בת 18, מאיפה מתחילים?

[noa12]

בו

אם את ממשיכה עם זה, עדיף מאד מאד (למעשה, חובה) להסדיר את הפעילות העסקית מול הרשויות. ראי כאן.

ברור. אגב שינית לי את החיים ואני חייבת לך המון. תודה על מה שאת עושה וומי שאת.

 

[noa12]

ז

אולי לא לבזבז שנה על שנת שירות?

זה ממש חשוב לי, אני אחיה בקומונה שזאת חוויה ממש מעניינת (שחלילה לא ישתמע מכך שאני קומונסטית) ואתנדב עם אוכלוסיות מוחלשות וחקלאות. בעיניי החוויות שוות את השנה הזאת

 

[shirbi]

אני זוכר את הלימודים בטכניון כחוויה מתקנת אל מול הצבא שהיה בזבוז של שלוש שנים. בצבא שירתתי ביחידת מחסני חירום עם אוכלוסיה ברמה מאוד נמוכה. כאלו שעשויים להיות אלימים פיזית אם לא מסכימים איתם על משהו. לעומת זאת בטכניון כמעט כולם הרבה יותר נחמדים וכמובן הרבה יותר חכמים והרבה יותר דומים לי מבחינת השקפת עולם ואורח חיים. יש מצב שאת פחות תרגישי בהבדל כי תשרתי במקום מוצלח יותר בצבא.
למיטב זכרוני, עומס הלימודים לא מאוד גבוה. לא הייתי צריך להישאר ער עד חצות באופן קבוע בשביל לסיים תרגילי בית ובשביל להתכונן למבחנים וכן עבדתי במשרה חקלית במשך כל שנות הלימודים.

אם אני זוכר נכון את החלוקה של המקצעות, אז אפשר לומר ש40% זה מתמטיקה, 40% תכנות ודברים תיאורטיים של מדעי המחשב ו 20% קורסים אחרים. אך גם המתמטיקה מתקשרת לא מעט למדעי המחשב והיא לא מתמטיקה טהורה שלא קשורה לתכנות. למשל: בקורס של אנליזה נומרית שהוא קורס מתמטי, לומדים שיטות תיאורטיות לגבי איך לבצע כל מני חישובים כמו שורש של מספר באמצעות אלגוריתם שדי ברור כיצד לממשו במחשב.

הפקולטה למדעי המחשב היא בניין יפה וחדש (כך היה לפני 18 שנה כשהתחלתי ללמוד, אך למיטב ידיעתי שיפצו אותה). מבחוץ היא נראית כמו קניון נוצץ, בניגוד לבניינים האפרוריים של הפקולטות הסמוכות.

 

[noa12]

רפואה זה רעיון נהדר לדעתי, מקצוע שיש בו גם תחושת שליחות וקשר עם בני אדם, וגם פנטסטי מבחינת שכר ובטחון כלכלי.
בנוסף לכך אני חושב שאם הוצאת 680 בפסיכומטרי בכיתה יב יש לך סיכוי לא רע בכלל להגיע לציון הרצוי (אם כי ייקח עבודה קשה).

עם זאת
לפי דעתי רפואה הוא מקצוע שאין הרבה קשר בינו לבין פרישה מוקדמת.
בהייטק למשל אפשר להרוויח הרבה בגיל צעיר מאוד, ובגיל יותר מבוגר(בו אולי הבטחון התעסוקתי יורד גם) לא להיות תלויים בעבודה.
ברפואה המסלול מאוד ארוך והשכר עולה אט אט ובאופן תלול בסוף, והקריירה נבנית לאורך השנים.
אני מכיר רופא מבריק, בן 40 בערך, סיים עכשיו שתי התמחויות ומתחיל התמחות על בחו"ל. המשמעות היא שהוא יתחיל בקריירה האמיתית שלו בגיל מבוגר מאוד. מה שייך פרישה בגיל 45 במקרה הזה? בשביל מה למד כל השנים? צריך לממש את הידע והמיומנויות, ובנוסף שעכשיו הפוטנציאל ההשתכרותי יהיה הגדול ביותר.

מקצוע פצצה לדעתי אבל ממש לא מתאים לפרישה מוקדמת.

