הכן את הכסף לפני ההוצאה

[Deleted member 887]

מנקודת מבט כלכלית גרידא, בהינתן אינפלציה עתידית עדיף לקחת מוצר גדול (בתנאי שאין ריבית על התשלומים) בפריסה רחבה כמה שיותר.

גם אם האינפלציה העתידית היא אפס, כדאי. הרי כולנו מניחים שבממוצע אנחנו יכולים לקבל תשואה חיובית כלשהי על כסף שאנחנו משקיעים. אז הנה בא מישהו ומציע לך הלוואה בריבית אפס שאותה אתה יכול למנף.
כמובן, שהעלות מתגלגלת על הצרכנים, כי בית העסק משלם ריבית או מפסיד תשואה. אבל כמו שזה עובד בדרך כלל, העלות מגולגלת על כל הצרכנים באופן שווה (אלא אם כן מציעים ״הנחת מזומן״), כך שמבחינת הקונה עניין העלות הוא שקוף ותשלומים הם מתנה.

 

[Ofec_Bar]

לפני כארבע שנים כאשר הפסקתי לקבל תמיכה כלכלית מהמשפחה (קיבלתי עזרה בתואר הראשון שעשיתי עד שעברתי לישיר לדוקטורט, ובמקביל עבדתי במספר עבודות אך לא מספיק למחייה וחיסכון) הייתי בשוק של שלושה חודשים מהמחירים של הכל ובזמן הזה קראתי מה שיכולתי על התנהלות כלכלית. קניתי YNAB במבצע כלשהו ומאז אני חיה עם תקציב שלאחרונה שותף עם בן זוגי. למדתי על עצמי שאני צריכה קרן חירום מנופחת ביותר כדי לישון טוב בלילה, וש"חוב" זה לא משהו שאני יכולה להתמודד איתו. המילה משכנתא גורמת לי לאי נוחות משמעותית ("חכי שיהיו לך ילדים").
לא קיבלתי חינוך פיננסי או אחר, גדלתי בשמנת אבל עם לחץ כלכלי תמידי מצד אבא שלי ששידר תמיד שעוד רגע קטסטרופה כלכלית.

 

[Summers]

גם אם האינפלציה העתידית היא אפס, כדאי. הרי כולנו מניחים שבממוצע אנחנו יכולים לקבל תשואה חיובית כלשהי על כסף שאנחנו משקיעים. אז הנה בא מישהו ומציע לך הלוואה בריבית אפס שאותה אתה יכול למנף.
כמובן, שהעלות מתגלגלת על הצרכנים, כי בית העסק משלם ריבית או מפסיד תשואה. אבל כמו שזה עובד בדרך כלל, העלות מגולגלת על כל הצרכנים באופן שווה (אלא אם כן מציעים ״הנחת מזומן״), כך שמבחינת הקונה עניין העלות הוא שקוף ותשלומים הם מתנה.

אכן, הרי העיקרון של "שקל היום שווה יותר משקל בעוד 10 שנים" הוא עיקרון שידוע לרוב חברי הפורום ועדיין רוב הקולות הם נגד לקיחת תשלומים לזמן ארוך.

אחזור ואומר שככלל גם אני נגד העניין בגלל הסיבה שציינתי מקודם. אבל, אם חושבים על קנייה של מוצר גדול מאוד (מבחינת מחיר) תשלומים הם לאו דווקא השטן.

מי שלא מעוניין לראות את התשלומים "יורדים כל חודש" יכול פשוט לפתוח חשבון בנק נפרד, להפקיד בו את הסכום הסופי של המוצר ולפרוש שם את התשלומים. אפשר להשאיר את החשבון הזה פעיל ולקרוא לו "חשבון פרישת תשלומים חודשיים"

 

[Deleted member 887]

אכן, הרי העיקרון של "שקל היום שווה יותר משקל בעוד 10 שנים" הוא עיקרון שידוע לרוב חברי הפורום ועדיין רוב הקולות הם נגד לקיחת תשלומים לזמן ארוך.

