דירה במתנה מההורים

[adamshalev]

@עכבר הכפר איך בת זוגתך תרגיש תלוי בה ובהבנה שלה של המצב.
מה שאתה יכול לעשות זה לבקש מהם ללכת על האפשרות שאתה הרשום היחיד על הדירה, ו״להמר״ על האפשרות שאם תמות מוקדם אז היא תהיה היורשת החוקית של הדירה, ושבמידה וזה יגיע לבית משפט שבית המשפט יפסוק לטובתה גם אם יש חוזה בינך לבין הורים שאומר אחרת, אם כי אני לא מבין בזה בכלל ומניח שאפשר חוקית למצוא דרך לנסח חוזה שימנע ממנה את הירושה.

את דעתי אמרתי כבר - זה לא אידאלי עבורך, אבל קח את מה שנותנים. תרשום את הדירה על שמך, ובבוא הזמן הוריך כבר לא יהיו בתמונה. אם אתה דואג למה יקרה עם בת זוגתך, תעשה ביטוח חיים בשווי הדירה.
חכם >> צודק.

 

[צדיק נסתר]

אני אתן רעינות נוספים:
לרשום את הדירה על שמכם ובמקום לקחת משכנתא מהבנק אתם משלמים החזר הלוואה להורים
אני מניח שאם אחרי 10-20 שנה הכל יהיה בסדר לא תהיה להם בעיה/הם לא יהיו חס וחלילה
כהורה הייתי את התשלום החודשי מפקיד בהוראת קבע לתיק השקעות על שמך.

אגב לגבי אשתך שתהיה מרוצה זה חשוב עד מאוד
רק צריך לזכור שאנשים לא שווים
יש גבוהים ויש נמוכים
יש שמנים ויש רזים
יש עשירים ויש עשירים יותר
לא מכיר את הרקע והסיפור המשפחתי של אף אחד ויכולותיו
אך אם ההורים שלך הצליחו לייצר מספיק כסף לתמוך בך זה אושר גדול
אני מניח שהם לא רוצים שלא תהיה מאושר הם פשוט יותר מנוסים.

ואתם (אתה ואשתך) מתחילים את המסע הזוגי המשותף
ובניית משפחה אך גם היות ואנחנו חיים בעולם קפיטלסטי
את צבירת ההון המשותף שלכם.
האם שניכם עובדים ותורמים לו?
מה יקרה כשיהיו ילדים?
מה יקרה כשתקבלו ירושות?
חוזר פעם נוספת על עניין התקשורת בינכם
דברו על הדברים גם אם זה קשה
כשמישהו לא עלינו יצטרך עזרה?

 

[קפיצת הדרך]

בהתחלה בכלל ההצעה שלהם היתה שהם יעזרו כספית בדיוק בסכום שהצד שלה יכול להביא. וכשהם הבינו שזה יהיה סכום "קטן״

זה לא משנה לי הסכום בו יעזרו לנו, מבחינתי זה היה שליש או רבע מזה.

אז תקחו את ההצעה הראשונה. הסכום יהיה נמוך משמעותית אבל זה מה יש והכי חשוב *מבחינתך* זה מגיע בלי ״סעיפים״.
מה הייתם עושים לו לא הייתה עזרה בכלל? כנראה קונים דירה קטנה יותר או לוקחים משכנתא גדולה יותר או ממשיכים לחסוך לפני שקונים דירה.

לדעתי - דבר עם בת זוגתך.
תחליטו ביחד מה טוב לשניכם. הכי חשוב זו תקשורת טובה ביניכם, וביחד תוכלו להגיע להחלטה שהכי טובה ומתאימה לשניכם.
ואולי תופתע לגלות רעיונות שעולים שבהחלט מתאימים לבת זוגתך למרות שחשבת שהם לא.
לדוגמא (כמו שכבר כתבו כאן) להתייחס לדירה הזו לא כדירת מגורים בבעלות, אלא כדירה שאתם שוכרים (בחינם). כך ממילא לא תשקיעו בשיפוצים (על חשבונכם) ובמקביל תתחילו לחסוך את דמי השכירות (ועוד חיסכון נוסף שתחליטו עליו ביחד) לבניית הון עצמי לקניית דירה על שם שניכם.