ק\רפואה הוא מקצוע החלומות שלי, אבל בהחלט מתנגש עם פרישה מוקדמת
עדיין לא התקבעתי עליו, יש לי עוד כמה שנים להחליט

 

[noa12]

שמ

אני זוכר את הלימודים בטכניון כחוויה מתקנת אל מול הצבא שהיה בזבוז של שלוש שנים. בצבא שירתתי ביחידת מחסני חירום עם אוכלוסיה ברמה מאוד נמוכה. כאלו שעשויים להיות אלימים פיזית אם לא מסכימים איתם על משהו. לעומת זאת בטכניון כמעט כולם הרבה יותר נחמדים וכמובן הרבה יותר חכמים והרבה יותר דומים לי מבחינת השקפת עולם ואורח חיים. יש מצב שאת פחות תרגישי בהבדל כי תשרתי במקום מוצלח יותר בצבא.
למיטב זכרוני, עומס הלימודים לא מאוד גבוה. לא הייתי צריך להישאר ער עד חצות באופן קבוע בשביל לסיים תרגילי בית ובשביל להתכונן למבחנים וכן עבדתי במשרה חקלית במשך כל שנות הלימודים.

אם אני זוכר נכון את החלוקה של המקצעות, אז אפשר לומר ש40% זה מתמטיקה, 40% תכנות ודברים תיאורטיים של מדעי המחשב ו 20% קורסים אחרים. אך גם המתמטיקה מתקשרת לא מעט למדעי המחשב והיא לא מתמטיקה טהורה שלא קשורה לתכנות. למשל: בקורס של אנליזה נומרית שהוא קורס מתמטי, לומדים שיטות תיאורטיות לגבי איך לבצע כל מני חישובים כמו שורש של מספר באמצעות אלגוריתם שדי ברור כיצד לממשו במחשב.

הפקולטה למדעי המחשב היא בניין יפה וחדש (כך היה לפני 18 שנה כשהתחלתי ללמוד, אך למיטב ידיעתי שיפצו אותה). מבחוץ היא נראית כמו קניון נוצץ, בניגוד לבניינים האפרוריים של הפקולטות הסמוכות.

שמעתי סיפורי זוועות על הטכניון, שהתואר ממש "בלתי אפשרי", מלא מחבנים עם ממוצע נכשל וחוויה מאוד מתסתכלת בסופו של דבר. אני מבינה מהתגובה שלך שאתה לא מזדהה בכלל עם הסטייטמנט הזה, אתה חושב שזה בגלל שלמדת לפני הרבה שנים?

 

[Mr. Bigglesworth]

שמעתי סיפורי זוועות על הטכניון, שהתואר ממש "בלתי אפשרי", מלא מחבנים עם ממוצע נכשל וחוויה מאוד מתסתכלת בסופו של דבר. אני מבינה מהתגובה שלך שאתה לא מזדהה בכלל עם הסטייטמנט הזה, אתה חושב שזה בגלל שלמדת לפני הרבה שנים?

יצא לי ללמוד עם אנשים מכל מיני מוסדות
בסופו של דבר הסטיגמה הזו נכונה לרוב הפקולטות ההנדסיות והמדעיות במידה דומה.
כלומר הרמה קשה אבל לא בלתי אפשרית בכלל. אני חושב שהרבה אנשים שמגיעים לפקולטות האלו רגילים שלימודים באים להם בקלות גם במקצועות הקשים ולוקח זמן להתרגל לרמה. כמו כן יש מרצים שמלמדים גרוע אבל עדיין מצפים שידעו את החומר טוב. יש גם מרצים שמלמדים די טוב אבל בוחנים גרוע.
אני פחות מכיר מדעי החברה אבל בתואר ראשון ריאלי אלו האתגרים העיקריים.
יש לי חבר שלמד רפואה למשל ושם יש יותר עניין של שינון שבסופו של דבר יותר קל לאנשים להעריך את עצמם מראש ולהתכונן עם ספר, ומרצה גרוע לא יקשה מאד.

 

[noa12]

יצא לי ללמוד עם אנשים מכל מיני מוסדות
בסופו של דבר הסטיגמה הזו נכונה לרוב הפקולטות ההנדסיות והמדעיות במידה דומה.
כלומר הרמה קשה אבל לא בלתי אפשרית בכלל. אני חושב שהרבה אנשים שמגיעים לפקולטות האלו רגילים שלימודים באים להם בקלות גם במקצועות הקשים ולוקח זמן להתרגל לרמה. כמו כן יש מרצים שמלמדים גרוע אבל עדיין מצפים שידעו את החומר טוב. יש גם מרצים שמלמדים די טוב אבל בוחנים גרוע.
אני פחות מכיר מדעי החברה אבל בתואר ראשון ריאלי אלו האתגרים העיקריים.
יש לי חבר שלמד רפואה למשל ושם יש יותר עניין של שינון שבסופו של דבר יותר קל לאנשים להעריך את עצמם מראש ולהתכונן עם ספר, ומרצה גרוע לא יקשה מאד.