אני חושב שזה עניין פסיכולוגי. הרי התשלומים הם אמצעי שנועד לפתות את מי שלא יכול להרשות לעצמו לצרוך משהו, לצרוך בכל זאת. אז אולי אנשים חוששים, שגם אם הם ישתמשו בשיטה בצורה מושכלת (כלומר: ״אני צריך את המוצר, אני יכול להרשות לעצמי, לכן אני קונה, ובינתיים אני מנצל את ההזדמנות כדי לקבל הלוואה בריבית אפס״), אז הם יעלו על סוג של ״מדרון חלקלק״ שיוביל אותם לחוסר אחריות...

 

[nicepo1]

מי שלא מעוניין לראות את התשלומים "יורדים כל חודש" יכול פשוט לפתוח חשבון בנק נפרד, להפקיד בו את הסכום הסופי של המוצר ולפרוש שם את התשלומים.

לא השגת שום דבר במעשה הזה. זה בדיוק כמו לשלם בתשלום אחד רק יותר מסובך.

 

[FIYaacov]

לא השגת שום דבר במעשה הזה. זה בדיוק כמו לשלם בתשלום אחד רק יותר מסובך.

נראה לי שאיפשהו צריך לשקול אם האופטימיזציה שווה את הסיבוך. הרבה פה בפורום מנסים להגיע לתיק השקעות/תכנון הוצאות/עמלות וכו' כמה שיותר אופטימליים. אבל מתישהוא העניינים יכולים להיות מסובכים בין אם זה ריבוי חשבונות או מעקב על תשלומים.
אם זה יגרום לך להוסיף עוד כסף לחסכונות אז תפרוס, אבל לפרוס בגלל אינפלציה כשרוב הפריסות הם גג ל-12 חודשים, לא נשמע שיפור משמעותי ביחס לסיבוך שיוצר.

ואל תשכחו שתשלומים אומר שאתם תלויים בהכנסה מעבודה עד גמר התשלומים ועלול להציב אתכם במצב בו אתם שבירים. כי אתם באמת תמכרו את אותם מניות שקניתם עם הדלתא בשביל לממן את התשלומים?

 

[nicepo1]

נראה לי שאיפשהו צריך לשקול אם האופטימיזציה שווה את הסיבוך.

בהחלט. זה לא מתאים לכול אחד והתועלת של זה מוטלת בספק, העניין הוא שאתה לוקח הלוואה ללא ריבית(עם כול הסיכון שיש בהלוואה) אבל בדרך
ש

Summers​

הציע אתה סתם פורס לתשלומים אבל מחזיק את הכסף בחשבון ככה שבעצם לא לקחת הלוואה ולא עשית כלום.
כמו בפרסומת להיות עם להרגיש בלי רק הפוך

ואל תשכחו שתשלומים אומר שאתם תלויים בהכנסה מעבודה עד גמר התשלומים ועלול להציב אתכם במצב בו אתם שבירים. כי אתם באמת תמכרו את אותם מניות שקניתם עם הדלתא בשביל לממן את התשלומים?

חשבתי על זה לא מזמן
ניקח 2 אנשים שיש להם קרן בטחון של 6 חודשים
אחד קונה הכול(לא אפשרי במציאות) ב12 תשלומים שווים ללא ריבית ובעצם ישל לו הלוואה מתגלגלת ללא מגבלת זמן וללא ריבית
השני קונה הכול במזומן
עכשיו הם מפוטרים ויש להם 0 הכנסות, הם ממשיכים לקנות אותו דבר כול אחד בשיטתו, למי יגמר הכסף קודם?

*לא ממליץ על תשלומים ולא נעליים

 

[Summers]

@nicepo1

אני אנסח את הרעיון אחרת:
אם הבנק היה נותן לך הלוואה ללא ריבית של 100,000 ש"ח, האם היית אומר לא? או שהאם היית לוקח אותה ומפקיד בפיקדון שמניב 2% (בוא נצא מנק' הנחה שאנחנו מדברים על תקופת זמן שונה היסטורית) ואז בסוף השנה אתה נשאר עם 2,000 ש"ח שמהם מנוכה מס רווחי הון ונשאר לך ביד בסוף 1,500 ש"ח שקיבלת ללא סיכון יתר.

