בת 18, מאיפה מתחילים?

[בת העמק]

אמא שלי היא מה שנקרא "במטבח" (בלי שמץ של זלזול בה, היא אדם מדהים וחכם אבל הקדישה את חייה לטיפול בילדים) כך שהיא לא עבדה מהיום שנולדתי

אמא שלך עבדה קשה מאד בלגדל אתכם ולטפל בבית ובכל הפרוצדורות מסביב ולתחזק קשרים בשבילכם.
זה שהיא לא מקבלת תגמול כספי, ולא הכרה או הערכה, עבור העבודה המפרכת הזאת, כאן החלק העצוב.

 

[wake_up]

עוד כמה טיפים:

אנשים יבואו וילכו מהחיים שלך, זה בסדר. מעטות החברויות שנשארות לאורך שנים (אני לא מדברת על החבר שלך). אנשים משתנים עם השנים.
לעולם לא להלוות כסף למישהוא, שאת לא מוכנה לקחת את הסיכון שתוכלי להפסיד אותו. אם מישהוא מסורב ע''י הבנק להלוואה, גם אחרים לא צריכים להלוות לו כסף. אם את בכל זאת מלווה למישהוא כסף, כדאי שזה יהיה אחרי הרבה מחשבה והתייעצות. יש סיכוי שכאשר תבקשי את הכסף בחזרה, תאבדי את הכסף ואת האדם, כי מסיבות שונות הוא\היא לא רוצים להחזיר את הכסף. מי שרוצה-עושה. מי שלא - לא.

תתרחקי מאנשים שליליים, ממי שגומר את האנרגיה שלך. לאנשים כאלה אין כבוד מינימלי אליך ולכן הם לא צריכים להיות בחיים שלך.
תקיפי את עצמך באנשים טובים וחכמים.

תמנעי מחובות, לא משנה מאיזה סוג. אשראי צרכני (הלוואות) -להתרחק כמו מאש. תמיד תהיי בפלוס בחשבון הבנק. מינוס הוא האויב. והוא מגיע עם ריבית.
תקני רק מה שאת צריכה, ואם יש לך ספק האם את צריכה מוצר כלשהוא, חכי עם הרכישה לפחות חודש ואז תשאלי את עצמך שוב האם את צריכה את אותו מוצר, מה הוא נותן לך והאם את מוכנה לשלם את המחיר.

לאותם מוצרים יש רמות מחירים שונות. לא תמיד המחיר הגבוה מבטיח איכות, לפעמים את משלמת על המותג (שיווק,פרסום וכו') יותר מאשר על המוצר עצמו.
יש מוצרי ''מותג פרטי'' של הסופרים שהם יותר זולים וזהים באיכות ובטעם (לכי תדעי, אולי הם אפילו מיוצרים באותו מפעל). בסופר יש הרבה מלכודות צרכניות.
למשל, חפשי מוצרים שהם לא במדף שהוא ''בגובה העיניים''. אלה המוצרים היותר יקרים. תסתכלי על מוצרים במדפים גבוהים ונמוכים יותר.

תסנני דברים. בעיקר פרסומות. זה שטיפת מוח אחת גדולה. אם זה פרסומת בט.ו-תעבירי ערוץ או לפחות תשימי על mute.
הערוצים מגבירים את הווליום כשיש פרסומות.

נסי ליצור קשרים עם אנשים שיכולים להועיל לך (נטוורקינג) ותשמרי עליהם. תמיד טוב שיש למי לפנות, אם צריך.
אולי את יכולה לתפוס פיקוד על ההתנהלות הכספית של ההורים שלך? למשל להושיב אותם לשיחה ולעשות להם רשימה על דף- ''זה מה שנשאר לכם בסוף החודש -סכום X, ממנו אתם מוציאים Y ומזה נשאר סכום Z. תראו כמה אתם יכולים לחסוך אם תימנעו מלקנות א' ו-ב'''. תראי להם מה אפשר לעשות עם הכסף שנחסך, למשל השקעות. אולי הם צריכים לראות את המספרים מול העיניים כדי להבין כמה כסף הם מבזבזים כל חודש.

תשמרי על מה שיש לך. אני לא מתכוונת שתהיי אגרנית, אלא תשמרי על חפצים שיכולים להועיל לך בעתיד.
לפני קניית מוצרים (בעיקר מוצרים גדולים) תעשי סקר שוק, תבדקי מתחרים-מה הם מציעים, מה המחירים שלהם ורק אחרי שעשית השוואה, תחליטי אם לקנות או לא. אפשר גם לקנות יד שניה. יש קבוצות פייסבוק של מסירת חפצים. לא תמיד צריך לשלם.