תודה רבהה

 

[caterpillar]

תגובה לא סולידית:
ב
בגלל התועלת השולית הפוחתת של הכסף והמשכורת הנמוכה עכשיו והמשכורת הגבוהה הצפויה במהשך, הפגיעה באיכות החיים עכשיו בשביל לחסוך תהיה הרבה יותר גבוהה מהחיסכון בסכום מקביל בשנים שבהן השכר יהיה גבוה יותר בצורה משמעותית.

אני בעקרון מסכים איתך, אבל מצד שני ניתן לטעון שבאופן עקרוני כסף ישן שווה יותר מכסף חדש (בהנחה שמושקע) ואז התמריץ לחסוך כמה שיותר בגיל צעיר דווקא עולה.
אם היית לוקח הלוואה של 100K היית גם "מבזבז" אותם במהלך התואר וגם נמצא במעין עיכוב בנקודת ההתחלה של ההשקעה שלך.

 

[kerenX]

ק\רפואה הוא מקצוע החלומות שלי, אבל בהחלט מתנגש עם פרישה מוקדמת
עדיין לא התקבעתי עליו, יש לי עוד כמה שנים להחליט

אם את מעוניינת ללמוד רפואה ולא תתקבלי למודיעין/יחידה טכנולוגית,
הייתי ממליצה על הכיוון של להיות חובשת בצבא, בעדיפות לבסיס גדול (אם את יכולה בעיר הבהדים זה ליגה)
לי אישית זה גרם להבין חזק מאוד כמה רפואה זה לא התחום בשבילי (למרות שנהניתי מהקורס והשירות)
וגם אני מאוד רציתי להיות רופאה... לפני הצבא.

 

[nick]

שמעתי סיפורי זוועות על הטכניון

הכל נכון.

אין שום חסרון בללמוד מדעי המחשב למשל בכל אוניברסיטה אחרת.
אף אחד לא צריך לעבור את הזוועה הזאת

 

[עתודאי]

הכל נכון.

אין שום חסרון בללמוד מדעי המחשב למשל בכל אוניברסיטה אחרת.
אף אחד לא צריך לעבור את הזוועה הזאת

בטכניון יש יחס מצוין לסטודנטים. הרמה אמנם גבוהה והלימודים לא קלים אבל מבחינת ההוגנות והיכולת של הועד סטודנטים להשפיע המצב מצוין ביחס למקומות אחרים* (למשל ת"א וב"ש).

*נכון להנדסת חשמל ומדמ"ח ששם אני מכיר טוב, יש שונות בין הפקולטות.

 

[nick]

בטכניון

אני מכיר את הטכניון היטב.
הדבר היחיד בו הרמה גבוהה יותר היא רמת הקושי במבחנים.
רמת ההוראה ודאי לא גבוהה במיוחד. לא רואה מה האינטרס של מישהו לסבול ולצאת *בהכרח* עם ממוצע ציונים נמןך יותר

 

[shirbi]

שמעתי סיפורי זוועות על הטכניון, שהתואר ממש "בלתי אפשרי", מלא מחבנים עם ממוצע נכשל וחוויה מאוד מתסתכלת בסופו של דבר. אני מבינה מהתגובה שלך שאתה לא מזדהה בכלל עם הסטייטמנט הזה, אתה חושב שזה בגלל שלמדת לפני הרבה שנים?

קחי בחשבון שהאנשים שמגיעים לטכניון הם המצטיינים של השכבה בבית הספר, ומה לעשות - בטכניון אי אפשר שכולם יצטיינו, אז הרוב צריכים לחטוף מכה קשה לאגו ולהפוך לממוצעים.
אצלי זה לא היה שונה מהותית - בסמסטר הראשון סיימתי עם ממוצע 72, וזה כאשר אני רגיל מהתיכון לקבל ציונים של בין 90 ל 100 כמעט בכל המקצועות.
אני לא חושב שזה קשור לזמן שבו למדתי. גם אז היו הרבה מאוד מתבכיינים קולניים. אך בסופו של דבר, כמעט כל מי שמגיע לטכניון מסיים את הלימודים. גרף הממוצע מראה גם שהחציון של ציון סיום הלימודים הוא כ-80. מכיוון שיש קצת חזרה על קורסים (היום פחות מבעבר בגלל הגבלות שהוסיפו על חזרה על קורסים) זה אומר כנראה שהחציון בכל קורס ומבחן יהיה פחות מ 80.