בכל מקרה אלו ההצעות. זכותכם להוציא את הכי טוב מזה וזכותכם… לסרב.

 

[האזרח הקטן]

עוד אפשרות - דורשת קצת יותר התעסקות לאורך זמן אבל מקיימת גם את הצורך של ההורים שלך וגם את הרצון של שיתוף עם אשתך.
ההורים שלך יתנו כמתנה את הסכום שההורים שלה מוכנים לתת כהון עצמי, וקחו משכנתא בעצמכם על שם שניכם על דירה שרשומה על שניכם.
בנוסף, ההורים שלך יעבירו לכם פעם בשנה מתנה בגובה של התשלום שאתם צפויים לשלם על המשכנתא בקירוב באותה שנה. חשוב שהמתנה לא תוגדר כ"מימון המשכנתא" אלא כעזרה כללית כלשהי כדי לא לקשור בינה לבין הדירה.
כך במקרה של גירושין הדירה מתחלקת בין שניכם ומצד שני גם יתרת המשכנתא תתחלק - כך שכל צד מקבל את מה שנתן, והיא כמובן לא תמשיך להנות מהמתנה השנתית של ההורים. במקרה של פטירה, ביטוח החיים יכסה את המשכנתא והיא תישאר עם דירה בבעלותה וללא חובות.
מבחינת ההורים שלך, החלק "שלהם" בדירה מתחלק על 20-30 שנה, כך שהסיכון מבחינתם שההשקעה שלהם תרד לטמיון קטן משמעותית.
מה שכן, זה מגדיל את העלות הכוללת כי המשכנתא תגזור ריבית.
@עכבר הכפר

 

[Mr. Bigglesworth]

מה שכן, זה מגדיל את העלות הכוללת כי המשכנתא תגזור ריבית.

רק אם ההורים לא משקיעים בינתיים את הסכום.

 

[dudio92]

שמע, מאוד מבין אותך, אני (למרות הכל) הייתי נוטה להסתדר לבד עם הדיור ולבקש עזרה מההורים בדרך אחרת (אולי להשכיר את הדירה ולהעביר לכם את הכסף לשימושכם, והדירה עצמה לא תמצא בסיכון)

 

[singleton]

מזכיר לי מקרה של אמן מפורסם שנתן דירה לבנו ואשתו בתל אביב (הם גם מפורסמים ודיברו על כך בתקשורת). הדירה הייתה רשומה על שם ההורים ולאחרונה הזוג התגרש. הבן נשאר לגור בדירה, האישה יצאה ממנה.
למעט החסרון הזה במקרה של גירושים בעיניי יש כאן פריבילגיה ענקית של חסכון בשכר דירה, זאת הזדמנות שלא כל זוג צעיר זוכה לקבל.

 

[unsullied]

נשמע שאתם כזוג לא יכולים להכיל את האופציה שהדירה תהיה על שמך בלבד / הסכם ממון (מבחינת הפרדת כלכלה מרגשות).
וגם הרושם הוא שההורים רוצים להגן על הרכוש *שלהם*. כלומר זו לא מתנה אלייך כדי שתעשה בה כרצונך, כמו לתת חצי לבת הזוג. אז גם להם כנראה שהאופציה הזו פחות מתאימה.

על כן נשארו לכם 2 אפשרויות:
- עזרה כספית בסכום x קטן
- דירה של ההורים, שהשכירות עליה היא 0 (ואפשר להוסיף כאן שהתחזוקה ושיפוצים ושדרוגים על חשבונכם בתמורה להנחה בשכירות)

אישית הייתי מתייעץ עם אשתי ומחליטים ביחד בין 2 האופציות.