כשאת פוגשת אנשים חדשים, תבואי בגישת ''כבדהו וחשדהו''. תתרחקי מרכלנים. אם מישהוא מרכל איתך, תהיי בטוחה שהוא מרכל גם עליך.
לפעמים ''איך'' אומרים משהו חשוב יותר מ''מה'' אומרים.
תמיד תדעי להעריך את מה שיש לך. זה לא מובן מאליו, גם אם זה נראה ככה. מי שלומד להעריך דברים שיש לו רק אחרי שהוא מאבד אותם, לומד שיעור קשה מאוד.

אם אכפת לך מבעלי חיים, תקני רק מוצרים שלא נוסו על בע''ח.

 

[Mr. Bigglesworth]

ממרום שנותי, עובד כבר 11 שנים כמתכנת במשרה מלאה ועוד שנתיים בערך במשרת סטודנט, אני חושב שבדיעבד זו היתה שטות מוחלטת שניסיתי לחסוך כל שקל אפשרי בתקופת התואר הראשון, כולל עבודה מגעילה ברפת. אילו במקום זה הייתי לוקח הלוואה, נניח של 100K ש"ח וכך ומתחיל להחזיר אותה בסיום הלימודים - הייתי ממצע את רמת החיים שלי כך שהיא תהיה הרבה יותר נעימה בתקופת הלימודים. בהתחשב בכמה קל לחסוך הרבה אחר כך, כנראה שגם לא הייתי מרגיש את זה כמעט בהמשך

אני מתחבר מאד לסנטימנט הזה
מצד שני לא סבלתי ואני לא זוכר את זה כתקופה רעה או קשה במיוחד.
הדבר היחיד שאני מתחרט עליו הוא שלא צברתי חוויות מסויימות שיש גיל שקשה לשחזר - טיול ארוך לדרום אמריקה/למזרח

אולי את יכולה לתפוס פיקוד על ההתנהלות הכספית של ההורים שלך? למשל להושיב אותם לשיחה ולעשות להם רשימה על דף- ''זה מה שנשאר לכם בסוף החודש -סכום X, ממנו אתם מוציאים Y ומזה נשאר סכום Z. תראו כמה אתם יכולים לחסוך אם תימנעו מלקנות א' ו-ב'''. תראי להם מה אפשר לעשות עם הכסף שנחסך, למשל השקעות. אולי הם צריכים לראות את המספרים מול העיניים כדי להבין כמה כסף הם מבזבזים כל חודש.

אם הבנתי נכון זה לא כל-כך מעניין אותם. הם חיים לפי תפיסת העולם שנראית להם. יכול להיות שהם לא מבינים שאפשר לחיות אחרת אבל צריך להתמקד בזה קודם.

 

[ת.אוקהם]

אני המון פעמים מרגישה במשפחה שלי הכבשה השחורה, כיאילו אנחנו חיים ברבדים שונים של מציאות. לפעמים זה ממש קשה אבל זה היה ככה מאז ומתמיד, ולא רק בהשקפות על כסף

כבן להורים צרכניסטים שמאוד שונים ממני בהתנהלות ובהשקפה אני יכול להשיא לך עצה אחת חשובה (ממרומי גילי) - תני להם לחיות את חייהם ואל תנסי לשנות אותם כי שום דבר טוב לא יצא מזה (לדעתי).
אחד הדברים הקשים (בעיני) בלהתבגר זה להבין שההורים שלך הם אנושיים ויש להם לא מעט מגרעות.
עוד יותר קשה זה ללמוד לקבל את המגרעות האלו.

נ.ב
התנאי היחיד שבו אולי כדאי להתערב זה אם את חוזה שבעוד 20 שנה הוריך יהפכו לנטל כלכלי עליך אבל לא נשמע לי שזה המצב.

 

[RonaR]

עוד כמה טיפים:

אנשים יבואו וילכו מהחיים שלך, זה בסדר. מעטות החברויות שנשארות לאורך שנים (אני לא מדברת על החבר שלך). אנשים משתנים עם השנים.
לעולם לא להלוות כסף למישהוא, שאת לא מוכנה לקחת את הסיכון שתוכלי להפסיד אותו. אם מישהוא מסורב ע''י הבנק להלוואה, גם אחרים לא צריכים להלוות לו כסף. אם את בכל זאת מלווה למישהוא כסף, כדאי שזה יהיה אחרי הרבה מחשבה והתייעצות. יש סיכוי שכאשר תבקשי את הכסף בחזרה, תאבדי את הכסף ואת האדם, כי מסיבות שונות הוא\היא לא רוצים להחזיר את הכסף. מי שרוצה-עושה. מי שלא - לא.

תתרחקי מאנשים שליליים, ממי שגומר את האנרגיה שלך. לאנשים כאלה אין כבוד מינימלי אליך ולכן הם לא צריכים להיות בחיים שלך.
תקיפי את עצמך באנשים טובים וחכמים.