רמת המרצים לא מדהימה. יש טובים יותר ויש טובים פחות. אך יש המון עזרי לימוד וסיכומי הרצאות והקלטות וידאו כמעט בכל קורס (בוודאי בבסיסיים) כך שאפשר להסתדר לא רע.

מסיפורים של חברים על אוניברסיטאות ומקצועות אחרים, אני לומד שיש תחרות חריפה בין הסטודנטים.
בטכניון במדעי המחשב זה לא כך ויש הרבה רצון לעזור אחד לשני. ניחוש שלי: בגלל שיש אחר כך שפע של עבודות לכולם - רק צריך להצליח בראיונות.

 

[shirbi]

אני בעקרון מסכים איתך, אבל מצד שני ניתן לטעון שבאופן עקרוני כסף ישן שווה יותר מכסף חדש (בהנחה שמושקע) ואז התמריץ לחסוך כמה שיותר בגיל צעיר דווקא עולה.
אם היית לוקח הלוואה של 100K היית גם "מבזבז" אותם במהלך התואר וגם נמצא במעין עיכוב בנקודת ההתחלה של ההשקעה שלך.

כן, אך התרומה שלהם לאיכות חיי במשך השנים שחייתי כסטודנט עני היתה הרבה יותר משמעותית מהתרומה של הקיצור של כמה חודשים עד לפרישה מוקדמת.

טיפה אוף טופיק, אך עדין קשור: למעשה, ההשקעה הכי טובה שעשיתי בחיי היתה קניית רכב בשנה האחרונה לשירות הצבאי שלי ב 2002. נסעתי איתו בואדי ערה כל יום לבסיס במקום לנסוע בתחבורה הציבורית.
לפחות אוטובוס אחד שבו נהגתי לנסוע לפני כן התפוצץ בעקבות מחבל מתאבד. סיכוי טוב שהייתי עליו לולא הרכב.

 

[Gentlemen]

הפילוספיה בשקל שלי:

בקינצוגי (אומנות שחזור כלי חרס יפנית), שכלי נשבר מתקנים אותו באמצעות זהב.
בדומה לכך, עם חשיבה נכונה, דווקא מהדברים הקשים והמשברים אנחנו צומחים ויוצאים אנשים טובים יותר וזה - זהב.

חברויות וחוויות טובות וגם פחות טובות יבנו אותך המון בשנים הקרובות.
בצבא את תתקלי באנשים מגוונים, תנסי לללמוד מכל אדם שאת פוגשת.
תקשיבי לחוש השישי שלך, אם משהו לא מרגיש לך טוב - תתרחקי.
תנסי להקיף את עצמך באנשים טובים שבאמת מקבלים אותך, מעריכים אותך ורוצים בטובך.

צאי מאזור הנוחות שלך, תעזי ותאתגרי את עצמך. זה יעלה לך את הבטחון העצמי ואת תלמדי מזה המון.

אל תחפשי קיצורי דרך, במקרה הטוב מדובר בסיכון גבוה ובמקרה הרע זה רמאות.

כסף זה חשוב מאוד, אבל תזכרי גם את המטרות האחרות שלך.
ההתמודדות לחסוך בגיל צעיר עם משכורת קטנה תבגר אותך וגם תגרום לך להעריך עוד יותר את הכסף בגיל יותר מבוגר; אבל חשוב גם לנסות להנות מהדרך ולהעריך את הדברים הקטנים כמו ללכת לים, לשבת במרפסת/גינה עם חברים, לנוח במיטה ולשכוח מהדאגות או כל דבר אחר שעושה לך טוב.
שווה לפעמיים לא לקבוע משמרת בעבודה או לנצל את האפטר בשבילם. הם לא עולים כמעט כלום אבל שווים הרבה.

 

[noa12]

הכל נכון.

אין שום חסרון בללמוד מדעי המחשב למשל בכל אוניברסיטה אחרת.
אף אחד לא צריך לעבור את הזוועה הזאת

אני ממש אשמח אם תפרט עוד

 

[noa12]

הפילוספיה בשקל שלי:

בקינצוגי (אומנות שחזור כלי חרס יפנית), שכלי נשבר מתקנים אותו באמצעות זהב.
בדומה לכך, עם חשיבה נכונה, דווקא מהדברים הקשים והמשברים אנחנו צומחים ויוצאים אנשים טובים יותר וזה - זהב.

חברויות וחוויות טובות וגם פחות טובות יבנו אותך המון בשנים הקרובות.
בצבא את תתקלי באנשים מגוונים, תנסי לללמוד מכל אדם שאת פוגשת.
תקשיבי לחוש השישי שלך, אם משהו לא מרגיש לך טוב - תתרחקי.
תנסי להקיף את עצמך באנשים טובים שבאמת מקבלים אותך, מעריכים אותך ורוצים בטובך.