--------

לגבי איך לייצר לעצמכם הון משלכם תעשו זאת בלי קשר למתנה. אפשר לקנות דירה להשקעה ולקחת עליה משכנתא, לחסוך לפקדון, השקעה בשוק, וכו וכו.
אני לא רואה שום תרחיש בו המתנה תשפיע לרעה על החסכון/ההון שלכם כזוג, אלא אם תחליטו להתנהל באופן חסר אחריות.

 

[רוני]

אשמח לטיפים ממכם שתעזרו לי להבין מה אוכל לעשות כדי לא לפגוע בבת הזוג שלי,

היי
ההורים שלך צודקים באופן מוחלט, לייצר דירת מגורים היום יכול להיות עמל של חיים שלמים.

אני מציע לך לרשום את הדירה על שמך, להשכיר את הדירה, ולגור עם בת הזוג בשכירות בדירה אחרת (אין כאן שינוי סטטוס בהשוואה להיום),
כאשר תתחתנו תעשה הסכם ממון, כאן אם תרצה תוכל לפצות את בת הזוג במקרה של גירושין.

במהלך שנות הנישואין התא המשפחתי שלכם יהנה מהכנסה חודשית נוספת משכירות (תמיכה חודשית קבועה מהוריך), אני חושב שבת הזוג תשמח על כך,
כך אתה צריך להציג את זה בפניה, ההורים שלך בסך הכל עוזרים לכם לייצר הכנסה חודשית נוספת, אין לה כל סיבה להרגיש מקופחת,
בדיוק כמו שסביר להניח בעתיד במקרה של חס וחלילה ירושה, אתה תקבל יותר.

 

[איש(3718)]

הם הציעו את שתי האפשרויות- או שאני בלבד אהיה רשום על הדירה, או שהם יהיו רשומים עליה.

לא מבין את הבעיה.

תרשום את הדירה על שמך, וככל שתחיו יותר זמן בדירה ובעיקר תשקיעו כסף משותף בה, ותמסדו ותחזקו את הקשר (אולי יגיעו ילדים), יהיה ברור שזוגתך היא גם שותפה בה. עד כמה שידוע לי כך גם בתי המשפט רואים את זה.

ובלי קשר לבתי משפט (שרובנו לשמחתנו לא נגיע אליהם, למרות הסטטיסטיקות), בפועל מה שיקרה,זה שסביר שעוד X שנים תרצו לשדרג בעזרת חסכונות משותפים, ואז תמכרו הדירה שלך, ותרשמו את הדירה החדשה על שמות שניכם באופן טבעי.

קח את זה בקלות. בסופו של דבר ההורים שלך רוצים בטובתך. ואם זוגתך גם רוצה בטובתכם כזוג, אז הדברים יסתדרו מאליהם. כשיש כוונות טובות מצד כולם, הדברים מסתדרים.

 

[איש ירח]

אם עכשיו אנחנו רוצים לעשות איזשהו שיפוץ בדירה- מרצון של שנינו לדוגמא, מי ישלם על השיפוץ הזה? למה שהיא תשלם עליו גם?

היא לא תשלם ואל תעשו שיפוץ. אם יותר נוח לכם, תבקשו ממהורים שיקנו דירה וככל שהם מעוניינים בכך, יעבירו אליכם את כספי השכירות ובמקביל, תשכרו דירה כלבבכם.
לגבי "טיפולים" אם יש תיקונים קטנים וצביעה, זאת תחזוקת בית רגילה שהרבה שוכרים עם בעלי בית טובים ודמי שכירות נוחים לוקחים על עצמם ולא תהיו שונים בזה מאחרים.

 

[Harpagon]

לגמרי נדיבים. אבל אם כמה שזה יכול להישמע אנוכי מצידי- נדיבים עם סעיפים. אם יש את האפשרות לתת ולעזור כמו שהם מציעים, למה לא לעשות את זה כבר עד הסוף? למה ליצור סיטואציה שהיא לא תהיה נעימה כלפי בת הזוג. וכל מה שאני דואג כלפיו- הוא בת הזוג. אני בטוח שנוכל במצב כזה להיות יותר בחופש כלכלי, אבל בת הזוג שלי מעולם לא תרגיש שווה. וזה מה שהכי מפריע לי. אנחנו מאמינים בשיתופיות מלאה, ומצב כזה לגמרי נוגד את האמונה שלנו.

