2x, ושלהם 4x וכן הלאה.

ומנגד, לא מצליח להבין כיצד בעתיד הקרוב של עשרות השנים הבאות, סקטור שלם של צעירים שלא הוכשרו מספיק טוב להסתדר עם מחשבים לדוגמה, או מתקשה נורא בלימודים דידקטיים, ושלא ממש מתכוון לחזור לגור במערות.. עומד להסתדר במשק שנהפך ליותר ויותר טכנולוגי ומנוכר. ולזה תוסיף תופעה מוזרה של אנשים בעלי יכולת ייצרנית גבוהה שלא מוכנים יותר להקדיש אותה לשוק העבודה (ובכך לחפות על עובדים פחות יצרניים) אלא לדברים אחרים.

אם הרבה אנשים יצאו לפרישה מוקדמת, יהיו חסרים עובדים, השכר יעלה, מחירים המוצרים יעלו בהתאם
לא סגור אם אני מסכים עם זה. בסופו של דבר, משלמים לעובד לפי מידת ייצרנותו לעניות דעתי והבנתי. לדוגמה, חסרים עובדי תפקידים מסוימים בחקלאות, לא נראה שמישהו מתכוון לשלם למי שיעבוד בתפקידים הללו שכר של הייטק בזמן הקרוב.

אולי השאלה היא מה ייקרה אם נצרוך כחברה פחות (כדי להגיע כולנו לפרישה מוקדמת)?
בהחלט אפשרי. בייחוד בשנים אלו שהדיבור הוא על מיתון.

תודה רבה לכם על הדעות והטענות המעניינות!
עושה שכל :)
 
נערך לאחרונה ב:
לא הבנתי את כוונתך, עובד הנחשב "ייצרני" הינו עובד ייצור/המייצר מוצרים?
ברור. עובד בשכר מינימום שעובד בפס ייצור הוא יצרני. מתווך נדלן שמרוויח עשרות אלפי ש"ח על כמה שעות עבודה הוא לא יצרני. אלו ההגדרות המקובלות.
לא רוב האנשים אלא הסקטור שבאמת מייצר ערך ונהנה מפער משמעותי מאוד בשכר בינו לבין 1.5M~2M עובדים שמרוויחים מעט.
עוד יותר דמיוני. יש ביניהם רבים שמאד אוהבים ומאד התאמצו כדי להגיע לאן שהגיעו. למה שיפסיקו פתאום?
 
משלמים לעובד לפי מידת ייצרנותו
מה זה אומר? איך נקבע שמידת ייצור חקלאי נחות ממידת ייצור תוכנה?
בעיני זה הולך לפי "כמה השוק ישלם על התוצר" - מה שמשתנה כתלות בתנאים מסביב. לך 100 שנה אחורה ותוכל בקלות להפוך את המשפט
חסרים עובדי תפקידים מסוימים בחקלאות, לא נראה שמישהו מתכוון לשלם למי שיעבוד בתפקידים הללו שכר של הייטק

עכשיו תאר לך עולם (מוקצן) בו המחסור אמיתי. ויש ככ מעט ייצור שכולם הולכים לישון רעבים. לא כי אין כסף אלא כי אין אוכל בסופר. אנשים יהיו מוכנים לשלם אלפי שקלים נוספים בחודש כדי להוסיף עוד כמה עגבניות לצלחת. זה הכח שיביא את השוק לנק' איזון

אגב, כבר אי אפשר להפריד בין תחומי עיסוק. לצורך דוגמה - אם כל המהנדסים יצאו לפרישה, מונסנטו תיסגר, והתפוקה של החקלאים ברחבי העולם תרד משמעותית.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
הסקטור שבאמת מייצר ערך
לא מצליח לראות סיבות הגיוניות שעובדים מוכשרים וייצרנים
אנשים בעלי כושר השתכרות וייצרנות גבוהים.
או קיי, אז זה בעצם דיון על אאוגניקה כלכלית, על אנשים "מוכשרים ויצרנים" (שאני מניח שהשואל רואה את עצמו אחד מהם) לעומת השאר שאינם מוכשרים ואינם יצרניים, מאיר את הדיון באור אחר לגמרה. אז הנה שלוש הערות מצידי לדיון-
1. במקרה שלא התעדכנת בנעשה בשנה האחרונה את התרומה הגדולה ביותר לפעילות המשק יוצרות היום האחיות בבתי החולים.
2. בהמשך למשחק המחשבתי שלך- מה יקרה עם כל הסקטור "המוכשר ויצרני" כדבריך יחליט מחר בבוקר לעבור לאי בודד ולהקים מדינה שבה חיים אך ורק אנשים "מוכשרים ויצרניים"? כמה זמן הם יסתדרו בלי נהגי אוטו זבל לא מוכשרים ולא יצרניים? , בלי רופאים ואחיות לא מוכשרים ולא יצרניים? בלי קופאיות לא מוכשרות ולא יצרניות? בלי שוטרים לא מוכשרים ולא יצרניים? בלי מורים לא מוכשרים ולא יצרניים? בלי פועלי בניין לא מוכשרים ולא יצרניים?
3. העובדה שהשווי של חברה אחת שמייצרת טלפונים ניידים יותר גבוה מהשווי של כל יצרני התרופות והציוד הרפואי (בארה"ב) היא אנומליה בדיוק כמו הפער בין השכר של איזה זאטוט זב חוטם באיזה" סטרט אפ" סוג ז לשכר של אחות בית חולים עם 30 שנה ניסיון. זה שהאנומליה הזאת אולי משחקת לטובתך לא עושה אותה פחות אנומליה.