תמנעי מחובות, לא משנה מאיזה סוג. אשראי צרכני (הלוואות) -להתרחק כמו מאש. תמיד תהיי בפלוס בחשבון הבנק. מינוס הוא האויב. והוא מגיע עם ריבית.
תקני רק מה שאת צריכה, ואם יש לך ספק האם את צריכה מוצר כלשהוא, חכי עם הרכישה לפחות חודש ואז תשאלי את עצמך שוב האם את צריכה את אותו מוצר, מה הוא נותן לך והאם את מוכנה לשלם את המחיר.

לאותם מוצרים יש רמות מחירים שונות. לא תמיד המחיר הגבוה מבטיח איכות, לפעמים את משלמת על המותג (שיווק,פרסום וכו') יותר מאשר על המוצר עצמו.
יש מוצרי ''מותג פרטי'' של הסופרים שהם יותר זולים וזהים באיכות ובטעם (לכי תדעי, אולי הם אפילו מיוצרים באותו מפעל). בסופר יש הרבה מלכודות צרכניות.
למשל, חפשי מוצרים שהם לא במדף שהוא ''בגובה העיניים''. אלה המוצרים היותר יקרים. תסתכלי על מוצרים במדפים גבוהים ונמוכים יותר.

תסנני דברים. בעיקר פרסומות. זה שטיפת מוח אחת גדולה. אם זה פרסומת בט.ו-תעבירי ערוץ או לפחות תשימי על mute.
הערוצים מגבירים את הווליום כשיש פרסומות.

נסי ליצור קשרים עם אנשים שיכולים להועיל לך (נטוורקינג) ותשמרי עליהם. תמיד טוב שיש למי לפנות, אם צריך.
אולי את יכולה לתפוס פיקוד על ההתנהלות הכספית של ההורים שלך? למשל להושיב אותם לשיחה ולעשות להם רשימה על דף- ''זה מה שנשאר לכם בסוף החודש -סכום X, ממנו אתם מוציאים Y ומזה נשאר סכום Z. תראו כמה אתם יכולים לחסוך אם תימנעו מלקנות א' ו-ב'''. תראי להם מה אפשר לעשות עם הכסף שנחסך, למשל השקעות. אולי הם צריכים לראות את המספרים מול העיניים כדי להבין כמה כסף הם מבזבזים כל חודש.

תשמרי על מה שיש לך. אני לא מתכוונת שתהיי אגרנית, אלא תשמרי על חפצים שיכולים להועיל לך בעתיד.
לפני קניית מוצרים (בעיקר מוצרים גדולים) תעשי סקר שוק, תבדקי מתחרים-מה הם מציעים, מה המחירים שלהם ורק אחרי שעשית השוואה, תחליטי אם לקנות או לא. אפשר גם לקנות יד שניה. יש קבוצות פייסבוק של מסירת חפצים. לא תמיד צריך לשלם.

כשאת פוגשת אנשים חדשים, תבואי בגישת ''כבדהו וחשדהו''. תתרחקי מרכלנים. אם מישהוא מרכל איתך, תהיי בטוחה שהוא מרכל גם עליך.
לפעמים ''איך'' אומרים משהו חשוב יותר מ''מה'' אומרים.
תמיד תדעי להעריך את מה שיש לך. זה לא מובן מאליו, גם אם זה נראה ככה. מי שלומד להעריך דברים שיש לו רק אחרי שהוא מאבד אותם, לומד שיעור קשה מאוד.

אם אכפת לך מבעלי חיים, תקני רק מוצרים שלא נוסו על בע''ח.

טיפים טובים מאוד, עשית לי חשק לפתוח לפחות שני נושאים קשורים (בכלל, כיף לקבל עצות (ולא קל להבין אותן עד תום))

 

[הסולידית]

אני מוכרת כל מה שאני יודעת לייצר- תכשיטים, מאפרת, מעבירה שיעורים פרטיים ואפילו מוכרת מחברות עם סיכומים.

אם את ממשיכה עם זה, עדיף מאד מאד (למעשה, חובה) להסדיר את הפעילות העסקית מול הרשויות. ראי כאן.

 

[wake_up]

טיפים טובים מאוד, עשית לי חשק לפתוח לפחות שני נושאים קשורים (בכלל, כיף לקבל עצות (ולא קל להבין אותן עד תום))

תודה! כיף לקבל פרגון. את מוזמנת לפתוח נושאים חדשים ואם אוכל כמובן שאעזור. אם יש לך שאלות ספציפיות לגבי מה שכתבתי, תשאלי-אולי כדאי בנושא חדש כדי שלא תהיה ''חטיפת שרשור''.

הדבר היחיד שאני מתחרט עליו הוא שלא צברתי חוויות מסויימות שיש גיל שקשה לשחזר - טיול ארוך לדרום אמריקה/למזרח

מעולם לא עשיתי טיול ארוך (הייתי מס' פעמים בעבר בחו''ל לזמן קצר) ולא מתחרטת על זה. ממרחק השנים, זה נראה לי יותר כמו התלהבות של גיל 20 ממשהו שכולם עושים. זה גם בזבוז כסף רציני.