ההלוואה הזאת לא מומצאת, זה משהו שראיתי שנותנים לסטודנטים (בעברית למשל).
הסיבה? הייתי בטוח שיש קאצ' באותיות הקטנות אבל בגדול אני מאמין שזה בעיקר נועד בשביל להרוויח לקוחות או שהבנק מסתמך על העובדה שרוב האנשים לא יעשו את מה שאמרתי ויבזבזו את רוב כספי ההלוואה.

עכשיו כשאתה חושב על פריסה לתשלומים של אוטו למשל (לא מחזיק, לא מייעץ ), בוא נתעלם מהמחיר שלו שיורד בכל שנה ונניח שהערך הכספי שלו נותר ללא שינוי. לשם פשטות אתה יכול גם להחליף אוטו במוצר כמו השכלה גבוהה.
אם אתה פורס תשלום של 36,000 ש"ח ל-15 שנה ללא תשלום ריבית, אתה כנראה תרוויח מזה מכיוון ש-36,000 היום יוכלו לקנות פחות בעוד 15 שנה.

הרעיון של חשבון בנק נפרד הוא לא כזה מסובך והוא לא רעיון כזה גרוע לטעמי.
אם אתה ממילא מתכוון להכין את הסכום מראש (שזה רעיון מצוין לדעתי) ואתה לא רוצה לראות את זה "מול העיניים" כל חודש אתה יכול לבצע קניות גדולות שכאלו דרך החשבון הזה.

השאלה שעולה מכל העניין היא למה בכלל לעשות קניות גדולות וכמה קניות כאלה כבר תעשה במהלך חייך? אם מדובר ב-2-3 אז אולי באמת כדאי לבדוק אופציה של פתיחת חשבון כזה אם השווי של המוצרים ממש גבוה.

 

[nicepo1]

אני אנסח את הרעיון אחרת:
אם הבנק היה נותן לך הלוואה ללא ריבית של 100,000 ש"ח, האם היית אומר לא? או שהאם היית לוקח אותה ומפקיד בפיקדון שמניב 2% (בוא נצא מנק' הנחה שאנחנו מדברים על תקופת זמן שונה היסטורית) ואז בסוף השנה אתה נשאר עם 2,000 ש"ח שמהם מנוכה מס רווחי הון ונשאר לך ביד בסוף 1,500 ש"ח שקיבלת ללא סיכון יתר.

כול עוד תקבל ריבית זה יעבוד הבעיה שלפקדונות יש סכום ותקופת זמן ובמקרה של תשלומים כול חודש יורד סכום מסוים מהקרן, כדי שהרעיון שלך יעבוד אתה צריך חשבון עו"ש נושא ריבית ללא צורך בהפקדות חודשיות.

הרעיון של חשבון בנק נפרד הוא לא כזה מסובך והוא לא רעיון כזה גרוע לטעמי.
אם אתה ממילא מתכוון להכין את הסכום מראש (שזה רעיון מצוין לדעתי) ואתה לא רוצה לראות את זה "מול העיניים" כל חודש אתה יכול לבצע קניות גדולות שכאלו דרך החשבון הזה.

כמו שהסברתי במידה ולחשבון הזה אין ריבית כלשהיא אין בו טעם(לצורך תשלומים) עדיף לשלם בתשלום אחד הכסף גם ככה שם ואיןשום היתרון בתשלומים.

השאלה שעולה מכל העניין היא למה בכלל לעשות קניות גדולות וכמה קניות כאלה כבר תעשה במהלך חייך? אם מדובר ב-2-3 אז אולי באמת כדאי לבדוק אופציה של פתיחת חשבון כזה אם השווי של המוצרים ממש גבוה.

לא חייב להיות קניות גדולות יכול לעבוד גם על קניות קטנות כמו בדוגמא שנתתי, אדם שקונה הכול בתשלומים לאורך זמן יכול לגלגל הלוואה ללא ריבית לטווח ארוך על סך ההוצאות שלו.

*המידע לצורך דיון תאורטי בלבד, לא ממליץ על הלוואות משום סוג.

 

[שמוליק קיפוד]

לא חייב להיות קניות גדולות יכול לעבוד גם על קניות קטנות כמו בדוגמא שנתתי, אדם שקונה הכול בתשלומים לאורך זמן יכול לגלגל הלוואה ללא ריבית לטווח ארוך על סך ההוצאות שלו.