מוכשרים ויצרניים עלק...
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ס השפעת הפנסיות על הכלכלה בישראל פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 37
R השפעת המלחמה מול איראן על בנית/בחירת דירה נדל"ן 6
R השפעת המכסים של טראמפ על שער שקל דולר שוק ההון 2
ד השפעת המערכה מול איראן על מחירי הנדלן באיזורי ביקוש אוף טופיק 14
Y השפעת מנהלי קרן פאסיבית על אקטרטיביות ורווח הקרן פוסטים מאיכות נמוכה 3
י השפעת שינוי מט"ח על רכישת המניות הראשונית שוק ההון 53
ה השפעת המע"מ על דירה שנקנתה נדל"ן 2
ד האם יש דרך לנטרל השפעת הדולר במסלולים כמו עוקב SP500 בפנסיה וקרן השתלמות? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 14
F דעתכם האישית על השפעת הבינה המלאכותית על חברות הטק אוף טופיק 8
ר השפעת יחסי ישראל-אירלנד על קרנות איריות שוק ההון 143
A לגבי השפעת מטח בקרנות חוץ שוק ההון 6
ד השפעת מכירת פסגות על פסגות טרייד שוק ההון 3
ב השפעת המלחמה על הריבית של פיקדונות דולריים בבנקים צרכנות פיננסית 5
Y השפעת מט״ח על קרן אירית מחקה מדד שנסחרת בשקלים שוק ההון 0
א השפעת מות ההפיכה המשפטית על שווקים בישראל פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 499
Y השפעת מט״ח על קרנות הנסחרות בשקלים שוק ההון 265
דו דו השפעת דיבידנד על שערי קניה ומכירה בחישובי דף עזר 1325 מיסים 1
I השפעת קריסת SVB על הכלכלה הישראלית שוק ההון 19
הטירונית אג"ח ממשלתי 5116181 MTF מחקה תל גוב-כללי - השפעת הארועים הפוליטיים על הקרן שוק ההון 22
Y השפעת הרפורמה המשפטית על שוק ההון בישראל שוק ההון 429
C ״השפעת המיסוי הריאלי אל מול הנומינלי חזקה יותר בטווח הקצר״ שוק ההון 3
ב השפעת הלוואה קודמת על פרופיל לווה למשכנתא נדל"ן 6
S השפעת האינפלציה והעלאת הריבית על מגזר ההייטק פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 9
ש השפעת מעבר בנק על דירוג האשראי צרכנות פיננסית 0
A השפעת הריבית העולה והאינפלציה על מחירי הנדל״ן נדל"ן 109
E השפעת הירידות בבורסה על היום-יום ומצב הרוח שוק ההון 63
D מניות דואליות - השפעת מחיר המניה והבדלים בימי מסחר שוק ההון 1
K השפעת מלחמת רוסיה-אוקראינה על הכלכלה העולמית פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 2508
L השפעת הוצאות על פרישה מוקדמת פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 3
א השפעת מט"ח על נייר 1159235 שוק ההון 2
ס השפעת עלייה קלה בריבית הפריים נדל"ן 33
N השפעת שער הדולר על קרן שקלית שוק ההון 34
ר ילדים במהלך התואר - השפעת הורות על התפתחות אישית התפתחות אישית 32
E השפעת שער הדולר על שער הפאונד אוף טופיק 2
E השפעת מט"ח על תיק ההשקעות שוק ההון 1
B השפעת שינוי שער הדולר על מניות זרות לא דואליות שוק ההון 5
E השפעת ג'ו ביידן על המדדים שוק ההון 3
M השפעת קבלת מענקי CARES act על דילול בעלי המניות? שוק ההון 1
נ השפעת המגפה בעולם על דור הY והZ, דעתכם בנושא? אוף טופיק 47
G השפעת הגישה של טראמפ על השוק אוף טופיק 29
ה השפעת הקורונה על נדלן - דיון תיאורטי נדל"ן 363
ר השפעת דמי ניהול על מחיר קרן סל שוק ההון 14
O השפעת מכירת בית השקעות על תנאים קיימים שוק ההון 2
P השפעת "הכנסות פטורות" על חישוב סך ה"הכנסה" צרכנות פיננסית 20
A השפעת קרבה לבית ספר על איכות חיים ושווי הנכס נדל"ן 9
מוריארטי השפעת היפראינפלציה על מיסוי ניירות נקובים בדולר מיסים 14
Yos השפעת ירידה במס רווח הון על שינוי הקרנות שוק ההון 8
P השפעת ירידות בשוק ההון על נדל"ן רגיל/להשקעה? נדל"ן 32
כ השפעת תשלום ריבית (קופון) על מחיר וגרף של אג"ח שוק ההון 4
אנא-אל השפעת פ"מ על זוגיות פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 25

נושאים דומים

Back
למעלה