אם הבנתי נכון זה לא כל-כך מעניין אותם. הם חיים לפי תפיסת העולם שנראית להם. יכול להיות שהם לא מבינים שאפשר לחיות אחרת אבל צריך להתמקד בזה קודם.

הם עלולים להתעורר בגיל הפנסיה עם אפס חסכונות ואז הם יצטרכו לעבוד עד יום מותם. אפשר למנוע את זה. מה שנדרש כאן הוא שינוי חשיבה שלהם, הבנה של חומרת המצב ופעולה. זה חייב לעניין אותם. אלה החיים שלהם.

 

[Mr. Bigglesworth]

מעולם לא עשיתי טיול ארוך (הייתי מס' פעמים בעבר בחו''ל לזמן קצר) ולא מתחרטת על זה. ממרחק השנים, זה נראה לי יותר כמו התלהבות של גיל 20 ממשהו שכולם עושים. זה גם בזבוז כסף רציני.

לגבי הכסף אין לי ספק שבקצב הנוכחי זה היה מעכב את קצב החסכון שלי ושל אשתי בסד"ג של שנה (עבור טיול של חצי שנה) ובקצב של אז זה היה דורש משהו כמו שנתיים נוספות של לחיות אצל ההורים ולחסוך או להכנס לחובות מסויימים.
מצד שני יש לי חברים שהיו חבורה מגובשת ונסעו ביחד לדרום אמריקה וזה נראה מהצד כחויה מגבשת בסדר גודל שהייתה לי עם החבר'ה מהצבא ונראה לי שעשינו טעות שלא הצטרפנו.

 

[KFC Uerdingen 05]

הנה כמה תובנות ניו-איג'יות בגרוש, לבקשתך-
1. המשאב המתכלה החשוב ביותר שעומד לרשותך הוא זמן, לא כסף. לבזבז זמן בשביל לחסוך כסף זה כנראה הרבה יותר טפשי מאשר לבזבז כסף בשביל לחסוך זמן.
2. אנחנו חיים תמיד בהווה, אף פעם לא בעתיד. תשקיעי פחות במחשבות על העתיד ונסי יותר לחיות בהווה.
3. כסף הוא לא מטרה, הוא אמצעי ועל כן "חסכנות" היא לא בהכרח תכונה יותר נעלה מ"פזרנות", שתיהן יכולות להיות הגיוניות או טפשיות באותה מידה.
4. גם במבט של מעל 20 שנה לאחור הטיול המאוד ארוך לאחר צבא שעשיתי היה התמורה הכי טובה לכסף שהשגתי אי פעם, ושינה באופן מהותי את האופן בו אני תופש את העולם והאופן בו אני מסתובב בעולם. בזמנו זה עלה לי את כל חסכונותיי, היום אני חוסך סכום זהה כל חודש (ולעיתים מרוויח או מפסיד בתיק ההשקעות שלי סכום זהה ביום).
5 (והכי חשוב) - את חושבת את מה שאת חושבת על הוריך כי את בת 18 והם לא. אל תדאגי, זה יעבור לך.

 

[WhatIsMoney]

אולי לא לבזבז שנה על שנת שירות?

 

[Mr. pink]

אולי לא לבזבז שנה על שנת שירות?

עוד לא פגשתי מישהו שהתחרט על שנת שירות

 

[טפלון]

כתבו לך כאן עצות מצוינות, הלוואי והייתי מקבל כאלו בגיל 18. כמה תוספות:

1. דובר כאן על טיול גדול - בתור בן אדם סולידי מטבעו, תמיד זה נשמע לי כמו מעשה די לא אחראי כלכלית לעשות.
עם זאת, ניתן להנדס אותו בצורה כזו שהפגיעה שלו בחסכונות תהיה מינימלית.
את הטיול שלי עשיתי בתפר (הקצר מאוד) בין השחרור לתחילת הלימודים, כך שלא בדיוק הפסדתי הכנסות פוטנציאליות משמעותיות, שכן בזמן זה עוד לא היה לי מקצוע.
גם אם במקום לטייל הייתי עובד, הייתי מכניס בערך שכר חציוני. לעומת אחרי התואר, זה זמן בו ההכנסה הפוטנציאלית כפולה לפחות.
בטיול עצמו לא חייבים לעשות הכל במוד בזבוזים, על טיול שאני הוצאתי X, יש אנשים שאני מכיר שהוציאו 2X, ואני לא חושב שהתמורה שקיבלו שווה פי 2.
השורה התחתונה, זו החוויה; לטייל חודשים במדינות שונות, לחיות בתרבויות אחרות, כל יום לראות דברים מעניינים ויפים, לפגוש ולהכיר אנשים מגוונים, ללמוד שפה חדשה ולהשתמש בה כל יום - שווה כל אגורה מבחינתי.
אין לי שום ספק שיהיה גם טיול-גדול מס' 2, וכנראה גם נוספים, יהיה המחיר אשר יהיה.