אם ההוצאה החודשית שלך קבועה, חלוקה לתשלומים לא עוזרת לך.
במקום לשלם באותו החודש את ההוצאות של החודש הנוכחי, אתה משלם 1/12 מכל חודש של השנה האחרונה.

החיסרון העיקרי בשיטת הגילגול, הוא ששינוים בהוצאות מגיעים בדיליי די גדול מרגע ביצוע הרכישה.
אם כך אני חושב שיש רווח רק כשמשלמים על דברים חריגים

בהערה אישית,
אני ממש סולד מתשלומים. זה מפריע לי בעיניים.
אני גם דברים שנתיים כמו רישוי והביטוח לרכב רוכש בתשלום אחד.

עשות קניות גדולות

מה אתה מגדיר כקניות גדולות?

 

[nicepo1]

אם ההוצאה החודשית שלך קבועה, חלוקה לתשלומים לא עוזרת לך.
במקום לשלם באותו החודש את ההוצאות של החודש הנוכחי, אתה משלם 1/12 מכל חודש של השנה האחרונה.

לאדם שעושה זאת ומשקיע את כול יתרת הכנסותיו יהיה יותר כסף בכול זמן נתון בחשבון ההשקעות מחברו הזהה(בעל אותם הוצאות והכנסות) שמשלם במזומן.

החיסרון העיקרי בשיטת הגילגול, הוא ששינוים בהוצאות מגיעים בדיליי די גדול מרגע ביצוע הרכישה.

בהחלט וגם שמדובר בהלוואה, מינוף יכול להיות רע מאוד, למרות זאת רבים ממנפים בריבית(לדוגמא משכנתא) ומשקיעים באותו זמן(לטוב ולרע).

*המידע לצורך דיון תאורטי בלבד, לא ממליץ על הלוואות משום סוג.

 

[ogi]

לאדם שעושה זאת ומשקיע את כול יתרת הכנסותיו יהיה יותר כסף בכול זמן נתון בחשבון ההשקעות מחברו הזהה(בעל אותם הוצאות והכנסות) שמשלם במזומן.

אם יש לו קרן חירום, היא לא צריכה להיות גדולה יותר כתוצאה מהחלוקה לתשלומים?

 

[Deleted member 887]

אם יש לו קרן חירום, היא לא צריכה להיות גדולה יותר כתוצאה מהחלוקה לתשלומים?

בוא תשווה להלוואה שאדם לוקח למינוף תיק ההשקעות. אנשים שוקלים כאן הלוואות כאלו ומדברים על היתרונות והחסרונות שלהן. האם מישהו מהם חושב להחזיק מול כל שקל הלוואה שקל בקרן הבטחון? זה קצת סותר את עניין המינוף
אז תשלומים הם אותו דבר, רק עם ריבית אפס.

 

[ogi]

בוא תשווה להלוואה שאדם לוקח למינוף תיק ההשקעות. אנשים שוקלים כאן הלוואות כאלו ומדברים על היתרונות והחסרונות שלהן. האם מישהו מהם חושב להחזיק מול כל שקל הלוואה שקל בקרן הבטחון? זה קצת סותר את עניין המינוף
אז תשלומים הם אותו דבר, רק עם ריבית אפס.

1. השאלות אכן דומות.
2. כן, זה באמת סותר, במידה רבה (לדעתי).

 

[שמוליק קיפוד]

לאדם שעושה זאת ומשקיע את כול יתרת הכנסותיו יהיה יותר כסף בכול זמן נתון בחשבון ההשקעות מחברו הזהה(בעל אותם הוצאות והכנסות) שמשלם במזומן.

הכסף הנוסף שיהיה לו הוא הכסף שהוא הצליח לאגור בשנה הראשונה שבה הוא התחיל את גלגול ההלוואות. אני חושב זה סכום זניח לחלוטין.
מה גם שהוא יצטרך להחזיר בדיוק את אותו הכסף כשהוא ירצה/יצטרך לחזור להשתמש בפחות תשלומים.