שוב, אתה יכול להאמין בשיתופיות מחאה כשמדובר בכסף שלך.
כשמדובר בכסף של אנשים אחרים (ההורים), אל תכפה עליהם את האמונות שלך.

אגב, גם החוק מקבל את הדעה של ההורים שלך, כי מתנות ו/או ירושות לא נחשבות כרכוש שמתחלק שווה בשווה במקרה של גירושים.

אם בת הזוג לא יודעת להכיל ולקבל את זה שההורים שלך דואגים קודם לבן שלהם ולכסף שלהם ורק אחר כך לה...
העלו פה כמה אופציות אפשריות, לא אחזור עליהם.

 

[SolidusMaximus]

הם הציעו את שתי האפשרויות- או שאני בלבד אהיה רשום על הדירה, או שהם יהיו רשומים עליה. הם יותר נוטים לכך שהם יהיו רשומים עליה.
ברור לי שזה כסף שלהם, והם יחליטו מה הם יעשו איתו. אבל אני לא מרגיש שלם להסכים לדבר כזה. בהתחלה בכלל ההצעה שלהם היתה שהם יעזרו כספית בדיוק בסכום שהצד שלה יכול להביא. וכשהם הבינו שזה יהיה סכום "קטן", הם שינו את ההצעה. אני לא חושב שזה מגיע מחוסר אמון בבת הזוג, אבל ההורים שלי מאוד זהירים בפעולות שהם עושים. לא היה פה אפשרות בכלל לרעיון שאולי הם ישימו קצת יותר מהצד השני ואת השאר ניקח משכנא. הם לא מסכימים למצב כזה.

הייתי מעדיף סכום קטן מכל צד (שווה), והשאר כראות עיניכם, אם העזרה באה עם המון סעיפים (שזה בסדר גמור),
ועם המון משקעים נסתרים (שזה גם לגיטימי, אבל יפגע בך ישירות בסופו של דבר).
כמובן, זה מאוד תלוי בבת הזוג, אם היא סולידית למשעי היא תבין את המתנה שהם נותנים לה באי-תשלום-שכ"ד ותעריך אותם, ואז תיקח.
אבל עם יד על הלב, כמה אנשים כאלה כבר יש. רובם יראו בכך חוסר אמון, איפה ואיפה בין בני הזוג ברישום, והיחס בינה לבין הוריך יכול להיפגם.

אם הם באמת דואגים לך, בהנחה הפסימית שתתגרשו, אתה אמור לקבל בכל מקרה חצי ממנה או שווה ערך לא?
אם ככה, אולי שירשם גם על שמם וגם על שם בת הזוג חצי חצי (הערת אזהרה, חוזה ראשוני משותף להם ולה ולא לך?) - החצי שהם נתנו בכל מקרה יחזור אליהם, סיכון נמוך על הכסף. החלק שלה, ההורים שלה+אתם.
כמובן, אני לא עו"ד לענייני משפחה.

 

[ארגמן]

ההצעה שלי היא שההורים יתנו לכם את הכסף כהלוואת בלון.
הדירה תהיה רשומה על שניכם וקיבלתם סכום כסף גבוה מההורים כהלוואה. הייתי הולך לעו"ד וסוגר את כל הפינות של חוזה ההלוואה.
אני ממליץ שלא תהיה ריבית על ההלוואה.
הרעיון הוא שבמקרה וחס וחלילה אתם נפרדים אחרי מספר שנים קצר, אתם מוכרים את הדירה ומחזירים את ההלוואה להורים או שהאישה יכולה להשאר ולקחת משכנתא בסכום ההלוואה. במקרה של החלפת דירות, כדאי רעיונית להחזיר את ההלוואה ולכתוב חוזה חדש על הדירה החדשה.
במקרה כזה אתם בעלי הדירה ויכולים לעשות שיפוצים כראות עינכם. מצד שני האינטרס הכלכלי של ההורים נשמר.
אתם יכולים להחזיר את הסכום בכל עת למרות שנראה לי שאחרי מספר רב של שנים כנראה שההורים יוותרו או שהסכום ישחק בגלל שהוא לא צמוד.
שיהיה בהצלחה!