2. כתבת שאת רוצה ללמוד רפואה\משפטים\מדמ"ח.
כך יצא, שמתוך שלושת המסלולים האלו, הצבא לא יודע לתת לך (כמעט) שום התנסות בשני הראשונים (מסתייג, יש את עתודה, אבל אני לא מדבר על זה כי את לא דיברת על זה).
בתחום מדעי המחשב את יכולה לקבל לא רק טעימה, אלא לבנות קריירה שלמה רק על סמך שירות של שנתיים-שלוש.
לכן, במקומך הייתי "מתאבד" על להגיע ליחידות טכנולוגיות בצבא, בדגש על יחידות באמ"ן שמתחילות בספרה 8.
כל דבר שתעשי באמ"ן תחת אחד האיתורים הנחשבים יהיה סופר-מעניין, סופר-תורם, ושורה מצוינת לקו"ח.
בתוך איתור שחקים יש מסלולים טכנולוגיים שיביאו אותך למקומות הכי מתקדמים טכנולוגית שיש (לדוג' אח"מ), ויש מסלולים שיביאו אותך למקומות בהם תצטרכי להפעיל את הראש המון, ולהיות מוקד ידע בתחום מסוים אבל לא יהיו טכנולוגיים (לדוג' אמ"מ).
ממליץ לעשות הכל כדי להגיע למקומות הטכנולוגיים, ולהתנסות בתחומים שונים של מדמ"ח. מקסימום אם לא התחברת, אחרי זה תלמדי רפואה\משפטים.

3. לדעתי להשתדל לחסוך כל פרוטה בזמן השירות זו לא מטרה מעניינת במיוחד.
אם תחסכי 500 ש"ח כל חודש, על פני שירות של 3 שנים מדובר ב18K שקלים, שזו משכורת אחת של מתכנת מנוסה (אחת וחצי של אחד לא מנוסה).
במקום זה, תנסי להשקיע את הכסף בדברים שעושים לך טוב, ועוזרים לך להעביר תקופה שלא תמיד תהיה פשוטה בשבילך, עם מצב רוח טוב יותר.
אולי טיולים קצרים לחו"ל, קורסים וסדנאות שמעניינות אותך, או כל דבר אחר שיוציא אותך מהראש שאת שייכת לצבא והוא מרכז חייך.
אם החיסכון יבוא מעצמו - אחלה. אם לא, לדעתי זה לא משהו ששווה להתעסק בו יותר מדי.

בהצלחה!

 

[WhatIsMoney]

עוד לא פגשתי מישהו שהתחרט על שנת שירות

גם לא פגשתי מישהו שהתחרט על 12*(שכר בשיא הקריירה)

 

[shirbi]

אשמח לשמוע ממך על משרת התכנות. כל החיים חשבתי שזה לא מתאים לי (למרות שאני מאוד מתמטית, השנה סיימתי 5 יחל עם 100 בציון הפנימי) אבל במיונים לצבא גיליתי שיש לי משיכה לתחום הזה ושאני גם דיי טובה בזה.
מצד אחד העולם הזה מאוד מושך אותי גם בגלל השכר וגם בגלל שלשם העולם הולך וזאת משרה עם המון ביקוש, אבל אני מפחדת מעבודה כל היום מול מחשב שתדכא אותי
כמה הציפיות האלה נכונות? אשמח לשמוע איפה למדת, אם יש לך טיפים כדי להבין אם זה באמת בשבילי ובכללי תובנות וטיפים למקצוע
תודה רבה על התגובה שלך!

למדתי בטכניון מדעי המחשב. היה לי ממוצע שהספיק בקושי (בגרויות 110 ופסיכומטרי 669) אך הספיק. השכר גבוה מאוד כבר מההתחלה. במשרת הסטודנט הראשונה שלי (אותה התחלתי באמצע הסמסטר החמישי של הלימודים) קיבלתי 60 ש"ח לשעה כאשר שכר המינימום היה כ 20 ש"ח לשעה. מהמעבר למשרה ומלאה ואחר כך מעבר בין חברות הוא רק עלה עוד יותר בצורה משמעותית.