צאי מאזור הנוחות שלך, תעזי ותאתגרי את עצמך. זה יעלה לך את הבטחון העצמי ואת תלמדי מזה המון.

אל תחפשי קיצורי דרך, במקרה הטוב מדובר בסיכון גבוה ובמקרה הרע זה רמאות.

כסף זה חשוב מאוד, אבל תזכרי גם את המטרות האחרות שלך.
ההתמודדות לחסוך בגיל צעיר עם משכורת קטנה תבגר אותך וגם תגרום לך להעריך עוד יותר את הכסף בגיל יותר מבוגר; אבל חשוב גם לנסות להנות מהדרך ולהעריך את הדברים הקטנים כמו ללכת לים, לשבת במרפסת/גינה עם חברים, לנוח במיטה ולשכוח מהדאגות או כל דבר אחר שעושה לך טוב.
שווה לפעמיים לא לקבוע משמרת בעבודה או לנצל את האפטר בשבילם. הם לא עולים כמעט כלום אבל שווים הרבה.

אני בן אדם מאוד מעריך, דווקא הדברים הקטנים הם אלה שעושים אותי מאושרת אז מאוד התחברתי לטיפ האחרון אבל כולם היו פשוט מעולים! תודה רבה לך על הניסיון חיים והזמן שהקדשת בשבילי

 

[nick]

אני ממש אשמח אם תפרט עוד

אין הרבה מה...
אונברסיטת תל אביב(לדוגמה) תלמד את אותו החומר כמו הטכניון אבל השיעורי בית והמבחנים יהיו יותר קלים.
התוצאה היא שתואר עם ממוצע 85 מהטכניון מקביל ל.. לא יודע, 90 או 95 באונ' תל אביב.
מעסיקים ומראיינים ברובם לא מספיק מכירים את העובדה הזאת(מחוץ לחיפה).
שלוש או ארבע שנות הלימודים עוברות הרבה פחות בכיף.

ובשביל מה? אותם לימודים, אותה רמת הוראה לכל היותר.
זו טירונות. יש אנשים שאוהבים\מעריכים את זה. אני לא.

 

[KFC Uerdingen 05]

אני בעקרון מסכים איתך, אבל מצד שני ניתן לטעון שבאופן עקרוני כסף ישן שווה יותר מכסף חדש (בהנחה שמושקע) ואז התמריץ לחסוך כמה שיותר בגיל צעיר דווקא עולה.

בהנחה שהמטרה שלך ב"כסף" היא לא הכסף לכשעצמו, אלא שימוש בכסף לשיפור איכות החיים, הרי שאין שום סיבה לא לתת לאיכות החיים בהווה לפחות את אותה חשיבות כמו לאיכות החיים בעתיד.

במקרה (ההיפותטי) דנן- אם מישהו מרוויח עכשיו פחות כסף וידוע שבעתיד ירויח משמעותית יותר, הוא יכול עכשיו לקמץ ולחסוך ולהוריד את איכות חייו ובעתיד לחיות באיכות חיים אליה הוא שואף עם עודף, או שהוא יכול עכשיו לחסוך פחות ולשפר את איכות חייו ובעתיד עדיין יגיע לאיכות חיים אליה הוא שואף עם עודף. למה הראשון הוא שימוש יותר נכון בכסף מהשני?

 

[caterpillar]

או שהוא יכול עכשיו לחסוך פחות ולשפר את איכות חייו ובעתיד עדיין יגיע לאיכות חיים אליה הוא שואף עם עודף. למה הראשון הוא שימוש יותר נכון בכסף מהשני?

כי אותם 20 אלף ש"ח שהיא תחסוך בתקופת הצבא יהיו שווים הרבה יותר כשתגיע לגיל הפרישה ( אם נניח שתפרוש בגיל 40 עם 7% תשואה שנתית ה20 אלף האלו יהיו כמעט 180 אלף ש"ח), לכן הטיעון בסגנון של: הכסף שתחסכי בצבא הוא זניח, לא ממש מדויק, וההצגה שלו כסך הכל "shift" של תקופת החיסכון לא נכון כי זה לא עובד בצורה לינארית.
(אפשר לדון על הטריידאוף בניהם כי אני יכול גם להסכים עם מישהו שיגיד ששנות ה-20 "שווים יותר" משנות ה-50 לחיים לכן אולי ניתן לתמחר אותם בצורה אחרת)