 

[nicepo1]

אם יש לו קרן חירום, היא לא צריכה להיות גדולה יותר כתוצאה מהחלוקה לתשלומים?

בהנחה שהמטרה של הקרן להספיק לX זמן ללא הכנסות היא תספיק לאותו זמן ב2 האפשרויות(בתנאי שהאפשרות להמשיך לקנות בתשלומים עדיין קיימת)
בסוף התקופה אחד ישאר ללא יכולת לקנות והשני ללא יכולת לקנות+חוב.

 

[nicepo1]

הכסף הנוסף שיהיה לו הוא הכסף שהוא הצליח לאגור בשנה הראשונה שבה הוא התחיל את גלגול ההלוואות. אני חושב זה סכום זניח לחלוטין.
מה גם שהוא יצטרך להחזיר בדיוק את אותו הכסף כשהוא ירצה/יצטרך לחזור להשתמש בפחות תשלומים.

נכון, עדיין מדובר בהלוואה מתגלגלת ללא ריבית הסכום והסיכון זניח\לא זניח ביחס לגודל ההלוואה.
במקרה של משפחה שיש לה הוצאות\הכנסות גדולות יחסית במהלך הרבה שנים ובהנחה שמתייחסים גם להוצאות שוטפות וגם פחות קבועות(למשל קנית מכונת כביסה תשלום ביטוח רכב וכו)וסכום ההלוואה מושקע כולו, יכול להערכתי להצטבר הפרש לא זניח בחסכון ושחיקת הכסף לעומת קניה במזומן.
בצורה הפשוטה ביותר זה השקעה במינוף ללא ריבית לטוב ולרע

*המידע לצורך דיון תאורטי בלבד, לא ממליץ על הלוואות משום סוג.

 

[ogi]

בהנחה שהמטרה של הקרן להספיק לX זמן ללא הכנסות היא תספיק לאותו זמן ב2 האפשרויות(בתנאי שהאפשרות להמשיך לקנות בתשלומים עדיין קיימת)
בסוף התקופה אחד ישאר ללא יכולת לקנות והשני ללא יכולת לקנות+חוב.

נראה לי שבכל זאת יש הבדל:
1. אם במצב חירום שניהם מפחיתים הוצאות, אז אצל אחד השיפור בתזרים יהיה מיידי ואצל השני בהשהיה.
2. אם במצב חירום שניהם מוכנים להתגמש ולחרוג מהרגלים, אז בפני אחד מהם פתוחה האפשרות לעבור לשלם בתשלומים וכך לקבל שיפור זמני בתזרים, ואילו בפני השני האפשרות הזאת סגורה כי הוא כבר מראש משלם בתשלומים.

 

[nicepo1]

נראה לי שבכל זאת יש הבדל:
1. אם במצב חירום שניהם מפחיתים הוצאות, אז אצל אחד השיפור בתזרים יהיה מיידי ואצל השני בהשהיה.
2. אם במצב חירום שניהם מוכנים להתגמש ולחרוג מהרגלים, אז בפני אחד מהם פתוחה האפשרות לעבור לשלם בתשלומים וכך לקבל שיפור זמני בתזרים, ואילו בפני השני האפשרות הזאת סגורה כי הוא כבר מראש משלם בתשלומים.

נכון מאוד אחד לקח הלוואה ללא ריבית והשני לא.
ברור שיש סיכון בהלוואה.
סעיף 2 מרמז לעוד אפשרות מעניינת לפעול הפוך, להשקיע חלק מקרן החרום\בטחון ולהסתמך על הלוואה ללא ריבית למקרה של צורך זמני.
*גילוי נאות מייסם את העניין בצורה מסויימת לא ממליץ לא מיעץ.

 

[ogi]

סעיף 2 מרמז לעוד אפשרות מעניינת לפעול הפוך, להשקיע חלק מקרן החרום\בטחון ולהסתמך על הלוואה ללא ריבית למקרה של צורך זמני.

לפי גישה זו, מי שמגיע למשבר/צורך עם מינוף גבוה יותר, מגיע למשבר/צורך עם קרן חירום מדולדלת יותר, היות שכבר ניצל את חלקה מראש. זה נכון גם לגבי חלוקה לתשלומים.