איך יודעים אם זה מעניין לעבוד בתכנות? אני ידעתי זאת מגיל צעיר. כבר ילד רציתי לפתח משחקי מחשב וגם עשיתי זאת קצת. זוכר את עצמי בגיל 10 יושב וחושב על אלגוריתמים למשחק שרציתי לפתח. למי שלא התנסה בזה לפני כן, יכול לנסות כבר עכשיו. היום יש הרבה יותר כלים (יחי האינטרנט שלא היה בזמני) שמאפשרים להיכנס לתחום לבד ולטעום מהתחום.
העבודה בפועל היא לא רק מול מחשב. יש הרבה מאוד פגישות עם אנשים מהצוות שלי ועם אנשים מצוותים אחרים. ככה זה כאשר מפתחים מוצר מאוד גדול עם הרבה מודולים.
איך יודעים אם אוהבים את זה? בסופו של דבר צריך לאהוב לפתור חידות, לתכנן דברים חדשים ולא לסבול יותר מדי מהצורך לחפור בקוד ובתיעוד כדי להבין איך להוסיף פי'צרים חדשים. וכמובן להסתדר עם עבודה שרובה מול מחשב.
מבחינת מתמטיקה - יש בה צורך רב יחסית במהלך לימודי התואר הראשון (ועוד יותר תואר שני עם ממשיכים אליו). בעבודה - רמת המתמטיקה הדרושה הרבה יותר נמוכה.

 

[noa12]

פחות דיברתי על ספרים, יותר על הבלוג והפורום והאינטרנט, יש הרבה מידע. ראיתי שהזכרת שאת מתלבטת מה ללמוד באחת התגובות, את יכולה גם לחקור על זה, לדוגמה אם את חושבת לתכנת בעתיד, תמיד יש מה ללמוד בתחום. אגב כשאת קוראת תנסי לראות כמה שיותר מידע ממקורות שונים ונסי להבין מה באמת עושים בכל מקצוע שעובדים בו ולא להיתפס על קלישאות או משפטי קסם. באופן כללי טיפ לחיים, כשאת קוראת משהו נסי להבין מה מי שכתב אותו רוצה להעביר ומה האינטרס של אותו אדם לכתוב כך.

טיפ מעולה תודה רבה!

 

[noa12]

אמא שלך עבדה קשה מאד בלגדל אתכם ולטפל בבית ובכל הפרוצדורות מסביב ולתחזק קשרים בשבילכם.
זה שהיא לא מקבלת תגמול כספי, ולא הכרה או הערכה, עבור העבודה המפרכת הזאת, כאן החלק העצוב.

לרדע אני לא מזלזלת בה, היא אדם מדהים ומלמדת אותי המון, אמא מדהימה

 

[noa12]

עוד כמה טיפים:

אנשים יבואו וילכו מהחיים שלך, זה בסדר. מעטות החברויות שנשארות לאורך שנים (אני לא מדברת על החבר שלך). אנשים משתנים עם השנים.
לעולם לא להלוות כסף למישהוא, שאת לא מוכנה לקחת את הסיכון שתוכלי להפסיד אותו. אם מישהוא מסורב ע''י הבנק להלוואה, גם אחרים לא צריכים להלוות לו כסף. אם את בכל זאת מלווה למישהוא כסף, כדאי שזה יהיה אחרי הרבה מחשבה והתייעצות. יש סיכוי שכאשר תבקשי את הכסף בחזרה, תאבדי את הכסף ואת האדם, כי מסיבות שונות הוא\היא לא רוצים להחזיר את הכסף. מי שרוצה-עושה. מי שלא - לא.

תתרחקי מאנשים שליליים, ממי שגומר את האנרגיה שלך. לאנשים כאלה אין כבוד מינימלי אליך ולכן הם לא צריכים להיות בחיים שלך.
תקיפי את עצמך באנשים טובים וחכמים.

תמנעי מחובות, לא משנה מאיזה סוג. אשראי צרכני (הלוואות) -להתרחק כמו מאש. תמיד תהיי בפלוס בחשבון הבנק. מינוס הוא האויב. והוא מגיע עם ריבית.
תקני רק מה שאת צריכה, ואם יש לך ספק האם את צריכה מוצר כלשהוא, חכי עם הרכישה לפחות חודש ואז תשאלי את עצמך שוב האם את צריכה את אותו מוצר, מה הוא נותן לך והאם את מוכנה לשלם את המחיר.

לאותם מוצרים יש רמות מחירים שונות. לא תמיד המחיר הגבוה מבטיח איכות, לפעמים את משלמת על המותג (שיווק,פרסום וכו') יותר מאשר על המוצר עצמו.
יש מוצרי ''מותג פרטי'' של הסופרים שהם יותר זולים וזהים באיכות ובטעם (לכי תדעי, אולי הם אפילו מיוצרים באותו מפעל). בסופר יש הרבה מלכודות צרכניות.
למשל, חפשי מוצרים שהם לא במדף שהוא ''בגובה העיניים''. אלה המוצרים היותר יקרים. תסתכלי על מוצרים במדפים גבוהים ונמוכים יותר.

תסנני דברים. בעיקר פרסומות. זה שטיפת מוח אחת גדולה. אם זה פרסומת בט.ו-תעבירי ערוץ או לפחות תשימי על mute.
הערוצים מגבירים את הווליום כשיש פרסומות.