 

[חיים 111]

מכל הרעיונות שהועלו כאן - הרעיון של לרשום כרכוש משותף + משכנתא על שם ההורים נשמע לי כפיתרון אידיאלי.
צריך לקבע תנאים סבירים להלוואה, וההורים יכולים כל חודש להעביר כסף אליכם בגובה ההחזר החודשי ולקבל אותו חזרה. במקרה של פרידה מייד אחרי רכישת הדירה, בת הזוג נשארת עם חוב משכנתא בשווי מחצית הדירה, ובמקרה שהפרידה היא אחרי 20 שנה, החוב משמעותית הצטמק.

לגבי רעיונות אחרים שהוצעו -
ברישום על שמך \ ההורים, במקרה של השקעה רצינית בדירה (מעבר לתחזוקה שוטפת) רצוי שהיא לא תכלול יותר מ-50% מההון העצמי המשותף. ככה אפשר להחליט שמסיטים סכום X להשקעה בדירה, ובמקביל פותחים חשבון השקעות שהוא על שם בת הזוג בלבד ומעבירים אליו סכום זהה.
ברישום על שם ההורים (בעלות או משכנתא) - צריך הנחיות ברורות בצוואה של ההורים, מה קורה כשההורה הראשון נפטר, ומה קורה כשהשני נפטר.

ולגבי יחסים שנמשכים 8 שנים - השבוע נודע לי על זוג שההורים של צד אחד מימנו את הדירה, ואחרי 9 שנים מסתמן שהם בכיוון של פרידה.

 

[Deleted member 8236]

לדעתי הפן הכלכלי הוא משני וכדאי תחילה להתמקד בהיבט הזוגיות שלכם.
קודם כל תדברו בינכם, ורק אחרי שאתם מרגישים שהצפתם והעלתם את העניין ובחנתם אותו תוכלו להתפנות כיצד לפעול במישור הכלכלי.

הרעיונות וההצעות שהועלו כאן יכולות לתת לכם רעיונות וחומר למחשבה אבל הבסיס הוא מערכת היחסים. לא דירה ולא כסף.

אולי לשקול התערבות של גורם צד שלישי לתקופה קצרה שיוכל לנווט את הדיון ו/או להנחות אתכם בתהליך קבלת ההחלטות.

בהצלחה.

 

[איש ירח]

אחרי 9 שנים מסתמן שהם בכיוון של פרידה.

היום זה יותר ויותר נפוץ שגם אחרי 25 שנים ויותר אנשים נפרדים.

 

[סול]

אבל אני לא מרגיש שלם להסכים לדבר כזה

אז אל תסכים. פשוט אל תקבל את הבית.
במצב שכזה הייתי או:
מקבל את מה שהם מציעים, בתנאים שלהם, בלי פאסיב אגרסיב, בלי התחכמויות, בלי בקשות, בלי לרטון, בלי לערער ולרמוז שההצעה שלהם לא נבונה ונדיבה.
או:
מוותר על ההצעה בלב שלם.
אני מכיר הורים שנותנים כדי לשלוט. זה דבר, זה קורה, וזה באמת מעצבן. זה לא המצב כאן.
ההצעה שלהם לגיטימית, וככל שאתה כותב יותר אני מבין אותה יותר ויותר.
אני חוזר לעצתי המקורית : הקשב להוריך החכמים ונדיבים. קבל את ההצעה בתנאים שלהם, או שאל תקבל אותה בכלל.
לעשות להם עוונתות על זה שהם רוצים להגן על הרכוש שהם צברו כל חייהם זה ממש לא לעניין.