נסי ליצור קשרים עם אנשים שיכולים להועיל לך (נטוורקינג) ותשמרי עליהם. תמיד טוב שיש למי לפנות, אם צריך.
אולי את יכולה לתפוס פיקוד על ההתנהלות הכספית של ההורים שלך? למשל להושיב אותם לשיחה ולעשות להם רשימה על דף- ''זה מה שנשאר לכם בסוף החודש -סכום X, ממנו אתם מוציאים Y ומזה נשאר סכום Z. תראו כמה אתם יכולים לחסוך אם תימנעו מלקנות א' ו-ב'''. תראי להם מה אפשר לעשות עם הכסף שנחסך, למשל השקעות. אולי הם צריכים לראות את המספרים מול העיניים כדי להבין כמה כסף הם מבזבזים כל חודש.

תשמרי על מה שיש לך. אני לא מתכוונת שתהיי אגרנית, אלא תשמרי על חפצים שיכולים להועיל לך בעתיד.
לפני קניית מוצרים (בעיקר מוצרים גדולים) תעשי סקר שוק, תבדקי מתחרים-מה הם מציעים, מה המחירים שלהם ורק אחרי שעשית השוואה, תחליטי אם לקנות או לא. אפשר גם לקנות יד שניה. יש קבוצות פייסבוק של מסירת חפצים. לא תמיד צריך לשלם.

כשאת פוגשת אנשים חדשים, תבואי בגישת ''כבדהו וחשדהו''. תתרחקי מרכלנים. אם מישהוא מרכל איתך, תהיי בטוחה שהוא מרכל גם עליך.
לפעמים ''איך'' אומרים משהו חשוב יותר מ''מה'' אומרים.
תמיד תדעי להעריך את מה שיש לך. זה לא מובן מאליו, גם אם זה נראה ככה. מי שלומד להעריך דברים שיש לו רק אחרי שהוא מאבד אותם, לומד שיעור קשה מאוד.

אם אכפת לך מבעלי חיים, תקני רק מוצרים שלא נוסו על בע''ח.

דבר ראשון, תודה על הזמן שהקדשת. התגובה מדהימה ואני בטוחה שהטיפים האלה יעזרו לי בעתיד
אני קונה נטול אכזריות כבר 4 שנים וצמחונית מגיל 105

 

[noa12]

דבר ראשון, תודה על הזמן שהקדשת. התגובה מדהימה ואני בטוחה שהטיפים האלה יעזרו לי בעתיד
אני קונה נטול אכזריות כבר 4 שנים וצמחונית מגיל 105

מגיל 10 סליחה

למדתי בטכניון מדעי המחשב. היה לי ממוצע שהספיק בקושי (בגרויות 110 ופסיכומטרי 669) אך הספיק. השכר גבוה מאוד כבר מההתחלה. במשרת הסטודנט הראשונה שלי (אותה התחלתי באמצע הסמסטר החמישי של הלימודים) קיבלתי 60 ש"ח לשעה כאשר שכר המינימום היה כ 20 ש"ח לשעה. מהמעבר למשרה ומלאה ואחר כך מעבר בין חברות הוא רק עלה עוד יותר בצורה משמעותית.

איך יודעים אם זה מעניין לעבוד בתכנות? אני ידעתי זאת מגיל צעיר. כבר ילד רציתי לפתח משחקי מחשב וגם עשיתי זאת קצת. זוכר את עצמי בגיל 10 יושב וחושב על אלגוריתמים למשחק שרציתי לפתח. למי שלא התנסה בזה לפני כן, יכול לנסות כבר עכשיו. היום יש הרבה יותר כלים (יחי האינטרנט שלא היה בזמני) שמאפשרים להיכנס לתחום לבד ולטעום מהתחום.
העבודה בפועל היא לא רק מול מחשב. יש הרבה מאוד פגישות עם אנשים מהצוות שלי ועם אנשים מצוותים אחרים. ככה זה כאשר מפתחים מוצר מאוד גדול עם הרבה מודולים.
איך יודעים אם אוהבים את זה? בסופו של דבר צריך לאהוב לפתור חידות, לתכנן דברים חדשים ולא לסבול יותר מדי מהצורך לחפור בקוד ובתיעוד כדי להבין איך להוסיף פי'צרים חדשים. וכמובן להסתדר עם עבודה שרובה מול מחשב.
מבחינת מתמטיקה - יש בה צורך רב יחסית במהלך לימודי התואר הראשון (ועוד יותר תואר שני עם ממשיכים אליו). בעבודה - רמת המתמטיקה הדרושה הרבה יותר נמוכה.

תודה רבה! אפשר לשמוע ממך עוד על הלימודים בטכניון?

 

[noa12]

כתבו לך כאן עצות מצוינות, הלוואי והייתי מקבל כאלו בגיל 18. כמה תוספות:

1. דובר כאן על טיול גדול - בתור בן אדם סולידי מטבעו, תמיד זה נשמע לי כמו מעשה די לא אחראי כלכלית לעשות.
עם זאת, ניתן להנדס אותו בצורה כזו שהפגיעה שלו בחסכונות תהיה מינימלית.
את הטיול שלי עשיתי בתפר (הקצר מאוד) בין השחרור לתחילת הלימודים, כך שלא בדיוק הפסדתי הכנסות פוטנציאליות משמעותיות, שכן בזמן זה עוד לא היה לי מקצוע.
גם אם במקום לטייל הייתי עובד, הייתי מכניס בערך שכר חציוני. לעומת אחרי התואר, זה זמן בו ההכנסה הפוטנציאלית כפולה לפחות.
בטיול עצמו לא חייבים לעשות הכל במוד בזבוזים, על טיול שאני הוצאתי X, יש אנשים שאני מכיר שהוציאו 2X, ואני לא חושב שהתמורה שקיבלו שווה פי 2.
השורה התחתונה, זו החוויה; לטייל חודשים במדינות שונות, לחיות בתרבויות אחרות, כל יום לראות דברים מעניינים ויפים, לפגוש ולהכיר אנשים מגוונים, ללמוד שפה חדשה ולהשתמש בה כל יום - שווה כל אגורה מבחינתי.
אין לי שום ספק שיהיה גם טיול-גדול מס' 2, וכנראה גם נוספים, יהיה המחיר אשר יהיה.

2. כתבת שאת רוצה ללמוד רפואה\משפטים\מדמ"ח.
כך יצא, שמתוך שלושת המסלולים האלו, הצבא לא יודע לתת לך (כמעט) שום התנסות בשני הראשונים (מסתייג, יש את עתודה, אבל אני לא מדבר על זה כי את לא דיברת על זה).
בתחום מדעי המחשב את יכולה לקבל לא רק טעימה, אלא לבנות קריירה שלמה רק על סמך שירות של שנתיים-שלוש.
לכן, במקומך הייתי "מתאבד" על להגיע ליחידות טכנולוגיות בצבא, בדגש על יחידות באמ"ן שמתחילות בספרה 8.
כל דבר שתעשי באמ"ן תחת אחד האיתורים הנחשבים יהיה סופר-מעניין, סופר-תורם, ושורה מצוינת לקו"ח.
בתוך איתור שחקים יש מסלולים טכנולוגיים שיביאו אותך למקומות הכי מתקדמים טכנולוגית שיש (לדוג' אח"מ), ויש מסלולים שיביאו אותך למקומות בהם תצטרכי להפעיל את הראש המון, ולהיות מוקד ידע בתחום מסוים אבל לא יהיו טכנולוגיים (לדוג' אמ"מ).
ממליץ לעשות הכל כדי להגיע למקומות הטכנולוגיים, ולהתנסות בתחומים שונים של מדמ"ח. מקסימום אם לא התחברת, אחרי זה תלמדי רפואה\משפטים.

3. לדעתי להשתדל לחסוך כל פרוטה בזמן השירות זו לא מטרה מעניינת במיוחד.
אם תחסכי 500 ש"ח כל חודש, על פני שירות של 3 שנים מדובר ב18K שקלים, שזו משכורת אחת של מתכנת מנוסה (אחת וחצי של אחד לא מנוסה).
במקום זה, תנסי להשקיע את הכסף בדברים שעושים לך טוב, ועוזרים לך להעביר תקופה שלא תמיד תהיה פשוטה בשבילך, עם מצב רוח טוב יותר.
אולי טיולים קצרים לחו"ל, קורסים וסדנאות שמעניינות אותך, או כל דבר אחר שיוציא אותך מהראש שאת שייכת לצבא והוא מרכז חייך.
אם החיסכון יבוא מעצמו - אחלה. אם לא, לדעתי זה לא משהו ששווה להתעסק בו יותר מדי.

בהצלחה!

כתבת על אחמ, אני מתמיינת לאעמ שזאת יחידה דומה, ואני ממש "מתאבדת" על זה, זה ממש חשוב לי להתקבל
אני ממש ממש מקווה שאתקבל לשם

 

[noa12]

אני מתחבר מאד לסנטימנט הזה
מצד שני לא סבלתי ואני לא זוכר את זה כתקופה רעה או קשה במיוחד.
הדבר היחיד שאני מתחרט עליו הוא שלא צברתי חוויות מסויימות שיש גיל שקשה לשחזר - טיול ארוך לדרום אמריקה/למזרח


אם הבנתי נכון זה לא כל-כך מעניין אותם. הם חיים לפי תפיסת העולם שנראית להם. יכול להיות שהם לא מבינים שאפשר לחיות אחרת אבל צריך להתמקד בזה קודם.

בדיוק, זה לא ממש מעניין אותם..